פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר טו י: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר טו י

סעיף י[עריכה]

אחותו אסורה לו מן התורה, בין אחותו מאביו או מאמו, בין אחותו מהנישואין או מהזנות, אפילו בא אביו על הערוה והוליד ממנה בת, אחותו היא וחייב עליה, חוץ מאחותו מן השפחה או מעובדת כוכבים^א (רמב"ם,רשב"א). הגה: ונ"ל דלכתחלה אסור לבא עליה, דיש מסתפקים לומר דדוקא מדאורייתא הולד הולך אחר השפחה ואחר העובדת כוכבים, אבל מדרבנן הוי זרעו, לכן יש להחמיר לכתחלה. ויש אומרים דהני מילי בשפחה דעלמא, אבל אם בא אביו על שפחתו והוליד ממנה בת, אחותו היא^ב (רב נטרונאי,רי"ף,רא"ש). (ואפילו אמר שכוון לשם זנות אינו נאמן) (א"ז).

א. אחותו משפחה ומגויה: או"ז: אסור לבוא עליה לפי שמדרבנן מחמירים שהיא מיוחסת לאביה.

שאר פוסקים,שו"ע: מותר.

רמ"א: לכתחילה יש לחוש לאו"ז. הב"ש מבין שלשיטה זו כמו שהיא מיוחסת לענין קורבה כך היא מיוחסת לענין שנחשבת ישראל, ותמה מדוע הרמ"א לא הזכיר שיטה זו לענין שלא תינשא לממזר.

ב"ש טז,סק"ז: כתב בפשיטות שמותר, ולכאורה משמע שאינו חושש לרמ"א, אע"פ שבסעיפנו לא ציין זאת. הבית מאיר שם תמה על כך.

ב. משפחת אביו:

רב נטרונאי,רי"ף,רא"ש,או"ז: אסור, כיוון שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות וודאי התכוון אביו לקדשה.

או"ז: אפילו אם אמר שכיוון לשם זנות אינו נאמן נגד דעת חכמים. הרמ"א הביא דבריו.

רמב"ם,רשב"א: מותר. דוקא באשתו שגירשה אומרים שאינו עושה בעילתו זנות והתכוון לקדשה. ודוקא בנשא שפחתו אומרים שודאי התכוון לשחררה משא"כ בבא עליה דרך זנות.

שו"ע: סתם כרמב"ם וי"א כרי"ף.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.