פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד לד: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added yair hashulchan's seif.) |
מ (Try fix category tree) |
||
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
שורה 12: | שורה 12: | ||
ב. בכל ספק המע"ה: חוץ ממקרה שהרוב גויים ושורו נגח שור ישראל, שחייב נזק שלם אפי' בתם כדין גוי. '''הרמב"ן, הרשב"א''' ועוד ראשונים מבארים הטעם, שרק בישראל אין הולכים אחר הרוב בממון, וכאן הספק הוא אם הוא בכלל ישראל, ומכיוון שהרוב גויים הולכים אחר הרוב. וכן לגבי אבידה לא הולכים אחר הרוב בגלל שהמוצא אינו מוחזק. | ב. בכל ספק המע"ה: חוץ ממקרה שהרוב גויים ושורו נגח שור ישראל, שחייב נזק שלם אפי' בתם כדין גוי. '''הרמב"ן, הרשב"א''' ועוד ראשונים מבארים הטעם, שרק בישראל אין הולכים אחר הרוב בממון, וכאן הספק הוא אם הוא בכלל ישראל, ומכיוון שהרוב גויים הולכים אחר הרוב. וכן לגבי אבידה לא הולכים אחר הרוב בגלל שהמוצא אינו מוחזק. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''' | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | [[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | ||
[[קטגוריה:אבן העזר]] |
גרסה אחרונה מ־12:00, 5 בפברואר 2020
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לד[עריכה]
אם לא טבל ולא הטבילוהו ב"ד, היה רוב העיר עובדי כוכבים, מותר להאכילו מאכלות אסורות. היה רובן ישראל, מחזירים לו אבידתו כישראל (כתובות טו,ב). מחצה על מחצה, מצוה להחיותו כישראל, ומפקחין עליו את הגל בשבתא (רמב"ם), והרי הוא לענין נזקין ובכל ספק המוציא מחבירו עליו הראייהב (כתובות טו,ב). הגה: וי"א דאפילו ברוב עובדי כוכבים, מפקחים עליו הגל בשבת ואין מצווין להחיותו (פירוש לפרנסו) אלא ברוב ישראל (טור).
א. פיקוח נפש: כתובות טו,ב: אמר שמואל אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב.
רמב"ן,רשב"א,טור,רמ"א: גם ברוב עכו"ם מפקחין את הגל.
רמב"ם,שו"ע: במחצה על מחצה מפקחין אך ברוב עכו"ם לא. מ"מ – מקורו מיומא פד,ב: "אמר רבי יוחנן תשעה נכרים וישראל אחד: באותה חצר מפקחין, בחצר אחרת אין מפקחין... הא דפרוש כולהו הא דפרוש מקצתייהו". ומפרש הרמב"ם שאם כולם פירשו ובעת שהיו ניידים פירש אחד ונפלה עליו מפולת הולכים אחר הרוב, אך אם פירש אחד ממקום הקביעות אין הולכים אחר הרוב, ואע"פ שבד"כ הולכים גם בכך אחר הרוב שהרי הוי פריש, לענין פקו"נ הואיל וידוע שהיה שם ישראל בתחילה מפקחים את הגל ולא הולכים אחר הרוב.
ב. בכל ספק המע"ה: חוץ ממקרה שהרוב גויים ושורו נגח שור ישראל, שחייב נזק שלם אפי' בתם כדין גוי. הרמב"ן, הרשב"א ועוד ראשונים מבארים הטעם, שרק בישראל אין הולכים אחר הרוב בממון, וכאן הספק הוא אם הוא בכלל ישראל, ומכיוון שהרוב גויים הולכים אחר הרוב. וכן לגבי אבידה לא הולכים אחר הרוב בגלל שהמוצא אינו מוחזק.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.