|
|
| שורה 147: |
שורה 147: |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |
| <references /> | | <references /> |
| {{אנציקלופדיה_תלמודית}}
| |
| '''הגדרת הערך - '''הסתכלות על דבר דרך קנאה ושנאה או בתמיהה באופן שמזיק את הדבר.
| |
|
| |
| === מהותו ===
| |
|
| |
| אדם שמסתכל על מעלות שבזולתו - דרך קנאה ושנאה<ref>עי' ציון 27.</ref>, או בתמיהה<ref>עי' ציון 30 ואילך.</ref> - יש ומזיקו בעין הרע<ref>עי' להלן, ועי' ציון 71 ואילך. ועי' הכותב בעין יעקב סוף ברכות בשם ר' יצחק ידעיה שאין ראיית העין מזקת, ובהכותב שם שתמה, ועי' פחד יצחק ע' צידה: שהרבה מן החוקרים מכחישים בראיות דבר עין הרע, ושם שהרמב"ן סתר דבריהם. ועי' סמיכת חכמים ברכות כ א בשם אביו, והובא בחסדי אבות לחיד"א אבות פ"ב מי"א, שדוקא במסתכל בעין אחת יש לו רוח רעה ויכול להזיק בעין הרע, אבל במסתכל בשני עיניו שצורתו שלמה נחה עליו רוח אלוקים ואינו יכול להזיק.</ref>. במדרש אמרו כשהגר היתה מעוברת, הכניסה בה שרה עין הרע, והפילה עוברה<ref>מדרש רבה בראשית פרשה מה סי' ה.</ref>. וכן אמרו במדרש ששרה הכניסה עין הרע בישמעאל וחלה<ref>מדרש שם פר' נג סי' יג.</ref>. ובשם ר' ישמעאל אמרו: אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו<ref>תנא דבי ר' ישמעאל תענית ח ב וב"מ מב א</ref>, וכן אמרו על העוסק בסחורה ששולטת בה העין כגון המשתכר בקנים ובקנקנים שגדול נפחם שאינו רואה סימן ברכה<ref>גמ' פסחים נ ב ע"פ בריתא שם. ועי' מאירי פסחים שם. וע"ע דרך ארץ ציון 382 ואילך. ועי' דרך אמונה מעשר פ"ז ה"ה ביאור ההלכה ד"ה המלוה, בביאור מסכת ד"א פ"ב.</ref>, ואותה שאמר ר' יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין<ref>תענית שם וב"מ שם</ref>, יש שפירשו לפי שבדבר שאינו סמוי מן העין שולט בו עין הרע<ref>עי' אברבנאל שמ"ב פכ"ד; עי' סדר היום כוונת נטילת ידים; מהרש"א ב"מ שם פי' א; עי' מהר"ל נתיבות עולם נתיב עין טוב פ"א.</ref>. וכן אמרו בדברים שאנשים תמהים עליהם, כגון קוצצי אילנות טובות למוכרם לעצים, שהכל תמהים ומלעיזים עליהם, שעין הרע שולט בהם ואינם רואים סימן ברכה<ref>עי' פסחים שם ורש"י. ועי' דרך אמונה מעשר פ"ז ה"ה ביאור ההלכה ד"ה המלוה, בביאור מסכת ד"א פ"ב.</ref>. ואמר רב שתשעים ותשעה מתים מחמת עין הרע ורק אחד בידי שמים<ref>עי' ב"מ קז ב וירושלמי שבת פי"ד ה"ג. ועי' בן יהוידע ב"מ שם, שנקט מנין צ"ט למליצה ולהפלגת הדבר. ועי' תוס' ב"מ שם ד"ה תשעין, שבני יוסף שלא שלט בהם עין הרע (עי' ציון 129), ולא חיו יותר משאר שבטים לפי שמתו בדרך ארץ יותר מאחרים. ועי' ציון 66.</ref>, שבמקומו של רב היה עין הרע שכיח<ref>ירושלמי שם; מדרש רבה ויקרא פר' טז סי' ח. ועי' קה"ע לירושלמי שם, שבמקומו של רב בבבל היו שחצנים ולכן היה מצוי שם עין הרע, ועי' עקידת יצחק שבציון 30. ועי' ציון 50.</ref>. וגדול כח עין הרע ששולט אפילו בדברים שהנס מתפשט בהם<ref>האמונה והבטחון לרמב"ן פט"ו; רבינו בחיי בראשית ל לח.</ref>, שמתן תורה - שאין מעשה נס גדול ממנו<ref>רבינו בחיי שם.</ref> - שלט בו עין הרע, שכן אמרו במדרש: למה נשתברו לוחות ראשונות, לפי שנתנו בפומבי שלטה בהן עין הרע ונשתברו<ref>מדרש תנחומא פר' כי תשא לא. רמב"ן ורבינו בחיי שם. ועי' רמב"ן ורבינו בחיי שם, בעוד מעשה ניסים שחששו לעין הרע. ועי' ציון 64.</ref>. ואמרו במדרש שכדי שלא ישלוט עין הרע בהקמת המשכן, ברכם הקב"ה תחילה שנאמר: "יברכך ה' וישמרך"<ref>במדבר ו כד.</ref>, ואחר כך נאמר: ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן<ref>במדבר ז א. מדרש רבה נשא פר' יב סוף אות ד ומדרש תנחומא נשא סי' יז.</ref>.
| |
|
| |
| ==== האדם לעצמו ====
| |
|
| |
| בראיית האדם את עצמו, כתבו ראשונים ואחרונים שיכול להינזק בעין הרע<ref>האמונה והבטחון לרמב"ן פכ"ד; פי' הרי"ד איכה ג נא ותוס' רי"ד ב"ק פג א; עקידת יצחק ויקרא שער סא; בן יהוידע עירובין סד א ד"ה אפילו, ע"פ ברכות נה ב, עי' ציון 108 ואילך. ועי' ציון 30 ואילך. ועי' רבינו בחיי בראשית ל לח. ועי' תו"ח ומירא דכייא ב"מ מב א, שכתבו שפשוט שאין האדם נותן לעצמו עין הרע, וצ"ב אם כוונתם שאין לחשוש לזה או שאין יכול האדם להזיק לעצמו, ועי' נחלת אבות דלהלן.</ref>, ואותו שאמר הכתוב: עיני עוללה לנפשי<ref>איכה ג נא.</ref>, יש שפירשו ששמתי בעצמי עין הרע מרוב טובה שהייתי רואה לעצמי, ולקיתי וחסרתי כל אותה הטובה<ref>עי' רי"ד שם ושם. ועי' ציון 31. ועי' נחלת אבות לאברבנאל אבות פ"ב מי"א שכ' על פי' זה: זהו מאמר הלציי בלתי מאומת.</ref>, ולאה שאמרה "הפעם אודה את ד'<ref>בראשית כט לה.</ref>", שהכירה שנטלה יותר מחלקה<ref>רבינו בחיי שם.</ref>, כתבו ראשונים שמחמת כן שלט בה עין הרע, ולפיכך הפסיקה ללדת שנאמר: ותעמוד מלדת<ref>בראשית שם. האמונה והבטחון ורבינו בחיי שם.</ref>. מהם יש שכתבו שהיזק עין הרע לאדם על עצמו יותר מזיק מעין הרע על זולתו<ref>עקידת יצחק שם. ועי' תוס' רי"ד שם.</ref>, ומהם שכתבו שההיזק על עצמו פחות מההיזק על זולתו<ref>האמונה והבטחון שם.</ref>.
| |
|
| |
| ==== ההסתכלות ====
| |
|
| |
| עין הרע יש שכתבו שנמצא באדם בעל נפש רעה קנאית<ref>עי' דרשות הר"ן הדרוש השמיני; אברבנאל שמות ל ושמ"ב כד, ועי' ראשונים דלהלן. ועי' עקידת יצחק פר' תזריע שער סא ביאור ב, שנמצא באדם בעל תכונות מושחתות. ועי' קה"ע שבציון 12.</ref>, בהתחדש בו שנאה או קנאה על חבירו<ref>ר' יונה אבות פ"ב מי"א; פי' ר"א פריצול אבות שם; מגן אבות לרשב"ץ אבות שם; נחלת אבות לאברבנאל אבות שם; ר' מתתיה היצהרי אבות שם ופ"ב מ"ט; עי' ס' הברית ח"א מאמר יז סופ"ג. ועי' עקידת יצחק שם.</ref>, וכן יש שכתבו שנמצא באדם בשעה שכועס<ref>ר"א פריצול שם; עקידת יצחק שם; נחלת אבות שם.</ref>, מהם יש שכתבו שבזמנים אלו יש בו כוחות ארסיים המזיקים את זולתם<ref>עי' ציון 38 ואילך. ר' יונה שם; ר"א פריצול שם; עי' מגן אבות שם; עקידת יצחק שם; נחלת אבות שם.</ref>. ויש שכתבו שעין הרע מגיע מאדם שמתפעל ותמה על דבר מוצלח<ref>עי' ראשונים ואחרונים שבציון 18 ואילך; אברבנאל בראשית מג ד"ה ויקחו; עי' אמרי שפר לר"נ אשכנזי דרוש לחתן דף רב ב; איל המלאים שמות ל יב (מובא בליקוטי אנשי שם שם); זרע קודש פר' ויצא דף כח א; עי' אדרת אליהו (ר' יוסף חיים) פר' בלק דף קכג טור ב ד"ה או יובן; חזו"א חו"מ ליקוטים סי' כא ב"ב יד א ד"ה יהבו; קה"י ב"ק סי' מה אות ד. ועי' ציון 10, ורש"י עירובין סד ב ד"ב בעל. ועי' זוהר פר' בלק דף ריא ב, שהיזק עין הרע הוא דוקא במשבח את הדבר, ועי' אוה"ח דברים א י. ועי' עקידת יצחק שם ביאור א, שמגיע עין הרע כשמגיס האדם דעתו מפני הבטתו בענין המובט, ועי קה"ע שבציון 12.</ref>, ואף על פי שאין חושב רע על הדבר<ref>עי' עקידת יצחק שם ואברבנאל ואמרי שפר וזרע קודש וקה"י שם. ועי' ציון 18 שאף האדם לעצמו מטיל עין הרע. ועי' ס' הברית שם, שהאדים המזיקים בעין הרע, עי' ציון 29, מזיקים אף בהבטת אוהב.</ref>, שהתמיהה גורמת שיבדקו בשמים אם אכן ראוי הדבר להצלחה<ref>איל המלאים שם. ועי' ביאור אחר בציון 62.</ref>.
| |
|
| |
| ==== זמן ההסתכלות ====
| |
|
| |
| הסתכלות שמזיקה בעין הרע, יש מן הראשונים שכתבו שהיא דוקא בראיה מתמדת עד שיאריך לספר בענין הדבר שמסתכל בו<ref>עי' מאירי ב"ב ב ב ד"ה כבר.</ref>. ויש שכתבו שאף בראייה של רגע יכול להזיק<ref>מהר"ל בדרך החיים אבות פ"ב מ"ט: בהרף עין פועל העין פעולתו נותן עינו רעה באחר; קה"י ב"ק סי' מה אות ד. ועי' ציון 151.</ref>.
| |
|
| |
| ==== מהותו ====
| |
|
| |
| במהותו של נזק עין הרע, כמה דעות בראשונים ואחרונים<ref>עי' להלן, ועי' ציון 169 מח' ראשונים ואחרונים אם המזיק בעין הרע נחשב מזיק בגירי דילה (ע"ע).</ref>: א) יש מפרשים שיוצא מגופו של המסתכל דבר מה שמזיק את הדבר הנראה<ref>ראשונים ואחרונים דלהלן.</ref>, מהם יש מפרשים שיש לאדם בעין אדים ארסיים - מהמותרים אשר ידחם הטבע<ref>רלב"ג ואברבנאל ותולדות יצחק וס' הברית דלהלן.</ref> - שבכחם להזיק ואף להמית אנשים בהבטתם<ref>רלב"ג שמות ל יב; דרשות ר"י אבן שועיב פר' בלק; עי' מגן אבות לרשב"ץ אבות פ"ב מי"א; עקידת יצחק פר' תזריע שער סא ביאור ב; אברבנאל שמות ל יד, ובמדבר כב לו, ושמ"ב כד (ועי' ציון 43); פי' ר"א פריצול אבות שם; תולדות יצחק שמות שם; תו"ח ב"מ פד א וב"ב קיח ב; ס' הברית ח"א מאמר יז סופ"ג; מלבי"ם משלי כג ז. ועי' תוספת ברכה בלק כד ה עמ' 182.</ref>, והזיקם וַדָאִי מלבד אם יגן השם על המקבל אותו<ref>אברבנאל שמות שם. ועי' גו"א בראשית כא יד בד' הרא"ם שם, שעה"ר הוא כהכאת חרב שהיזיקו ודאי. ועי' ציונים 121, 122.</ref>. וכתבו ראשונים שהפנים הוא האבר שיוזק ביותר מהאדים הארסיים אם מביטים בו, שבאמצעות העינים שהוא קרוב למוח והאף הפה והאוזניים שהמוח פתוח להם, יכנסו האדים למוח, אבל שאר האיברים אין בטבעם שיוזקו<ref>עי' רלב"ג שמות שם; עי' אברבנאל שמות שם ושמ"ב פכ"ד. ועי' ציון 184.</ref>. ויש שכתבו שאינו מזיק בדברים הרחוקים מהעין מרחק רב<ref>עי' אברבנאל במדבר כב לו. ועי' נחל"ד ב"ב ב ב ד"ה והרמב"ם, שאין עין הרע מזיק ברואה שדה חבירו, עי' ציון 152 ואילך, אלא בעומד בתוך השדה.</ref>. וכן יש שכתבו שכל שיש מחיצה בין העין לדבר הנראה, כגון מים, אינו מזיק<ref>תו"ח שם ושם. ועי' ציון 138. ועי' ס' הברית שם ושמן המאור לרמ"מ טרייבר במדבר כד ב, שהיזק עין הרע דרך זכוכית הוא יותר גדול כענין השמש העובר דרך זכוכית ששורף.</ref>. ומהם יש מפרשים שאדם שבמחשבתו מקנא בחבירו או עויין אותו, עולה אויר מן אותה המחשבה ומזיק את חבירו<ref>רבינו יונה אבות פ"ב מי"א; עי' תורת המנחה משפטים ד"ה ובלא תחמוד; נחלת אבות לאברבנאל אבות שם (ועי' ציון 38).</ref>. ב) ויש מפרשים שעין הרע פועל מכח חוש הראות שבכחו לפעול לטוב ולרע<ref>ריקאנטי ויקרא יט ד; והיה ברכה ברכות פ"ט מ"א. ועי' מהרש"א ברכות נה ב ד"ה שכל.</ref>. ג) ויש מפרשים שהוא פועל מכח שהאדם יכול לפעול בזולתו על ידי מחשבתו<ref>עי' דרשות הר"ן הדרוש השמיני; חזו"א חו"מ ליקוטים סי' כא ב"ב יד א ד"ה יהבו; שפתי חיים אמונה והשגחה ח"א גזירה ובחירה מאמר ב עמ' שצג. ועי' חזו"א שם ושפתי חיים שם, בטעם הדבר שהאדם ניזוק ממחשבת זולתו.</ref>. ד) ויש מפרשים שהמסתכל בעין הרע גורם שמשמים יוזק אותו שמסתכל עליו<ref>עי' כלי יקר שבציון 186; עי' עקידת יצחק פר' תזריע שער סא ביאור א; איל המלאים שמות ל יב (מובא בליקוטי אנשי שם שם); עי' קדושת לוי ריש פר' פקודי; עי' זרע קודש פר' ויצא דף כח א; עי' מכתב מאליהו ח"ג עמ' 314 ועי' ח"ד עמ' 5, ושם ושם בטעם הדבר. ועי' האמונה והבטחון לרמב"ן פי"ב, בעין רע של ת"ח שמצערים אותו, שהחכמה של הת"ח פוגעת במצער. ועי' ציון 60 ואילך.</ref>, מהם יש מפרשים שהמתפעל מטובה שיש לחבירו בודקים משמים אם אכן מגיע לחבירו אותה טובה<ref>איל המלאים שם.</ref>.
| |
|
| |
| ==== המקום והאדם ====
| |
|
| |
| עין הרע שולט יותר במקרים שונים: יש שכתבו שיש ימים בשנה שעין הרע שולט בהם יותר<ref>אמרי שפר לר"נ אשכנזי דרוש לחתן ואכסניה דף רב ב; קב הישר פל"ב.</ref>; יש שכתבו שיש דורות שעין הרע שלט בהם יותר<ref>ברית עולם לחיד"א על ס"ח סי' תעז, ועי"ש שגברה כח הסט"א של עין הרע בזמן ריה"ח מאשר בזמן התלמוד; שו"ת יביע אומר ח"ד אה"ע סי' י, ועי"ש שבזמן התלמוד שלט עין הרע יותר מזמנינו.</ref>; יש שכתבו שיש מקומות שעין הרע שולט בהם יותר<ref>עי' ירושלמי ומדרש שבציון 12; אמרי שפר שם; כסף נבחר שמות ל יב, עי"ש שבעיקר שולט בחו"ל; שו"ת אפרקסתא דעניא ח"ב יו"ד סי' קמו; שו"ת עזרת כהן אה"ע סי' ו. ועי' ציון 95.</ref>; יש שכתבו שיש אנשים שבטבעם נזוקים יותר מעין הרע<ref>רלב"ג שמות ל יב, ע"פ שיטתו שבציון 38, שאדים ארסיים הם המזיקים בעין הרע, ויש שבטבעם ניזוקים מזה יותר; עי' מגן אבות לרשב"ץ אבות פ"ב מי"א: יש בני אדם זכי החוש מתפעלים מעין הרע; אברבנאל שמות ל יד, ושמ"ב כד; שו"ת אפרקסתא דעניא ח"ב יו"ד סי' קמו.</ref>, ויש שכתבו שהחשובים ניזוקים יותר<ref>מהרש"א ב"מ פד ב.</ref>; יש שכתבו ששולט יותר בהסתכלות של תלמידי חכמים<ref>האמונה והבטחון לרמב"ן פי"ב; ריקאנטי במדבר כד ב; עי' חזו"א חו"מ ליקוטים סי' כא ב"ב יד א ד"ה יהבו: יתכן.</ref>.
| |
|
| |
| ==== המסתכל ניזוק ====
| |
|
| |
| המסתכל בעין הרע יש שכתבו בדעת תנאים שניזוק המסתכל, וזו שאמר ר' יהושע שעין הרע מוציא את האדם מן העולם<ref>אבות פ"ב מי"א.</ref>, היינו המסתכל על חבירו בעין הרע<ref>ר' יונה ומגן אבות לרשב"ץ ור' מתתיה היצהרי אבות שם, וכ"ה באדר"נ פט"ו פי' ב'. ועי' פיה"מ לרמב"ם ומאירי אבות שם, שפי' בע"א.</ref>, מהם יש מפרשים שבעין הרע יוצא מהמסתכל הבל לשרוף את חבירו<ref>עי' ציון 38.</ref>, וקל וחומר שהמסתכל נשרף באותו הבל<ref>מגן אבות שם.</ref>.
| |
|
| |
| ==== על חפץ ללא בעלים ====
| |
|
| |
| חפץ אף ללא בעלים, אף הוא ניזוק בעין הרע<ref>עי' פסחים כו ב וב"מ ל א באבידה שאין ידוע מי בעליו, עי' ציון 174.</ref>.
| |
|
| |
| ==== מתים ====
| |
|
| |
| מתים, יש שכתבו שכל דבר שמסתכלים בו, מטילים בו עין הרע, ועל כן סותמים עיניהם קודם קבורתם<ref>ע"ע קבורה. שפתי כהן דברים לד ז בד' הזוהר פר' ויחי דף רכו א.</ref>.
| |
|
| |
| ==== סטרא אחרא ====
| |
|
| |
| יש עין הרע אף של כוחות שמימים, כגון של השטן וכדומה<ref>עי' להלן. ועי' צנצנת המן ברכות נה ב, וכסף נבחר שמות ל יב.</ref>, ואותה שאמרו בגמרא על ר' זירא שישב בתנור של אש ולא נשרף ונתנו בו חכמים עיניהם ונחרך שוקו<ref>ב"מ פה א.</ref>, יש מן האחרונים שפירשו שחכמים לא הזיקו את ר' זירא בעין הרע, שבודאי היה לחכמים עין טובה, אלא ששיבחו את ר' זירא על כך שלא נשרף ומחמת כן ה"סטרא אחרא" נתנו בו עין הרע וניזוק<ref>בן יהוידע ב"מ שם ד"ה יהבו. ועי' אוה"ח דברים א י בשם הזוהר: על ידי הזכרת ריבוי טובה יפעיל השלטת כח במשטין להרע. ועי' ציון 32. ועי' דרשות ר"י אבן שועיב פר' בלק: חלילה שאין זה מצד כח עין רע, אלא הוא בא לחכמים ממדת הדין.</ref>. ואותה שאמרו בלוחות הראשונות שנשתברו מחמת ששלט בהם עין הרע<ref>עי' ציון 15.</ref>, יש שפירשו ששלט בהם עין הרע של השטן<ref>עי' של"ה פר' שופטים תורה אור ד"ה וענין חזרת.</ref>. ואותו שאמר רב שתשעים ותשעה מתים מחמת עין הרע<ref>עי' ציון 11.</ref>, יש שפירשו שהיינו עין הרע של מלאכי חבלה ולא של אנשים<ref>עין אליהו ב"מ קז ב.</ref>.
| |
|
| |
| ==== זהירות מעין הרע ====
| |
|
| |
| יש לאדם להזהר - מאוד<ref>עי' מהר"ל דלהלן: מאוד מאוד; עי' פלא יועץ דלהלן.</ref> - מהיזק עין הרע של אחרים<ref>עי' להלן, ודרשות ר"י שועיב ויהי ביום השמיני בשם המדרש, ומהר"ל נתיבות עולם נתיב עין טוב סופ"א, ופלא יועץ ע' עין הרע.</ref>, שלא יתראה במעלותיו כגון, בחכמתו ובמעשיו ובעשרו<ref>עי' פלא יועץ שם.</ref>, ובכמה מקומות הזהירו על הדבר: יעקב אמר לבניו: למה תתראו<ref>בראשית מב א.</ref>, ופירשו במדרש שאמר יעקב לבניו: גבורים אתם נאים אתם, אל תכנסו בשער אחד ואל תעמדו במקום אחד שלא תשלוט בכם עין הרע<ref>בר"ר פרשה צא סי' ו; עי' מדרש תנחומא מקץ סי' ח. ועי' תיב"ע בראשית מב ה ורש"י שם.</ref>, וכן אמרו במדרש, אמר יעקב לבניו: בבקשה מכם היו מצניעים את עצמכם, שאין קשה מעין הרע<ref>ילקו"ש בראשית רמז קמח. ועי' שעה"צ סי' תקס אות יח, שמטע"ז לא יתקשטו נשים בהרבה תכשיטים.</ref>. וכן אמר יהושע לבני יוסף שהיו עם רב: אם עם רב אתה עלה לך היערה<ref>יהושע יז טו.</ref>, ופירשו בתלמוד שאמר יהושע לבני יוסף עצה טובה שיחביאו עצמם ביערות כדי שלא תשלוט בהם עין הרע<ref>ב"ב קיח א. ועי' ציון 139.</ref>. ואותה שהתפללה חנה על בנה שלא יהיה חכם<ref>ר' דימי ברכות לא ב.</ref>, פירשו ראשונים שהתפללה שלא יהיה בנה חכם יותר מדאי ויהיו הבריות מדברים עליו וישלוט בו עין הרע<ref>רש"י שם ד"ה ולא חכם.</ref>. ורבי שבתחילה היה יושב על הקרקע והחשיבו אותו רבנן והושיבו אותו על הספסל, אמר להם ר' שמעון בן גמליאל אביו של רבי: פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם מבקשים לאבדה<ref>ב"מ פד ב.</ref>, שמא ישלוט בו עין הרע<ref>רש"י שם.</ref>, והחזירו אותו לשבת על הקרקע<ref>גמ' שם.</ref>. ור' יוחנן שישב בשערי טבילה כדי שיסתכלו בו הנשים שעולות מן הטבילה שהיה יפה תואר<ref>ברכות כ א ורש"י. וע"ע טבילה ציון 902 ואילך.</ref>, תמהו עליו חכמים מדוע אינו חושש מעין הרע<ref>ברכות שם, ועי"ש בטעם של ר"י כי היה מבני יוסף, עי' ציון 129.</ref>. וכן אמר ר' יהודה לרבין בן ר' נחמן, שלא יקנה שדה הסמוכה לעיר, לפי שעין בני אדם שולטת בה תמיד<ref>ב"מ קז א ורש"י שם ד"ה לא.</ref>. ואדם הזוכה בממון באופן שתוהים בו אנשים ויכול להינזק מעין הרע, כגון המחזיק בנכסי הגר שבא לו שלא ביגיעה, יקנה מדמי מקצתם ספר תורה<ref>עי' עירובין סד א וב, ורש"י שם א ד"ה המחזיק ושם ב ד"ה בעל. ועי' גמ' שם ב במקור הדבר שמועיל עשיית המצוה כדי לשמור על הנכסים. ועי' תו"ח שם ע"פ הגמ' שם ב, שמועיל אף תפילין, ובטעם הדבר שיקנה דוקא ס"ת או תפילין, ועי' מהרש"א שם א ע"פ גירסתו בגמ' שלא מועיל תפילין. ועי' מאירי ומהרש"א שם א, שביארו הסוגיא שלא משום עין הרע אלא בע"א.</ref>, שבשכר זה יתקיים בידו שאר הנכסים<ref>רש"י שם א ד"ה יקח.</ref>. ואותה שאמרו זקני הנגב לאלכסנדר מוקדון: "הרוצה לחיות ימית את עצמו והרוצה למות יחיה את עצמו"<ref>תמיד לב א.</ref>, יש מן הראשונים שפירשו כוונתם שיש לאדם להשפיל את עצמו שאם יגביה את עצמו יתנו בו הבריות עין הרע וימות<ref>המפרש שם.</ref>. ובזוהר אמרו, שיסטה אדם אפילו ממאה דרכים שלא יתקל באדם שיש לו עין הרע<ref>זוהר פר' אחרי דף סג ב.</ref>. וקטן שמכניסים אותו ללמוד תורה<ref>ע"ע תלמוד תורה.</ref>, מכסים אותו, כדי שלא תשלוט בו עין הרע של עוברי דרכים<ref>מחז"ו סי' תקח טעם ב, וע"ש טעם נוסף, וע"ע הנ"ל.</ref>. ואדם שנתברך בדבר שיכול לבוא לידי עין הרע, כגון אשה שילדה שני ילדים בשנה, כתבו ראשונים שצריכים להתחנן שיתקיימו ולא ינזקו<ref>עי' ס' חסידים סי' תשצב ופי' קדמון שם במהדו' אוצר הפוסקים.</ref>. וכשמזכיר שבח של חבירו כגון בחכמה או בעושר, צריך לברכו<ref>זוהר במדבר דף קיז ב: האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה בעי לברכא וכו'; צפורן שמי"ר לחיד"א סי' יא אות קעב; בן יהוידע ב"מ פה ב ד"ה יהבו; פלא יועץ ע' עין הרע; דברי תורה (מונקאשט) ח"ו אות ז. ועי' אברבנאל בראשית מג ד"ה ויקחו האנשים, שמטע"ז בירך יוסף את בנימין (בראשית מג כט): אלוקים יחנך בני.</ref>, שלא ישלוט בו עין הרע<ref>צפורן שמי"ר ובן יהוידע ופלא יועץ ודברי תורה שם.</ref>, ואף כשמזכיר שבח של עצמו, יש מן האחרונים שכתבו, שיאמר לשון בקשה, כגון "כן ירבה וכן יפרוץ" או "ה' ישמרם", וכיוצא בזה<ref>בן יהוידע ב"ב שם, ע"פ הגמ' שם.</ref>. ויש מן האחרונים שכתבו שיש מקומות - כגון בבבל<ref>עי' ציון 12. בן איש חי דלהלן.</ref> - שחששו בהם יותר על זהירות מעין הרע לפי ששלט שם יותר כח של עין הרע<ref>עי' ציון 50. בן איש חי שנה ב' פר' פנחס אות יג; עי' שו"ת עזרת כהן אה"ע סי' ו.</ref>. ויש שכתבו שאף שיש לחשוש לעין הרע אך אין להקפיד בזה הרבה, שלדעתם מי שאינו מקפיד בזה הרבה אין מקפידים עמו בזה<ref>עי' ציון 111. אג"מ אה"ע ח"ג סוס"י כו ע"פ פסחים קי ב לענין זוגות (ע"ע זוגות, ושם ציון 61 ואילך). ועי' מסורת משה ח"ב שער ה אות י, בשם ר"מ פיינשטיין, שיעץ להימנע מעשיית סעודת הודיה לחולה מסוכן שהבריא מחמת חשש עין הרע.</ref>.
| |
|
| |
| ==== הנהגות שנהגו להינצל מעין הרע ====
| |
|
| |
| יש ואדם היה אומר לבריות, שחייב מעות לפלוני אף על פי שלא היה חייב, שהיה רוצה שיחשבו שאין לו ממון כדי שלא ישלוט בו עין הרע<ref>עי' סנהדרין כט ב, בקב רשו: א"ר נחמן אדם עשוי שלא להשביע את עצמו, ורש"י שם. וע"ע אדם עשוי שלא להשביע את עצמו. וע"ע חזקה ד באשה שלבשה בגדי נדות, וטוענת שעשתה כן לפי שרצתה להסתיר עיבורה משום חשש עין הרע, שנאמנת.</ref>. יש שהיו נושאים "קמיע" על הגוף להינצל מעין הרע<ref>עי' מדרש רבה נשא פר' יב סוף אות ד ומדרש תנחומא נשא סי' יז.</ref>. יש שהיו תולים בצוואר קשרי רפואות של שרשי עשבים ידועים שהיו מגינים מעין הרע<ref>עי' שבת נז ב: חומרא דקטיפתא, ורש"י וריבב"ן ופסקי רי"ד שם.</ref>.
| |
|
| |
| ==== החושש מעין הרע ====
| |
|
| |
| הנכנס לעיר וחושש שלא ינזק מעין הרע של אחרים - שכניסת אדם מוצלח לעיר חדשה יכולה לעורר קנאה<ref>עי' זכרון אפרים פר' ויחי דף עב א.</ref> - אמרו אמוראים שיאחוז אגודל של יד ימין ביד שמאל ואגודל של יד שמאל ביד ימין, ויאמר "אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא"<ref>ברכות נה ב, ועי' ציון 129. ועי' ס' החיים לר"ח ב"ר בצלאל ס' סליחה ומחילה פ"י ופנקסי הראי"ה פנקס ד אות יא, בביאור ענין זה. ועי' בן איש חי שנה ב' פר' פנחס אות יג, עוד דברים שיש נוהגים לומר.</ref>, ואף על פי שאינו מזרע יוסף, לפי שכל ישראל קרואים על שם יוסף<ref>מדרש תהילים (בובר) מזמור ג סוף אות ג ומזמור כ סוף את ג, וילקו"ש שמ"ב רמז קנא טז וישעיהו רמז תקז. מהרש"א ברכות שם פי' ב; הגהות יעב"ץ שם; חומת אנך לחיד"א בראשית מט כב אות ז.</ref>, שנאמר: שארית יוסף<ref>עמוס ה טו. מדרש וילקו"ש שם ושם.</ref>, וכן נאמר: נוהג כצאן יוסף<ref>תהילים פ ב. מהרש"א שם.</ref>, וכן נאמר: בני יעקב ויוסף<ref>תהילים עז טז. הגהות יעב"ץ שם; חומת אנך שם.</ref>. או שאין כוונת האומר שהוא מזרע יוסף אלא שכן הוא נוסח ה"לחש"<ref>מהרש"א שם פי' א.</ref>. ואם חושש מעין הרע של עצמו - יש מפרשים שיזיק את האחרים<ref>נתיבות אור (מהדו' תשל"ט עמ' קטז) בשם ר' זונדל מסלנט; בארות מים ברכות שם.</ref>, ויש מפרשים שיזיק את עצמו<ref>בן יהוידע עירובין סד א ד"ה אפילו.</ref> - אמרו אמוראים שיסתכל על דופן השמאלי של חוטמו<ref>ברכות שם. ועי' פנקסי הראי"ה פנקס ד סוף אות יא, בביאור ענין זה.</ref>. יש מן האחרונים שכתבו שהחושש מעין הרע, שיזכיר שם השם, שכל שמזכיר עליו שם עליון אין כח בכוחות הרע להזיקו<ref>עי' אוה"ח דברים א י, שלפיכך הזכיר משה רבינו שם השם (דברים שם): ד' אלה-יכם הרבה אתכם.</ref>.
| |
|
| |
| ==== מי שאינו מקפיד ====
| |
|
| |
| אדם שאינו מקפיד על עין הרע, יש מהאחרונים שכתבו שאין עין הרע מזיקו<ref>נוהג כצאן יוסף הל' קה"ת אות ח (עמ' קלז); עי' במחיצת רבינו עמ' רכט בשם ר"י קמינצקי, ועי' אחרונים שבציונים 96, 113. ועי' שו"ת יביע אומר ח"ד אה"ע סי' י. ועי' חי' הר"ן ב"ב ג א, על חשש עין הרע בגנה, עי' ציון 159 ואילך, שיש שאינם מקפידים על שלא יסתכלו בגנתם. ועי' נחל ברית בס' כורת הברית סי' רסה ס"ק לט, שבמצוה שאין עה"ר לסוברים כן (עי' ציון 122), מי שחושש לעה"ר עה"ר מזיקו.</ref>, ולפיכך יש שכתבו שאף על פי שאין אחים עולים לתורה זה אחר זה משום חשש עין הרע<ref>עי' ציון 189.</ref>, אחים שאינם חוששים לעין הרע יכולים לעלות לתורה זה אחר זה<ref>נוהג כצאן יוסף שם; ערוה"ש או"ח סי' קמא ס"ח.</ref>. ויש חולקים וסוברים שאף מי שאינו מקפיד בעין הרע אינו ניצול מהזיק עין הרע<ref>עי' יד אהרן או"ח הגה"ט סי' קמא; עי' ברכ"י או"ח שם ס"ק ו; עי' מזקנים אתבונן ח"ח עמ' 154 בשם הקה"י.</ref>, וכן יש שכתבו שאף אחים שאינם מקפידים על עין הרע אין להם לעלות לתורה זה אחר זה<ref>יד אהרן שם; ברכ"י שם ושו"ת יוסף אומץ סי' יז, בד' השו"ע שם. וע"ע קריאת התורה.</ref>, כיון שיש בזה עין הרע<ref>עי' יד אהרן שם; ברכ"י שם.</ref>.
| |
|
| |
| ==== במקום מצוה ====
| |
|
| |
| בעשיית מצוה אם חוששים לעין הרע, נחלקו אחרונים: א) יש סוברים שחוששים לעין הרע<ref>עי' תורה העולה ח"ג פפ"א; כלי יקר שמ"ב פכ"ד; עי' רוח חיים לר"ח פאלאג'י אה"ע סי' סב אות ג ונפש חיים מע' עין סוף אות כח.</ref>, שהרי חששה התורה להיזק עין הרע במנין בני ישראל<ref>עי' ציון 179.</ref>, אף על פי שלדעתם נצטוו על המנין<ref>תורת העולה שם.</ref>. ואף על פי שנאמר "שומר מצוה לא ידע דבר רע"<ref>קהלת ח ה. וע"ע סכנה.</ref>, הוא דוקא בהיזק שאינו מצוי, ולדעתם היזק עין הרע מצוי<ref>ע"ע הנ"ל. כלי יקר שם. ועי' ציון 122.</ref>. ב) ויש חולקים וסוברים שבמקום מצוה אין חוששים לעין הרע<ref>אברבנאל שמות ל ובמדבר א ושמ"ב פכ"ד; עי' זכר דוד מאמר א פמ"ה; עי' פלא יועץ ע' עין הרע; עי' נפש חיה ב"מ ל א; נחל ברית בס' כורת הברית סי' רסה ס"ק לט. ועי' אפרקסתא דעניא ח"ב סי' קמו, ושם שאין היזק עין הרע מצוי. ועי' ציונים 189, 226, '''246.'''</ref>, מהם יש שפירשו לפי שהנזקים הטבעים כהיזק עין הרע אינם חלים אלא במה שעושה האדם בבחירתו ולא במה שעושה האדם מחמת מצות הבורא<ref>אברבנאל שמואל שם. ועי' נפש חיה שם, שעין הרע שאינו דבר טבעי כ"כ אין חוששים בו במקום מצוה.</ref>, ועל זה אמר הכתוב "שומר מצוה לא ידע דבר רע"<ref>אברבנאל שם ושם; עי' פלא יועץ שם; עי' נפש חיה שם.</ref>, ולדעתם במנין ישראל שנצטוו בה אין חשש עין הרע<ref>אברבנאל שם ושם. ועי' זכר דוד שם.</ref>, ומהם יש שפירשו שזכות המצוה מגינה<ref>עי' זכר דוד שם. ועי' אות ברית שבציון 231.</ref>, ולדעתם אף אין אין המעשה הגורם לעין הרע מצוה, אלא שעושה מצוה כדי שתגן עליו כגון שהרויח ממון באופן שגורם לעין הרע, אם קונה ספר תורה אינו ניזוק<ref>עי' זכר דוד שם ע"פ הגמ' שבציון 83 וילקו"ש פר' לך לך רמז עה.</ref>. ג) ויש שכתבו שהעושה מצוה בכוונת הלב לשם שמים, מגינים משמים שלא ישלוט בו עין הרע<ref>אמרי שפר לר"נ אשכנזי דרוש לחתן דף רג א.</ref>.
| |
|
| |
| ==== זרע יוסף ====
| |
|
| |
| זרע יוסף אין שולט בהם עין הרע<ref>ברכות כ א ונה ב וסוטה לו ב וב"מ פד א וב"ב קיח ב. ועי' עין אליהו ב"מ קז ב, שאין שולט בהן עין הרע של אנשים אך שולט בהם עין הרע של מלאכי חבלה, עי' ציון 60 ואילך.</ref>. ונחלקו אמוראים במקור הדבר: ר' אבהו אמר שלמדים כן מהכתוב: בן פרת יוסף בן פרת עלי עין<ref>בראשית מט כב.</ref>, אל תקרי עלי עין אלא עולי עין<ref>ברכות וסוטה וב"מ וב"ב שם. ועי' גי' אחרות בהערוך ע' על (הא') בשם ר"ח וריטב"א ב"ב שם. ועי' אהבת עולם לרנ"ש אלגאזי עמוד העבודה דרוש כ דף קא ב, ש"עולי" לשון רבים בא ללמד שמלבד יוסף אף זרעו בכלל. ועי' הערוך שם שלדרשה זו אף אם מביטים בהם בעין הרע אינו מזיק להם. ועי' קילורית לעין לרנ"ש אלגאזי ב"ב שם (אות לה), שלדרשה זו אין מזיק להם אף עין הרע של עצמם (עי' ציון 18), ועי' גנזי יוסף ברכות כ א, שבדרשה זו אין משמעות שאין מזיק להם עין הרע של עצמם, ועי' ציונים 139, 142.</ref>, היינו שמסולקים מן העין<ref>רש"י ברכות כ א.</ref>, שעולים על העין<ref>רש"י סוטה שם וב"מ שם; הערוך שם בשם ר' גרשום; רשב"ם ור"א אב"ד ב"ב שם.</ref>, ושולטים בה<ref>רש"י ברכות נה ב; רשב"ם ור"א אב"ד ב"ב שם</ref>, ואין העין עולה בהם<ref>רש"י ברכות נה ב וסוטה שם; רשב"ם ב"ב שם</ref>, ולא שולטת בהם<ref>רש"י ברכות כ א וב"מ שם; הערוך שם בשם ר' גרשום; ר"א אב"ד שם.</ref>. ר' יוסי בר' חנינא אמר שלמדים כן מהכתוב שברך יעקב את מנשה ואפרים: וידגו לרֹב בקרב הארץ<ref>בראשית מח טז.</ref>, מה דגים שבים המים מכסים עליהם ואין עין הרע שולטת בהם - שכל שיש מחיצה בין העין לדבר הנראה, אין שולט בו עין הרע<ref>עי' ציון 42. תו"ח ב"מ שם. ועי"ש שאין הכוונה שמחמת המים אין יכולים לראות את הדגים, שהרי במציאות שייך לראותם.</ref> - אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם<ref>ברכות וסוטה וב"מ וב"ב שם. ועי' קילורית לעין וגנזי יוסף שם שלדרשה זו אין מזיק להם דוקא עין הרע של אחרים כדגים שהמים מכסים עליהם מאותם שמחוץ למים, אבל יכולים לינזק מעין הרע של עצמם (עי' ציון 18), ועי' קילורית לעין שם, שיהושע שאמר לבני יוסף להיזהר מעין הרע (עי' ציון 73 ואילך), היינו מעין הרע של עצמם, ועי' ציונים 131, 142.</ref>. וללשון אחר בגמרא, מסברא אין שולט עין הרע בזרע יוסף<ref>עי' גמ' דלהלן ותוס' ר"י שירליאון שם ודקדוקי סופרים שם. ועי' רי"ף שעל עין יעקב שם ודקדוקי סופרים שם, שי"ג בגמ' דלהלן שלמדים כן מהכתוב "עלי עין", עי' ציון 130.</ref>, שלפי שיוסף לא רצה לזון בעינו ממה שאינו שלו - להנות מאשת פוטיפר<ref>רש"י ברכות כ א.</ref> - אין עין הרע שולטת בו<ref>ברכות כ א. ועי' גנזי יוסף שם, שלמדים מסברא זו שאין שולטת בו עין הרע של עצמו שלפי שעינו לא רצה לזון מאחרים ע"כ אינו מזיקו, ועי' ציונים 131, 139. ועי' תוס' ר"י שירליאון ודקדוקי סופרים, שיש שאין גורסים כן בגמ'. ועי' זוהר האדרא רבא פר' נשא דף קל א: מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה, ועי' מדרש הגדול בראשית מט כב, שלפי שהחביא יוסף את אמו מעשו אין שולט עין הרע בזרעו.</ref>, ובזרעו<ref>עי' ברכות שם, ועי' גליון בדקדוקי סופרים שם.</ref>.
| |
|
| |
| ==== זהירות ====
| |
|
| |
| === דיניו ===
| |
|
| |
| הלכות שונות נאמרו כדי להימנע מעין הרע, מהם שלא יזיק האדם את האחרים, ומהם שלא יוזק האדם מאחרים.
| |
|
| |
| ==== האיסור להזיק וחיוב תשלומים ====
| |
|
| |
| אסור לאדם להסתכל על חברו או על נכסיו ולהזיקו בעין הרע<ref>עי' מדרש רבה וילקו"ש דלהלן; תורת המנחה פר' משפטים עמ' 275; עי' דרישה חו"מ סי' שעח ג וסמ"ע שם ס"ק ד, בד' הטוש"ע שם ה; ערוה"ש חו"מ סי' שעח ס"א. ועי' גמ' שבציון 152.</ref>, וכן אמר הכתוב: ביום טובה היה בטוב<ref>קהלת ז יד.</ref>, ופירש ר' תנחום בן ר' חייה שביום טובתו של חבירך הייה עמו בטובה ואל תכניס בו עין רעה<ref>מדרש רבה ויקרא מהדו' מרגלית פר' לד סי' ה, וילקו"ש ויקרא רמז תרסה.</ref>. והמזיק את חבירו בעין הרע פטור בדיני אדם<ref>עי' ערוה"ש שם; דברות משה ב"ב סוס"י ב ד"ה וטעם.</ref>, לפי שאינו מזיק בידים<ref>דברות משה שם.</ref>, וחייב בדיני שמים<ref>עי' ערוה"ש שם.</ref>. המביט על חבירו דרך תמיהה על שהוא מצטיין באיזה דבר, ועל ידי זה ניזוק חבירו<ref>עי' ציון 30.</ref>, ולא נתכוין להזיקו, יש שכתבו שאינו חייב לפי שהוא כאנוס, שאי אפשר לאדם שלא להתפעל כשרואה איזה הצלחה בחבירו<ref>קה"י ב"ק סי' מה אות ד. ועי' ציון 34.</ref>.
| |
|
| |
| ==== מניעת היזק עין הרע ====
| |
|
| |
| אופנים מסויימים שיכולים לגרום לאדם להזיק את חבירו בעין הרע, חייבו חכמים את האדם להימנע מהם: אמר ר' אבא בשם ר' הונא בשם רב, אסור לאדם לעמוד בפני שדה חבירו בשעה שעומדת בקומתיה<ref>ב"מ קז א וב"ב ב ב; רי"ף ב"ב שם (א ב); טוש"ע חו"מ שעח ה. ועי' מאירי ב"ב ב ב, שאסור דוקא במתמיד בראייתה, עי' ציון 33. ועי' עקדת יצחק ויקרא שער סא, שלא חילקו בין אוהב לשונא שבשניהם מזיק (עי' ציון 31) ואסור.</ref> - והוא הדין לכל כיוצא בזה<ref>עי' דרשות מהר"ח או"ז סי' ג; סידור יעב"ץ ח"ב הגהות מהמחבר לדף רעד ב (עמ' סב). ועי' פלא יועץ ע' עין הרע. ועי' נפש חיה ב"מ ל א, שדן שאולי שונה שדה, ע"פ הגמ' שבציון 173 שחששה לעין הרע של האורחים, ולא חששה לעין הרע של המוצא.</ref>, כגון הנכנס לבית חבירו אסור לו להסתכל בכלים נאים שבבית ובבני הבית<ref>סידור יעב"ץ שם.</ref>, וקל וחומר שלא יסתכל בחבירו בענין שיש לחשוש שיזיקנו בעין הרע<ref>שו"ע הרב חו"מ הל' נזקי ממון סי"א; קצוש"ע סי' קפג ס"ו.</ref> - שלא יזיקנו בעין הרע<ref>רש"י ב"מ שם ד"ה אסור וב"ב שם ד"ה אסור. ועי' מאירי ב"מ שם שפי' באופ"א, שחוששים שיוזק השדה בעין הרע וירננו שהעומד הזיקה, וכ"מ בפלא יועץ שם.</ref>. וגנה שהיו שניים שותפים בה ובאו לחלוק, כופה אחד מהם את חבירו לגדור ביניהם<ref>עי' משנה ב"ב ב א: וכן בגנה וגמ' דלהלן. וע"ע הזק ראיה ציון 121.</ref>, אפילו אם אין שם מנהג ידוע לגדור<ref>ע"ע הנ"ל שם.</ref>, כדי שלא יראה חבירו לתוך גנתו ויזיקנו בעין הרע<ref>גמ' שם ב ב.</ref>, לפי שאינו יכול להיזהר מלהסתכל בה<ref>ראשונים דלהלן בביאור החילוק בין גנה לבקעה, שלא חייבו בסתם בקעה לגדור, ע"ע הנ"ל ציון 152 ואילך.</ref>, לפי שבגנה מגדלים ירקות כל השנה ועומדת בקומתיה כל השנה<ref>תוס' ב"ב ב ב ד"ה גינה; עליות דר"י שם; רמב"ן שם ד א פי' א; רשב"א שם ב ב; חי' הר"ן שם. וע"ע הזק ראיה ציון 153.</ref>, או לפי שהעין שולטת בגנה, מפני שיש בה אילנות נחמדים למראה וטובים למאכל ונפשו של אדם מתאוה להם<ref>רמב"ן שם פי' ב. וע"ע הנ"ל ציון 154.</ref>, או לפי שהירקות נטועות בה ערוגות ערוגות, וכן יש בה הרבה מינים<ref>שטמ"ק ב"ב ב ב בשם ר' יהונתן. וע"ע הנ"ל ציון 155.</ref>, ויש מן הראשונים שכתבו שכיון שמטרת המחיצה למנוע היזק עין הרע, אין צריך מחיצה המונעת ראיה, אלא מחיצה המזכירה לאדם שלא להביט בשל חבירו, לפי שלדעתם אין היזק עין הרע מגיע מהסתכלות גרידא אלא מהסתכלות ממושכת<ref>מאירי ב"ב ב ב בד' הרמב"ם שכנים פ"ב הט"ז. ועי' ציון 167.</ref>, על סוג המחיצה ועל האופנים שמתחייב, ע"ע הזק ראיה: בגנה ובבקעה. ויש מן הראשונים שכתבו שמה שאסר רב לעמוד בפני שדה שעומדת בקומתיה<ref>עי' ציון 152.</ref>, אינו מן הדין אלא ממידת חסידות<ref>שו"ת הרמב"ם (בלאו) סי' שצה, מובא במגדל עוז שכנים פ"ב הט"ז; לבוש חו"מ קנח ג דעה א; עי' ערוה"ש שם ס"ב.</ref>, ולדעתם שותפים שחלקו בגנה אין האחד יכול לכפות את חבירו לגדור כדי לא להזיקו בעין הרע<ref>עי' רמב"ם שכנים שם ושו"ת הרמב"ם שם, ועי"ש שמה שאמרו בגמ' שבציון 159, שנויא בעלמא הוא ואינו אליבא דהילכתא; עי' נמוק"י ב"ב שם (ב א); לבוש שם דעה א; עי' ערוה"ש שם. וע"ע הזק ראיה ציון 129.</ref>, מן האחרונים יש שפירשו בדעתם, שלפי שאין עין הרע מזיק לדעתם בשעת הראייה, אלא הראייה גורמת שאחר כך ינזק<ref>לבוש מרדכי דלהלן. ועי' ציון 36 ואילך השיטות כיצד פועל עין הרע.</ref>, לפיכך אין היזק עין הרע חשוב גירי-דילה* לסוברים כן<ref>ע"ע גירי דילה ציון 12 ואילך. לבוש מרדכי דלהלן. ועי' בית זבול דלהלן שאינו חשוב גירי דילה לפי שאין ההיזק בא מהעין אלא העין גורם שיבוא לידי היזק, והיזק שאינו בא מהמזיק לא חשוב גירי דילה לסוברים כן, ע"ע הנ"ל ציון 9 ואילך. וכ"כ ר' אריה לייב רובין בס' זכרון אש תמיד עמ' תסט, שאין היזק עין הרע נחשב כגירי דילה, ועי' ראב"ן ריש ב"ב ד"ה סוגייא ולבוש חו"מ סי' קנז ס"א, שכתבו שחשוב מזיק בגירי דילה.</ref>, ועל כן לסוברים, וכן הוא להלכה, שהמזיק בהיזק שאינו גירי דילה אינו צריך להרחיק את עצמו<ref>ע"ע הרחקת נזיקין ציון 15 ואילך.</ref>, אינו חייב מי שיכול להזיק בעין הרע להרחיק את עצמו<ref>לבוש מרדכי ב"ב סוס"י א בד' הרמב"ם שם; עי' בית זבול ח"א סוס"י ל שמצדד כן בד' הרמב"ם שם.</ref>.
| |
|
| |
| ==== מניעת היזק עין הרע באבידה ====
| |
|
| |
| המוצא כסות שחייב לשוטחה לצרכה<ref>ע"ע השבת אבידה ציון 299 ואילך.</ref>, ואסור לו לשוטחה בפני אורחים<ref>ע"ע הנ"ל ציון 308 ואילך.</ref>, יש סוברים שהטעם לפי שלא יזיקו האורחים את הכסות בעין הרע<ref>גמ' פסחים כו ב וב"מ ל א טעם א', הובא ברי"ף וברא"ש ב"מ שם. ועי' נפש חיה ב"מ שם שתמה מדוע שוטחה שלא בפני האורחים, ואין חוששים לעין הרע של המוצא עצמו.</ref>, ודוקא בכסות יפה והגון שיתנו עיניהם בה<ref>מער"ק גזו"א פי"ג הי"א, וכעי"ז בשושנת יעקב חו"מ סי' רסז ס"ק ו.</ref>. ויש סוברים שאינו אסור משום עין הרע אלא מטעם אחר<ref>עי' בהגר"א חו"מ שם ס"ק כט בד' הגמ' שם בטעם ב', שהיא חולקת על הטעם של עין הרע, ושלכן השמיטה הרמב"ם בגו"א פי"ג הי"א וטוש"ע שם יח. ועי' ב"ח שם בד' הרמב"ם והטור שם. ועי' לח"מ שם ומעיני החכמה ונפש חיה ב"מ שם, ומער"ק שבציון 175, שפי' באופ"א השמטת הרמב"ם.</ref>.
| |
|
| |
| ==== מנין ישראל ====
| |
|
| |
| באיסור למנות את ישראל<ref>ע"ע ישראל: מפקד בני ישראל. ועי"ש האופנים האסורים, ועי' להלן.</ref>, שאמר הכתוב: ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם<ref>שמות ל יב.</ref>, יש מן הראשונים מפרשים טעם הדבר לפי שהמנין שולט בו עין הרע<ref>רש"י שמות שם; עי' רלב"ג שם: וידמה; ר"י בכור שור שם; עי' ר' מתתיה היצהרי אבות פ"ב מי"א. ועי' רבינו בחיי שמות שם. ועי' פי' אחרים בכלי יקר שם ומלבי"ם שמ"ב כד א. ועי' גור אריה פר' פקודי וצרור המור שמות פ"ט, שאף במנין של חפצים שולט עין הרע.</ref>, כי בהיות המנין גדול מרבוי הדברים הנמנים יפעל בהם העין הרע ויתמעטו<ref>אברבנאל שמות ל; עי' תו"ח ב"מ פד א. ועי' רא"ם דלהלן.</ref>, ויש מצדדים שדוקא במנין כל ישראל יש עין הרע, אבל במנין מקצתם אין עין הרע ומותר<ref>עי' רא"ם שמות ל יב: שמא. וע"ע הנ"ל ציון 198 ואילך שי"ח ואוסרים למנות אף מקצת ישראל.</ref>. ונחלקו בדבר: יש שכתבו שמזיק המונה את הנמנה בהבטתו בו, שלדעתם היזק עין הרע הוא היזק היוצא מהרואה לנראה<ref>עי' ציון 36 ואילך. רלב"ג שם; אברבנאל שם ושמ"ב כד; תו"ח שם; מלבי"ם שם.</ref>, ולפיכך אין היזק עין הרע אלא במונה את האנשים עצמם, אך במונה את האנשים על ידי דבר אחר, אין ניזוקים מעין הרע<ref>עי' רלב"ג שמות שם ובמדבר א ב; תו"ח ב"מ פד א.</ref>, וכן יש שכתבו שאין ניזוקים אלא במונה את האנשים ומביט בהם בִּפְּנֵיהֶם, אבל במונה אותם בשאר איברים אין שולט בהם עין הרע, שלדעתם אין היזק עין הרע אלא במביט בַּפָּנִים של זולתו<ref>עי' ציון 40. רלב"ג שמות שם; אברבנאל שם ושם.</ref>. ויש חולקים וסוברים שאין ההיזק במנין מהבטת המונה, שאם כן יכלו בני ישראל להימנות בידי אדם נקי מעין הרע, ולדעתם היזק עין הרע הוא היזק סגולי<ref>עי' ציון 46. כלי יקר לר"ש לאנייאדו שמ"ב כד ד"ה וגם הקדמתו.</ref>, וכעין זה יש מן הראשונים שכתבו שהיזק עין הרע שבמנין הוא מקטרוג שרי מעלה, ולדעתם הוא דוקא במנין הבא לתת גדולה לישראל על שאר אומות, שבזה יש מקום לשרי מעלה לקטרג על ישראל<ref>כלי יקר שמות שם לדעה שבציון 179. ועי' ציון 46.</ref>. ויש מן האחרונים שסוברים שאין שולט עין הרע במנין<ref>מעשי ה' מעשי תורה פי"א ד"ה בענין השקלים.</ref>.
| |
|
| |
| ==== אב ובנו או אחים בקריאת התורה ====
| |
|
| |
| אב ובנו או אחים מן האב, אף שמעיקר הדין יכולים לעלות לתורה זה אחר זה לסוברים כן<ref>ע"ע קריאת התורה, ושם שי"ח.</ref>, אין נוהגים כן מחשש עין הרע<ref>מהר"ם מרוטנבורג בתשב"ץ קטן סי' קצ ובמנהגים דבי מהר"ם הל' קרה"ת ומרדכי הלק"ט סוס"י תתקסח ואר"ח ח"א דין מה שמוסיפין בשני וחמישי אות כו וכל בו סי' כ ד"ה ואם היה; עי' מהרי"ל מנהגים הל' קרה"ת אות ה וד"מ או"ח סי' קמא אות ג בדעתו; שו"ע שם ו. ועי' זכר דוד לר"ד זכות מאמר א פמ"ה ד"ה ומכאן ושו"ת אפרקסתא דעניא יו"ד סי' קמו, בטעם הדבר שחוששים לעין הרע, אע"פ שבדבר מצוה אין חשש עין הרע לסוברים כן, עי' ציון 122. ועי' שיירי כנה"ג שם הגב"י ס"ק ד, שכיון שאינו אלא משום עה"ר, אם עלו לא ירדו, והפר"ח שם נסתפק בדבר. ועי' שבות יעקב ח"ג סי' ז, שהוא חשש רחוק ומקילים בזה האחרונים בהרבה אופנים, ועי' להלן.</ref>, מפני הרואים שמחלקים הכיבודים לבני משפחה אחת<ref>שו"ת נשאל דוד או"ח סי' ד; אורח נאמן או"ח שם אות טו. ועי' נשאל דוד שם, שדן במקום שאין טע"ז כגון שאין למי לתת העליה ומוכרחים לתת לקרובים זא"ז. ועי' מקראי קדש כלל ח שערי קדושה אות ט, שהחשש ממה שרואים את הקרובים יחד, ונלמד דבר זה מציווי יעקב לבניו עי' ציון 70 ואילך, וצ"ב, שלפי"ז לעולם לא ילכו אב ובן או שני אחים יחד.</ref>. ודוקא במקום שנוהגים להזכיר את שם העולה<ref>עי' רמ"א או"ח שם ושו"ת אמונת שמואל סי' מז ונשאל דוד או"ח שם וא"ר שם ס"ק ז וכסא אליהו שם אות ב; עי' שערי אפרים ש"א סל"ב; עי' חיי אדם ח"א כלל לא סל"ח. ועי' כסא אליהו שם, שה"ה כשמזכירים השמות אחר העליה ב"מי שברך", אע"פ שאין מזכירים השמות קודם הקריאה. ועי' רמ"א ושערי אפרים שם, שכתבו כן לענין מפטיר, ועי' אמונת שמואל שם בד' הרמ"א שה"ה בשאר עליות, ועי' שערי אפרים שבציון 214 שמחלק בין מפטיר לשאר עליות לענין עליית שאר קרובים, ועי' שמן המאור שבציון 193, שמסברא דין אחד לשאר קרובים ולשאין מזכירים את השם, וא"כ שמא אף בשאין מזכירים את השם התיר השערי אפרים דוקא במפטיר.</ref>, ששומעים בהזכרת שמם ושם אביהם שהם קרובים<ref>עי' שמן המאור או"ח שם.</ref>, ויש חולקים וסוברים שאף במקום שאין מזכירים את שם העולים יש חשש עין הרע<ref>עי' שמן המאור שם בד' המהרי"ל שם, ובד' הדעות הסוברים ששייך עין הרע אף בקרובים שאין יודעים מהזכרת שמם שהם קרובים, עי' ציון 195 ואילך; חסד לאלפים הל' קריאת ס"ת הגהות מבן המחבר; מנהגי מצרים או"ח אות כב, שכן המנהג במצרים.</ref>, מפני המכירים שיודעים שהם קרובים<ref>שמן המאור שם.</ref>.
| |
|
| |
| ==== קרובים אחרים ====
| |
|
| |
| בקרובים נוספים דנו אחרונים אם לא יעלו לתורה זה אחר זה מחשש עין הרע: אחים מן האם, יש שכתבו שלא יעלו<ref>שיירי כנה"ג או"ח סי' קמא הגב"י ס"ק ז, הובא בא"ר שם ס"ק ח; שערי אפרים ש"א סל"א; דרך החיים הל' קרה"ת דין לאיזה אנשים שאין קורין אות יד; טהרת השלחן או"ח שם ס"ו; משנ"ב שם ס"ק יט.</ref>, ששייך בהם עין הרע כבאחים מן האב<ref>עי' שיירי כנה"ג שם; עי' מקראי קדש כלל ח שערי קדושה אות ט לדעה שבציון קודם.</ref>, ויש שכתבו שיכולים לעלות<ref>עי' שמן המאור או"ח שם בד' אחרונים שבציון 191 (ועי' א"ר שבציון הנ"ל ושבציון 195, וצ"ב); עי' מקראי קודש שם.</ref>, מהם יש שפירשו לפי שאין חשש עין הרע באחים לדעתם אלא לפי ששומעים שהם אחים כשמזכירים את שם אביהם<ref>עי' ציון 192.</ref>, ואינו שייך באחים מן האם<ref>שמן המאור שם.</ref>; אב ובן בנו יש שכתבו שלא יעלו<ref>שיירי כנה"ג שם ס"ק ח; עי' שו"ת נשאל דוד או"ח סי' ד שכן נוהגים בפרנקפורט ורוב גלילות אשכנז; מטה יהודה שם ס"ק ז. ועי' שערי אפרים שם, שלא יעלה אם אין כ"כ צורך, וכעי"ז בדרך החיים הל' קרה"ת דין לאיזה אנשים שאין קורין אות יד הובא במשנ"ב שם ס"ק יט.</ref>, שיש יותר עין הרע בעליית הנכד עם זקנו מעלית אב ובנו<ref>מטה יהודה שם.</ref>, ויש שכתבו שיכולים לעלות<ref>פר"ח שם; עי' נשאל דוד שם בד' ראשונים ואחרונים שבציון 189 שלא הזכירו אלא אב ובנו; עי' שמן המאור שם בד' אחרונים שבציון 191. ועי' מחזיק ברכה או"ח שם ס"ק ה, שיש שנהגו כן.</ref>, מהם יש שפירשו לפי שאין חשש עין הרע באב ובן לדעתם אלא לפי ששומעים שהם אב ובן כשמזכירים שמם<ref>עי' ציון 192.</ref>, ואינו שייך באב ובן בנו<ref>שמן המאור שם. ועי' ציון 197. ועי' רוח חיים או"ח שם הובא בכה"ח שם ס"ק כז, שאם שמו של בן הבן כשל אבי אביו יש לחשוש לעין הרע ולא יעלה.</ref>; אב ובן בתו - לסוברים שאב ובן בנו אין עולים<ref>עי' לעיל.</ref> - יש שכתבו שלא יעלו<ref>עי' נשאל דוד שם ד"ה איברא.</ref>, ויש שכתבו שיכולים לעלות<ref>ס' חיים לר"ח פאלאג'י סי' יא אות יא, ורוח חיים או"ח שם, הובא בכה"ח או"ח שם ס"ק כז.</ref>; חתן וחמיו יש שכתבו שלא יעלו<ref>עי' נשאל דוד שם שכן נוהגים בפרנקפורט ורוב גלילות אשכנז; עי' ס' חיים לר"ח פלאגי סי' יא אות יא, שיש מי שמקפיד; וישמע משה הל' קרה"ת עמ' סד בשם רי"ש אלישיב. ועי' פתח הדביר או"ח שם אות ז, שמסתפק.</ref>, ויש סוברים שיכולים לעלות<ref>עי' שמן המאור שבציונים 197, 202, בד' אחרונים שבציון 191, שאין קפידא אלא בשניכר שהם קרובים בהזכרת שמם.</ref>; גיסים יש שכתבו שיש נוהגים שאין עולים<ref>עי' נשאל דוד שם שכן נוהגים בפרנקפורט ורוב גלילות אשכנז.</ref>, ויש סוברים שיכולים לעלות<ref>עי' שמן המאור שבציונים 197, 202, בד' אחרונים שבציון 191, שאין קפידא אלא בשניכר שהם קרובים בהזכרת שמם.</ref>.
| |
|
| |
| ==== במפטיר ====
| |
|
| |
| במפטיר* אם עולה בו קרוב לעולה בעליה שלפניו - שהרי מפסיקים בקדיש בינו לקריאה שלפניו<ref>ע"ע קריאת התורה וע' מפטיר. עי' שמן המאור או"ח סי' קמא ס"ו; עי' משנ"ב שם ס"ק כ. ועי' ציון 216.</ref>, ואינו ממנין הקרואים<ref>ע"ע מפטיר. עי' שמן המאור שם.</ref> - נחלקו ראשונים ואחרונים בדבר: א) יש מהראשונים שכתבו שאין עולה בה קרוב<ref>עי' מהרי"ל מנהגים הל' קרה"ת אות ה וד"מ או"ח שם אות ג בדעתו; רמ"א בשו"ע שם ו. ועי' שערי אפרים ש"א סל"ב שמחלק בין אב ובנו ואחים מן האב שלא יעלו אם אין צורך גדול, לאב ובן בנו ואחים מן האם שיכולים לעלות.</ref>, ודוקא גדול אבל קטן העולה למפטיר, אין מקפידים אם עלה אביו או אחיו בעליה הקודמת<ref>שיירי כנה"ג או"ח שם הגב"י אות ו.</ref>. ב) ויש מן האחרונים סוברים שעולה למפטיר, כיון שמפסיקים בקדיש בינו לעליה שלפניו, והמפטיר ענין אחר הוא<ref>עי' ערך לחם למהריק"ש או"ח שם; הגהות מוהר"א אזולאי ללבוש שם אות ג בשם י"א ושכן נהגו. ועי' ציון 212.</ref>.
| |
|
| |
| ==== בשני ספרים ====
| |
|
| |
| בקריאת שני ספרי תורה, כגון ביום טוב שקורים בו בשני ספרים<ref>ע"ע יום טוב ציון 1038.</ref>, אם יכול קרוב לעלות לספר שני אחר שעלה קרובו בספר ראשון, נחלקו אחרונים: יש סוברים שיכול לעלות<ref>שיירי כנה"ג או"ח סי' קמא הגב"י אות ה, בד' המהרי"ל שבציון 214; א"ז שם ס"ק ד; עי' שערי אפרים ש"א אות לב.</ref>, מהם יש מצדדים כן דוקא במפטיר* שאף מפסיקים בקדיש ביניהם<ref>עי' שערי אפרים שם.</ref>, ומהם יש שכתבו כן אף בשאין מפסיקים בקדיש, כגון בקריאת חול-המועד* פסח<ref>ע"ע קריאת התורה. עי' שיירי כנה"ג שם: בב' חתנים, ולב חיים לר"ח פאלאג'י ח"ב סי' כו דף יט א, ופתחי שערים על שערי אפרים שם אות יח בדעתו הובא במקראי קדש כלל ח שערי קדושה אות יז; פתח הדביר או"ח שם אות ט; ערוה"ש או"ח שם ס"ח.</ref>. ויש חולקים וסוברים שאף בשני ספרים אינם עולים<ref>מטה יהודה שם ס"ק ז ובני ציון (לכטמן) או"ח שם ס"ק ו, בד' המהרי"ל שבציון 214.</ref>, שכל שעולים סמוכים יש חשש עין הרע<ref>מטה יהודה שם.</ref>.
| |
|
| |
| ==== הגבהה וגלילה ====
| |
|
| |
| הגבהה* וגלילה*, יש מן האחרונים שכתבו שלא יעשו אחים או אב ובנו אחד הגבהה והשני גלילה, שיש בזה חשש עין הרע<ref>שו"ת אבני חפץ סי' טז; הפוסק שנה ח סי' תתקצט אות ד.</ref>, ואף יותר מהחשש משני עליות זה אחר זה<ref>עי' ציון 189.</ref>, לפי שרואים אותם בבת אחת<ref>אבני חפץ שם.</ref>.
| |
|
| |
| ==== מילה לשני תינוקות ====
| |
|
| |
| מילת שני תינוקות במקום אחד וברכה אחת לשתיהם, יש שכתבו שיש להימנע מזה משום חשש עין הרע<ref>עי' דרישה אה"ע סי' סב אות ו, בד' הראשונים שבציון 246 שיש לימנע מלברך ברכת חתנים לשני חתנים יחד. ועי' יש"ש חולין פ"ו סי' ט. ועי' זכר דוד לר"ד זכות מאמר א פמ"ה ד"ה אלא דלכאו', שדן בטעם הדבר שחוששים לעין הרע, אע"פ שבדבר מצוה אין חשש עין הרע לסוברים כן, עי' ציון??.</ref>. וכשאין התינוקות יחד, אין חשש עין הרע ואפשר לברך עליהם ברכה אחת<ref>ט"ז יו"ד רסה ס"ק יא, ושו"ת ר' יהודה מילר ח"א סי' קנ וערוה"ש יו"ד שם סכ"ד בדעתו. ועי' דרישה שם.</ref>. ויש שכתבו שאפשר לברך ברכה אחת לשני תינוקות, אף כשהתינוקות יחד<ref>שו"ת ר' יהודה מילר שם ואות ברית יו"ד שם ס"ק ח וערוה"ש שם, בד' הרמ"א שבציון 246, שכ' בברכת חתנים שלא לברך לשניים ולא כ"כ במילת שניים. ועי' שו"ת דרכי נועם יו"ד סי' כז ד"ה והנה בחפשי, בד' הערך לחם יו"ד סי' רסה ס"ה, שלא נמנעו מלברך ברכה אחת לתאומים משום עין הרע, שאף אם מברכים ב' ברכות יודעים הנמצאים במעמד שתי הברכות שמלו תאומים (ושמ"מ נמנעו מכך מטעם אחר).</ref>, ואף לסוברים שאין מברכים ברכת-חתנים* לשני חתנים משום חשש עין הרע<ref>עי' ציון 246.</ref>, בתינוקות שיש להם צער הגוף אין חשש עין הרע ברואים אותם<ref>ר"י מילר שם. ועי' ערוה"ש שם שפי' טעם אחר: דהתם גדולים וחתנים וכלות ושושבינים ומזמוטי חתן וכלה שייך בזה עין הרע משא"כ במילה, ועי' ציון 248.</ref>, ומהם יש שפירשו לפי שמצות מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות מגינה מעין הרע<ref>אות ברית שם.</ref>.
| |
|
| |
| ==== שמות שוים לאחים ====
| |
|
| |
| נתינת שם אחד לשני אחים - או אח ואחות<ref>עי' שו"ת דברי מלכיאל דלהלן.</ref> - יש מן האחרונים שכתבו שאין לעשות כן משום עין הרע<ref>שו"ת אדני פז בהשמטות לסי' כה, הובא בפתחי תשובה יו"ד סי' קטז ס"ק ו; עי' שו"ת דברי מלכיאל ח"ג סוס"י עה.</ref>. ויש חולקים וכתבו שאין שורש לחשש זה<ref>עי' שו"ת רמ"ץ יו"ד סי' פז, הובא בדרכי תשובה יו"ד סי' קטז ס"ק מח; עי' שו"ת פרי השדה ח"ג סי' ז.</ref>.
| |
|
| |
| ==== צוואת ר' יהודה החסיד ====
| |
|
| |
| נישואים שונים שציוה ר' יהודה החסיד להימנע מהם<ref>ע"ע נישואים.</ref> - כגון ששם אבי האיש כשם אבי האשה<ref>ע"ע הנ"ל ועי' השיב משה דלהלן.</ref>, או שאחים לא ישאו אחיות<ref>ע"ע הנ"ל, ועי' ברית עולם דלהלן.</ref> - יש שפירשו בטעם הצוואה, שהוא משום חשש עין הרע<ref>ברית עולם לחיד"א על ס"ח סי' תעז; יפה ללב אה"ע סי' סב אות יא; שו"ת פרי השדה (דייטש) ח"א סי' סט; שו"ת השיב משה אה"ע סוס"י סט; מעשה איש ח"א עמ' רטו בשם החזו"א.</ref>. ולפיכך אם אין חשש עין הרע, כגון שאחד מהם נקרא בפי הבריות בשם אחר, יכולים להינשא<ref>פרי השדה והשיב משה שם.</ref>, וכן אם מקובל להינשא כן ואינו דבר תמוה הגורם עין הרע - כגון בזמן התלמוד שהיה נהוג לאחים לישא אחיות<ref>עי' ברית עולם שם ע"פ ברכות מד א: שמנים זוגות אחים כהנים נשואים לשמנים אחיות כהנות.</ref> - יכולים להינשא<ref>ברית עולם שם.</ref>.
| |
|
| |
| ==== נישואי שנים ====
| |
|
| |
| נישואי שני חתנים יחד, כתבו ראשונים שבתחילה היו נמנעים מלעשותם משום חשש עין הרע, ובזמנים מאוחרים שרצו לצמצם בהוצאות הנישואים לא הקפידו בדבר, וסמכו על כך ש"שומר פתאים ה'"<ref>תהילים קטז ו, וע"ע אין סומכין על הנס ציון 23. ראבי"ה סי' תתיח. וע"ע אין מערבין שמחה בשמחה ציון 44 ואילך. ועי' ציון 247 ואילך.</ref>. נישואי שתי אחיות שיש מן הראשונים שכתבו שלא לעשותם יחד<ref>עי' סה"ח צוואת ר"י החסיד אות ל-לא, הובא בהגהות ר"פ לסמ"ק מ' קצה אות ז (עי"ש שלא לעשותו בשבוע אחד); עי' מרדכי מו"ק סי' תתמג: הראשונים היו נזהרים; רמ"א בשו"ע אה"ע סב ב. וע"ע הנ"ל ציון 46.</ref>, יש מן האחרונים שפירשו הטעם משום חשש עין הרע<ref>לבוש אה"ע סא (סב) ב ואו"ח מנהגים ==סעיף לא==; רוח חיים אה"ע סי' סב ס"ק ג. ועי' אג"מ אה"ע ח"ד סי' פט: מסתבר שהוא מענין עין הרע, אבל אפשר שאיכא טעמים אחרים סתומים. ועי' מרדכי שם בשם הראבי"ה בטעם הדבר שהוא משום איבה בין הכלות, ועי' ציון 242.</ref>.
| |
|
| |
| ==== ברכת חתנים ====
| |
|
| |
| ברכת-חתנים* לשני חתנים קודם הנישואין, אף על פי שמן הדין יכולים לברך לשנים ברכה אחת לסוברים כן<ref>ע"ע ברכת חתנים ציון 64. וע"ע הנ"ל ציון 66 שי"ח.</ref>, יש מן הראשונים שכתבו שנהגו להימנע מלעשות כן משום חשש עין הרע<ref>הגמ"י אישות פ"י ה"ד אות ג בשם האביאסף; שו"ת תשב"ץ קטן מהדו' מכון תורה שבכתב סי' תצ, הובא ביש"ש כתובות פ"א סוס"י יח; עי' רמ"א בשו"ע אה"ע סב ג דעה ב ושכן נוהגים; ערך לחם אה"ע שם. וע"ע הנ"ל ציון 67 ואילך. ועי' זכר דוד לר"ד זכות מאמר א פמ"ה ד"ה אלא דלכאו', ונחל ברית בס' כורת הברית סי' רסה ס"ק לט, שדנו בטעם הדבר שחוששים לעין הרע, אע"פ שבדבר מצוה אין חשש עין הרע לסוברים כן, עי' ציון??. ועי' נהר מצרים דיני חופת חתנים אות יח, שבנישואין שאין עין הרע כגון של אלמנים שנושאים אלמנות או גרושות, יברכו ברכה אחת.</ref>, שבחתן חששו ביותר מהיזק - ולכן הצריכו לו שימור מן המזיקים<ref>ע"ע חתן וכלה ציון 276.</ref> - ועוד, לפי שחתן הכל מתקנאים בו לפי שדומה למלך<ref>ע"ע הנ"ל ציונים 128, 204 ואילך, 277. שו"ת ר' יהודה מילר ח"א סי' קנ. ועי' ערוה"ש יו"ד סי' רסה ס"ק כד: חתנים וכלות ושושבינים ומזמוטי חתן וכלה שייך בזה עין הרע.</ref>. ברכת חתנים שמברכים בבית חתנים לאחר הסעודה<ref>ע"ע ברכת חתנים: בשבעת ימי המשתה.</ref>, מברכים ברכה אחת לשני חתנים<ref>הגמ"י שם בשם האביאסף; רמ"א שם; ערך לחם שם. אזולאי</ref>, כדי שלא להטריח על הציבור<ref>עי' ערך לחם שם טעם ב; עי' הגהות מוהר"א אזולאי ללבוש אה"ע סי' סא אות ג טעם ב.</ref>, או לפי שאין חשש עין הרע כל שאינו שעת הנישואים<ref>עי' ערך לחם שם טעם א; עי' מוהר"א אזולאי שם טעם א; עי' ערוה"ש אה"ע סי' סב סי"ד.</ref>, או לפי שהרבה בני אדם אוכלים שם וכולם יוצאים בברכה אחת אין שם עין הרע לחתנים יותר<ref>לבוש אה"ע סא (סב) ג.</ref>.
| |
|
| |
| ==== לחש בשבת ====
| |
|
| |
| אמירת לחש בשבת על מי שניזוק מעין הרע, לסוברים שאסורה הלחש בשבת על חולה שאין בו סכנה<ref>ראשונים דלהלן, וע"ע שבת.</ref>, נחלקו ראשונים: יש שכתבו שמותרת, לפי שעין הרע סכנה גדולה היא<ref>מהר"ם מרוטנברג ד"ל סי' קעה ומרדכי שבת סי' שפה בשם ר' יחיאל מפריש בד' הירושלמי שבת פי"ד ה"ג: לוחשין לעין. ועי' ראבי"ה סי' רב ושעז.</ref>. ויש שכתבו שאסורה<ref>כל בו סי' לא (מהדו' ר"ד אברהם עמ' צט) ואר"ח הל' שבת אות שלג בשם ר' יהודה.</ref>.
| |
|
| |
| על הסוברים שמותר ללחוש פסוק על עין הרע לפי שאין המכה ניכרת, ע"ע לוחש על המכה<ref>ציון 20.</ref>.
| |
|
| |
| על מי שאביו ואמו בחיים שיוצא מבית הכנסת בשעה שאומרים "יזכור"<ref>ע"ע הזכרת נשמות ציון 77.</ref>, שיש שכתבו שהטעם משום חשש עין הרע, ע"ע הזכרת נשמות<ref>ציון 79. ועי"ש ציון 78, שיש שכתבו טעם אחר.</ref>.
| |
|
| |
| על בנות ישראל שהולכות לטבול באופן שלא ירגישו בהליכתם, מחשש עין הרע, ע"ע טבילה<ref>ציון 846.</ref>.
| |
|
| |
| ==== זרע יוסף ====
| |
|
| |
| זרע יוסף שאין שולט בהם עין הרע<ref>עי' ציון 129.</ref>, אם אין צריכים להיזהר מדיני עין הרע, כגון לעלות לתורה שני אחים זה אחר זה, נחלקו בדבר: יש שכתבו שיכולים לעלות לתורה זה אחר זה<ref>שבעת הנרות על תשב"ץ סי' קצ. ועי' בתנופה חיים לר"ח פאלאג'י פר' נשא אות לב.</ref>. ויש שכתבו שאין עולים לתורה זה אחר זה<ref>עי' אילת השחר שמות ל יב; תשו' ר"ח קנייבסקי בקונ' תא שמע ח"ח עמ' קטו. ועי' שפע חיים דרשות חומש רש"י תשמ"ג פר' חיי שרה עמ' סב שדקדק שבאיסור לעמוד בפני שדה חבירו עי' ציון 152, לא חילקו להתיר אם בעל השדה מזרע יוסף.</ref>.
| |
|
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
הגדרת הערך - הסתכלות על דבר דרך קנאה ושנאה או בתמיהה באופן שמזיק את הדבר.
מהותו
אדם שמסתכל על מעלות שבזולתו - דרך קנאה ושנאה[1], או בתמיהה[2] - יש ומזיקו בעין הרע[3]. במדרש אמרו כשהגר היתה מעוברת, הכניסה בה שרה עין הרע, והפילה עוברה[4]. וכן אמרו במדרש ששרה הכניסה עין הרע בישמעאל וחלה[5]. ובשם ר' ישמעאל אמרו: אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו[6], וכן אמרו על העוסק בסחורה ששולטת בה העין כגון המשתכר בקנים ובקנקנים שגדול נפחם שאינו רואה סימן ברכה[7], ואותה שאמר ר' יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין[8], יש שפירשו לפי שבדבר שאינו סמוי מן העין שולט בו עין הרע[9]. וכן אמרו בדברים שאנשים תמהים עליהם, כגון קוצצי אילנות טובות למוכרם לעצים, שהכל תמהים ומלעיזים עליהם, שעין הרע שולט בהם ואינם רואים סימן ברכה[10]. ואמר רב שתשעים ותשעה מתים מחמת עין הרע ורק אחד בידי שמים[11], שבמקומו של רב היה עין הרע שכיח[12]. וגדול כח עין הרע ששולט אפילו בדברים שהנס מתפשט בהם[13], שמתן תורה - שאין מעשה נס גדול ממנו[14] - שלט בו עין הרע, שכן אמרו במדרש: למה נשתברו לוחות ראשונות, לפי שנתנו בפומבי שלטה בהן עין הרע ונשתברו[15]. ואמרו במדרש שכדי שלא ישלוט עין הרע בהקמת המשכן, ברכם הקב"ה תחילה שנאמר: "יברכך ה' וישמרך"[16], ואחר כך נאמר: ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן[17].
האדם לעצמו
בראיית האדם את עצמו, כתבו ראשונים ואחרונים שיכול להינזק בעין הרע[18], ואותו שאמר הכתוב: עיני עוללה לנפשי[19], יש שפירשו ששמתי בעצמי עין הרע מרוב טובה שהייתי רואה לעצמי, ולקיתי וחסרתי כל אותה הטובה[20], ולאה שאמרה "הפעם אודה את ד'[21]", שהכירה שנטלה יותר מחלקה[22], כתבו ראשונים שמחמת כן שלט בה עין הרע, ולפיכך הפסיקה ללדת שנאמר: ותעמוד מלדת[23]. מהם יש שכתבו שהיזק עין הרע לאדם על עצמו יותר מזיק מעין הרע על זולתו[24], ומהם שכתבו שההיזק על עצמו פחות מההיזק על זולתו[25].
ההסתכלות
עין הרע יש שכתבו שנמצא באדם בעל נפש רעה קנאית[26], בהתחדש בו שנאה או קנאה על חבירו[27], וכן יש שכתבו שנמצא באדם בשעה שכועס[28], מהם יש שכתבו שבזמנים אלו יש בו כוחות ארסיים המזיקים את זולתם[29]. ויש שכתבו שעין הרע מגיע מאדם שמתפעל ותמה על דבר מוצלח[30], ואף על פי שאין חושב רע על הדבר[31], שהתמיהה גורמת שיבדקו בשמים אם אכן ראוי הדבר להצלחה[32].
זמן ההסתכלות
הסתכלות שמזיקה בעין הרע, יש מן הראשונים שכתבו שהיא דוקא בראיה מתמדת עד שיאריך לספר בענין הדבר שמסתכל בו[33]. ויש שכתבו שאף בראייה של רגע יכול להזיק[34].
מהותו
במהותו של נזק עין הרע, כמה דעות בראשונים ואחרונים[35]: א) יש מפרשים שיוצא מגופו של המסתכל דבר מה שמזיק את הדבר הנראה[36], מהם יש מפרשים שיש לאדם בעין אדים ארסיים - מהמותרים אשר ידחם הטבע[37] - שבכחם להזיק ואף להמית אנשים בהבטתם[38], והזיקם וַדָאִי מלבד אם יגן השם על המקבל אותו[39]. וכתבו ראשונים שהפנים הוא האבר שיוזק ביותר מהאדים הארסיים אם מביטים בו, שבאמצעות העינים שהוא קרוב למוח והאף הפה והאוזניים שהמוח פתוח להם, יכנסו האדים למוח, אבל שאר האיברים אין בטבעם שיוזקו[40]. ויש שכתבו שאינו מזיק בדברים הרחוקים מהעין מרחק רב[41]. וכן יש שכתבו שכל שיש מחיצה בין העין לדבר הנראה, כגון מים, אינו מזיק[42]. ומהם יש מפרשים שאדם שבמחשבתו מקנא בחבירו או עויין אותו, עולה אויר מן אותה המחשבה ומזיק את חבירו[43]. ב) ויש מפרשים שעין הרע פועל מכח חוש הראות שבכחו לפעול לטוב ולרע[44]. ג) ויש מפרשים שהוא פועל מכח שהאדם יכול לפעול בזולתו על ידי מחשבתו[45]. ד) ויש מפרשים שהמסתכל בעין הרע גורם שמשמים יוזק אותו שמסתכל עליו[46], מהם יש מפרשים שהמתפעל מטובה שיש לחבירו בודקים משמים אם אכן מגיע לחבירו אותה טובה[47].
המקום והאדם
עין הרע שולט יותר במקרים שונים: יש שכתבו שיש ימים בשנה שעין הרע שולט בהם יותר[48]; יש שכתבו שיש דורות שעין הרע שלט בהם יותר[49]; יש שכתבו שיש מקומות שעין הרע שולט בהם יותר[50]; יש שכתבו שיש אנשים שבטבעם נזוקים יותר מעין הרע[51], ויש שכתבו שהחשובים ניזוקים יותר[52]; יש שכתבו ששולט יותר בהסתכלות של תלמידי חכמים[53].
המסתכל ניזוק
המסתכל בעין הרע יש שכתבו בדעת תנאים שניזוק המסתכל, וזו שאמר ר' יהושע שעין הרע מוציא את האדם מן העולם[54], היינו המסתכל על חבירו בעין הרע[55], מהם יש מפרשים שבעין הרע יוצא מהמסתכל הבל לשרוף את חבירו[56], וקל וחומר שהמסתכל נשרף באותו הבל[57].
על חפץ ללא בעלים
חפץ אף ללא בעלים, אף הוא ניזוק בעין הרע[58].
מתים
מתים, יש שכתבו שכל דבר שמסתכלים בו, מטילים בו עין הרע, ועל כן סותמים עיניהם קודם קבורתם[59].
סטרא אחרא
יש עין הרע אף של כוחות שמימים, כגון של השטן וכדומה[60], ואותה שאמרו בגמרא על ר' זירא שישב בתנור של אש ולא נשרף ונתנו בו חכמים עיניהם ונחרך שוקו[61], יש מן האחרונים שפירשו שחכמים לא הזיקו את ר' זירא בעין הרע, שבודאי היה לחכמים עין טובה, אלא ששיבחו את ר' זירא על כך שלא נשרף ומחמת כן ה"סטרא אחרא" נתנו בו עין הרע וניזוק[62]. ואותה שאמרו בלוחות הראשונות שנשתברו מחמת ששלט בהם עין הרע[63], יש שפירשו ששלט בהם עין הרע של השטן[64]. ואותו שאמר רב שתשעים ותשעה מתים מחמת עין הרע[65], יש שפירשו שהיינו עין הרע של מלאכי חבלה ולא של אנשים[66].
זהירות מעין הרע
יש לאדם להזהר - מאוד[67] - מהיזק עין הרע של אחרים[68], שלא יתראה במעלותיו כגון, בחכמתו ובמעשיו ובעשרו[69], ובכמה מקומות הזהירו על הדבר: יעקב אמר לבניו: למה תתראו[70], ופירשו במדרש שאמר יעקב לבניו: גבורים אתם נאים אתם, אל תכנסו בשער אחד ואל תעמדו במקום אחד שלא תשלוט בכם עין הרע[71], וכן אמרו במדרש, אמר יעקב לבניו: בבקשה מכם היו מצניעים את עצמכם, שאין קשה מעין הרע[72]. וכן אמר יהושע לבני יוסף שהיו עם רב: אם עם רב אתה עלה לך היערה[73], ופירשו בתלמוד שאמר יהושע לבני יוסף עצה טובה שיחביאו עצמם ביערות כדי שלא תשלוט בהם עין הרע[74]. ואותה שהתפללה חנה על בנה שלא יהיה חכם[75], פירשו ראשונים שהתפללה שלא יהיה בנה חכם יותר מדאי ויהיו הבריות מדברים עליו וישלוט בו עין הרע[76]. ורבי שבתחילה היה יושב על הקרקע והחשיבו אותו רבנן והושיבו אותו על הספסל, אמר להם ר' שמעון בן גמליאל אביו של רבי: פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם מבקשים לאבדה[77], שמא ישלוט בו עין הרע[78], והחזירו אותו לשבת על הקרקע[79]. ור' יוחנן שישב בשערי טבילה כדי שיסתכלו בו הנשים שעולות מן הטבילה שהיה יפה תואר[80], תמהו עליו חכמים מדוע אינו חושש מעין הרע[81]. וכן אמר ר' יהודה לרבין בן ר' נחמן, שלא יקנה שדה הסמוכה לעיר, לפי שעין בני אדם שולטת בה תמיד[82]. ואדם הזוכה בממון באופן שתוהים בו אנשים ויכול להינזק מעין הרע, כגון המחזיק בנכסי הגר שבא לו שלא ביגיעה, יקנה מדמי מקצתם ספר תורה[83], שבשכר זה יתקיים בידו שאר הנכסים[84]. ואותה שאמרו זקני הנגב לאלכסנדר מוקדון: "הרוצה לחיות ימית את עצמו והרוצה למות יחיה את עצמו"[85], יש מן הראשונים שפירשו כוונתם שיש לאדם להשפיל את עצמו שאם יגביה את עצמו יתנו בו הבריות עין הרע וימות[86]. ובזוהר אמרו, שיסטה אדם אפילו ממאה דרכים שלא יתקל באדם שיש לו עין הרע[87]. וקטן שמכניסים אותו ללמוד תורה[88], מכסים אותו, כדי שלא תשלוט בו עין הרע של עוברי דרכים[89]. ואדם שנתברך בדבר שיכול לבוא לידי עין הרע, כגון אשה שילדה שני ילדים בשנה, כתבו ראשונים שצריכים להתחנן שיתקיימו ולא ינזקו[90]. וכשמזכיר שבח של חבירו כגון בחכמה או בעושר, צריך לברכו[91], שלא ישלוט בו עין הרע[92], ואף כשמזכיר שבח של עצמו, יש מן האחרונים שכתבו, שיאמר לשון בקשה, כגון "כן ירבה וכן יפרוץ" או "ה' ישמרם", וכיוצא בזה[93]. ויש מן האחרונים שכתבו שיש מקומות - כגון בבבל[94] - שחששו בהם יותר על זהירות מעין הרע לפי ששלט שם יותר כח של עין הרע[95]. ויש שכתבו שאף שיש לחשוש לעין הרע אך אין להקפיד בזה הרבה, שלדעתם מי שאינו מקפיד בזה הרבה אין מקפידים עמו בזה[96].
הנהגות שנהגו להינצל מעין הרע
יש ואדם היה אומר לבריות, שחייב מעות לפלוני אף על פי שלא היה חייב, שהיה רוצה שיחשבו שאין לו ממון כדי שלא ישלוט בו עין הרע[97]. יש שהיו נושאים "קמיע" על הגוף להינצל מעין הרע[98]. יש שהיו תולים בצוואר קשרי רפואות של שרשי עשבים ידועים שהיו מגינים מעין הרע[99].
החושש מעין הרע
הנכנס לעיר וחושש שלא ינזק מעין הרע של אחרים - שכניסת אדם מוצלח לעיר חדשה יכולה לעורר קנאה[100] - אמרו אמוראים שיאחוז אגודל של יד ימין ביד שמאל ואגודל של יד שמאל ביד ימין, ויאמר "אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא"[101], ואף על פי שאינו מזרע יוסף, לפי שכל ישראל קרואים על שם יוסף[102], שנאמר: שארית יוסף[103], וכן נאמר: נוהג כצאן יוסף[104], וכן נאמר: בני יעקב ויוסף[105]. או שאין כוונת האומר שהוא מזרע יוסף אלא שכן הוא נוסח ה"לחש"[106]. ואם חושש מעין הרע של עצמו - יש מפרשים שיזיק את האחרים[107], ויש מפרשים שיזיק את עצמו[108] - אמרו אמוראים שיסתכל על דופן השמאלי של חוטמו[109]. יש מן האחרונים שכתבו שהחושש מעין הרע, שיזכיר שם השם, שכל שמזכיר עליו שם עליון אין כח בכוחות הרע להזיקו[110].
מי שאינו מקפיד
אדם שאינו מקפיד על עין הרע, יש מהאחרונים שכתבו שאין עין הרע מזיקו[111], ולפיכך יש שכתבו שאף על פי שאין אחים עולים לתורה זה אחר זה משום חשש עין הרע[112], אחים שאינם חוששים לעין הרע יכולים לעלות לתורה זה אחר זה[113]. ויש חולקים וסוברים שאף מי שאינו מקפיד בעין הרע אינו ניצול מהזיק עין הרע[114], וכן יש שכתבו שאף אחים שאינם מקפידים על עין הרע אין להם לעלות לתורה זה אחר זה[115], כיון שיש בזה עין הרע[116].
במקום מצוה
בעשיית מצוה אם חוששים לעין הרע, נחלקו אחרונים: א) יש סוברים שחוששים לעין הרע[117], שהרי חששה התורה להיזק עין הרע במנין בני ישראל[118], אף על פי שלדעתם נצטוו על המנין[119]. ואף על פי שנאמר "שומר מצוה לא ידע דבר רע"[120], הוא דוקא בהיזק שאינו מצוי, ולדעתם היזק עין הרע מצוי[121]. ב) ויש חולקים וסוברים שבמקום מצוה אין חוששים לעין הרע[122], מהם יש שפירשו לפי שהנזקים הטבעים כהיזק עין הרע אינם חלים אלא במה שעושה האדם בבחירתו ולא במה שעושה האדם מחמת מצות הבורא[123], ועל זה אמר הכתוב "שומר מצוה לא ידע דבר רע"[124], ולדעתם במנין ישראל שנצטוו בה אין חשש עין הרע[125], ומהם יש שפירשו שזכות המצוה מגינה[126], ולדעתם אף אין אין המעשה הגורם לעין הרע מצוה, אלא שעושה מצוה כדי שתגן עליו כגון שהרויח ממון באופן שגורם לעין הרע, אם קונה ספר תורה אינו ניזוק[127]. ג) ויש שכתבו שהעושה מצוה בכוונת הלב לשם שמים, מגינים משמים שלא ישלוט בו עין הרע[128].
זרע יוסף
זרע יוסף אין שולט בהם עין הרע[129]. ונחלקו אמוראים במקור הדבר: ר' אבהו אמר שלמדים כן מהכתוב: בן פרת יוסף בן פרת עלי עין[130], אל תקרי עלי עין אלא עולי עין[131], היינו שמסולקים מן העין[132], שעולים על העין[133], ושולטים בה[134], ואין העין עולה בהם[135], ולא שולטת בהם[136]. ר' יוסי בר' חנינא אמר שלמדים כן מהכתוב שברך יעקב את מנשה ואפרים: וידגו לרֹב בקרב הארץ[137], מה דגים שבים המים מכסים עליהם ואין עין הרע שולטת בהם - שכל שיש מחיצה בין העין לדבר הנראה, אין שולט בו עין הרע[138] - אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם[139]. וללשון אחר בגמרא, מסברא אין שולט עין הרע בזרע יוסף[140], שלפי שיוסף לא רצה לזון בעינו ממה שאינו שלו - להנות מאשת פוטיפר[141] - אין עין הרע שולטת בו[142], ובזרעו[143].
זהירות
דיניו
הלכות שונות נאמרו כדי להימנע מעין הרע, מהם שלא יזיק האדם את האחרים, ומהם שלא יוזק האדם מאחרים.
האיסור להזיק וחיוב תשלומים
אסור לאדם להסתכל על חברו או על נכסיו ולהזיקו בעין הרע[144], וכן אמר הכתוב: ביום טובה היה בטוב[145], ופירש ר' תנחום בן ר' חייה שביום טובתו של חבירך הייה עמו בטובה ואל תכניס בו עין רעה[146]. והמזיק את חבירו בעין הרע פטור בדיני אדם[147], לפי שאינו מזיק בידים[148], וחייב בדיני שמים[149]. המביט על חבירו דרך תמיהה על שהוא מצטיין באיזה דבר, ועל ידי זה ניזוק חבירו[150], ולא נתכוין להזיקו, יש שכתבו שאינו חייב לפי שהוא כאנוס, שאי אפשר לאדם שלא להתפעל כשרואה איזה הצלחה בחבירו[151].
מניעת היזק עין הרע
אופנים מסויימים שיכולים לגרום לאדם להזיק את חבירו בעין הרע, חייבו חכמים את האדם להימנע מהם: אמר ר' אבא בשם ר' הונא בשם רב, אסור לאדם לעמוד בפני שדה חבירו בשעה שעומדת בקומתיה[152] - והוא הדין לכל כיוצא בזה[153], כגון הנכנס לבית חבירו אסור לו להסתכל בכלים נאים שבבית ובבני הבית[154], וקל וחומר שלא יסתכל בחבירו בענין שיש לחשוש שיזיקנו בעין הרע[155] - שלא יזיקנו בעין הרע[156]. וגנה שהיו שניים שותפים בה ובאו לחלוק, כופה אחד מהם את חבירו לגדור ביניהם[157], אפילו אם אין שם מנהג ידוע לגדור[158], כדי שלא יראה חבירו לתוך גנתו ויזיקנו בעין הרע[159], לפי שאינו יכול להיזהר מלהסתכל בה[160], לפי שבגנה מגדלים ירקות כל השנה ועומדת בקומתיה כל השנה[161], או לפי שהעין שולטת בגנה, מפני שיש בה אילנות נחמדים למראה וטובים למאכל ונפשו של אדם מתאוה להם[162], או לפי שהירקות נטועות בה ערוגות ערוגות, וכן יש בה הרבה מינים[163], ויש מן הראשונים שכתבו שכיון שמטרת המחיצה למנוע היזק עין הרע, אין צריך מחיצה המונעת ראיה, אלא מחיצה המזכירה לאדם שלא להביט בשל חבירו, לפי שלדעתם אין היזק עין הרע מגיע מהסתכלות גרידא אלא מהסתכלות ממושכת[164], על סוג המחיצה ועל האופנים שמתחייב, ע"ע הזק ראיה: בגנה ובבקעה. ויש מן הראשונים שכתבו שמה שאסר רב לעמוד בפני שדה שעומדת בקומתיה[165], אינו מן הדין אלא ממידת חסידות[166], ולדעתם שותפים שחלקו בגנה אין האחד יכול לכפות את חבירו לגדור כדי לא להזיקו בעין הרע[167], מן האחרונים יש שפירשו בדעתם, שלפי שאין עין הרע מזיק לדעתם בשעת הראייה, אלא הראייה גורמת שאחר כך ינזק[168], לפיכך אין היזק עין הרע חשוב גירי-דילה* לסוברים כן[169], ועל כן לסוברים, וכן הוא להלכה, שהמזיק בהיזק שאינו גירי דילה אינו צריך להרחיק את עצמו[170], אינו חייב מי שיכול להזיק בעין הרע להרחיק את עצמו[171].
מניעת היזק עין הרע באבידה
המוצא כסות שחייב לשוטחה לצרכה[172], ואסור לו לשוטחה בפני אורחים[173], יש סוברים שהטעם לפי שלא יזיקו האורחים את הכסות בעין הרע[174], ודוקא בכסות יפה והגון שיתנו עיניהם בה[175]. ויש סוברים שאינו אסור משום עין הרע אלא מטעם אחר[176].
מנין ישראל
באיסור למנות את ישראל[177], שאמר הכתוב: ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם[178], יש מן הראשונים מפרשים טעם הדבר לפי שהמנין שולט בו עין הרע[179], כי בהיות המנין גדול מרבוי הדברים הנמנים יפעל בהם העין הרע ויתמעטו[180], ויש מצדדים שדוקא במנין כל ישראל יש עין הרע, אבל במנין מקצתם אין עין הרע ומותר[181]. ונחלקו בדבר: יש שכתבו שמזיק המונה את הנמנה בהבטתו בו, שלדעתם היזק עין הרע הוא היזק היוצא מהרואה לנראה[182], ולפיכך אין היזק עין הרע אלא במונה את האנשים עצמם, אך במונה את האנשים על ידי דבר אחר, אין ניזוקים מעין הרע[183], וכן יש שכתבו שאין ניזוקים אלא במונה את האנשים ומביט בהם בִּפְּנֵיהֶם, אבל במונה אותם בשאר איברים אין שולט בהם עין הרע, שלדעתם אין היזק עין הרע אלא במביט בַּפָּנִים של זולתו[184]. ויש חולקים וסוברים שאין ההיזק במנין מהבטת המונה, שאם כן יכלו בני ישראל להימנות בידי אדם נקי מעין הרע, ולדעתם היזק עין הרע הוא היזק סגולי[185], וכעין זה יש מן הראשונים שכתבו שהיזק עין הרע שבמנין הוא מקטרוג שרי מעלה, ולדעתם הוא דוקא במנין הבא לתת גדולה לישראל על שאר אומות, שבזה יש מקום לשרי מעלה לקטרג על ישראל[186]. ויש מן האחרונים שסוברים שאין שולט עין הרע במנין[187].
אב ובנו או אחים בקריאת התורה
אב ובנו או אחים מן האב, אף שמעיקר הדין יכולים לעלות לתורה זה אחר זה לסוברים כן[188], אין נוהגים כן מחשש עין הרע[189], מפני הרואים שמחלקים הכיבודים לבני משפחה אחת[190]. ודוקא במקום שנוהגים להזכיר את שם העולה[191], ששומעים בהזכרת שמם ושם אביהם שהם קרובים[192], ויש חולקים וסוברים שאף במקום שאין מזכירים את שם העולים יש חשש עין הרע[193], מפני המכירים שיודעים שהם קרובים[194].
קרובים אחרים
בקרובים נוספים דנו אחרונים אם לא יעלו לתורה זה אחר זה מחשש עין הרע: אחים מן האם, יש שכתבו שלא יעלו[195], ששייך בהם עין הרע כבאחים מן האב[196], ויש שכתבו שיכולים לעלות[197], מהם יש שפירשו לפי שאין חשש עין הרע באחים לדעתם אלא לפי ששומעים שהם אחים כשמזכירים את שם אביהם[198], ואינו שייך באחים מן האם[199]; אב ובן בנו יש שכתבו שלא יעלו[200], שיש יותר עין הרע בעליית הנכד עם זקנו מעלית אב ובנו[201], ויש שכתבו שיכולים לעלות[202], מהם יש שפירשו לפי שאין חשש עין הרע באב ובן לדעתם אלא לפי ששומעים שהם אב ובן כשמזכירים שמם[203], ואינו שייך באב ובן בנו[204]; אב ובן בתו - לסוברים שאב ובן בנו אין עולים[205] - יש שכתבו שלא יעלו[206], ויש שכתבו שיכולים לעלות[207]; חתן וחמיו יש שכתבו שלא יעלו[208], ויש סוברים שיכולים לעלות[209]; גיסים יש שכתבו שיש נוהגים שאין עולים[210], ויש סוברים שיכולים לעלות[211].
במפטיר
במפטיר* אם עולה בו קרוב לעולה בעליה שלפניו - שהרי מפסיקים בקדיש בינו לקריאה שלפניו[212], ואינו ממנין הקרואים[213] - נחלקו ראשונים ואחרונים בדבר: א) יש מהראשונים שכתבו שאין עולה בה קרוב[214], ודוקא גדול אבל קטן העולה למפטיר, אין מקפידים אם עלה אביו או אחיו בעליה הקודמת[215]. ב) ויש מן האחרונים סוברים שעולה למפטיר, כיון שמפסיקים בקדיש בינו לעליה שלפניו, והמפטיר ענין אחר הוא[216].
בשני ספרים
בקריאת שני ספרי תורה, כגון ביום טוב שקורים בו בשני ספרים[217], אם יכול קרוב לעלות לספר שני אחר שעלה קרובו בספר ראשון, נחלקו אחרונים: יש סוברים שיכול לעלות[218], מהם יש מצדדים כן דוקא במפטיר* שאף מפסיקים בקדיש ביניהם[219], ומהם יש שכתבו כן אף בשאין מפסיקים בקדיש, כגון בקריאת חול-המועד* פסח[220]. ויש חולקים וסוברים שאף בשני ספרים אינם עולים[221], שכל שעולים סמוכים יש חשש עין הרע[222].
הגבהה וגלילה
הגבהה* וגלילה*, יש מן האחרונים שכתבו שלא יעשו אחים או אב ובנו אחד הגבהה והשני גלילה, שיש בזה חשש עין הרע[223], ואף יותר מהחשש משני עליות זה אחר זה[224], לפי שרואים אותם בבת אחת[225].
מילה לשני תינוקות
מילת שני תינוקות במקום אחד וברכה אחת לשתיהם, יש שכתבו שיש להימנע מזה משום חשש עין הרע[226]. וכשאין התינוקות יחד, אין חשש עין הרע ואפשר לברך עליהם ברכה אחת[227]. ויש שכתבו שאפשר לברך ברכה אחת לשני תינוקות, אף כשהתינוקות יחד[228], ואף לסוברים שאין מברכים ברכת-חתנים* לשני חתנים משום חשש עין הרע[229], בתינוקות שיש להם צער הגוף אין חשש עין הרע ברואים אותם[230], ומהם יש שפירשו לפי שמצות מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות מגינה מעין הרע[231].
שמות שוים לאחים
נתינת שם אחד לשני אחים - או אח ואחות[232] - יש מן האחרונים שכתבו שאין לעשות כן משום עין הרע[233]. ויש חולקים וכתבו שאין שורש לחשש זה[234].
צוואת ר' יהודה החסיד
נישואים שונים שציוה ר' יהודה החסיד להימנע מהם[235] - כגון ששם אבי האיש כשם אבי האשה[236], או שאחים לא ישאו אחיות[237] - יש שפירשו בטעם הצוואה, שהוא משום חשש עין הרע[238]. ולפיכך אם אין חשש עין הרע, כגון שאחד מהם נקרא בפי הבריות בשם אחר, יכולים להינשא[239], וכן אם מקובל להינשא כן ואינו דבר תמוה הגורם עין הרע - כגון בזמן התלמוד שהיה נהוג לאחים לישא אחיות[240] - יכולים להינשא[241].
נישואי שנים
נישואי שני חתנים יחד, כתבו ראשונים שבתחילה היו נמנעים מלעשותם משום חשש עין הרע, ובזמנים מאוחרים שרצו לצמצם בהוצאות הנישואים לא הקפידו בדבר, וסמכו על כך ש"שומר פתאים ה'"[242]. נישואי שתי אחיות שיש מן הראשונים שכתבו שלא לעשותם יחד[243], יש מן האחרונים שפירשו הטעם משום חשש עין הרע[244].
ברכת חתנים
ברכת-חתנים* לשני חתנים קודם הנישואין, אף על פי שמן הדין יכולים לברך לשנים ברכה אחת לסוברים כן[245], יש מן הראשונים שכתבו שנהגו להימנע מלעשות כן משום חשש עין הרע[246], שבחתן חששו ביותר מהיזק - ולכן הצריכו לו שימור מן המזיקים[247] - ועוד, לפי שחתן הכל מתקנאים בו לפי שדומה למלך[248]. ברכת חתנים שמברכים בבית חתנים לאחר הסעודה[249], מברכים ברכה אחת לשני חתנים[250], כדי שלא להטריח על הציבור[251], או לפי שאין חשש עין הרע כל שאינו שעת הנישואים[252], או לפי שהרבה בני אדם אוכלים שם וכולם יוצאים בברכה אחת אין שם עין הרע לחתנים יותר[253].
לחש בשבת
אמירת לחש בשבת על מי שניזוק מעין הרע, לסוברים שאסורה הלחש בשבת על חולה שאין בו סכנה[254], נחלקו ראשונים: יש שכתבו שמותרת, לפי שעין הרע סכנה גדולה היא[255]. ויש שכתבו שאסורה[256].
על הסוברים שמותר ללחוש פסוק על עין הרע לפי שאין המכה ניכרת, ע"ע לוחש על המכה[257].
על מי שאביו ואמו בחיים שיוצא מבית הכנסת בשעה שאומרים "יזכור"[258], שיש שכתבו שהטעם משום חשש עין הרע, ע"ע הזכרת נשמות[259].
על בנות ישראל שהולכות לטבול באופן שלא ירגישו בהליכתם, מחשש עין הרע, ע"ע טבילה[260].
זרע יוסף
זרע יוסף שאין שולט בהם עין הרע[261], אם אין צריכים להיזהר מדיני עין הרע, כגון לעלות לתורה שני אחים זה אחר זה, נחלקו בדבר: יש שכתבו שיכולים לעלות לתורה זה אחר זה[262]. ויש שכתבו שאין עולים לתורה זה אחר זה[263].
הערות שוליים
- ↑ עי' ציון 27.
- ↑ עי' ציון 30 ואילך.
- ↑ עי' להלן, ועי' ציון 71 ואילך. ועי' הכותב בעין יעקב סוף ברכות בשם ר' יצחק ידעיה שאין ראיית העין מזקת, ובהכותב שם שתמה, ועי' פחד יצחק ע' צידה: שהרבה מן החוקרים מכחישים בראיות דבר עין הרע, ושם שהרמב"ן סתר דבריהם. ועי' סמיכת חכמים ברכות כ א בשם אביו, והובא בחסדי אבות לחיד"א אבות פ"ב מי"א, שדוקא במסתכל בעין אחת יש לו רוח רעה ויכול להזיק בעין הרע, אבל במסתכל בשני עיניו שצורתו שלמה נחה עליו רוח אלוקים ואינו יכול להזיק.
- ↑ מדרש רבה בראשית פרשה מה סי' ה.
- ↑ מדרש שם פר' נג סי' יג.
- ↑ תנא דבי ר' ישמעאל תענית ח ב וב"מ מב א
- ↑ גמ' פסחים נ ב ע"פ בריתא שם. ועי' מאירי פסחים שם. וע"ע דרך ארץ ציון 382 ואילך. ועי' דרך אמונה מעשר פ"ז ה"ה ביאור ההלכה ד"ה המלוה, בביאור מסכת ד"א פ"ב.
- ↑ תענית שם וב"מ שם
- ↑ עי' אברבנאל שמ"ב פכ"ד; עי' סדר היום כוונת נטילת ידים; מהרש"א ב"מ שם פי' א; עי' מהר"ל נתיבות עולם נתיב עין טוב פ"א.
- ↑ עי' פסחים שם ורש"י. ועי' דרך אמונה מעשר פ"ז ה"ה ביאור ההלכה ד"ה המלוה, בביאור מסכת ד"א פ"ב.
- ↑ עי' ב"מ קז ב וירושלמי שבת פי"ד ה"ג. ועי' בן יהוידע ב"מ שם, שנקט מנין צ"ט למליצה ולהפלגת הדבר. ועי' תוס' ב"מ שם ד"ה תשעין, שבני יוסף שלא שלט בהם עין הרע (עי' ציון 129), ולא חיו יותר משאר שבטים לפי שמתו בדרך ארץ יותר מאחרים. ועי' ציון 66.
- ↑ ירושלמי שם; מדרש רבה ויקרא פר' טז סי' ח. ועי' קה"ע לירושלמי שם, שבמקומו של רב בבבל היו שחצנים ולכן היה מצוי שם עין הרע, ועי' עקידת יצחק שבציון 30. ועי' ציון 50.
- ↑ האמונה והבטחון לרמב"ן פט"ו; רבינו בחיי בראשית ל לח.
- ↑ רבינו בחיי שם.
- ↑ מדרש תנחומא פר' כי תשא לא. רמב"ן ורבינו בחיי שם. ועי' רמב"ן ורבינו בחיי שם, בעוד מעשה ניסים שחששו לעין הרע. ועי' ציון 64.
- ↑ במדבר ו כד.
- ↑ במדבר ז א. מדרש רבה נשא פר' יב סוף אות ד ומדרש תנחומא נשא סי' יז.
- ↑ האמונה והבטחון לרמב"ן פכ"ד; פי' הרי"ד איכה ג נא ותוס' רי"ד ב"ק פג א; עקידת יצחק ויקרא שער סא; בן יהוידע עירובין סד א ד"ה אפילו, ע"פ ברכות נה ב, עי' ציון 108 ואילך. ועי' ציון 30 ואילך. ועי' רבינו בחיי בראשית ל לח. ועי' תו"ח ומירא דכייא ב"מ מב א, שכתבו שפשוט שאין האדם נותן לעצמו עין הרע, וצ"ב אם כוונתם שאין לחשוש לזה או שאין יכול האדם להזיק לעצמו, ועי' נחלת אבות דלהלן.
- ↑ איכה ג נא.
- ↑ עי' רי"ד שם ושם. ועי' ציון 31. ועי' נחלת אבות לאברבנאל אבות פ"ב מי"א שכ' על פי' זה: זהו מאמר הלציי בלתי מאומת.
- ↑ בראשית כט לה.
- ↑ רבינו בחיי שם.
- ↑ בראשית שם. האמונה והבטחון ורבינו בחיי שם.
- ↑ עקידת יצחק שם. ועי' תוס' רי"ד שם.
- ↑ האמונה והבטחון שם.
- ↑ עי' דרשות הר"ן הדרוש השמיני; אברבנאל שמות ל ושמ"ב כד, ועי' ראשונים דלהלן. ועי' עקידת יצחק פר' תזריע שער סא ביאור ב, שנמצא באדם בעל תכונות מושחתות. ועי' קה"ע שבציון 12.
- ↑ ר' יונה אבות פ"ב מי"א; פי' ר"א פריצול אבות שם; מגן אבות לרשב"ץ אבות שם; נחלת אבות לאברבנאל אבות שם; ר' מתתיה היצהרי אבות שם ופ"ב מ"ט; עי' ס' הברית ח"א מאמר יז סופ"ג. ועי' עקידת יצחק שם.
- ↑ ר"א פריצול שם; עקידת יצחק שם; נחלת אבות שם.
- ↑ עי' ציון 38 ואילך. ר' יונה שם; ר"א פריצול שם; עי' מגן אבות שם; עקידת יצחק שם; נחלת אבות שם.
- ↑ עי' ראשונים ואחרונים שבציון 18 ואילך; אברבנאל בראשית מג ד"ה ויקחו; עי' אמרי שפר לר"נ אשכנזי דרוש לחתן דף רב ב; איל המלאים שמות ל יב (מובא בליקוטי אנשי שם שם); זרע קודש פר' ויצא דף כח א; עי' אדרת אליהו (ר' יוסף חיים) פר' בלק דף קכג טור ב ד"ה או יובן; חזו"א חו"מ ליקוטים סי' כא ב"ב יד א ד"ה יהבו; קה"י ב"ק סי' מה אות ד. ועי' ציון 10, ורש"י עירובין סד ב ד"ב בעל. ועי' זוהר פר' בלק דף ריא ב, שהיזק עין הרע הוא דוקא במשבח את הדבר, ועי' אוה"ח דברים א י. ועי' עקידת יצחק שם ביאור א, שמגיע עין הרע כשמגיס האדם דעתו מפני הבטתו בענין המובט, ועי קה"ע שבציון 12.
- ↑ עי' עקידת יצחק שם ואברבנאל ואמרי שפר וזרע קודש וקה"י שם. ועי' ציון 18 שאף האדם לעצמו מטיל עין הרע. ועי' ס' הברית שם, שהאדים המזיקים בעין הרע, עי' ציון 29, מזיקים אף בהבטת אוהב.
- ↑ איל המלאים שם. ועי' ביאור אחר בציון 62.
- ↑ עי' מאירי ב"ב ב ב ד"ה כבר.
- ↑ מהר"ל בדרך החיים אבות פ"ב מ"ט: בהרף עין פועל העין פעולתו נותן עינו רעה באחר; קה"י ב"ק סי' מה אות ד. ועי' ציון 151.
- ↑ עי' להלן, ועי' ציון 169 מח' ראשונים ואחרונים אם המזיק בעין הרע נחשב מזיק בגירי דילה (ע"ע).
- ↑ ראשונים ואחרונים דלהלן.
- ↑ רלב"ג ואברבנאל ותולדות יצחק וס' הברית דלהלן.
- ↑ רלב"ג שמות ל יב; דרשות ר"י אבן שועיב פר' בלק; עי' מגן אבות לרשב"ץ אבות פ"ב מי"א; עקידת יצחק פר' תזריע שער סא ביאור ב; אברבנאל שמות ל יד, ובמדבר כב לו, ושמ"ב כד (ועי' ציון 43); פי' ר"א פריצול אבות שם; תולדות יצחק שמות שם; תו"ח ב"מ פד א וב"ב קיח ב; ס' הברית ח"א מאמר יז סופ"ג; מלבי"ם משלי כג ז. ועי' תוספת ברכה בלק כד ה עמ' 182.
- ↑ אברבנאל שמות שם. ועי' גו"א בראשית כא יד בד' הרא"ם שם, שעה"ר הוא כהכאת חרב שהיזיקו ודאי. ועי' ציונים 121, 122.
- ↑ עי' רלב"ג שמות שם; עי' אברבנאל שמות שם ושמ"ב פכ"ד. ועי' ציון 184.
- ↑ עי' אברבנאל במדבר כב לו. ועי' נחל"ד ב"ב ב ב ד"ה והרמב"ם, שאין עין הרע מזיק ברואה שדה חבירו, עי' ציון 152 ואילך, אלא בעומד בתוך השדה.
- ↑ תו"ח שם ושם. ועי' ציון 138. ועי' ס' הברית שם ושמן המאור לרמ"מ טרייבר במדבר כד ב, שהיזק עין הרע דרך זכוכית הוא יותר גדול כענין השמש העובר דרך זכוכית ששורף.
- ↑ רבינו יונה אבות פ"ב מי"א; עי' תורת המנחה משפטים ד"ה ובלא תחמוד; נחלת אבות לאברבנאל אבות שם (ועי' ציון 38).
- ↑ ריקאנטי ויקרא יט ד; והיה ברכה ברכות פ"ט מ"א. ועי' מהרש"א ברכות נה ב ד"ה שכל.
- ↑ עי' דרשות הר"ן הדרוש השמיני; חזו"א חו"מ ליקוטים סי' כא ב"ב יד א ד"ה יהבו; שפתי חיים אמונה והשגחה ח"א גזירה ובחירה מאמר ב עמ' שצג. ועי' חזו"א שם ושפתי חיים שם, בטעם הדבר שהאדם ניזוק ממחשבת זולתו.
- ↑ עי' כלי יקר שבציון 186; עי' עקידת יצחק פר' תזריע שער סא ביאור א; איל המלאים שמות ל יב (מובא בליקוטי אנשי שם שם); עי' קדושת לוי ריש פר' פקודי; עי' זרע קודש פר' ויצא דף כח א; עי' מכתב מאליהו ח"ג עמ' 314 ועי' ח"ד עמ' 5, ושם ושם בטעם הדבר. ועי' האמונה והבטחון לרמב"ן פי"ב, בעין רע של ת"ח שמצערים אותו, שהחכמה של הת"ח פוגעת במצער. ועי' ציון 60 ואילך.
- ↑ איל המלאים שם.
- ↑ אמרי שפר לר"נ אשכנזי דרוש לחתן ואכסניה דף רב ב; קב הישר פל"ב.
- ↑ ברית עולם לחיד"א על ס"ח סי' תעז, ועי"ש שגברה כח הסט"א של עין הרע בזמן ריה"ח מאשר בזמן התלמוד; שו"ת יביע אומר ח"ד אה"ע סי' י, ועי"ש שבזמן התלמוד שלט עין הרע יותר מזמנינו.
- ↑ עי' ירושלמי ומדרש שבציון 12; אמרי שפר שם; כסף נבחר שמות ל יב, עי"ש שבעיקר שולט בחו"ל; שו"ת אפרקסתא דעניא ח"ב יו"ד סי' קמו; שו"ת עזרת כהן אה"ע סי' ו. ועי' ציון 95.
- ↑ רלב"ג שמות ל יב, ע"פ שיטתו שבציון 38, שאדים ארסיים הם המזיקים בעין הרע, ויש שבטבעם ניזוקים מזה יותר; עי' מגן אבות לרשב"ץ אבות פ"ב מי"א: יש בני אדם זכי החוש מתפעלים מעין הרע; אברבנאל שמות ל יד, ושמ"ב כד; שו"ת אפרקסתא דעניא ח"ב יו"ד סי' קמו.
- ↑ מהרש"א ב"מ פד ב.
- ↑ האמונה והבטחון לרמב"ן פי"ב; ריקאנטי במדבר כד ב; עי' חזו"א חו"מ ליקוטים סי' כא ב"ב יד א ד"ה יהבו: יתכן.
- ↑ אבות פ"ב מי"א.
- ↑ ר' יונה ומגן אבות לרשב"ץ ור' מתתיה היצהרי אבות שם, וכ"ה באדר"נ פט"ו פי' ב'. ועי' פיה"מ לרמב"ם ומאירי אבות שם, שפי' בע"א.
- ↑ עי' ציון 38.
- ↑ מגן אבות שם.
- ↑ עי' פסחים כו ב וב"מ ל א באבידה שאין ידוע מי בעליו, עי' ציון 174.
- ↑ ע"ע קבורה. שפתי כהן דברים לד ז בד' הזוהר פר' ויחי דף רכו א.
- ↑ עי' להלן. ועי' צנצנת המן ברכות נה ב, וכסף נבחר שמות ל יב.
- ↑ ב"מ פה א.
- ↑ בן יהוידע ב"מ שם ד"ה יהבו. ועי' אוה"ח דברים א י בשם הזוהר: על ידי הזכרת ריבוי טובה יפעיל השלטת כח במשטין להרע. ועי' ציון 32. ועי' דרשות ר"י אבן שועיב פר' בלק: חלילה שאין זה מצד כח עין רע, אלא הוא בא לחכמים ממדת הדין.
- ↑ עי' ציון 15.
- ↑ עי' של"ה פר' שופטים תורה אור ד"ה וענין חזרת.
- ↑ עי' ציון 11.
- ↑ עין אליהו ב"מ קז ב.
- ↑ עי' מהר"ל דלהלן: מאוד מאוד; עי' פלא יועץ דלהלן.
- ↑ עי' להלן, ודרשות ר"י שועיב ויהי ביום השמיני בשם המדרש, ומהר"ל נתיבות עולם נתיב עין טוב סופ"א, ופלא יועץ ע' עין הרע.
- ↑ עי' פלא יועץ שם.
- ↑ בראשית מב א.
- ↑ בר"ר פרשה צא סי' ו; עי' מדרש תנחומא מקץ סי' ח. ועי' תיב"ע בראשית מב ה ורש"י שם.
- ↑ ילקו"ש בראשית רמז קמח. ועי' שעה"צ סי' תקס אות יח, שמטע"ז לא יתקשטו נשים בהרבה תכשיטים.
- ↑ יהושע יז טו.
- ↑ ב"ב קיח א. ועי' ציון 139.
- ↑ ר' דימי ברכות לא ב.
- ↑ רש"י שם ד"ה ולא חכם.
- ↑ ב"מ פד ב.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ גמ' שם.
- ↑ ברכות כ א ורש"י. וע"ע טבילה ציון 902 ואילך.
- ↑ ברכות שם, ועי"ש בטעם של ר"י כי היה מבני יוסף, עי' ציון 129.
- ↑ ב"מ קז א ורש"י שם ד"ה לא.
- ↑ עי' עירובין סד א וב, ורש"י שם א ד"ה המחזיק ושם ב ד"ה בעל. ועי' גמ' שם ב במקור הדבר שמועיל עשיית המצוה כדי לשמור על הנכסים. ועי' תו"ח שם ע"פ הגמ' שם ב, שמועיל אף תפילין, ובטעם הדבר שיקנה דוקא ס"ת או תפילין, ועי' מהרש"א שם א ע"פ גירסתו בגמ' שלא מועיל תפילין. ועי' מאירי ומהרש"א שם א, שביארו הסוגיא שלא משום עין הרע אלא בע"א.
- ↑ רש"י שם א ד"ה יקח.
- ↑ תמיד לב א.
- ↑ המפרש שם.
- ↑ זוהר פר' אחרי דף סג ב.
- ↑ ע"ע תלמוד תורה.
- ↑ מחז"ו סי' תקח טעם ב, וע"ש טעם נוסף, וע"ע הנ"ל.
- ↑ עי' ס' חסידים סי' תשצב ופי' קדמון שם במהדו' אוצר הפוסקים.
- ↑ זוהר במדבר דף קיז ב: האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה בעי לברכא וכו'; צפורן שמי"ר לחיד"א סי' יא אות קעב; בן יהוידע ב"מ פה ב ד"ה יהבו; פלא יועץ ע' עין הרע; דברי תורה (מונקאשט) ח"ו אות ז. ועי' אברבנאל בראשית מג ד"ה ויקחו האנשים, שמטע"ז בירך יוסף את בנימין (בראשית מג כט): אלוקים יחנך בני.
- ↑ צפורן שמי"ר ובן יהוידע ופלא יועץ ודברי תורה שם.
- ↑ בן יהוידע ב"ב שם, ע"פ הגמ' שם.
- ↑ עי' ציון 12. בן איש חי דלהלן.
- ↑ עי' ציון 50. בן איש חי שנה ב' פר' פנחס אות יג; עי' שו"ת עזרת כהן אה"ע סי' ו.
- ↑ עי' ציון 111. אג"מ אה"ע ח"ג סוס"י כו ע"פ פסחים קי ב לענין זוגות (ע"ע זוגות, ושם ציון 61 ואילך). ועי' מסורת משה ח"ב שער ה אות י, בשם ר"מ פיינשטיין, שיעץ להימנע מעשיית סעודת הודיה לחולה מסוכן שהבריא מחמת חשש עין הרע.
- ↑ עי' סנהדרין כט ב, בקב רשו: א"ר נחמן אדם עשוי שלא להשביע את עצמו, ורש"י שם. וע"ע אדם עשוי שלא להשביע את עצמו. וע"ע חזקה ד באשה שלבשה בגדי נדות, וטוענת שעשתה כן לפי שרצתה להסתיר עיבורה משום חשש עין הרע, שנאמנת.
- ↑ עי' מדרש רבה נשא פר' יב סוף אות ד ומדרש תנחומא נשא סי' יז.
- ↑ עי' שבת נז ב: חומרא דקטיפתא, ורש"י וריבב"ן ופסקי רי"ד שם.
- ↑ עי' זכרון אפרים פר' ויחי דף עב א.
- ↑ ברכות נה ב, ועי' ציון 129. ועי' ס' החיים לר"ח ב"ר בצלאל ס' סליחה ומחילה פ"י ופנקסי הראי"ה פנקס ד אות יא, בביאור ענין זה. ועי' בן איש חי שנה ב' פר' פנחס אות יג, עוד דברים שיש נוהגים לומר.
- ↑ מדרש תהילים (בובר) מזמור ג סוף אות ג ומזמור כ סוף את ג, וילקו"ש שמ"ב רמז קנא טז וישעיהו רמז תקז. מהרש"א ברכות שם פי' ב; הגהות יעב"ץ שם; חומת אנך לחיד"א בראשית מט כב אות ז.
- ↑ עמוס ה טו. מדרש וילקו"ש שם ושם.
- ↑ תהילים פ ב. מהרש"א שם.
- ↑ תהילים עז טז. הגהות יעב"ץ שם; חומת אנך שם.
- ↑ מהרש"א שם פי' א.
- ↑ נתיבות אור (מהדו' תשל"ט עמ' קטז) בשם ר' זונדל מסלנט; בארות מים ברכות שם.
- ↑ בן יהוידע עירובין סד א ד"ה אפילו.
- ↑ ברכות שם. ועי' פנקסי הראי"ה פנקס ד סוף אות יא, בביאור ענין זה.
- ↑ עי' אוה"ח דברים א י, שלפיכך הזכיר משה רבינו שם השם (דברים שם): ד' אלה-יכם הרבה אתכם.
- ↑ נוהג כצאן יוסף הל' קה"ת אות ח (עמ' קלז); עי' במחיצת רבינו עמ' רכט בשם ר"י קמינצקי, ועי' אחרונים שבציונים 96, 113. ועי' שו"ת יביע אומר ח"ד אה"ע סי' י. ועי' חי' הר"ן ב"ב ג א, על חשש עין הרע בגנה, עי' ציון 159 ואילך, שיש שאינם מקפידים על שלא יסתכלו בגנתם. ועי' נחל ברית בס' כורת הברית סי' רסה ס"ק לט, שבמצוה שאין עה"ר לסוברים כן (עי' ציון 122), מי שחושש לעה"ר עה"ר מזיקו.
- ↑ עי' ציון 189.
- ↑ נוהג כצאן יוסף שם; ערוה"ש או"ח סי' קמא ס"ח.
- ↑ עי' יד אהרן או"ח הגה"ט סי' קמא; עי' ברכ"י או"ח שם ס"ק ו; עי' מזקנים אתבונן ח"ח עמ' 154 בשם הקה"י.
- ↑ יד אהרן שם; ברכ"י שם ושו"ת יוסף אומץ סי' יז, בד' השו"ע שם. וע"ע קריאת התורה.
- ↑ עי' יד אהרן שם; ברכ"י שם.
- ↑ עי' תורה העולה ח"ג פפ"א; כלי יקר שמ"ב פכ"ד; עי' רוח חיים לר"ח פאלאג'י אה"ע סי' סב אות ג ונפש חיים מע' עין סוף אות כח.
- ↑ עי' ציון 179.
- ↑ תורת העולה שם.
- ↑ קהלת ח ה. וע"ע סכנה.
- ↑ ע"ע הנ"ל. כלי יקר שם. ועי' ציון 122.
- ↑ אברבנאל שמות ל ובמדבר א ושמ"ב פכ"ד; עי' זכר דוד מאמר א פמ"ה; עי' פלא יועץ ע' עין הרע; עי' נפש חיה ב"מ ל א; נחל ברית בס' כורת הברית סי' רסה ס"ק לט. ועי' אפרקסתא דעניא ח"ב סי' קמו, ושם שאין היזק עין הרע מצוי. ועי' ציונים 189, 226, 246.
- ↑ אברבנאל שמואל שם. ועי' נפש חיה שם, שעין הרע שאינו דבר טבעי כ"כ אין חוששים בו במקום מצוה.
- ↑ אברבנאל שם ושם; עי' פלא יועץ שם; עי' נפש חיה שם.
- ↑ אברבנאל שם ושם. ועי' זכר דוד שם.
- ↑ עי' זכר דוד שם. ועי' אות ברית שבציון 231.
- ↑ עי' זכר דוד שם ע"פ הגמ' שבציון 83 וילקו"ש פר' לך לך רמז עה.
- ↑ אמרי שפר לר"נ אשכנזי דרוש לחתן דף רג א.
- ↑ ברכות כ א ונה ב וסוטה לו ב וב"מ פד א וב"ב קיח ב. ועי' עין אליהו ב"מ קז ב, שאין שולט בהן עין הרע של אנשים אך שולט בהם עין הרע של מלאכי חבלה, עי' ציון 60 ואילך.
- ↑ בראשית מט כב.
- ↑ ברכות וסוטה וב"מ וב"ב שם. ועי' גי' אחרות בהערוך ע' על (הא') בשם ר"ח וריטב"א ב"ב שם. ועי' אהבת עולם לרנ"ש אלגאזי עמוד העבודה דרוש כ דף קא ב, ש"עולי" לשון רבים בא ללמד שמלבד יוסף אף זרעו בכלל. ועי' הערוך שם שלדרשה זו אף אם מביטים בהם בעין הרע אינו מזיק להם. ועי' קילורית לעין לרנ"ש אלגאזי ב"ב שם (אות לה), שלדרשה זו אין מזיק להם אף עין הרע של עצמם (עי' ציון 18), ועי' גנזי יוסף ברכות כ א, שבדרשה זו אין משמעות שאין מזיק להם עין הרע של עצמם, ועי' ציונים 139, 142.
- ↑ רש"י ברכות כ א.
- ↑ רש"י סוטה שם וב"מ שם; הערוך שם בשם ר' גרשום; רשב"ם ור"א אב"ד ב"ב שם.
- ↑ רש"י ברכות נה ב; רשב"ם ור"א אב"ד ב"ב שם
- ↑ רש"י ברכות נה ב וסוטה שם; רשב"ם ב"ב שם
- ↑ רש"י ברכות כ א וב"מ שם; הערוך שם בשם ר' גרשום; ר"א אב"ד שם.
- ↑ בראשית מח טז.
- ↑ עי' ציון 42. תו"ח ב"מ שם. ועי"ש שאין הכוונה שמחמת המים אין יכולים לראות את הדגים, שהרי במציאות שייך לראותם.
- ↑ ברכות וסוטה וב"מ וב"ב שם. ועי' קילורית לעין וגנזי יוסף שם שלדרשה זו אין מזיק להם דוקא עין הרע של אחרים כדגים שהמים מכסים עליהם מאותם שמחוץ למים, אבל יכולים לינזק מעין הרע של עצמם (עי' ציון 18), ועי' קילורית לעין שם, שיהושע שאמר לבני יוסף להיזהר מעין הרע (עי' ציון 73 ואילך), היינו מעין הרע של עצמם, ועי' ציונים 131, 142.
- ↑ עי' גמ' דלהלן ותוס' ר"י שירליאון שם ודקדוקי סופרים שם. ועי' רי"ף שעל עין יעקב שם ודקדוקי סופרים שם, שי"ג בגמ' דלהלן שלמדים כן מהכתוב "עלי עין", עי' ציון 130.
- ↑ רש"י ברכות כ א.
- ↑ ברכות כ א. ועי' גנזי יוסף שם, שלמדים מסברא זו שאין שולטת בו עין הרע של עצמו שלפי שעינו לא רצה לזון מאחרים ע"כ אינו מזיקו, ועי' ציונים 131, 139. ועי' תוס' ר"י שירליאון ודקדוקי סופרים, שיש שאין גורסים כן בגמ'. ועי' זוהר האדרא רבא פר' נשא דף קל א: מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה, ועי' מדרש הגדול בראשית מט כב, שלפי שהחביא יוסף את אמו מעשו אין שולט עין הרע בזרעו.
- ↑ עי' ברכות שם, ועי' גליון בדקדוקי סופרים שם.
- ↑ עי' מדרש רבה וילקו"ש דלהלן; תורת המנחה פר' משפטים עמ' 275; עי' דרישה חו"מ סי' שעח ג וסמ"ע שם ס"ק ד, בד' הטוש"ע שם ה; ערוה"ש חו"מ סי' שעח ס"א. ועי' גמ' שבציון 152.
- ↑ קהלת ז יד.
- ↑ מדרש רבה ויקרא מהדו' מרגלית פר' לד סי' ה, וילקו"ש ויקרא רמז תרסה.
- ↑ עי' ערוה"ש שם; דברות משה ב"ב סוס"י ב ד"ה וטעם.
- ↑ דברות משה שם.
- ↑ עי' ערוה"ש שם.
- ↑ עי' ציון 30.
- ↑ קה"י ב"ק סי' מה אות ד. ועי' ציון 34.
- ↑ ב"מ קז א וב"ב ב ב; רי"ף ב"ב שם (א ב); טוש"ע חו"מ שעח ה. ועי' מאירי ב"ב ב ב, שאסור דוקא במתמיד בראייתה, עי' ציון 33. ועי' עקדת יצחק ויקרא שער סא, שלא חילקו בין אוהב לשונא שבשניהם מזיק (עי' ציון 31) ואסור.
- ↑ עי' דרשות מהר"ח או"ז סי' ג; סידור יעב"ץ ח"ב הגהות מהמחבר לדף רעד ב (עמ' סב). ועי' פלא יועץ ע' עין הרע. ועי' נפש חיה ב"מ ל א, שדן שאולי שונה שדה, ע"פ הגמ' שבציון 173 שחששה לעין הרע של האורחים, ולא חששה לעין הרע של המוצא.
- ↑ סידור יעב"ץ שם.
- ↑ שו"ע הרב חו"מ הל' נזקי ממון סי"א; קצוש"ע סי' קפג ס"ו.
- ↑ רש"י ב"מ שם ד"ה אסור וב"ב שם ד"ה אסור. ועי' מאירי ב"מ שם שפי' באופ"א, שחוששים שיוזק השדה בעין הרע וירננו שהעומד הזיקה, וכ"מ בפלא יועץ שם.
- ↑ עי' משנה ב"ב ב א: וכן בגנה וגמ' דלהלן. וע"ע הזק ראיה ציון 121.
- ↑ ע"ע הנ"ל שם.
- ↑ גמ' שם ב ב.
- ↑ ראשונים דלהלן בביאור החילוק בין גנה לבקעה, שלא חייבו בסתם בקעה לגדור, ע"ע הנ"ל ציון 152 ואילך.
- ↑ תוס' ב"ב ב ב ד"ה גינה; עליות דר"י שם; רמב"ן שם ד א פי' א; רשב"א שם ב ב; חי' הר"ן שם. וע"ע הזק ראיה ציון 153.
- ↑ רמב"ן שם פי' ב. וע"ע הנ"ל ציון 154.
- ↑ שטמ"ק ב"ב ב ב בשם ר' יהונתן. וע"ע הנ"ל ציון 155.
- ↑ מאירי ב"ב ב ב בד' הרמב"ם שכנים פ"ב הט"ז. ועי' ציון 167.
- ↑ עי' ציון 152.
- ↑ שו"ת הרמב"ם (בלאו) סי' שצה, מובא במגדל עוז שכנים פ"ב הט"ז; לבוש חו"מ קנח ג דעה א; עי' ערוה"ש שם ס"ב.
- ↑ עי' רמב"ם שכנים שם ושו"ת הרמב"ם שם, ועי"ש שמה שאמרו בגמ' שבציון 159, שנויא בעלמא הוא ואינו אליבא דהילכתא; עי' נמוק"י ב"ב שם (ב א); לבוש שם דעה א; עי' ערוה"ש שם. וע"ע הזק ראיה ציון 129.
- ↑ לבוש מרדכי דלהלן. ועי' ציון 36 ואילך השיטות כיצד פועל עין הרע.
- ↑ ע"ע גירי דילה ציון 12 ואילך. לבוש מרדכי דלהלן. ועי' בית זבול דלהלן שאינו חשוב גירי דילה לפי שאין ההיזק בא מהעין אלא העין גורם שיבוא לידי היזק, והיזק שאינו בא מהמזיק לא חשוב גירי דילה לסוברים כן, ע"ע הנ"ל ציון 9 ואילך. וכ"כ ר' אריה לייב רובין בס' זכרון אש תמיד עמ' תסט, שאין היזק עין הרע נחשב כגירי דילה, ועי' ראב"ן ריש ב"ב ד"ה סוגייא ולבוש חו"מ סי' קנז ס"א, שכתבו שחשוב מזיק בגירי דילה.
- ↑ ע"ע הרחקת נזיקין ציון 15 ואילך.
- ↑ לבוש מרדכי ב"ב סוס"י א בד' הרמב"ם שם; עי' בית זבול ח"א סוס"י ל שמצדד כן בד' הרמב"ם שם.
- ↑ ע"ע השבת אבידה ציון 299 ואילך.
- ↑ ע"ע הנ"ל ציון 308 ואילך.
- ↑ גמ' פסחים כו ב וב"מ ל א טעם א', הובא ברי"ף וברא"ש ב"מ שם. ועי' נפש חיה ב"מ שם שתמה מדוע שוטחה שלא בפני האורחים, ואין חוששים לעין הרע של המוצא עצמו.
- ↑ מער"ק גזו"א פי"ג הי"א, וכעי"ז בשושנת יעקב חו"מ סי' רסז ס"ק ו.
- ↑ עי' בהגר"א חו"מ שם ס"ק כט בד' הגמ' שם בטעם ב', שהיא חולקת על הטעם של עין הרע, ושלכן השמיטה הרמב"ם בגו"א פי"ג הי"א וטוש"ע שם יח. ועי' ב"ח שם בד' הרמב"ם והטור שם. ועי' לח"מ שם ומעיני החכמה ונפש חיה ב"מ שם, ומער"ק שבציון 175, שפי' באופ"א השמטת הרמב"ם.
- ↑ ע"ע ישראל: מפקד בני ישראל. ועי"ש האופנים האסורים, ועי' להלן.
- ↑ שמות ל יב.
- ↑ רש"י שמות שם; עי' רלב"ג שם: וידמה; ר"י בכור שור שם; עי' ר' מתתיה היצהרי אבות פ"ב מי"א. ועי' רבינו בחיי שמות שם. ועי' פי' אחרים בכלי יקר שם ומלבי"ם שמ"ב כד א. ועי' גור אריה פר' פקודי וצרור המור שמות פ"ט, שאף במנין של חפצים שולט עין הרע.
- ↑ אברבנאל שמות ל; עי' תו"ח ב"מ פד א. ועי' רא"ם דלהלן.
- ↑ עי' רא"ם שמות ל יב: שמא. וע"ע הנ"ל ציון 198 ואילך שי"ח ואוסרים למנות אף מקצת ישראל.
- ↑ עי' ציון 36 ואילך. רלב"ג שם; אברבנאל שם ושמ"ב כד; תו"ח שם; מלבי"ם שם.
- ↑ עי' רלב"ג שמות שם ובמדבר א ב; תו"ח ב"מ פד א.
- ↑ עי' ציון 40. רלב"ג שמות שם; אברבנאל שם ושם.
- ↑ עי' ציון 46. כלי יקר לר"ש לאנייאדו שמ"ב כד ד"ה וגם הקדמתו.
- ↑ כלי יקר שמות שם לדעה שבציון 179. ועי' ציון 46.
- ↑ מעשי ה' מעשי תורה פי"א ד"ה בענין השקלים.
- ↑ ע"ע קריאת התורה, ושם שי"ח.
- ↑ מהר"ם מרוטנבורג בתשב"ץ קטן סי' קצ ובמנהגים דבי מהר"ם הל' קרה"ת ומרדכי הלק"ט סוס"י תתקסח ואר"ח ח"א דין מה שמוסיפין בשני וחמישי אות כו וכל בו סי' כ ד"ה ואם היה; עי' מהרי"ל מנהגים הל' קרה"ת אות ה וד"מ או"ח סי' קמא אות ג בדעתו; שו"ע שם ו. ועי' זכר דוד לר"ד זכות מאמר א פמ"ה ד"ה ומכאן ושו"ת אפרקסתא דעניא יו"ד סי' קמו, בטעם הדבר שחוששים לעין הרע, אע"פ שבדבר מצוה אין חשש עין הרע לסוברים כן, עי' ציון 122. ועי' שיירי כנה"ג שם הגב"י ס"ק ד, שכיון שאינו אלא משום עה"ר, אם עלו לא ירדו, והפר"ח שם נסתפק בדבר. ועי' שבות יעקב ח"ג סי' ז, שהוא חשש רחוק ומקילים בזה האחרונים בהרבה אופנים, ועי' להלן.
- ↑ שו"ת נשאל דוד או"ח סי' ד; אורח נאמן או"ח שם אות טו. ועי' נשאל דוד שם, שדן במקום שאין טע"ז כגון שאין למי לתת העליה ומוכרחים לתת לקרובים זא"ז. ועי' מקראי קדש כלל ח שערי קדושה אות ט, שהחשש ממה שרואים את הקרובים יחד, ונלמד דבר זה מציווי יעקב לבניו עי' ציון 70 ואילך, וצ"ב, שלפי"ז לעולם לא ילכו אב ובן או שני אחים יחד.
- ↑ עי' רמ"א או"ח שם ושו"ת אמונת שמואל סי' מז ונשאל דוד או"ח שם וא"ר שם ס"ק ז וכסא אליהו שם אות ב; עי' שערי אפרים ש"א סל"ב; עי' חיי אדם ח"א כלל לא סל"ח. ועי' כסא אליהו שם, שה"ה כשמזכירים השמות אחר העליה ב"מי שברך", אע"פ שאין מזכירים השמות קודם הקריאה. ועי' רמ"א ושערי אפרים שם, שכתבו כן לענין מפטיר, ועי' אמונת שמואל שם בד' הרמ"א שה"ה בשאר עליות, ועי' שערי אפרים שבציון 214 שמחלק בין מפטיר לשאר עליות לענין עליית שאר קרובים, ועי' שמן המאור שבציון 193, שמסברא דין אחד לשאר קרובים ולשאין מזכירים את השם, וא"כ שמא אף בשאין מזכירים את השם התיר השערי אפרים דוקא במפטיר.
- ↑ עי' שמן המאור או"ח שם.
- ↑ עי' שמן המאור שם בד' המהרי"ל שם, ובד' הדעות הסוברים ששייך עין הרע אף בקרובים שאין יודעים מהזכרת שמם שהם קרובים, עי' ציון 195 ואילך; חסד לאלפים הל' קריאת ס"ת הגהות מבן המחבר; מנהגי מצרים או"ח אות כב, שכן המנהג במצרים.
- ↑ שמן המאור שם.
- ↑ שיירי כנה"ג או"ח סי' קמא הגב"י ס"ק ז, הובא בא"ר שם ס"ק ח; שערי אפרים ש"א סל"א; דרך החיים הל' קרה"ת דין לאיזה אנשים שאין קורין אות יד; טהרת השלחן או"ח שם ס"ו; משנ"ב שם ס"ק יט.
- ↑ עי' שיירי כנה"ג שם; עי' מקראי קדש כלל ח שערי קדושה אות ט לדעה שבציון קודם.
- ↑ עי' שמן המאור או"ח שם בד' אחרונים שבציון 191 (ועי' א"ר שבציון הנ"ל ושבציון 195, וצ"ב); עי' מקראי קודש שם.
- ↑ עי' ציון 192.
- ↑ שמן המאור שם.
- ↑ שיירי כנה"ג שם ס"ק ח; עי' שו"ת נשאל דוד או"ח סי' ד שכן נוהגים בפרנקפורט ורוב גלילות אשכנז; מטה יהודה שם ס"ק ז. ועי' שערי אפרים שם, שלא יעלה אם אין כ"כ צורך, וכעי"ז בדרך החיים הל' קרה"ת דין לאיזה אנשים שאין קורין אות יד הובא במשנ"ב שם ס"ק יט.
- ↑ מטה יהודה שם.
- ↑ פר"ח שם; עי' נשאל דוד שם בד' ראשונים ואחרונים שבציון 189 שלא הזכירו אלא אב ובנו; עי' שמן המאור שם בד' אחרונים שבציון 191. ועי' מחזיק ברכה או"ח שם ס"ק ה, שיש שנהגו כן.
- ↑ עי' ציון 192.
- ↑ שמן המאור שם. ועי' ציון 197. ועי' רוח חיים או"ח שם הובא בכה"ח שם ס"ק כז, שאם שמו של בן הבן כשל אבי אביו יש לחשוש לעין הרע ולא יעלה.
- ↑ עי' לעיל.
- ↑ עי' נשאל דוד שם ד"ה איברא.
- ↑ ס' חיים לר"ח פאלאג'י סי' יא אות יא, ורוח חיים או"ח שם, הובא בכה"ח או"ח שם ס"ק כז.
- ↑ עי' נשאל דוד שם שכן נוהגים בפרנקפורט ורוב גלילות אשכנז; עי' ס' חיים לר"ח פלאגי סי' יא אות יא, שיש מי שמקפיד; וישמע משה הל' קרה"ת עמ' סד בשם רי"ש אלישיב. ועי' פתח הדביר או"ח שם אות ז, שמסתפק.
- ↑ עי' שמן המאור שבציונים 197, 202, בד' אחרונים שבציון 191, שאין קפידא אלא בשניכר שהם קרובים בהזכרת שמם.
- ↑ עי' נשאל דוד שם שכן נוהגים בפרנקפורט ורוב גלילות אשכנז.
- ↑ עי' שמן המאור שבציונים 197, 202, בד' אחרונים שבציון 191, שאין קפידא אלא בשניכר שהם קרובים בהזכרת שמם.
- ↑ ע"ע קריאת התורה וע' מפטיר. עי' שמן המאור או"ח סי' קמא ס"ו; עי' משנ"ב שם ס"ק כ. ועי' ציון 216.
- ↑ ע"ע מפטיר. עי' שמן המאור שם.
- ↑ עי' מהרי"ל מנהגים הל' קרה"ת אות ה וד"מ או"ח שם אות ג בדעתו; רמ"א בשו"ע שם ו. ועי' שערי אפרים ש"א סל"ב שמחלק בין אב ובנו ואחים מן האב שלא יעלו אם אין צורך גדול, לאב ובן בנו ואחים מן האם שיכולים לעלות.
- ↑ שיירי כנה"ג או"ח שם הגב"י אות ו.
- ↑ עי' ערך לחם למהריק"ש או"ח שם; הגהות מוהר"א אזולאי ללבוש שם אות ג בשם י"א ושכן נהגו. ועי' ציון 212.
- ↑ ע"ע יום טוב ציון 1038.
- ↑ שיירי כנה"ג או"ח סי' קמא הגב"י אות ה, בד' המהרי"ל שבציון 214; א"ז שם ס"ק ד; עי' שערי אפרים ש"א אות לב.
- ↑ עי' שערי אפרים שם.
- ↑ ע"ע קריאת התורה. עי' שיירי כנה"ג שם: בב' חתנים, ולב חיים לר"ח פאלאג'י ח"ב סי' כו דף יט א, ופתחי שערים על שערי אפרים שם אות יח בדעתו הובא במקראי קדש כלל ח שערי קדושה אות יז; פתח הדביר או"ח שם אות ט; ערוה"ש או"ח שם ס"ח.
- ↑ מטה יהודה שם ס"ק ז ובני ציון (לכטמן) או"ח שם ס"ק ו, בד' המהרי"ל שבציון 214.
- ↑ מטה יהודה שם.
- ↑ שו"ת אבני חפץ סי' טז; הפוסק שנה ח סי' תתקצט אות ד.
- ↑ עי' ציון 189.
- ↑ אבני חפץ שם.
- ↑ עי' דרישה אה"ע סי' סב אות ו, בד' הראשונים שבציון 246 שיש לימנע מלברך ברכת חתנים לשני חתנים יחד. ועי' יש"ש חולין פ"ו סי' ט. ועי' זכר דוד לר"ד זכות מאמר א פמ"ה ד"ה אלא דלכאו', שדן בטעם הדבר שחוששים לעין הרע, אע"פ שבדבר מצוה אין חשש עין הרע לסוברים כן, עי' ציון??.
- ↑ ט"ז יו"ד רסה ס"ק יא, ושו"ת ר' יהודה מילר ח"א סי' קנ וערוה"ש יו"ד שם סכ"ד בדעתו. ועי' דרישה שם.
- ↑ שו"ת ר' יהודה מילר שם ואות ברית יו"ד שם ס"ק ח וערוה"ש שם, בד' הרמ"א שבציון 246, שכ' בברכת חתנים שלא לברך לשניים ולא כ"כ במילת שניים. ועי' שו"ת דרכי נועם יו"ד סי' כז ד"ה והנה בחפשי, בד' הערך לחם יו"ד סי' רסה ס"ה, שלא נמנעו מלברך ברכה אחת לתאומים משום עין הרע, שאף אם מברכים ב' ברכות יודעים הנמצאים במעמד שתי הברכות שמלו תאומים (ושמ"מ נמנעו מכך מטעם אחר).
- ↑ עי' ציון 246.
- ↑ ר"י מילר שם. ועי' ערוה"ש שם שפי' טעם אחר: דהתם גדולים וחתנים וכלות ושושבינים ומזמוטי חתן וכלה שייך בזה עין הרע משא"כ במילה, ועי' ציון 248.
- ↑ אות ברית שם.
- ↑ עי' שו"ת דברי מלכיאל דלהלן.
- ↑ שו"ת אדני פז בהשמטות לסי' כה, הובא בפתחי תשובה יו"ד סי' קטז ס"ק ו; עי' שו"ת דברי מלכיאל ח"ג סוס"י עה.
- ↑ עי' שו"ת רמ"ץ יו"ד סי' פז, הובא בדרכי תשובה יו"ד סי' קטז ס"ק מח; עי' שו"ת פרי השדה ח"ג סי' ז.
- ↑ ע"ע נישואים.
- ↑ ע"ע הנ"ל ועי' השיב משה דלהלן.
- ↑ ע"ע הנ"ל, ועי' ברית עולם דלהלן.
- ↑ ברית עולם לחיד"א על ס"ח סי' תעז; יפה ללב אה"ע סי' סב אות יא; שו"ת פרי השדה (דייטש) ח"א סי' סט; שו"ת השיב משה אה"ע סוס"י סט; מעשה איש ח"א עמ' רטו בשם החזו"א.
- ↑ פרי השדה והשיב משה שם.
- ↑ עי' ברית עולם שם ע"פ ברכות מד א: שמנים זוגות אחים כהנים נשואים לשמנים אחיות כהנות.
- ↑ ברית עולם שם.
- ↑ תהילים קטז ו, וע"ע אין סומכין על הנס ציון 23. ראבי"ה סי' תתיח. וע"ע אין מערבין שמחה בשמחה ציון 44 ואילך. ועי' ציון 247 ואילך.
- ↑ עי' סה"ח צוואת ר"י החסיד אות ל-לא, הובא בהגהות ר"פ לסמ"ק מ' קצה אות ז (עי"ש שלא לעשותו בשבוע אחד); עי' מרדכי מו"ק סי' תתמג: הראשונים היו נזהרים; רמ"א בשו"ע אה"ע סב ב. וע"ע הנ"ל ציון 46.
- ↑ לבוש אה"ע סא (סב) ב ואו"ח מנהגים ==סעיף לא==; רוח חיים אה"ע סי' סב ס"ק ג. ועי' אג"מ אה"ע ח"ד סי' פט: מסתבר שהוא מענין עין הרע, אבל אפשר שאיכא טעמים אחרים סתומים. ועי' מרדכי שם בשם הראבי"ה בטעם הדבר שהוא משום איבה בין הכלות, ועי' ציון 242.
- ↑ ע"ע ברכת חתנים ציון 64. וע"ע הנ"ל ציון 66 שי"ח.
- ↑ הגמ"י אישות פ"י ה"ד אות ג בשם האביאסף; שו"ת תשב"ץ קטן מהדו' מכון תורה שבכתב סי' תצ, הובא ביש"ש כתובות פ"א סוס"י יח; עי' רמ"א בשו"ע אה"ע סב ג דעה ב ושכן נוהגים; ערך לחם אה"ע שם. וע"ע הנ"ל ציון 67 ואילך. ועי' זכר דוד לר"ד זכות מאמר א פמ"ה ד"ה אלא דלכאו', ונחל ברית בס' כורת הברית סי' רסה ס"ק לט, שדנו בטעם הדבר שחוששים לעין הרע, אע"פ שבדבר מצוה אין חשש עין הרע לסוברים כן, עי' ציון??. ועי' נהר מצרים דיני חופת חתנים אות יח, שבנישואין שאין עין הרע כגון של אלמנים שנושאים אלמנות או גרושות, יברכו ברכה אחת.
- ↑ ע"ע חתן וכלה ציון 276.
- ↑ ע"ע הנ"ל ציונים 128, 204 ואילך, 277. שו"ת ר' יהודה מילר ח"א סי' קנ. ועי' ערוה"ש יו"ד סי' רסה ס"ק כד: חתנים וכלות ושושבינים ומזמוטי חתן וכלה שייך בזה עין הרע.
- ↑ ע"ע ברכת חתנים: בשבעת ימי המשתה.
- ↑ הגמ"י שם בשם האביאסף; רמ"א שם; ערך לחם שם. אזולאי
- ↑ עי' ערך לחם שם טעם ב; עי' הגהות מוהר"א אזולאי ללבוש אה"ע סי' סא אות ג טעם ב.
- ↑ עי' ערך לחם שם טעם א; עי' מוהר"א אזולאי שם טעם א; עי' ערוה"ש אה"ע סי' סב סי"ד.
- ↑ לבוש אה"ע סא (סב) ג.
- ↑ ראשונים דלהלן, וע"ע שבת.
- ↑ מהר"ם מרוטנברג ד"ל סי' קעה ומרדכי שבת סי' שפה בשם ר' יחיאל מפריש בד' הירושלמי שבת פי"ד ה"ג: לוחשין לעין. ועי' ראבי"ה סי' רב ושעז.
- ↑ כל בו סי' לא (מהדו' ר"ד אברהם עמ' צט) ואר"ח הל' שבת אות שלג בשם ר' יהודה.
- ↑ ציון 20.
- ↑ ע"ע הזכרת נשמות ציון 77.
- ↑ ציון 79. ועי"ש ציון 78, שיש שכתבו טעם אחר.
- ↑ ציון 846.
- ↑ עי' ציון 129.
- ↑ שבעת הנרות על תשב"ץ סי' קצ. ועי' בתנופה חיים לר"ח פאלאג'י פר' נשא אות לב.
- ↑ עי' אילת השחר שמות ל יב; תשו' ר"ח קנייבסקי בקונ' תא שמע ח"ח עמ' קטו. ועי' שפע חיים דרשות חומש רש"י תשמ"ג פר' חיי שרה עמ' סב שדקדק שבאיסור לעמוד בפני שדה חבירו עי' ציון 152, לא חילקו להתיר אם בעל השדה מזרע יוסף.
