תפילין: הבדלים בין גרסאות בדף

זוג תפילין

מקור השם

התפילין נקראות טוטפות בלשון התורה כדברי הפסוק "והיו לך לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך". הגמרא (סנהדרין ד,ב) מסבירה שהשם מורכב משתי המילים טט ופת שכל אחת מהן מסמלת את הספרה 2 בספרה לועזית אחרת^[1]. וביחד הן מרכיבות את 4 הפרשיות שבתפילין. יש המסבירים שלשון טוטפות הוא מלשון תכשיט, וכן משמע מדברי הגמרא (שבת נז:) המדברת על הטוטפת- התכשיט הנמצא על ראש האשה.

הגדרת המצווה

מצווה לקשור תפילין על היד ולהניחם על הראש (הסוגיא במנחות לו.).

צורת קשירתן

ערך מורחב - קשרי תפילין

בצורת קשירת התפילין מנהגים רבים. המשותף לכולם הוא שיש 7 כריכות על הזרוע. לפי מנהגים מסוימים כורכים כריכה או שלוש על הבית - ויוצרים מעין שי"ן שם. יש חילוקי מנהגים בכיוון הכריכות - כלפי פנים או חוץ. כמו כן בעניין הקשר על כף היד יש חילוקי מנהגים. לפי האשכנזים יוצרים מעין שי"ן על היד ודל"ת על האצבע.

קצין צה"ל מניח תפילין

בתפילין של ראש יש 2 מנהגים בעניין הקשר מאחריו - לפי מנהג אחד קושרים כעין צורת דל"ת, ולפי מנהג שני הקשר יוצר ריבוע, מעין מ"ם סתומה.

בברכת התפילין נחלקו האשכנזים והספרדים. האשכנזים מברכים על של יד "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין" ועל של ראש "אקב"ו על מצוות תפילין" - ומיד לאחר הנחתן אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - מחשש ברכה לבטלה, מאחר ויש מחלוקת בעניין. הספרדים מברכים רק ברכה אחת, אלא אם כן הפסיקו בין תפילין של יד לשל ראש. האשכנזים מברכים במקרה כזה 2 ברכות על של ראש.

מקור וגדר

מקור המצווה מהפסוק "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" (דברים ו-ח).

במהות המצווה דנו האם המצווה היא להניחן (פעולה), או שיהיו מונחים עליו (תוצאה). הברכת אברהם כתב שהמצווה בתוצאה (סוכה ליקוטים עמוד ערב אות י), והרוגאצ'ובר חידש שיש חילוק בין התפילין: בשל ראש המצווה בתוצאה ובשל יד בפעולה (מפענח צפונות יב-טו-ג).בזמן המצווה נחלקו האחרונים לשלוש דעות (מנחת אשר שמות כד-א,ב):

1. מצווה שיניחן כל היום.
2. אפילו לשעה מועטת.
3. שישתדל להניחן ככל שבידו (דעת המנחת אשר עצמו שם).

טעם המצווה

ערך מורחב - טעמי מצוות תפילין

בהבנת טעם המצווה ניתנו בראשונים שני הסברים עיקריים:

1. זכר ליציאת מצרים- הרמב"ן (רמב"ן שמות יג,טז) מסביר שמטרת התפילין היא כתזכורת על הניסים שעשה לנו ה' בעבר וע"י זכירת הניסים אנו נוכל להגיע לאמונה בהשגחתו גם בהווה. עפ"י הסברו הוא גם מסביר שהתפילין הן על הראש משום ששם הזכרון של האדם ועל הלב שבו משכן האמונה.
2. העלאה רוחנית- החינוך (חינוך, מצווה תכא) מסביר שמטרת התפילין היא לשמור על האדם מהחומריות בעולמנו ומעבירות. אף שאפשר להסביר לשיטתו שהתפילין הן רק כתזכורת בלבד, בדברי הרמב"ם ניתן לראות טעם רוחני מעבר לתזכורת הפשוטה. הרמב"ם (רמב"ם, תפילין ד,כה) מסביר שע"י התפילין האדם נהיה רוחני יותר ולא מפנה ליבו למחשבות רעות ומפנה ליבו לדברי האמת והצדק. מדבריו משמע שהתפילין אינן רק תזכורת למניעת העבירה אלא הם יוצרות שינוי ממשי על רוחניות האדם עצמו.

פרשיות התפילין

בתפילין יש ארבע פרשיות מן התורה שבכל אחת מהן מוזכרת המצווה להניח את התפילין על היד ועל הראש. כל אחת מפרשיות אלו מסמלת ערך יסודי נוסף מהתורה:

• פרשת קדש לי כל בכור (שמות יג,א-י)- עניינה קדושת בכורי ישראל וחג הפסח שבפרשיה זו מובאת סגולת ישראל והשגחת ה' בכך שהוציא את עמ"י ממצרים.
• והיה כי יביאך (שמות יג, יא-טז)- שגם מדברת על יציאת מצרים אך יותר בדגש על מטרת יציאת מצרים כהגעה אל ארץ ישראל שבה עמ"י יוכל לעבוד את ה'.
• פרשת שמע (דברים ו, ד-ט)- המדברת על האמונה בה' ועל קיום מצוותיו.
• והיה אם שמוע (דברים יא, יג-כא)- המדגישה את השכר והעונש שיש בעשיית המצוות ובאי עשייתן.

הרב אליעזר מלמד בספרו פניני הלכה, מסביר כי בפרשיות התפילין מקופלים כל יסודות האמונה כמו האמונה בה' והשגחתו שכר ועונש וקיום המצוות. לדבריו, אנו קושרים את עצמנו בקשר גופני אל היסודות הרוחניים האלו להראות שאין אלו רק רעיונות רוחניים אלא הם גם קשורים אלינו. בנוסף, אנו אף עושים זאת ע"י בהמה גסה שמבטאת את שיא החומריות להראות שרעיונות אלו חודרים אף עד סוף הגשמיות.

זמני המצווה

מצוות תפילין מוגדרת כמצוות עשה שהזמן גרמא (בבלי קידושין לג, ב -לד.) שנשים פטורות ממנה בשל כך. התוספות שם מסביר שלכאורה זה משום ש"לילה לאו זמן תפילין", אך ההלכה היא ש"לילה זמן תפילין הוא והלכה ואין מורין כן". אלא שבשבת ומועד פטורים מתפילין משום שנקראו "אות", ובשבת ויו"ט יש כבר ממילא "אות". לגבי חוה"מ נחלקו המנהגים אם להניחן, והמנהג הרווח בארץ ישראל הוא שלא להניח תפילין בחול המועד ע"פ הקבלה.

פרטי הדין

בהיסח הדעת בתפילין חקרו האם הוא איסור, או שרק אינו מקיים את מצוות תפילין (משיב דבר ו).

רצועות תפילין - כתב הצפנת פענח שאינן חלק מהתפילין אלא דין נפרד (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה רצועות של תפילין (אות מ)).

דל"ת של תפילין, חקר הגרי"ז האם היא אות גמורה של שם ה' ברצועה, או שהיא רק סימן לצורת הקשר (אך לא צריך את שם ה' ברצועות) (גרי"ז תפילין ג-טז ד"ה והנה ז"ל (הראשון) וד"ה והנה בפירש"י: רש"י - אות, רמב"ם - רק צורת הקשר).

יש אומרים שכל יום צריך להתיר את הקשר של התפילין ולקורשרו בשנית - ר' תבנית:הידעת?/כ' טבת ה'תשס"ט.

לקריאה נוספת

• יוסף סג"ל, תפילין בלילה, מתוך דגל ירושלים- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים חלק ו', ירושלים תשס"ט, עמ' 196-197.

קישורים חיצוניים

• סוגי תפילין באתר מקור הסת"ם
• איך מייצרים תפילין?באתר "תפילין בית א-ל"
• מצוות הנחת התפילין באתר "אדני הקודש"

• משנה תורה להרמב"ם - הלכות תפילין באתר "מכון ממרא"

• סיכום שיעור של הרה"ג שמואל טל בנושא הנחת תפילין כל היום