אנציקלופדיה תלמודית:ערי מקלט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(Added new Talmudit entry) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''הגדרת הערך - '''ערים שהוכנו לקליטת רוצח* המחוייב גלות* מפני גואל-הדם*. | '''הגדרת הערך - '''ערים שהוכנו לקליטת רוצח* המחוייב גלות* מפני גואל-הדם*. | ||
== '''מצוותן''' == | |||
==== המצוה ==== | |||
=== | |||
מצות עשה להפריש ערי מקלט<ref>עי' בה"ג בהקדמה מנין הפרשיות אות ב ואות מו, ועי' רי"פ פערלא פרשה נח נט בדעתו ובדעת רס"ג שם; רמב"ם רוצח פ"ח ה"א ובסהמ"צ ע' קפב; סמ"ג ע' עו; החינוך מ' תקכ. ועי' ספ"ז לה יא שדרשו: תהיינה, הלחם עליהן, ועי' ספירי אפרים שם (ובגי' ילקו"ש מסעי תשפז: לחוס עליהן, ועי' זי"ר שם), תהיינה, תן ממונך עליהן, וצ"ב מה מלמדנו יותר משאר מצוות, ועי' דב"ר (ליברמן) ואתחנן: בוא וראה כחן של ערי מקלט וכו'. ועי' דברי יציב חו"מ סי' פו אות ו, שצ"ב איך ובמה נעשית ההפרשה, ואם תהיה מצוה לעת"ל להפריש את הערים מחדש.</ref>, שתהיינה מוכנות למכה נפש בשגגה<ref>סהמ"צ שם והחינוך שם. וע"ע גלות וע' רוצח.</ref>, שנאמר: שלש ערים תבדיל לך<ref>דברים יט ב. רמב"ם רוצח שם וסמ"ג שם. ועי' במדבר לה ט ואילך.</ref>, ומוטלת מצוה זו על המלך ועל הציבור כולו<ref>החינוך שם. ועי' ספרי שופטים קפג: "על כן אנכי מצוך לאמר", להזהיר בית דין על כך.</ref>. בכלל המצוה תיקון הדרך אליהן<ref>סהמ"צ שם.</ref>, שנאמר: תכין לך הדרך<ref>דברים שם ג. סהמ"צ שם.</ref>, ועל כך עי' להלן: הדרך אליהן. | מצות עשה להפריש ערי מקלט<ref>עי' בה"ג בהקדמה מנין הפרשיות אות ב ואות מו, ועי' רי"פ פערלא פרשה נח נט בדעתו ובדעת רס"ג שם; רמב"ם רוצח פ"ח ה"א ובסהמ"צ ע' קפב; סמ"ג ע' עו; החינוך מ' תקכ. ועי' ספ"ז לה יא שדרשו: תהיינה, הלחם עליהן, ועי' ספירי אפרים שם (ובגי' ילקו"ש מסעי תשפז: לחוס עליהן, ועי' זי"ר שם), תהיינה, תן ממונך עליהן, וצ"ב מה מלמדנו יותר משאר מצוות, ועי' דב"ר (ליברמן) ואתחנן: בוא וראה כחן של ערי מקלט וכו'. ועי' דברי יציב חו"מ סי' פו אות ו, שצ"ב איך ובמה נעשית ההפרשה, ואם תהיה מצוה לעת"ל להפריש את הערים מחדש.</ref>, שתהיינה מוכנות למכה נפש בשגגה<ref>סהמ"צ שם והחינוך שם. וע"ע גלות וע' רוצח.</ref>, שנאמר: שלש ערים תבדיל לך<ref>דברים יט ב. רמב"ם רוצח שם וסמ"ג שם. ועי' במדבר לה ט ואילך.</ref>, ומוטלת מצוה זו על המלך ועל הציבור כולו<ref>החינוך שם. ועי' ספרי שופטים קפג: "על כן אנכי מצוך לאמר", להזהיר בית דין על כך.</ref>. בכלל המצוה תיקון הדרך אליהן<ref>סהמ"צ שם.</ref>, שנאמר: תכין לך הדרך<ref>דברים שם ג. סהמ"צ שם.</ref>, ועל כך עי' להלן: הדרך אליהן. | ||
במנין המצוות | ==== במנין המצוות ==== | ||
מצות הפרשת ערי המקלט נמנית במנין-המצוות*<ref>בה"ג ורס"ג ורמב"ם וסמ"ג והחינוך שבציון 1.</ref>. | מצות הפרשת ערי המקלט נמנית במנין-המצוות*<ref>בה"ג ורס"ג ורמב"ם וסמ"ג והחינוך שבציון 1.</ref>. | ||
בחוץ לארץ | ==== בחוץ לארץ ==== | ||
ערי המקלט אינן נוהגות אלא בארץ-ישראל*<ref>ספ"ז דלהלן; תשוה"ג שע"צ ח"ד ש"ז סי' לט, מרב נטרונאי, ובתשובות רב נטרונאי חו"מ סי' שעה; רמב"ם רוצח פ"ח ה"א ובסהמ"צ ע' קעו וע' קפב; ריטב"א מכות יב א. ועי' דינא דחיי ע' עו ובכנה"ג לשונות הרמב"ם (סוף או"ח) רוצח שם וברכ"י או"ח תפט ס"ק ג. ועי' אבן ספיר ח"א חדרי תימן פל"ח, מסורת יהודי תימן.</ref>, שנאמר: והיו אלה לכם לחקת משפט וגו' בכל מושבתיכם<ref>במדבר לה כט.</ref>, הדיינים נוהגים בארץ ובחוצה לארץ, וערי מקלט אינן נוהגות אלא בארץ<ref>ספ"ז שם, הובא בסהמ"צ להרמב"ם שם.</ref>, ועוד דרשו: אשר אני נותן לכם<ref>לא נאמר כן בענין ערי מקלט, ועי' זי"ר לילקו"ש מסעי תשפז שהכוונה לכתוב בדברים יט א: אשר ה"א נתן לך.</ref>, באשר אני נותן לכם אתם חייבים למנות ערי מקלט, לא בחוצה לארץ<ref>ספ"ז לה יא, הובא בקרי"ס רוצח שם. ועי' כס"מ רוצח שם שכ' המקור מתוך שלא נתפרשו בכתוב אלא שלש בעבר הירדן ושלש בארץ כנען, ועי' תשובת רב נטרונאי שם.</ref>. על קליטת רוצחים מחוץ לארץ בערי המקלט שבארץ ישראל, עי' להלן: קליטתן<ref>ציון 254.</ref>. | ערי המקלט אינן נוהגות אלא בארץ-ישראל*<ref>ספ"ז דלהלן; תשוה"ג שע"צ ח"ד ש"ז סי' לט, מרב נטרונאי, ובתשובות רב נטרונאי חו"מ סי' שעה; רמב"ם רוצח פ"ח ה"א ובסהמ"צ ע' קעו וע' קפב; ריטב"א מכות יב א. ועי' דינא דחיי ע' עו ובכנה"ג לשונות הרמב"ם (סוף או"ח) רוצח שם וברכ"י או"ח תפט ס"ק ג. ועי' אבן ספיר ח"א חדרי תימן פל"ח, מסורת יהודי תימן.</ref>, שנאמר: והיו אלה לכם לחקת משפט וגו' בכל מושבתיכם<ref>במדבר לה כט.</ref>, הדיינים נוהגים בארץ ובחוצה לארץ, וערי מקלט אינן נוהגות אלא בארץ<ref>ספ"ז שם, הובא בסהמ"צ להרמב"ם שם.</ref>, ועוד דרשו: אשר אני נותן לכם<ref>לא נאמר כן בענין ערי מקלט, ועי' זי"ר לילקו"ש מסעי תשפז שהכוונה לכתוב בדברים יט א: אשר ה"א נתן לך.</ref>, באשר אני נותן לכם אתם חייבים למנות ערי מקלט, לא בחוצה לארץ<ref>ספ"ז לה יא, הובא בקרי"ס רוצח שם. ועי' כס"מ רוצח שם שכ' המקור מתוך שלא נתפרשו בכתוב אלא שלש בעבר הירדן ושלש בארץ כנען, ועי' תשובת רב נטרונאי שם.</ref>. על קליטת רוצחים מחוץ לארץ בערי המקלט שבארץ ישראל, עי' להלן: קליטתן<ref>ציון 254.</ref>. | ||
מנין הערים | ==== מנין הערים ==== | ||
מנין הערים שצריך להפריש הוא שש, שלש בעבר-הירדן* ושלש בארץ כנען<ref>עי' להלן; עי' רמב"ם רוצח פ"ח ה"ב.</ref>, שנאמר: והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם את שלש הערים תתנו בעבר הירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען<ref>במדבר לה יג-יד. כס"מ שם.</ref>. ואף על פי שארץ כנען היא נחלת תשעה שבטים ומחצה, ועבר הירדן נחלת שני שבטים ומחצה בלבד<ref>ע"ע ארץ ישראל ציון 177 ואילך.</ref>, הוצרכו לערי מקלט בעבר הירדן כמנין ערי המקלט שבארץ כנען<ref>ספרי מסעי קס; עי' מכות ט ב ורש"י שם ד"ה בעבר ור"י מלוניל שם.</ref>, לפי שגלעד - שבעבר הירדן<ref>רש"י שם ד"ה בגלעד.</ref> - שכיחים בה רוצחים<ref>עי' ספרי שם; אביי במכות שם. ועי' רמב"ן במדבר לה יד, שציוה הקב"ה מתחילה להפריש שלש ערים בעבר הירדן, על שם העתיד שירבו בה הרוצחים, או שאויר ארץ גלעד מגדל רוצחים מאז היתה לגוי. ובטעם שריבוי רוצחים, והיינו במזיד, מצריך ריבוי ערי מקלט, עי' תוס' שם ד"ה בגלעד, שהוא משום שההורג במזיד בלא עדים סופו שנהרג ע"י רוצח בשוגג, עי' מכות י ב, ועי' מהר"ם ומהרש"א שם, ועי' רמב"ן ושא"ר שם, שגם ההורגים במזיד מראים עצמם כשוגגים ואיננו יודעים איזה מזיד ואיזה שוגג לפיכך מרבים ערי מקלט שיקלטו את כולם, ועי' ר"י מלוניל שם, שבגלעד מצויים רוצחים בשוגג, כי היא מקום יער וכל השבטים עוברים שם לחטוב עצים ומזדמן להם כאותו מעשה, ועי' מאירי שם שהביא פי' נוסף, ועי' גו"א במדבר שם, ועי' דרשות מהרי"ט מסעי דרוש א ותפא"י בועז מכות פ"ב מ"ג ואג"מ חו"א ח"א סי' קז.</ref>. ומן הראשונים יש שפירשו, שלכבוד משה, שהפריש את הערים שבעבר הירדן<ref>עי' ציון 37.</ref>, נקבעו בה ערי מקלט כמנין הערים שבארץ כנען, כדי שיפריש משה מחצית הערים, ומאחר שגם שאר ערי-הלויים* היו קולטות<ref>עי' להלן: קליטת ערי הלויים.</ref>, ומהן היו בארץ כנען הרבה יותר מבעבר הירדן<ref>ע"ע הנ"ל.</ref>, נמצאו המקלטים בכל ארץ ישראל ביושר והשויה<ref>רמב"ן שם.</ref>. ועוד פירשו ראשונים, שלפי גודלה של עבר הירדן, שהיא גדולה מאד<ref>עי' רמב"ן שם.</ref>, ראויה היא לשלש ערי מקלט ככל ארץ ישראל שמן הירדן והלאה<ref>רמב"ן שם, על דרך הפשט.</ref>. אפילו באו אנשי עבר הירדן לארץ כנען - כגון שחרבה עבר הירדן ובאו כולם לארץ ישראל<ref>זית רענן לילקו"ש דלהלן.</ref> - אין מפרישים שם שש, שנאמר: את שלש הערים תתנו מעבר לירדן, ואפילו באו אנשי ארץ כנען לעבר הירדן - כגון שחרבה ארץ ישראל ובאו כולם לעבר הירדן<ref>זית רענן לילקו"ש דלהלן.</ref> - אין מפרישים שם שש, שנאמר: ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען<ref>ספ"ז לה יג וילקו"ש מסעי תשפז.</ref>. | מנין הערים שצריך להפריש הוא שש, שלש בעבר-הירדן* ושלש בארץ כנען<ref>עי' להלן; עי' רמב"ם רוצח פ"ח ה"ב.</ref>, שנאמר: והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם את שלש הערים תתנו בעבר הירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען<ref>במדבר לה יג-יד. כס"מ שם.</ref>. ואף על פי שארץ כנען היא נחלת תשעה שבטים ומחצה, ועבר הירדן נחלת שני שבטים ומחצה בלבד<ref>ע"ע ארץ ישראל ציון 177 ואילך.</ref>, הוצרכו לערי מקלט בעבר הירדן כמנין ערי המקלט שבארץ כנען<ref>ספרי מסעי קס; עי' מכות ט ב ורש"י שם ד"ה בעבר ור"י מלוניל שם.</ref>, לפי שגלעד - שבעבר הירדן<ref>רש"י שם ד"ה בגלעד.</ref> - שכיחים בה רוצחים<ref>עי' ספרי שם; אביי במכות שם. ועי' רמב"ן במדבר לה יד, שציוה הקב"ה מתחילה להפריש שלש ערים בעבר הירדן, על שם העתיד שירבו בה הרוצחים, או שאויר ארץ גלעד מגדל רוצחים מאז היתה לגוי. ובטעם שריבוי רוצחים, והיינו במזיד, מצריך ריבוי ערי מקלט, עי' תוס' שם ד"ה בגלעד, שהוא משום שההורג במזיד בלא עדים סופו שנהרג ע"י רוצח בשוגג, עי' מכות י ב, ועי' מהר"ם ומהרש"א שם, ועי' רמב"ן ושא"ר שם, שגם ההורגים במזיד מראים עצמם כשוגגים ואיננו יודעים איזה מזיד ואיזה שוגג לפיכך מרבים ערי מקלט שיקלטו את כולם, ועי' ר"י מלוניל שם, שבגלעד מצויים רוצחים בשוגג, כי היא מקום יער וכל השבטים עוברים שם לחטוב עצים ומזדמן להם כאותו מעשה, ועי' מאירי שם שהביא פי' נוסף, ועי' גו"א במדבר שם, ועי' דרשות מהרי"ט מסעי דרוש א ותפא"י בועז מכות פ"ב מ"ג ואג"מ חו"א ח"א סי' קז.</ref>. ומן הראשונים יש שפירשו, שלכבוד משה, שהפריש את הערים שבעבר הירדן<ref>עי' ציון 37.</ref>, נקבעו בה ערי מקלט כמנין הערים שבארץ כנען, כדי שיפריש משה מחצית הערים, ומאחר שגם שאר ערי-הלויים* היו קולטות<ref>עי' להלן: קליטת ערי הלויים.</ref>, ומהן היו בארץ כנען הרבה יותר מבעבר הירדן<ref>ע"ע הנ"ל.</ref>, נמצאו המקלטים בכל ארץ ישראל ביושר והשויה<ref>רמב"ן שם.</ref>. ועוד פירשו ראשונים, שלפי גודלה של עבר הירדן, שהיא גדולה מאד<ref>עי' רמב"ן שם.</ref>, ראויה היא לשלש ערי מקלט ככל ארץ ישראל שמן הירדן והלאה<ref>רמב"ן שם, על דרך הפשט.</ref>. אפילו באו אנשי עבר הירדן לארץ כנען - כגון שחרבה עבר הירדן ובאו כולם לארץ ישראל<ref>זית רענן לילקו"ש דלהלן.</ref> - אין מפרישים שם שש, שנאמר: את שלש הערים תתנו מעבר לירדן, ואפילו באו אנשי ארץ כנען לעבר הירדן - כגון שחרבה ארץ ישראל ובאו כולם לעבר הירדן<ref>זית רענן לילקו"ש דלהלן.</ref> - אין מפרישים שם שש, שנאמר: ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען<ref>ספ"ז לה יג וילקו"ש מסעי תשפז.</ref>. | ||
הוצרכו פחות | ==== הוצרכו פחות ==== | ||
אפילו לא הוצרכו להם אלא עיר אחת או שתים - שהיו ישראל מועטים<ref>ספירי אפרים לספ"ז דלהלן.</ref> - חייבים להפריש שלש בעבר הירדן ושלש בארץ כנען, שנאמר: לאמר<ref>במדבר לה ט.</ref>, ואמרת אלהם<ref>במדבר שם י. ספ"ז שם יא וילקו"ש מסעי תשפז וזי"ר שם וספירי אפרים שם בביאורם.</ref>. | אפילו לא הוצרכו להם אלא עיר אחת או שתים - שהיו ישראל מועטים<ref>ספירי אפרים לספ"ז דלהלן.</ref> - חייבים להפריש שלש בעבר הירדן ושלש בארץ כנען, שנאמר: לאמר<ref>במדבר לה ט.</ref>, ואמרת אלהם<ref>במדבר שם י. ספ"ז שם יא וילקו"ש מסעי תשפז וזי"ר שם וספירי אפרים שם בביאורם.</ref>. | ||
להוסיף | ==== להוסיף ==== | ||
רצו להוסיף על שלש שבעבר הירדן ושלש שבארץ כנען, אינם רשאים<ref>עי' מדרש דלהלן; עי' תשוה"ג שע"צ ח"ד ש"ז סי' לט, מרב נטרונאי ובתשובות רב נטרונאי חו"מ סי' שעה: ערי מקלט כבר הן מפורשות ואין להוסיף עליהן. ועי' ספ"ז לה יא: מנין שימנו להן מה שירצו אמרת וידבר ה' אל משה לאמר ריבה, מ' שמוסיפים, ועי' אמבוהא דספרי שם, ועי' ספירי אפרים שבציון 68 שפי' באופ"א.</ref>, וכן אמרו במדרש, כבר נאמר: שלוש ערים תבדיל לך<ref>דברים יט ב.</ref>, ומה תלמוד לומר: על כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך<ref>דברים שם ז.</ref>, מנין אתה אומר שאם רבו ישראל שומע אני יוסיפו עליהן עוד ערי מקלט, תלמוד לומר: על כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך<ref>מדרש תנאים דברים שם. ועי' עקידת יצחק דברים שער צו, שלמד מהכתוב במדבר לה כט: והיו אלה לכם לחקת משפט, שאין מוסיפים עליהם ועי' ציון 9 ואילך.</ref>. | רצו להוסיף על שלש שבעבר הירדן ושלש שבארץ כנען, אינם רשאים<ref>עי' מדרש דלהלן; עי' תשוה"ג שע"צ ח"ד ש"ז סי' לט, מרב נטרונאי ובתשובות רב נטרונאי חו"מ סי' שעה: ערי מקלט כבר הן מפורשות ואין להוסיף עליהן. ועי' ספ"ז לה יא: מנין שימנו להן מה שירצו אמרת וידבר ה' אל משה לאמר ריבה, מ' שמוסיפים, ועי' אמבוהא דספרי שם, ועי' ספירי אפרים שבציון 68 שפי' באופ"א.</ref>, וכן אמרו במדרש, כבר נאמר: שלוש ערים תבדיל לך<ref>דברים יט ב.</ref>, ומה תלמוד לומר: על כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך<ref>דברים שם ז.</ref>, מנין אתה אומר שאם רבו ישראל שומע אני יוסיפו עליהן עוד ערי מקלט, תלמוד לומר: על כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך<ref>מדרש תנאים דברים שם. ועי' עקידת יצחק דברים שער צו, שלמד מהכתוב במדבר לה כט: והיו אלה לכם לחקת משפט, שאין מוסיפים עליהם ועי' ציון 9 ואילך.</ref>. | ||
ערים שבנו הגויים | ==== ערים שבנו הגויים ==== | ||
ערי המקלט צריך להפרישן מן הערים שבנו הגויים קודם שבאו ישראל לארץ, ולא מן הערים שיבנו ישראל משבאו<ref>פס"ז לה יא. ועי' אמבוהא דספרא שם שתמה מה טעם יש בדבר (ונ' שדרשו "והקריתם" שיהיו ערים שיזדמנו לכך ולא שיבנו).</ref>. | ערי המקלט צריך להפרישן מן הערים שבנו הגויים קודם שבאו ישראל לארץ, ולא מן הערים שיבנו ישראל משבאו<ref>פס"ז לה יא. ועי' אמבוהא דספרא שם שתמה מה טעם יש בדבר (ונ' שדרשו "והקריתם" שיהיו ערים שיזדמנו לכך ולא שיבנו).</ref>. | ||
הפרשתן | ==== הפרשתן ==== | ||
שלש ערי המקלט שבעבר הירדן הבדילן משה<ref>עי' להלן; ברייתא מכות ט ב; תוספתא מכות פ"ב; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ב.</ref>, שנאמר: אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש<ref>דברים ד מא.</ref>, ואף על פי שלא היו קולטות עד שהופרשו שלש הערים שבארץ כנען<ref>עי' ציון 223 ואילך.</ref>, מכל מקום אמר משה מצוה שבאה לידי אקיימנה<ref>עי' מכות י א; עי' דב"ר ואתחנן ב; מדרש אגדה דברים ד מא; רמב"ם שם. ועי' זי"ר לילקו"ש שופטים תתתקיט, בבי' מה שדרשו שם, אשר ינחילך לרבות עבר הירדן, שיהושע הוצרך לקרוא שם שנית לערים שהפריש משה.</ref>, ושלש שבארץ כנען צוה משה ליהושע שיבדילן<ref>עי' ספרי מסעי קנט; מדרש תנאים דברים יט ב. ועי' עמק הנצי"ב לספרי שם שפי' באופ"א.</ref>, שנאמר: שלש ערים תבדיל לך<ref>דברים שם. מדרש תנאים שם.</ref>, ונאמר: כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען והקריתם לכם ערים וגו'<ref>במדבר לה י-יא. ספרי שם.</ref>, והפרישן יהושע<ref>עי' יהושע כ א ואילך. ברייתא מכות שם; תוספתא שם.</ref>. | שלש ערי המקלט שבעבר הירדן הבדילן משה<ref>עי' להלן; ברייתא מכות ט ב; תוספתא מכות פ"ב; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ב.</ref>, שנאמר: אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש<ref>דברים ד מא.</ref>, ואף על פי שלא היו קולטות עד שהופרשו שלש הערים שבארץ כנען<ref>עי' ציון 223 ואילך.</ref>, מכל מקום אמר משה מצוה שבאה לידי אקיימנה<ref>עי' מכות י א; עי' דב"ר ואתחנן ב; מדרש אגדה דברים ד מא; רמב"ם שם. ועי' זי"ר לילקו"ש שופטים תתתקיט, בבי' מה שדרשו שם, אשר ינחילך לרבות עבר הירדן, שיהושע הוצרך לקרוא שם שנית לערים שהפריש משה.</ref>, ושלש שבארץ כנען צוה משה ליהושע שיבדילן<ref>עי' ספרי מסעי קנט; מדרש תנאים דברים יט ב. ועי' עמק הנצי"ב לספרי שם שפי' באופ"א.</ref>, שנאמר: שלש ערים תבדיל לך<ref>דברים שם. מדרש תנאים שם.</ref>, ונאמר: כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען והקריתם לכם ערים וגו'<ref>במדבר לה י-יא. ספרי שם.</ref>, והפרישן יהושע<ref>עי' יהושע כ א ואילך. ברייתא מכות שם; תוספתא שם.</ref>. | ||
על פי הדיבור | ==== על פי הדיבור ==== | ||
ערי המקלט, אף על פי שנאמר בהן: אז יבדיל משה וגו'<ref>דברים ד מא.</ref>, לא הפרישן משה מפי עצמו, אלא מפי הדיבור, שנאמר: שמה<ref>דברים שם מב.</ref>, ונאמר להלן: שמה - והיינו הכתוב: ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה<ref>שמות כא יג. זי"ר לילקו"ש דלהלן.</ref> - מה להלן מפי הדיבור - שהרי לשון "ושמתי" משמע שעל פי הדיבור נעשה<ref>זי"ר שם. ועי' ספירי אפרים לספ"ז דלהלן, שהכוונה למחנה לויה שהיה קולט במדבר, ועל פי הדיבור הוא.</ref> - אף כאן מפי הדיבור<ref>ספ"ז לה יא; ילקו"ש מסעי תשפז.</ref>. והיינו ערי המקלט הראשונות, אבל אין ערי מקלט מתמנות לעולם - אם חרבו הראשונות ובאים למנות אחרות תחתיהן<ref>עי' ציון 62 ואילך. זי"ר שם.</ref> - על פי הדיבור, שנאמר: שמה, הראשונות מפי הדיבור והשניות מפי עצמו<ref>ספ"ז שם; ילקו"ש שם.</ref>. | ערי המקלט, אף על פי שנאמר בהן: אז יבדיל משה וגו'<ref>דברים ד מא.</ref>, לא הפרישן משה מפי עצמו, אלא מפי הדיבור, שנאמר: שמה<ref>דברים שם מב.</ref>, ונאמר להלן: שמה - והיינו הכתוב: ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה<ref>שמות כא יג. זי"ר לילקו"ש דלהלן.</ref> - מה להלן מפי הדיבור - שהרי לשון "ושמתי" משמע שעל פי הדיבור נעשה<ref>זי"ר שם. ועי' ספירי אפרים לספ"ז דלהלן, שהכוונה למחנה לויה שהיה קולט במדבר, ועל פי הדיבור הוא.</ref> - אף כאן מפי הדיבור<ref>ספ"ז לה יא; ילקו"ש מסעי תשפז.</ref>. והיינו ערי המקלט הראשונות, אבל אין ערי מקלט מתמנות לעולם - אם חרבו הראשונות ובאים למנות אחרות תחתיהן<ref>עי' ציון 62 ואילך. זי"ר שם.</ref> - על פי הדיבור, שנאמר: שמה, הראשונות מפי הדיבור והשניות מפי עצמו<ref>ספ"ז שם; ילקו"ש שם.</ref>. | ||
לאחר ירושה וישיבה | ==== לאחר ירושה וישיבה ==== | ||
הציווי להפריש שלש ערים בארץ כנען מלבד השלש שהפריש משה בעבר הירדן, חל על בני ישראל לאחר ירושה וישיבה<ref>עי' להלן. ועי' חי' הגרי"ז זבחים קיז א, שדן אם הוא מפני שצריכים היו להפרישן לאחר שתהיה כל עיר שייכת לשבטה, או דין הוא שלא יקלטו קודם ירושה וישיבה.</ref>, ואף על פי שנאמר: כי אתם עברים את הירדן ארץ כנען והקריתם לכם ערים וגו'<ref>במדבר לה י-יא.</ref>, לא נתחייבו להפרישם בכניסתם לארץ מיד, שנאמר: כי יכרית ה' אלקיך את הגוים אשר ה' אלקיך נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם שלוש ערים תבדיל לך<ref>דברים יט א-ב.</ref>, אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר<ref>ספרי מסעי קנט.</ref>, ונאמר: אשר ה' אלקיך נתן לך לרשתה<ref>דברים שם ב.</ref>, משתכבוש ותירש<ref>ספרי שופטים קפ, לגי' סד"ר והגר"א שם, ועי' סד"ר שם.</ref>, וכן עשה יהושע<ref>עי' מכות יא א ורש"י שם ט ב ד"ה עד ושם יא א ד"ה מפני ששיהם; רד"ק יהושע כ ב; רמב"ן דברים יט א.</ref>, ובתוספתא שנינו שהפרישו את שלש הערים שבארץ כנען משנכנסו לארץ, ומכל מקום לא היו קולטות, הן אלו שבעבר הירדן והן אלו שבארץ כנען, עד שכיבשו וחילקו<ref>תוספתא מכות פ"ב. ועי' חס"ד שם שאפשר שגם דעת הספרי כן, ועי' סד"ר לספרי מסעי שם, שפי' מה שדרשו שם: והקריתם, אין הקריה אלא הזמנה, שיפרישו של שלש הערים בכניסתם לארץ בהזמנה בעלמא, ובדרך מקרה, אע"פ שאינן קולטות עדיין. ועי' ציון 39 ואילך.</ref>. | הציווי להפריש שלש ערים בארץ כנען מלבד השלש שהפריש משה בעבר הירדן, חל על בני ישראל לאחר ירושה וישיבה<ref>עי' להלן. ועי' חי' הגרי"ז זבחים קיז א, שדן אם הוא מפני שצריכים היו להפרישן לאחר שתהיה כל עיר שייכת לשבטה, או דין הוא שלא יקלטו קודם ירושה וישיבה.</ref>, ואף על פי שנאמר: כי אתם עברים את הירדן ארץ כנען והקריתם לכם ערים וגו'<ref>במדבר לה י-יא.</ref>, לא נתחייבו להפרישם בכניסתם לארץ מיד, שנאמר: כי יכרית ה' אלקיך את הגוים אשר ה' אלקיך נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם שלוש ערים תבדיל לך<ref>דברים יט א-ב.</ref>, אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר<ref>ספרי מסעי קנט.</ref>, ונאמר: אשר ה' אלקיך נתן לך לרשתה<ref>דברים שם ב.</ref>, משתכבוש ותירש<ref>ספרי שופטים קפ, לגי' סד"ר והגר"א שם, ועי' סד"ר שם.</ref>, וכן עשה יהושע<ref>עי' מכות יא א ורש"י שם ט ב ד"ה עד ושם יא א ד"ה מפני ששיהם; רד"ק יהושע כ ב; רמב"ן דברים יט א.</ref>, ובתוספתא שנינו שהפרישו את שלש הערים שבארץ כנען משנכנסו לארץ, ומכל מקום לא היו קולטות, הן אלו שבעבר הירדן והן אלו שבארץ כנען, עד שכיבשו וחילקו<ref>תוספתא מכות פ"ב. ועי' חס"ד שם שאפשר שגם דעת הספרי כן, ועי' סד"ר לספרי מסעי שם, שפי' מה שדרשו שם: והקריתם, אין הקריה אלא הזמנה, שיפרישו של שלש הערים בכניסתם לארץ בהזמנה בעלמא, ובדרך מקרה, אע"פ שאינן קולטות עדיין. ועי' ציון 39 ואילך.</ref>. | ||
שלא להחליפן | ==== שלא להחליפן ==== | ||
החלפת ערי המקלט באחרות, יש ראשונים שכתבו שאסורה, שנאמר: לא תסיג גבול<ref>דברים יט ד.</ref>, אזהרה לבית-דין* שלא יחליפו אחת מערי המקלט בעיר אחרת<ref>בעה"ט דברים שם. ועי' ספירי אפרים לספ"ז לה יא.</ref>. | החלפת ערי המקלט באחרות, יש ראשונים שכתבו שאסורה, שנאמר: לא תסיג גבול<ref>דברים יט ד.</ref>, אזהרה לבית-דין* שלא יחליפו אחת מערי המקלט בעיר אחרת<ref>בעה"ט דברים שם. ועי' ספירי אפרים לספ"ז לה יא.</ref>. | ||
ניטלה או חרבה עיר | ==== ניטלה או חרבה עיר ==== | ||
ניטלה אחת מערי המקלט, ממנים אחרת תחתיה, שנאמר: תהיינה שש<ref>במדבר לה טו. ספ"ז לה יא.</ref>. נפלה אחת מהן, בונים אותה<ref>תוספתא מכות פ"ב; עי' ספ"ז שם: אם חרבו יבנו אותם.</ref>, במקומה, ומנין אף במקום אחר - כשאי אפשר לבנותה במקומה הראשון<ref>חזו"י לתוספתא דלהלן.</ref> - תלמוד לומר: שש ערי מקלט<ref>במדבר שם יג. תוספתא צוקרמנדל שם (פ"ג). ועי' תוספתא שלפנינו: שש ערים, ועי' חזו"י שם שצ"ל: שש הערים, והיינו הכתוב במדבר שם טו, ועי' חס"ד שם וחזו"י שם ביאור הדרשה.</ref>, באותו השבט, ומנין אף בשבט אחר - כשאי אפשר באותו השבט<ref>חזו"י שם.</ref> - תלמוד לומר: תהיינה<ref>במדבר שם. תוספתא שם. ועי' חזו"י שם שהכוונה לכתוב במדבר שם יד: תהיינה לכם, ועי' חס"ד שם, ועי' שם ושם ביאור הדרשה. ועי' ספ"ז שם יד: אם חרבו ימנו אחרות תחתיהן, ולכאו' היינו כשא"א לבנות במקומן. ועי' חס"ד שם שתמה על שהשמיט הרמב"ם דין זה, ועי' משנת יעבץ או"ח סי' מח אות ג.</ref>. ובספרי זוטא אמרו, מנין שימנו להם מה שירצו - כשחרבה אחת הערים<ref>ספירי אפרים לספ"ז דלהלן.</ref> - אמרת: וידבר ה' אל משה לאמר<ref>במדבר שם ט.</ref>, ריבה<ref>ספ"ז שם יא.</ref>. חרבה אחת הערים, ובונים אותה, יש שכתבו שאין צריכים להפריש עיר אחרת למשך זמן הבנין<ref>ספירי אפרים שם בבי' הספ"ז.</ref>. | ניטלה אחת מערי המקלט, ממנים אחרת תחתיה, שנאמר: תהיינה שש<ref>במדבר לה טו. ספ"ז לה יא.</ref>. נפלה אחת מהן, בונים אותה<ref>תוספתא מכות פ"ב; עי' ספ"ז שם: אם חרבו יבנו אותם.</ref>, במקומה, ומנין אף במקום אחר - כשאי אפשר לבנותה במקומה הראשון<ref>חזו"י לתוספתא דלהלן.</ref> - תלמוד לומר: שש ערי מקלט<ref>במדבר שם יג. תוספתא צוקרמנדל שם (פ"ג). ועי' תוספתא שלפנינו: שש ערים, ועי' חזו"י שם שצ"ל: שש הערים, והיינו הכתוב במדבר שם טו, ועי' חס"ד שם וחזו"י שם ביאור הדרשה.</ref>, באותו השבט, ומנין אף בשבט אחר - כשאי אפשר באותו השבט<ref>חזו"י שם.</ref> - תלמוד לומר: תהיינה<ref>במדבר שם. תוספתא שם. ועי' חזו"י שם שהכוונה לכתוב במדבר שם יד: תהיינה לכם, ועי' חס"ד שם, ועי' שם ושם ביאור הדרשה. ועי' ספ"ז שם יד: אם חרבו ימנו אחרות תחתיהן, ולכאו' היינו כשא"א לבנות במקומן. ועי' חס"ד שם שתמה על שהשמיט הרמב"ם דין זה, ועי' משנת יעבץ או"ח סי' מח אות ג.</ref>. ובספרי זוטא אמרו, מנין שימנו להם מה שירצו - כשחרבה אחת הערים<ref>ספירי אפרים לספ"ז דלהלן.</ref> - אמרת: וידבר ה' אל משה לאמר<ref>במדבר שם ט.</ref>, ריבה<ref>ספ"ז שם יא.</ref>. חרבה אחת הערים, ובונים אותה, יש שכתבו שאין צריכים להפריש עיר אחרת למשך זמן הבנין<ref>ספירי אפרים שם בבי' הספ"ז.</ref>. | ||
לימות המשיח | ==== לימות המשיח ==== | ||
בימי מלך המשיח מוסיפים ערי מקלט על אלו השש, שנאמר: ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה<ref>דברים יט ט. מדרש תנאים דברים שם; מאירי מכות ט ב בשם מדרש; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ד. ועי' ירושלמי מכות פ"ב ה"ו ותוספתא מכות פ"ב וספרי שופטים קפה, שלעתיד לבוא מוסיפים, ועי' כס"מ רוצח שם שציין מקורו של הרמב"ם מירושלמי וספרי הנ"ל, וצ"ל שלע"ל האמור שם היינו ימות המשיח, ועי' להלן. ועי' מנ"ח ומהר"ם שיק מ' תקכ, שהיא גזה"כ, כי מצד הסברא לא יצטרכו ערי מקלט לע"ל, כי רק שלום ואמת וטוב יהיה, ועי' ר"ה וחס"ד וספרי חיים לספרי שם ואלשיך וש"ך עה"ת ופני דוד ומשך חכמה דברים שם ח ושל"ה תולדות אדם אות רסד.</ref>. והיכן מוסיפים אותן, בערי הקיני והקנזי והקדמוני שנכרת לאברהם אבינו ברית עליהן ועדיין לא נכבשו<ref>ע"ע ארץ ישראל: גבולות הארץ.</ref>, ועליהן נאמר: ואם ירחיב ה' אלקיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך וגו' ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה<ref>דברים שם ח-ט. עי' ספרי שם קפד לגי' הגר"א שם; מדרש תנאים שם; מאירי שם בשם מדרש; עי' רש"י דברים שם; רמב"ם שם; עי' רשב"ם דברים שם; עי' רמב"ן דברים שם. ועי' צ"פ תרומות פ"א ה"א, שקיני קנזי וקדמוני לא יהיה להם דין א"י ולכן ערי המקלט שבהן תהיה קליטתן כמחנה לויה, לדעתו שאינו קולט אלא כערי הלויים, עי' ציון 456, ולא כערי מקלט.</ref>. ולא נאמר כתוב זה לעתיד לבוא - שהוא זמן לאחר ימות-המשיח*<ref>ע"ע ימות המשיח ציון 17.</ref> - שהרי נאמר שם: כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה<ref>דברים שם.</ref>, ואם לעתיד לבוא, מצוות בטלות - לסוברים כן<ref>ע"ע מצוות.</ref> - אלא נאמר הכתוב לימות המשיח<ref>מדרש תנאים שם.</ref>. ואפילו תתפשט ארץ ישראל על כל הארצות<ref>ע"ע ארץ ישראל: הרחבת הגבולות.</ref>, לא יצטרכו להפריש בה למקלט ערים נוספות מלבד אלו<ref>מנ"ח ומהר"ם שיק שם.</ref>. ומן הראשונים והאחרונים יש שכתבו, שלא בא הכתוב לצוות להוסיף ערי מקלט לעתיד, אלא על הערים שנצטווה יהושע להוסיף על שלש הערים שהפריש משה אמר שיוסיפום כשיזכו ישראל לכבוש את הארץ<ref>עי' בכור שור דברים שם; עקידת יצחק דברים שער צו.</ref>. | בימי מלך המשיח מוסיפים ערי מקלט על אלו השש, שנאמר: ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה<ref>דברים יט ט. מדרש תנאים דברים שם; מאירי מכות ט ב בשם מדרש; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ד. ועי' ירושלמי מכות פ"ב ה"ו ותוספתא מכות פ"ב וספרי שופטים קפה, שלעתיד לבוא מוסיפים, ועי' כס"מ רוצח שם שציין מקורו של הרמב"ם מירושלמי וספרי הנ"ל, וצ"ל שלע"ל האמור שם היינו ימות המשיח, ועי' להלן. ועי' מנ"ח ומהר"ם שיק מ' תקכ, שהיא גזה"כ, כי מצד הסברא לא יצטרכו ערי מקלט לע"ל, כי רק שלום ואמת וטוב יהיה, ועי' ר"ה וחס"ד וספרי חיים לספרי שם ואלשיך וש"ך עה"ת ופני דוד ומשך חכמה דברים שם ח ושל"ה תולדות אדם אות רסד.</ref>. והיכן מוסיפים אותן, בערי הקיני והקנזי והקדמוני שנכרת לאברהם אבינו ברית עליהן ועדיין לא נכבשו<ref>ע"ע ארץ ישראל: גבולות הארץ.</ref>, ועליהן נאמר: ואם ירחיב ה' אלקיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך וגו' ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה<ref>דברים שם ח-ט. עי' ספרי שם קפד לגי' הגר"א שם; מדרש תנאים שם; מאירי שם בשם מדרש; עי' רש"י דברים שם; רמב"ם שם; עי' רשב"ם דברים שם; עי' רמב"ן דברים שם. ועי' צ"פ תרומות פ"א ה"א, שקיני קנזי וקדמוני לא יהיה להם דין א"י ולכן ערי המקלט שבהן תהיה קליטתן כמחנה לויה, לדעתו שאינו קולט אלא כערי הלויים, עי' ציון 456, ולא כערי מקלט.</ref>. ולא נאמר כתוב זה לעתיד לבוא - שהוא זמן לאחר ימות-המשיח*<ref>ע"ע ימות המשיח ציון 17.</ref> - שהרי נאמר שם: כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה<ref>דברים שם.</ref>, ואם לעתיד לבוא, מצוות בטלות - לסוברים כן<ref>ע"ע מצוות.</ref> - אלא נאמר הכתוב לימות המשיח<ref>מדרש תנאים שם.</ref>. ואפילו תתפשט ארץ ישראל על כל הארצות<ref>ע"ע ארץ ישראל: הרחבת הגבולות.</ref>, לא יצטרכו להפריש בה למקלט ערים נוספות מלבד אלו<ref>מנ"ח ומהר"ם שיק שם.</ref>. ומן הראשונים והאחרונים יש שכתבו, שלא בא הכתוב לצוות להוסיף ערי מקלט לעתיד, אלא על הערים שנצטווה יהושע להוסיף על שלש הערים שהפריש משה אמר שיוסיפום כשיזכו ישראל לכבוש את הארץ<ref>עי' בכור שור דברים שם; עקידת יצחק דברים שער צו.</ref>. | ||
כמה ערים מוסיפים | ==== כמה ערים מוסיפים ==== | ||
כמה ערים מוסיפים לימות המשיח, נחלקו תנאים: תנא קמא אומר: ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה<ref>דברים יט ט.</ref>, "שלש", "על שלש", הרי שש, ו"עוד" שלש - שאף השלש שמוסיפים עליהן, תוספת הן על השלש שהפריש משה - הרי תשע, מכאן אתה אומר, שלש ערים הפריש משה בעבר הירדן, וכשבאו לארץ הפרישו עוד שלש, ולעתיד לבוא מפרישים עוד שלש, ר' נהוראי אומר: "שלש" "על שלש" ו"עוד" הרי תשע, על "ה"שלש הרי שתים עשרה, ר' שאול אומר: "שלש" "על שלש" ו"עוד" הרי תשע, על "ה"שלש הרי שתים עשרה, "האלה" הרי חמש עשרה<ref>ספרי שופטים קפה, לגי' מהדו' נ"י תשכט, ועי' ספרי שלפנינו שם ור"ה שם וספרי דבי רב שם והגר"א שם וירושלמי מכות פ"ב ה"ו וקה"ע ופנ"מ שם ותוספתא מכות סופ"ב וחס"ד ומנחת בכורים וחזו"י שם וילקו"ש שופטים תתקכ, גירסאות וביאורים שונים בדרשות התנאים ובשמותיהם. ועי' שו"ת רדב"ז סי' ב' קלח, שנ' שפי' שמחלוקת התנאים במנין ערי המקלט היא על הערים שבא"י. ומ' שאף הערים שבעבר הירדן נוהגות לע"ל, ועי' פנ"מ מכות פ"ב ה"ו ד"ה כתיב שש, שנ' שסובר שאותן שבעבר הירדן בטלות לע"ל.</ref>. הלכה כתנא קמא<ref>רמב"ם רוצח פ"ח ה"ד.</ref>. | כמה ערים מוסיפים לימות המשיח, נחלקו תנאים: תנא קמא אומר: ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה<ref>דברים יט ט.</ref>, "שלש", "על שלש", הרי שש, ו"עוד" שלש - שאף השלש שמוסיפים עליהן, תוספת הן על השלש שהפריש משה - הרי תשע, מכאן אתה אומר, שלש ערים הפריש משה בעבר הירדן, וכשבאו לארץ הפרישו עוד שלש, ולעתיד לבוא מפרישים עוד שלש, ר' נהוראי אומר: "שלש" "על שלש" ו"עוד" הרי תשע, על "ה"שלש הרי שתים עשרה, ר' שאול אומר: "שלש" "על שלש" ו"עוד" הרי תשע, על "ה"שלש הרי שתים עשרה, "האלה" הרי חמש עשרה<ref>ספרי שופטים קפה, לגי' מהדו' נ"י תשכט, ועי' ספרי שלפנינו שם ור"ה שם וספרי דבי רב שם והגר"א שם וירושלמי מכות פ"ב ה"ו וקה"ע ופנ"מ שם ותוספתא מכות סופ"ב וחס"ד ומנחת בכורים וחזו"י שם וילקו"ש שופטים תתקכ, גירסאות וביאורים שונים בדרשות התנאים ובשמותיהם. ועי' שו"ת רדב"ז סי' ב' קלח, שנ' שפי' שמחלוקת התנאים במנין ערי המקלט היא על הערים שבא"י. ומ' שאף הערים שבעבר הירדן נוהגות לע"ל, ועי' פנ"מ מכות פ"ב ה"ו ד"ה כתיב שש, שנ' שסובר שאותן שבעבר הירדן בטלות לע"ל.</ref>. הלכה כתנא קמא<ref>רמב"ם רוצח פ"ח ה"ד.</ref>. | ||
בזמן הזה | ==== בזמן הזה ==== | ||
בזמן הזה, נראה מדברי גאונים, וכן כתבו ראשונים ואחרונים שאין ערי מקלט נוהגות<ref>תשוה"ג שע"צ ח"ד ש"ז סי' לט, מרב נטרונאי ובתשובות רב נטרונאי חו"מ סי' שעה; עי' החינוך מ' תקכ; עי' טור חו"מ תכה, ורמ"א שם, ועי' בהגר"א שם; ערוה"ש חו"מ שם ס"ס. ועי' דב"ר (ליברמן) ואתחנן, שערי המקלט בטלות משחרב בית המקדש. ועי' פסקי תשובה סי' צב.</ref>, שאינן נוהגות אלא בשעה שכהן-גדול* נוהג<ref>עי' תשובת רב נטרונאי שם.</ref> - שחזרת רוצח מעיר מקלטו במיתת כהן גדול היא תלויה<ref>ע"ע גלות: מיתת כהן גדול.</ref> - ובזמן שישראל שרויים על אדמתם<ref>החינוך שם; עי' בהגר"א שם, שכ' הטעם משום שאין נוהגות אלא לאחר ירושה וישיבה.</ref>. ויש שצדדו שאפילו בזמן שיושבי הארץ אינם בארץ, קולטות ערי המקלט שבארץ ישראל<ref>עי' דינא דחיי ע' עו סוד"ה ומ"מ ובכנה"ג או"ח לשונות הרמב"ם רוצח פ"ח, בבי' דרשת הספרי שבציון 255.</ref>. | בזמן הזה, נראה מדברי גאונים, וכן כתבו ראשונים ואחרונים שאין ערי מקלט נוהגות<ref>תשוה"ג שע"צ ח"ד ש"ז סי' לט, מרב נטרונאי ובתשובות רב נטרונאי חו"מ סי' שעה; עי' החינוך מ' תקכ; עי' טור חו"מ תכה, ורמ"א שם, ועי' בהגר"א שם; ערוה"ש חו"מ שם ס"ס. ועי' דב"ר (ליברמן) ואתחנן, שערי המקלט בטלות משחרב בית המקדש. ועי' פסקי תשובה סי' צב.</ref>, שאינן נוהגות אלא בשעה שכהן-גדול* נוהג<ref>עי' תשובת רב נטרונאי שם.</ref> - שחזרת רוצח מעיר מקלטו במיתת כהן גדול היא תלויה<ref>ע"ע גלות: מיתת כהן גדול.</ref> - ובזמן שישראל שרויים על אדמתם<ref>החינוך שם; עי' בהגר"א שם, שכ' הטעם משום שאין נוהגות אלא לאחר ירושה וישיבה.</ref>. ויש שצדדו שאפילו בזמן שיושבי הארץ אינם בארץ, קולטות ערי המקלט שבארץ ישראל<ref>עי' דינא דחיי ע' עו סוד"ה ומ"מ ובכנה"ג או"ח לשונות הרמב"ם רוצח פ"ח, בבי' דרשת הספרי שבציון 255.</ref>. | ||
הערים | == '''הערים''' == | ||
==== הערים ==== | |||
=== הערים === | |||
שלש הערים שהפריש משה בעבר הירדן אלו הן: בצר במדבר בארץ המישור בנחלת ראובן, ראמות בגלעד בנחלת גד, גולן בבשן בנחלת מנשה<ref>דברים ד מג, ועי' יהושע כ ח; עי' ברייתא מכות ט ב ובתוספתא מכות פ"ב ובירושלמי מכות פ"ב ה"ו.</ref>. שלש הערים שהפריש יהושע בארץ כנען אלו הן: קֶדֶשׁ בגליל בהר נפתלי, שכם בהר אפרים - והיא נפולין<ref>תנחומא מסעי יג ובמדב"ר מסעי כג. ועי' ס' יוחסין מאמר ה בשם ר' יצחק בן אלפרא, ועי' כפו"פ פי"א.</ref> - וקרית ארבע היא חברון בהר יהודה<ref>יהושע שם ז; עי' ברייתא שם ושם ושם. ועי' דב"ר (ליברמן) ואתחנן, שנחלקו בזיהוי העיר גולן.</ref>. | שלש הערים שהפריש משה בעבר הירדן אלו הן: בצר במדבר בארץ המישור בנחלת ראובן, ראמות בגלעד בנחלת גד, גולן בבשן בנחלת מנשה<ref>דברים ד מג, ועי' יהושע כ ח; עי' ברייתא מכות ט ב ובתוספתא מכות פ"ב ובירושלמי מכות פ"ב ה"ו.</ref>. שלש הערים שהפריש יהושע בארץ כנען אלו הן: קֶדֶשׁ בגליל בהר נפתלי, שכם בהר אפרים - והיא נפולין<ref>תנחומא מסעי יג ובמדב"ר מסעי כג. ועי' ס' יוחסין מאמר ה בשם ר' יצחק בן אלפרא, ועי' כפו"פ פי"א.</ref> - וקרית ארבע היא חברון בהר יהודה<ref>יהושע שם ז; עי' ברייתא שם ושם ושם. ועי' דב"ר (ליברמן) ואתחנן, שנחלקו בזיהוי העיר גולן.</ref>. | ||
העיר חברון | ==== העיר חברון ==== | ||
חברון שהיא עיר מקלט, היינו העיר חברון עצמה, אבל שדה העיר וחצריה - והיינו כפרים וחצרות הסמוכים לה וקרויים על שמה<ref>רש"י מכות י א ד"ה פרוודהא.</ref>, והן סביב העיר מחוץ למגרשה<ref>רשב"ם ב"ב קכב ב ד"ה פרוורהא.</ref> - ניתנו בנחלה לכלב בן יפנה, שנאמר: ואת שדה ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה<ref>יהושע כא יב. אביי במכות שם וב"ב שם.</ref>, ואינן בכלל עיר המקלט<ref>עי' ר"ח מכות שם ורגמ"ה ורשב"ם ב"ב שם.</ref>. | חברון שהיא עיר מקלט, היינו העיר חברון עצמה, אבל שדה העיר וחצריה - והיינו כפרים וחצרות הסמוכים לה וקרויים על שמה<ref>רש"י מכות י א ד"ה פרוודהא.</ref>, והן סביב העיר מחוץ למגרשה<ref>רשב"ם ב"ב קכב ב ד"ה פרוורהא.</ref> - ניתנו בנחלה לכלב בן יפנה, שנאמר: ואת שדה ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה<ref>יהושע כא יב. אביי במכות שם וב"ב שם.</ref>, ואינן בכלל עיר המקלט<ref>עי' ר"ח מכות שם ורגמ"ה ורשב"ם ב"ב שם.</ref>. | ||
העיר קדש | ==== העיר קדש ==== | ||
עיר המקלט קדש בגליל שבהר נפתלי<ref>עי' לעיל.</ref>, אינה עיר המבצר קדש המוזכרת בנחלת נפתלי<ref>עי' יהושע יט לז.</ref>, שכן אין עושים את ערי המקלט ערי מבצר<ref>עי' ציון 136.</ref>, אלא שתי קדש היו<ref>רב יוסף במכות י א. עי' ס' יוחסין מאמר ה בשם ר' יצחק בן אלפרא, וחסל"א מעין ג נהר יג, שנ' שקדש היא העיר צפת, ועי' כפו"פ פי"א שאינו כן אלא יש בין קדש לצפת מהלך יום.</ref> - בנחלת נפתלי<ref>עי' רש"י מכות שם ד"ה והרי. ועי' במדבר לד ד ובחזקוני ושא"ר שם, שכמו"כ שתי קדש ברנע היו בדרום א"י, האחת תוך הגבול והאחרת חוצה לו, ומלבדן קדש אחרת במדבר צין, עי' רש"י במדבר לב ח ורמב"ן שם כ א (ואלו בקמץ וצירי) ומצינו עוד כמה מקומות בשם קדש, עי' גטין ב א ותוס' שם ד"ה ואשקלון ושא"ר שם, ועי' מאירי מכות ט ב, ועי' ציון 108.</ref> - האחת עיר מבצר, והאחרת, שהיא עיר המקלט קדש, עיר בינונית סמוכה לה וקרויה על שמה<ref>עי' רב אשי במכות שם ורש"י שם ד"ה כגון.</ref>. | עיר המקלט קדש בגליל שבהר נפתלי<ref>עי' לעיל.</ref>, אינה עיר המבצר קדש המוזכרת בנחלת נפתלי<ref>עי' יהושע יט לז.</ref>, שכן אין עושים את ערי המקלט ערי מבצר<ref>עי' ציון 136.</ref>, אלא שתי קדש היו<ref>רב יוסף במכות י א. עי' ס' יוחסין מאמר ה בשם ר' יצחק בן אלפרא, וחסל"א מעין ג נהר יג, שנ' שקדש היא העיר צפת, ועי' כפו"פ פי"א שאינו כן אלא יש בין קדש לצפת מהלך יום.</ref> - בנחלת נפתלי<ref>עי' רש"י מכות שם ד"ה והרי. ועי' במדבר לד ד ובחזקוני ושא"ר שם, שכמו"כ שתי קדש ברנע היו בדרום א"י, האחת תוך הגבול והאחרת חוצה לו, ומלבדן קדש אחרת במדבר צין, עי' רש"י במדבר לב ח ורמב"ן שם כ א (ואלו בקמץ וצירי) ומצינו עוד כמה מקומות בשם קדש, עי' גטין ב א ותוס' שם ד"ה ואשקלון ושא"ר שם, ועי' מאירי מכות ט ב, ועי' ציון 108.</ref> - האחת עיר מבצר, והאחרת, שהיא עיר המקלט קדש, עיר בינונית סמוכה לה וקרויה על שמה<ref>עי' רב אשי במכות שם ורש"י שם ד"ה כגון.</ref>. | ||
ערים תחת שכם וקדש | ==== ערים תחת שכם וקדש ==== | ||
אף על פי שהפרישו את שכם בהר אפרים<ref>עי' לעיל.</ref>, לא היתה קולטת - שהבדילה יהושע לעיר מקלט בעוד שלא נכבשה<ref>עי' חס"ד לתוספתא דלהלן וקה"ע דלהלן. ועי' חס"ד שם שאע"פ שלא נכבשה כל הארץ חשוב לאחר ירושה וישיבה משסיים יהושע לחלוק והיו ערי המקלט קולטות.</ref> - הפרישו את קרית יערים תחתיה עד שכיבשו את שכם, ואף על פי שהפרישו את קדש בגליל<ref>עי' לעיל.</ref>, לא היתה קולטת - שלא נכבשה<ref>עי' חס"ד וקה"ע שם.</ref> - והפרישו את גמלא - או כמלא<ref>כ"ה לפנינו בתוספתא, ובמהדו' צוקרמנדל כבירושלמי: גמלא. ועי' חס"ד שם שלא הוזכרו בכתוב לא גמלא ולא כמלא ואולי ט"ס היא.</ref> - תחתיה עד שכיבשו את קדש<ref>תוספתא מכות פ"ב, ועי' ברייתא בירושלמי מכות פ"ב ה"ו, ועי' קה"ע ופנ"מ שם שהגי' הנכונה כבתוספתא הנ"ל. ועי' ציון 62 ואילך. ועי' קה"ע שם שקבלה היתה בידם שכך היה, ועי' שי"ק שם שלמדו כן מן הכתובים, כי בערים שניתנו ללוויים מנחלת יששכר נמנית בדה"י א' ו נז העיר קדש, ואילו ביהושע כא כח נמנית תחתיה קשיון, והוא משום שמתחילה לא נכבשה קדש ונתנו ללוויים את קשיון תחתיה, והיא גמלא הנזכרת, וה"ה ששימשה עיר מקלט תחת קדש, וצע"ג, שהרי עיר המקלט קדש מנחלת נפתלי היא, ונמנית בערים שניתנו ללוויים הן בדה"י שם סא והן ביהושע שם לב.</ref>. | אף על פי שהפרישו את שכם בהר אפרים<ref>עי' לעיל.</ref>, לא היתה קולטת - שהבדילה יהושע לעיר מקלט בעוד שלא נכבשה<ref>עי' חס"ד לתוספתא דלהלן וקה"ע דלהלן. ועי' חס"ד שם שאע"פ שלא נכבשה כל הארץ חשוב לאחר ירושה וישיבה משסיים יהושע לחלוק והיו ערי המקלט קולטות.</ref> - הפרישו את קרית יערים תחתיה עד שכיבשו את שכם, ואף על פי שהפרישו את קדש בגליל<ref>עי' לעיל.</ref>, לא היתה קולטת - שלא נכבשה<ref>עי' חס"ד וקה"ע שם.</ref> - והפרישו את גמלא - או כמלא<ref>כ"ה לפנינו בתוספתא, ובמהדו' צוקרמנדל כבירושלמי: גמלא. ועי' חס"ד שם שלא הוזכרו בכתוב לא גמלא ולא כמלא ואולי ט"ס היא.</ref> - תחתיה עד שכיבשו את קדש<ref>תוספתא מכות פ"ב, ועי' ברייתא בירושלמי מכות פ"ב ה"ו, ועי' קה"ע ופנ"מ שם שהגי' הנכונה כבתוספתא הנ"ל. ועי' ציון 62 ואילך. ועי' קה"ע שם שקבלה היתה בידם שכך היה, ועי' שי"ק שם שלמדו כן מן הכתובים, כי בערים שניתנו ללוויים מנחלת יששכר נמנית בדה"י א' ו נז העיר קדש, ואילו ביהושע כא כח נמנית תחתיה קשיון, והוא משום שמתחילה לא נכבשה קדש ונתנו ללוויים את קשיון תחתיה, והיא גמלא הנזכרת, וה"ה ששימשה עיר מקלט תחת קדש, וצע"ג, שהרי עיר המקלט קדש מנחלת נפתלי היא, ונמנית בערים שניתנו ללוויים הן בדה"י שם סא והן ביהושע שם לב.</ref>. | ||
מכוונות | ==== מכוונות ==== | ||
שלש הערים שהפרישו בארץ כנען מכוונות היו כנגד שלש הערים שהפריש משה בעבר הירדן כשתי שורות שבכרם, חברון ביהודה כנגד בצר במדבר, שכם בהר אפרים כנגד רמות בגלעד, קדש בהר נפתלי כנגד גולן בבשן<ref>ברייתא מכות ט ב ובתוספתא מכות פ"ב ובירושלמי מכות פ"ב ה"ו. ועי' חס"ד מכות שם ד"ה ושלשת, שלד' הראב"ד רוצח פ"ח ה"ז דין הוא לכתחילה לכוין את הערים זו מול זו, ולד' הרמב"ם שלא הזכיר שצריך לעשותן מכוונות אין בכך דין, אלא שכן היו, ועי' שיח יצחק מכות שם. ועי' כפו"פ פמ"ז שהביא סמך מזה שעבר הירדן וארץ כנען שוות בקירוב באורכן, שהרי היו הערים מכוונות ומשולשות, עי' ציון 114, וכן הוכיח שי"ק לירושלמי שם.</ref>, ודרשו בספרי: ושלשת את גבול ארצך<ref>דברים יט ג.</ref>, שלא יהו מפוזרות, אלא מכוונות כמין שתי שורות שבכרם<ref>ספרי שופטים קפ, ועי' גי' הגר"א שם; ספ"ז דברים שם. ועי' סד"ר לספרי שם, שמ"ושלשת" אין לשמוע שתהיינה מכוונות, אלא שתהיינה משולשות ולא מפוזרות, עי' להלן, אלא ידוע היה לחכמים שהיו מכוונות, וקצת משמע כן בכתוב במדבר לה יד: את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען, כי מאחר ששלש שבעבר הירדן כבר הפרישן משה לא בא הכתוב אלא לומר שתהיינה אלו שבארץ כנען מכוונות כנגדן, ועי"ש שפי' עוד באופ"א.</ref>. | שלש הערים שהפרישו בארץ כנען מכוונות היו כנגד שלש הערים שהפריש משה בעבר הירדן כשתי שורות שבכרם, חברון ביהודה כנגד בצר במדבר, שכם בהר אפרים כנגד רמות בגלעד, קדש בהר נפתלי כנגד גולן בבשן<ref>ברייתא מכות ט ב ובתוספתא מכות פ"ב ובירושלמי מכות פ"ב ה"ו. ועי' חס"ד מכות שם ד"ה ושלשת, שלד' הראב"ד רוצח פ"ח ה"ז דין הוא לכתחילה לכוין את הערים זו מול זו, ולד' הרמב"ם שלא הזכיר שצריך לעשותן מכוונות אין בכך דין, אלא שכן היו, ועי' שיח יצחק מכות שם. ועי' כפו"פ פמ"ז שהביא סמך מזה שעבר הירדן וארץ כנען שוות בקירוב באורכן, שהרי היו הערים מכוונות ומשולשות, עי' ציון 114, וכן הוכיח שי"ק לירושלמי שם.</ref>, ודרשו בספרי: ושלשת את גבול ארצך<ref>דברים יט ג.</ref>, שלא יהו מפוזרות, אלא מכוונות כמין שתי שורות שבכרם<ref>ספרי שופטים קפ, ועי' גי' הגר"א שם; ספ"ז דברים שם. ועי' סד"ר לספרי שם, שמ"ושלשת" אין לשמוע שתהיינה מכוונות, אלא שתהיינה משולשות ולא מפוזרות, עי' להלן, אלא ידוע היה לחכמים שהיו מכוונות, וקצת משמע כן בכתוב במדבר לה יד: את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען, כי מאחר ששלש שבעבר הירדן כבר הפרישן משה לא בא הכתוב אלא לומר שתהיינה אלו שבארץ כנען מכוונות כנגדן, ועי"ש שפי' עוד באופ"א.</ref>. | ||
משולשות | ==== משולשות ==== | ||
ערי המקלט צריך שתהיינה משולשות - שארץ ישראל נחלקת לארבעה רבעים שוים ובאמצע ערי המקלט<ref>עי' רש"י מכות ט ב ד"ה ושלשת ותוס' שם ד"ה משולשות; קה"ע לירושלמי דלהלן. ועי' ראב"ע דברים יט ג: תחלק הארץ לשלש, ועי' מזרחי וגו"א שם.</ref> - שנאמר: ושלשת<ref>דברים יט ג.</ref>, שיהו משולשים<ref>ברייתא מכות ט ב; תוספתא מכות פ"ב; ירושלמי מכות פ"ב ה"ו; עי' ספרי שופטים קפ לגי' הגר"א. ועי' ציון 200.</ref>, שיהא מדרום לחברון כמחברון לשכם ומחברון לשכם כמשכם לקדש ומשכם לקדש כמקדש לצפון<ref>ברייתא מכות שם. ועי' תוספתא וירושלמי שם וספ"ז דברים שם.</ref>, וכן יהיה בין קצה ארץ עבר הירדן לבצר כמבצר לרמות ומרמות לגולן ומגולן לקצה ארץ עבר הירדן<ref>מדרש אגדה דברים שם. ועי' שיח יצחק מכות שם, שצידד שלא נאמר דין משולשות בערים שבעבר הירדן.</ref>, וכן ערי המקלט הנוספות שיפרישו בימות המשיח<ref>עי' ציון 72.</ref>, צריך שתהיינה משולשות<ref>מדרש תנאים דלהלן; מרכה"מ בד' הרמב"ם דלהלן, שפסק שצריך לשלש הערים אע"פ שהערים שבארץ כנען ועבר הירדן כבר הופרשו.</ref>, שנאמר: על השלש האלה<ref>דברים יט ט.</ref>, מה אלו - השלש שבארץ כנען<ref>עי' רש"י ושאר מפרשים דברים שם.</ref> - משולשות אף אלו כיוצא בהן<ref>מדרש תנאים דברים שם. ועי"ש שכמו"כ צריך שתהיינה מכוונות זו לזו ולא רחוקות זו מזו וקולטות מזו לזו, וצ"ב.</ref>. לפיכך מושחים בין כל עיר ועיר מערי המקלט בתחילת הפרשתן, עד שתהיינה משולשות בשווה<ref>רמב"ם רוצח פ"ח ה"ז. ועי' סד"ר שופטים ושם בשם מהרא"נ, ולחם יהודה ומער"ק ועוד רוצח שם, שהראב"ד שהשיג "וכן משוין" כוונתו להוסיף שלא בין עיר לעיר לבד מושחים ומשוים אלא גם מן הגבולות מזה ומזה אל הערים.</ref>. נמצא שההורג בדרום בורח לחברון, ובצפון לקדש, ואותם שבין חברון לשכם אם סמוכים לחברון יברחו לחברון ואם סמוכים לשכם יברחו לשכם, וכן משכם לקדש, ואם מצויים באמצע בין הערים אין להם לילך אלא חצי הדרך, נמצאו יושבי הקצוות רחוקים מערי המקלט יותר מן היושבים באמצע<ref>עי' מכות י א ומאירי שם א.</ref>, והוצרכו לכך מפני שבשכם - שהיא עיר המקלט האמצעית - רוצחים מצויים<ref>אביי מכות שם. ועי' ציון 19, בטעם שמקום שרוצחים מצויים בו, והיינו רוצחים במזיד, צריך יותר ערי מקלט. ועי' שיח יצחק מכות שם, שמאותו הטעם היו הערים בעבר הירדן משולשות באותו יחס, כי האמצעית שביניהם היא ראמות בגלעד ששכיחים בו רוצחים, עי' ציון הנ"ל.</ref>, מעט<ref>מאירי שם, והיינו פחות מבגלעד, עי' ציון 19, ועי' מהרש"א ח"א שם י א, ועי' ריטב"א מכות שם.</ref>, וכן בסביבותיה<ref>ריטב"א שם.</ref>, והוצרך לקרב ערי מקלט מכאן ומכאן ליושבים בסביבות שכם כדי שיגיע הרוצח מהרה לאחד מהן<ref>ריטב"א שם.</ref>, ויש שפירשו שליושבי שכם עצמה, והם הלוויים הדרים בה - שערי המקלט הן מערי-הלויים*<ref>עי' ציון 409 ואילך.</ref> - הוצרכו לקרב את ערי המקלט האחרות, שבן לוי שהרג גולה מעיר לעיר<ref>ע"ע גלות ציון 142 ואילך.</ref>, וכיון שרוצחים מצויים בשכם הרי יצטרכו לגלות לערי המקלט האחרות<ref>קונטרס הראיות לריא"ז מכות שם. ועי' דעת זקנים ופירוש הרא"ש דברים שם, שפי' באופ"א, וצ"ב.</ref>. הערים שהפרישו במקום שכם וקדש, בעוד שלא היו שכם וקדש קולטות<ref>עי' ציון 108.</ref>, כתבו אחרונים שאף הן משולשות היו לפי רחבה של הארץ שכבר נכבשה<ref>חס"ד מכות פ"ב ד"ה ושלשת (וצ"ב, שלפ"ז גם אם נכבשו שכם וקדש היו צריכים להפריש תחתיהן מפני שלא היו משולשות לפי מצב הארץ שכבר נכבשה).</ref>. וכן אם חרבו ערים מערי המקלט, ובאים להפריש אחרות תחתיהן<ref>עי' ציון 67.</ref>, כתבו אחרונים שצריך לכוין שתהיינה משולשות<ref>חס"ד שם; צ"פ ע"ז פ"ד ה"ה בד' הראב"ד רוצח שם; קה"ע מכות פ"ב ה"ו.</ref>, ודין זה מעכב בהן, שאם אינן משולשות אינן קולטות<ref>חס"ד שם.</ref>. ויש שכתבו בדעת ראשונים שלא נאמר הדין שתהיינה משולשות אלא בתחילת הפרשתן של ערי המקלט<ref>שי"ק מכות פ"ב ה"ו וצ"פ שם בד' הרמב"ם שם שכ' שמושחים בתחילת הפרשתן.</ref>. | ערי המקלט צריך שתהיינה משולשות - שארץ ישראל נחלקת לארבעה רבעים שוים ובאמצע ערי המקלט<ref>עי' רש"י מכות ט ב ד"ה ושלשת ותוס' שם ד"ה משולשות; קה"ע לירושלמי דלהלן. ועי' ראב"ע דברים יט ג: תחלק הארץ לשלש, ועי' מזרחי וגו"א שם.</ref> - שנאמר: ושלשת<ref>דברים יט ג.</ref>, שיהו משולשים<ref>ברייתא מכות ט ב; תוספתא מכות פ"ב; ירושלמי מכות פ"ב ה"ו; עי' ספרי שופטים קפ לגי' הגר"א. ועי' ציון 200.</ref>, שיהא מדרום לחברון כמחברון לשכם ומחברון לשכם כמשכם לקדש ומשכם לקדש כמקדש לצפון<ref>ברייתא מכות שם. ועי' תוספתא וירושלמי שם וספ"ז דברים שם.</ref>, וכן יהיה בין קצה ארץ עבר הירדן לבצר כמבצר לרמות ומרמות לגולן ומגולן לקצה ארץ עבר הירדן<ref>מדרש אגדה דברים שם. ועי' שיח יצחק מכות שם, שצידד שלא נאמר דין משולשות בערים שבעבר הירדן.</ref>, וכן ערי המקלט הנוספות שיפרישו בימות המשיח<ref>עי' ציון 72.</ref>, צריך שתהיינה משולשות<ref>מדרש תנאים דלהלן; מרכה"מ בד' הרמב"ם דלהלן, שפסק שצריך לשלש הערים אע"פ שהערים שבארץ כנען ועבר הירדן כבר הופרשו.</ref>, שנאמר: על השלש האלה<ref>דברים יט ט.</ref>, מה אלו - השלש שבארץ כנען<ref>עי' רש"י ושאר מפרשים דברים שם.</ref> - משולשות אף אלו כיוצא בהן<ref>מדרש תנאים דברים שם. ועי"ש שכמו"כ צריך שתהיינה מכוונות זו לזו ולא רחוקות זו מזו וקולטות מזו לזו, וצ"ב.</ref>. לפיכך מושחים בין כל עיר ועיר מערי המקלט בתחילת הפרשתן, עד שתהיינה משולשות בשווה<ref>רמב"ם רוצח פ"ח ה"ז. ועי' סד"ר שופטים ושם בשם מהרא"נ, ולחם יהודה ומער"ק ועוד רוצח שם, שהראב"ד שהשיג "וכן משוין" כוונתו להוסיף שלא בין עיר לעיר לבד מושחים ומשוים אלא גם מן הגבולות מזה ומזה אל הערים.</ref>. נמצא שההורג בדרום בורח לחברון, ובצפון לקדש, ואותם שבין חברון לשכם אם סמוכים לחברון יברחו לחברון ואם סמוכים לשכם יברחו לשכם, וכן משכם לקדש, ואם מצויים באמצע בין הערים אין להם לילך אלא חצי הדרך, נמצאו יושבי הקצוות רחוקים מערי המקלט יותר מן היושבים באמצע<ref>עי' מכות י א ומאירי שם א.</ref>, והוצרכו לכך מפני שבשכם - שהיא עיר המקלט האמצעית - רוצחים מצויים<ref>אביי מכות שם. ועי' ציון 19, בטעם שמקום שרוצחים מצויים בו, והיינו רוצחים במזיד, צריך יותר ערי מקלט. ועי' שיח יצחק מכות שם, שמאותו הטעם היו הערים בעבר הירדן משולשות באותו יחס, כי האמצעית שביניהם היא ראמות בגלעד ששכיחים בו רוצחים, עי' ציון הנ"ל.</ref>, מעט<ref>מאירי שם, והיינו פחות מבגלעד, עי' ציון 19, ועי' מהרש"א ח"א שם י א, ועי' ריטב"א מכות שם.</ref>, וכן בסביבותיה<ref>ריטב"א שם.</ref>, והוצרך לקרב ערי מקלט מכאן ומכאן ליושבים בסביבות שכם כדי שיגיע הרוצח מהרה לאחד מהן<ref>ריטב"א שם.</ref>, ויש שפירשו שליושבי שכם עצמה, והם הלוויים הדרים בה - שערי המקלט הן מערי-הלויים*<ref>עי' ציון 409 ואילך.</ref> - הוצרכו לקרב את ערי המקלט האחרות, שבן לוי שהרג גולה מעיר לעיר<ref>ע"ע גלות ציון 142 ואילך.</ref>, וכיון שרוצחים מצויים בשכם הרי יצטרכו לגלות לערי המקלט האחרות<ref>קונטרס הראיות לריא"ז מכות שם. ועי' דעת זקנים ופירוש הרא"ש דברים שם, שפי' באופ"א, וצ"ב.</ref>. הערים שהפרישו במקום שכם וקדש, בעוד שלא היו שכם וקדש קולטות<ref>עי' ציון 108.</ref>, כתבו אחרונים שאף הן משולשות היו לפי רחבה של הארץ שכבר נכבשה<ref>חס"ד מכות פ"ב ד"ה ושלשת (וצ"ב, שלפ"ז גם אם נכבשו שכם וקדש היו צריכים להפריש תחתיהן מפני שלא היו משולשות לפי מצב הארץ שכבר נכבשה).</ref>. וכן אם חרבו ערים מערי המקלט, ובאים להפריש אחרות תחתיהן<ref>עי' ציון 67.</ref>, כתבו אחרונים שצריך לכוין שתהיינה משולשות<ref>חס"ד שם; צ"פ ע"ז פ"ד ה"ה בד' הראב"ד רוצח שם; קה"ע מכות פ"ב ה"ו.</ref>, ודין זה מעכב בהן, שאם אינן משולשות אינן קולטות<ref>חס"ד שם.</ref>. ויש שכתבו בדעת ראשונים שלא נאמר הדין שתהיינה משולשות אלא בתחילת הפרשתן של ערי המקלט<ref>שי"ק מכות פ"ב ה"ו וצ"פ שם בד' הרמב"ם שם שכ' שמושחים בתחילת הפרשתן.</ref>. | ||
==== בספר ==== | |||
ערי המקלט אין מפרישים אותן בספר - בסוף הגבול<ref>ספרי דבי רב לספרי דלהלן.</ref>, סמוך לארץ העמים<ref>ר"ה לספרי דלהלן, ועי"ש שכן גירסתו בספרי.</ref> - שנאמר: בתוך ארצך<ref>דברים יט ב.</ref>, ולא בספר<ref>ספרי שופטים קפ. ועי' סד"ר שם שכ' הטעם כדי שלא להרחיק את הדרך. ועי' סד"ר שם שתמה על שהשמיט הרמב"ם דין זה, וצידד שהוא בכלל השגת הראב"ד שבציון 122.</ref>, ואף על פי שכבר שמענו שצריך לעשותן משולשות<ref>עי' ציון 114 ואילך.</ref>, הוצרכו ללמוד שלא לעשות את האחת בקצה גבול הדרום והאחרת בקצה גבול הצפון והשלישית באמצע<ref>סד"ר שם.</ref>, ועוד הוצרכו ללמוד שלא לעשותן בקצה גבול המזרח או המערב אף אם תהיינה משולשות מדרום לצפון<ref>סד"ר שם; עי' עמק הנצי"ב שם.</ref>. | ערי המקלט אין מפרישים אותן בספר - בסוף הגבול<ref>ספרי דבי רב לספרי דלהלן.</ref>, סמוך לארץ העמים<ref>ר"ה לספרי דלהלן, ועי"ש שכן גירסתו בספרי.</ref> - שנאמר: בתוך ארצך<ref>דברים יט ב.</ref>, ולא בספר<ref>ספרי שופטים קפ. ועי' סד"ר שם שכ' הטעם כדי שלא להרחיק את הדרך. ועי' סד"ר שם שתמה על שהשמיט הרמב"ם דין זה, וצידד שהוא בכלל השגת הראב"ד שבציון 122.</ref>, ואף על פי שכבר שמענו שצריך לעשותן משולשות<ref>עי' ציון 114 ואילך.</ref>, הוצרכו ללמוד שלא לעשות את האחת בקצה גבול הדרום והאחרת בקצה גבול הצפון והשלישית באמצע<ref>סד"ר שם.</ref>, ועוד הוצרכו ללמוד שלא לעשותן בקצה גבול המזרח או המערב אף אם תהיינה משולשות מדרום לצפון<ref>סד"ר שם; עי' עמק הנצי"ב שם.</ref>. | ||
גודלן | ==== גודלן ==== | ||
ערי המקלט אין עושים אותן טירים קטנים<ref>ברייתא מכות ותוספתא דלהלן, ועי' ספרי שופטים דלהלן.</ref> - כמו מגדלים<ref>רגמ"ה ערכין לג ב. ועי' סד"ר לספרי מסעי דלהלן.</ref> - ולא כפרים<ref>ספרי מסעי ושופטים דלהלן. ועי' ברייתא ערכין דלהלן ושינויי גירסאות שם.</ref>, ולא עיירות קטנות<ref>ברייתא בירושלמי דלהלן. ועי' ספ"ז דלהלן.</ref>, ולא כרכים גדולים<ref>ברייתא מכות ותוספתא וירושלמי דלהלן. ועי' ספרי מסעי ושופטים דלהלן.</ref>, ולא עיירות גדולות<ref>רמב"ם דלהלן, ועי' שנויי נוסחאות שם, וכן מוכח בציון הבא.</ref>, אלא עיירות בינוניות<ref>עי' ברייתא מכות י א וערכין לג ב; עי' תוספתא מכות צוקרמנדל פ"ג (ובנדפס בש"ס וילנא פ"ב חסר, ועי' שינויי נוסחאות שם): אין בונים וכו', ושם: שלשה עיירות הללו וכו', וצ"ב; עי' ברייתא ירושלמי מכות פ"ב ה"ו: אין בונים וכו'; עי' רמב"ם רוצח פ"ח ה"ח. ועי' ספרי מסעי קנט ושופטים קפ. ועי' סד"ר לספרי מסעי שם, שהאריך בבירור מיני הערים שפסולות מחמת גדלן ואם יש מחלוקת בדבר.</ref>, שאין בהן אלא שווקים ובית המחיה<ref>ספרי מסעי שם. ועי' ת"י במדבר לה יא: ותזמנון לכון קוריין בשוקין ובתי חיזותא, ונ' שהוא ט"ס וצ"ל ובתי חיותא. ועי' ציון 373 ואילך.</ref>, שנאמר: והקריתם לכם ערים ערי מקלט וגו'<ref>במדבר שם.</ref>, ערים, ולא כפרים, ערי, ולא כרכים<ref>ספרי מסעי שם. ועי' סד"ר שם בבי' הדרשה.</ref>, ודרשו עוד: שלוש ערים<ref>דברים יט ב.</ref>, ערים ולא טירים, ערים ולא כרכים, ערים ולא כפרים<ref>ספרי שופטים שם. ועי' קה"ע מכות פ"ב ה"ו, שפי' שדרשו כן מג' פעמים "ערים" שנאמרו בפרשה שם.</ref>, שטירים קטנים אין מזונות מצויים שם<ref>רש"י מכות שם ד"ה טירין.</ref>, ויסתכן הרוצח לצאת מהן<ref>מאירי מכות שם.</ref>, ואין שם ישוב לבית מנוס לרוצחים<ref>רש"י ערכין שם ד"ה אין.</ref>, ועלול גואל-הדם* ליקח משם את הרוצח בחזקה<ref>עי' בכור שור דברים יט ד וחזקוני שם ה,</ref>, וכרכים גדולים הכל נקבצים שם תמיד ותהא רגל גואל הדם מצויה שם ויארוב לרוצח ויהרגנו<ref>רש"י מכות שם וערכין שם ד"ה ולא. ועי' שי"ק מכות פ"ב ה"ו ד"ה להיכן, שכוונת רש"י לפרש טעמא דקרא, אבל המקור מדרשת הכתוב כנ"ל.</ref>, ומחמת גודל הכרך אם יבא גואל הדם לשם לא ירגיש בו הרוצח<ref>ריטב"א מכות שם בשם י"א.</ref>. ובספרי זוטא אמרו שעושים את ערי המקלט ערים גדולות ולא ערים קטנות, שנאמר: ערים<ref>במדבר לה יא. ספ"ז שם. ואולי גדולות האמורות כאן היינו בינוניות דלעיל.</ref>. | ערי המקלט אין עושים אותן טירים קטנים<ref>ברייתא מכות ותוספתא דלהלן, ועי' ספרי שופטים דלהלן.</ref> - כמו מגדלים<ref>רגמ"ה ערכין לג ב. ועי' סד"ר לספרי מסעי דלהלן.</ref> - ולא כפרים<ref>ספרי מסעי ושופטים דלהלן. ועי' ברייתא ערכין דלהלן ושינויי גירסאות שם.</ref>, ולא עיירות קטנות<ref>ברייתא בירושלמי דלהלן. ועי' ספ"ז דלהלן.</ref>, ולא כרכים גדולים<ref>ברייתא מכות ותוספתא וירושלמי דלהלן. ועי' ספרי מסעי ושופטים דלהלן.</ref>, ולא עיירות גדולות<ref>רמב"ם דלהלן, ועי' שנויי נוסחאות שם, וכן מוכח בציון הבא.</ref>, אלא עיירות בינוניות<ref>עי' ברייתא מכות י א וערכין לג ב; עי' תוספתא מכות צוקרמנדל פ"ג (ובנדפס בש"ס וילנא פ"ב חסר, ועי' שינויי נוסחאות שם): אין בונים וכו', ושם: שלשה עיירות הללו וכו', וצ"ב; עי' ברייתא ירושלמי מכות פ"ב ה"ו: אין בונים וכו'; עי' רמב"ם רוצח פ"ח ה"ח. ועי' ספרי מסעי קנט ושופטים קפ. ועי' סד"ר לספרי מסעי שם, שהאריך בבירור מיני הערים שפסולות מחמת גדלן ואם יש מחלוקת בדבר.</ref>, שאין בהן אלא שווקים ובית המחיה<ref>ספרי מסעי שם. ועי' ת"י במדבר לה יא: ותזמנון לכון קוריין בשוקין ובתי חיזותא, ונ' שהוא ט"ס וצ"ל ובתי חיותא. ועי' ציון 373 ואילך.</ref>, שנאמר: והקריתם לכם ערים ערי מקלט וגו'<ref>במדבר שם.</ref>, ערים, ולא כפרים, ערי, ולא כרכים<ref>ספרי מסעי שם. ועי' סד"ר שם בבי' הדרשה.</ref>, ודרשו עוד: שלוש ערים<ref>דברים יט ב.</ref>, ערים ולא טירים, ערים ולא כרכים, ערים ולא כפרים<ref>ספרי שופטים שם. ועי' קה"ע מכות פ"ב ה"ו, שפי' שדרשו כן מג' פעמים "ערים" שנאמרו בפרשה שם.</ref>, שטירים קטנים אין מזונות מצויים שם<ref>רש"י מכות שם ד"ה טירין.</ref>, ויסתכן הרוצח לצאת מהן<ref>מאירי מכות שם.</ref>, ואין שם ישוב לבית מנוס לרוצחים<ref>רש"י ערכין שם ד"ה אין.</ref>, ועלול גואל-הדם* ליקח משם את הרוצח בחזקה<ref>עי' בכור שור דברים יט ד וחזקוני שם ה,</ref>, וכרכים גדולים הכל נקבצים שם תמיד ותהא רגל גואל הדם מצויה שם ויארוב לרוצח ויהרגנו<ref>רש"י מכות שם וערכין שם ד"ה ולא. ועי' שי"ק מכות פ"ב ה"ו ד"ה להיכן, שכוונת רש"י לפרש טעמא דקרא, אבל המקור מדרשת הכתוב כנ"ל.</ref>, ומחמת גודל הכרך אם יבא גואל הדם לשם לא ירגיש בו הרוצח<ref>ריטב"א מכות שם בשם י"א.</ref>. ובספרי זוטא אמרו שעושים את ערי המקלט ערים גדולות ולא ערים קטנות, שנאמר: ערים<ref>במדבר לה יא. ספ"ז שם. ואולי גדולות האמורות כאן היינו בינוניות דלעיל.</ref>. | ||
מוקפות חומה | ==== מוקפות חומה ==== | ||
ערי המקלט אין עושים אותן ערי-חומה*<ref>עי' ערכין לג ב, ועי' מל"מ רוצח פ"ח ה"ח. ועי' ערל"נ מכות י א שחולק, שרשאים לעשות ערי מקלט מוקפות חומה, אלא שלפי שבדר"כ אין מוקפות חומה אלא ערים גדולות, א"א שתהיינה ערי מקלט, עי' ציון 149, ועי' אמבוהא דספרי לספ"ז לה יא. ועי' יהושע כ ד, וצ"ב. וע"ע ערי הלויים, על עיר שישבה ולבסוף הוקפה, ועי' ערוה"ש חו"מ סי' תכה סס"א, שאף אם עיר שישבה ולבסוף הוקפה עושים אותה ערי לויים, אפשר שאין עושים אותה ערי המקלט.</ref>, שהרי אין עושים ערי מקלט אלא עיירות בינוניות<ref>עי' ציון 150. עי' ערכין שם ורגמ"ה שם ורש"י שם ד"ה אלא.</ref>, וערים מוקפות חומה כרכים הן<ref>עי' מל"מ שם. ועי"ש שתמה על שפסל הרמב"ם שם כרכים גדולים וקטנים (לגי' שלפנינו, ועי' שנו"ס שם) ומ' שלא פסל בינונים, ושם שכעי"ז צ"ב בברייתא מכות י א. ועי' ערל"נ שם שחולק, שכרך אינו בדוקא מוקף חומה, אלא שרגילים להקיף כרכים גדולים.</ref>, ועיר מוקפת חומה מצויים בה הרבה בני אדם הבאים לסחורה ויש לחשוש לרגל גואל-הדם* שתהיה מצויה שם<ref>עי' שו"ת רדב"ז סי' תרפא; מל"מ שם.</ref>, ויש שכתבו הטעם שאינן נעשות ערי חומה מפני שעיר חומה מצורעים משתלחים הימנה<ref>ע"ע מצרע וע' שלוח מחנות.</ref>, ואם יהיה בעיר המקלט רוצח מצרע* לא יוכל להשתלח<ref>גבו"א מכות י א. ועי' אמבוהא דספרי שם. וקצ"ע, שהרי במדבר היו רוצחים משתלחים למחנה לויה, עי' להלן: קליטת מחנה לויה, ומחנה לויה משתלחים ממנו אפי' זבים ובעלי קרי.</ref>, ויש שכתבו שכיון שבית דין מצווים להסיר מכשול מדרך ערי המקלט שלא יתעכב הבורח<ref>עי' ציון 189 ואילך.</ref>, אין מניחים שתהיה לעיר חומה ודלת, שלא לעכב את הבורח עד שיפתחו לו<ref>סד"ר לספרי מסעי קנט. ועי' הכתוב ביהושע שבציון 163, וצ"ב.</ref>. ויש שכתבו שכיון שעיר חומה אין קוברים בה<ref>ע"ע ערי חומה, ועי' דובב מישרים דלהלן.</ref>, וערי מקלט צריך לקבור בהן רוצח שמת טרם מות הכהן הגדול<ref>ע"ע גלות.</ref>, אי אפשר שתהיה עיר מקלט<ref>דובב מישרים ח"א סי' מה.</ref>. היתה העיר מוקפת חומה מתחילתה, קודם שכבשוה ישראל, סותרים חומתה<ref>עי' ערכין שם ב ולד א ורגמ"ה שם ורש"י שם ד"ה והא.</ref>. עיר שנעשית מקלט לשעתה, כגון הערים שהפרישו לערי מקלט עד שיכבשו את שכם וקדש<ref>עי' ציון 108 ואילך.</ref>, כתבו אחרונים שאפשר שתהיה עיר מוקפת חומה<ref>צ"פ דלהלן.</ref>, ולפיכך הפרישו את גמלא עד שכבשו את קדש בגליל<ref>עי' ציון הנ"ל.</ref>, אף על פי שגמלא שבגליל עיר מוקפת חומה היא<ref>עי' ערכין לב א, ושם ב שמוכח שאין בגליל גמלא שאינה מוקפת חומה.</ref>, כי לא עשו אלא לפי שעה<ref>צ"פ במדבר לה יא, ועי"ש שמ"מ אינה עיר מקלט לגמרי, ועי' צ"פ מת"ע פ"ב ה"ט. ועי' שו"ת רדב"ז סי' תרפא, בענין העיר חברון.</ref>. היתה העיר מתחילתה שאינה מוקפת חומה, ובאים להקיפה, נראה בתלמוד שרשאים לעשות כן<ref>עי' ערכין שם ומל"מ שם. ועי' מל"מ שתמה, שכיון שהוצרכו לעשותן פרוזות שלא תהא רגל גואל הדם מצויה שם איך מותר להקיפן, ועי' קדשי דוד ערכין שם שתמה עוד, שהרי מוקפות מתיחילתן צריךלסתור חומתן, עי' לעיל, כ"ש שלא לבנות.</ref>. ובפסיקתא זוטרתא אמרו, שערי המקלט צריך לעשותן מבוצרות מאד, כדי שלא יכבשו אותן גואלי הדם בחזקה, שנאמר: וחי<ref>דברים ד מב.</ref>, עשה שתהיה לו חיות<ref>עי' ציון 335. פס"ז דברים שם.</ref>, וכן דרשו ראשונים מתוך שנאמר: הערים האל<ref>דברים יט יא.</ref> - ו"האל" יש במשמעותו לשון חוזק<ref>עי' הגי' שהביא דובב מישרים דלהלן, ושו"ת אלף המגן דלהלן בשם האדר"ת.</ref> - שצריך שתהיינה הערים חזקות וערי מבצר שלא יבא עליהן גואל הדם בחיל<ref>בעל הטורים שם, כ"ה בכת"י פ"פ ובדפוס ירושלים תשנו, ועי' דובב מישרים ח"א סי' מה שכעי"ז הוא בחומשים מדוייקים, ובחומשים שלפנינו הדרשה מן הכתוב שם ט: שלש ערים, ועי' שו"ת אלף המגן (רובינשטיין) ח"ב סי' לו ומה שהביא שם בשם האדר"ת, ועי' דובב מישרים שם, ועי' ערל"נ שם, ועי' ציון 162.</ref>. | ערי המקלט אין עושים אותן ערי-חומה*<ref>עי' ערכין לג ב, ועי' מל"מ רוצח פ"ח ה"ח. ועי' ערל"נ מכות י א שחולק, שרשאים לעשות ערי מקלט מוקפות חומה, אלא שלפי שבדר"כ אין מוקפות חומה אלא ערים גדולות, א"א שתהיינה ערי מקלט, עי' ציון 149, ועי' אמבוהא דספרי לספ"ז לה יא. ועי' יהושע כ ד, וצ"ב. וע"ע ערי הלויים, על עיר שישבה ולבסוף הוקפה, ועי' ערוה"ש חו"מ סי' תכה סס"א, שאף אם עיר שישבה ולבסוף הוקפה עושים אותה ערי לויים, אפשר שאין עושים אותה ערי המקלט.</ref>, שהרי אין עושים ערי מקלט אלא עיירות בינוניות<ref>עי' ציון 150. עי' ערכין שם ורגמ"ה שם ורש"י שם ד"ה אלא.</ref>, וערים מוקפות חומה כרכים הן<ref>עי' מל"מ שם. ועי"ש שתמה על שפסל הרמב"ם שם כרכים גדולים וקטנים (לגי' שלפנינו, ועי' שנו"ס שם) ומ' שלא פסל בינונים, ושם שכעי"ז צ"ב בברייתא מכות י א. ועי' ערל"נ שם שחולק, שכרך אינו בדוקא מוקף חומה, אלא שרגילים להקיף כרכים גדולים.</ref>, ועיר מוקפת חומה מצויים בה הרבה בני אדם הבאים לסחורה ויש לחשוש לרגל גואל-הדם* שתהיה מצויה שם<ref>עי' שו"ת רדב"ז סי' תרפא; מל"מ שם.</ref>, ויש שכתבו הטעם שאינן נעשות ערי חומה מפני שעיר חומה מצורעים משתלחים הימנה<ref>ע"ע מצרע וע' שלוח מחנות.</ref>, ואם יהיה בעיר המקלט רוצח מצרע* לא יוכל להשתלח<ref>גבו"א מכות י א. ועי' אמבוהא דספרי שם. וקצ"ע, שהרי במדבר היו רוצחים משתלחים למחנה לויה, עי' להלן: קליטת מחנה לויה, ומחנה לויה משתלחים ממנו אפי' זבים ובעלי קרי.</ref>, ויש שכתבו שכיון שבית דין מצווים להסיר מכשול מדרך ערי המקלט שלא יתעכב הבורח<ref>עי' ציון 189 ואילך.</ref>, אין מניחים שתהיה לעיר חומה ודלת, שלא לעכב את הבורח עד שיפתחו לו<ref>סד"ר לספרי מסעי קנט. ועי' הכתוב ביהושע שבציון 163, וצ"ב.</ref>. ויש שכתבו שכיון שעיר חומה אין קוברים בה<ref>ע"ע ערי חומה, ועי' דובב מישרים דלהלן.</ref>, וערי מקלט צריך לקבור בהן רוצח שמת טרם מות הכהן הגדול<ref>ע"ע גלות.</ref>, אי אפשר שתהיה עיר מקלט<ref>דובב מישרים ח"א סי' מה.</ref>. היתה העיר מוקפת חומה מתחילתה, קודם שכבשוה ישראל, סותרים חומתה<ref>עי' ערכין שם ב ולד א ורגמ"ה שם ורש"י שם ד"ה והא.</ref>. עיר שנעשית מקלט לשעתה, כגון הערים שהפרישו לערי מקלט עד שיכבשו את שכם וקדש<ref>עי' ציון 108 ואילך.</ref>, כתבו אחרונים שאפשר שתהיה עיר מוקפת חומה<ref>צ"פ דלהלן.</ref>, ולפיכך הפרישו את גמלא עד שכבשו את קדש בגליל<ref>עי' ציון הנ"ל.</ref>, אף על פי שגמלא שבגליל עיר מוקפת חומה היא<ref>עי' ערכין לב א, ושם ב שמוכח שאין בגליל גמלא שאינה מוקפת חומה.</ref>, כי לא עשו אלא לפי שעה<ref>צ"פ במדבר לה יא, ועי"ש שמ"מ אינה עיר מקלט לגמרי, ועי' צ"פ מת"ע פ"ב ה"ט. ועי' שו"ת רדב"ז סי' תרפא, בענין העיר חברון.</ref>. היתה העיר מתחילתה שאינה מוקפת חומה, ובאים להקיפה, נראה בתלמוד שרשאים לעשות כן<ref>עי' ערכין שם ומל"מ שם. ועי' מל"מ שתמה, שכיון שהוצרכו לעשותן פרוזות שלא תהא רגל גואל הדם מצויה שם איך מותר להקיפן, ועי' קדשי דוד ערכין שם שתמה עוד, שהרי מוקפות מתיחילתן צריךלסתור חומתן, עי' לעיל, כ"ש שלא לבנות.</ref>. ובפסיקתא זוטרתא אמרו, שערי המקלט צריך לעשותן מבוצרות מאד, כדי שלא יכבשו אותן גואלי הדם בחזקה, שנאמר: וחי<ref>דברים ד מב.</ref>, עשה שתהיה לו חיות<ref>עי' ציון 335. פס"ז דברים שם.</ref>, וכן דרשו ראשונים מתוך שנאמר: הערים האל<ref>דברים יט יא.</ref> - ו"האל" יש במשמעותו לשון חוזק<ref>עי' הגי' שהביא דובב מישרים דלהלן, ושו"ת אלף המגן דלהלן בשם האדר"ת.</ref> - שצריך שתהיינה הערים חזקות וערי מבצר שלא יבא עליהן גואל הדם בחיל<ref>בעל הטורים שם, כ"ה בכת"י פ"פ ובדפוס ירושלים תשנו, ועי' דובב מישרים ח"א סי' מה שכעי"ז הוא בחומשים מדוייקים, ובחומשים שלפנינו הדרשה מן הכתוב שם ט: שלש ערים, ועי' שו"ת אלף המגן (רובינשטיין) ח"ב סי' לו ומה שהביא שם בשם האדר"ת, ועי' דובב מישרים שם, ועי' ערל"נ שם, ועי' ציון 162.</ref>. | ||
== '''הדרך אליהן''' == | |||
==== מצות הכנת הדרך ==== | |||
=== הדרך | |||
בכלל המצוה להפריש ערי מקלט<ref>עי' ציון 1.</ref>, שתתוקן הדרך אליהם ויישרו אותה ולא יעזבו בה מה שימנע את הבורח מלרוץ, שנאמר: תכין לך הדרך<ref>דברים יט ג. סהמ"צ להרמב"ם ע' קפב, ועי' הקדמה להל' רוצח; החינוך מ' תקכ.</ref>, תכין לך סטרטיאות שיהו מפולשות לתוכה<ref>ספרי שופטים קפ, לגי' כס"מ רוצח פ"ח ה"ה והגר"א שם, ולפנינו: מפורשות לתוכה, עי' ציון 209 ואילך.</ref>. | בכלל המצוה להפריש ערי מקלט<ref>עי' ציון 1.</ref>, שתתוקן הדרך אליהם ויישרו אותה ולא יעזבו בה מה שימנע את הבורח מלרוץ, שנאמר: תכין לך הדרך<ref>דברים יט ג. סהמ"צ להרמב"ם ע' קפב, ועי' הקדמה להל' רוצח; החינוך מ' תקכ.</ref>, תכין לך סטרטיאות שיהו מפולשות לתוכה<ref>ספרי שופטים קפ, לגי' כס"מ רוצח פ"ח ה"ה והגר"א שם, ולפנינו: מפורשות לתוכה, עי' ציון 209 ואילך.</ref>. | ||
ההכנה | ==== ההכנה ==== | ||
חייבים בית-דין* לכוין את הדרכים לערי מקלט<ref>עי' משנה מכות ט ב, ומאירי שם; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ה. ועי' ספרי שופטים קפז: להזהיר בית דין על כך.</ref>, ולתקן אותן<ref>עי' שקלים פ"א מ"א ופהמ"ש להרמב"ם שם ורע"ב שם בפי' ב'; רמב"ם שם.</ref>, ולהרחיבן<ref>עי' ציון 201; רמב"ם שם.</ref>, ומסירים מהן כל מכשול וכל תקלה, ואין מניחים בדרך לא תל ולא גיא ולא נהר, אלא עושים עליו גשר, כדי שלא לעכב את הבורח לשם<ref>רמב"ם שם. ועי' מדרש תנאים דברים יט ט.</ref> - ועושים אותן ישרות בלא שום עיקול וסיבוב<ref>תפא"י מכות פ"ב מ"ה, ועי' סהמ"צ שבציון 187, ועי' ציון 200.</ref> - שנאמר: תכין לך הדרך<ref>דברים יט ג. רמב"ם שם.</ref>, ובית דין שנתרשלו בדבר זה מעלה עליהם הכתוב כאילו שפכו דמים<ref>עי' ספרי שם; עי' ברייתא מו"ק ה א; רמב"ם שם.</ref>, שנאמר: ולא ישפך דם נקי וגו' והיה עליך דמים<ref>דברים יט י. עי' ברייתא מו"ק שם וריטב"א שם, ועי' ר"ח שם ותוס' שם בשמו שציינו לכתוב אחר; עי' ספרי שם.</ref>. על יציאת שלוחי בית דין בחמשה עשר באדר מידי שנה לתקן את הדרכים, ע"ע בית דין<ref>ציון 436.</ref>. | חייבים בית-דין* לכוין את הדרכים לערי מקלט<ref>עי' משנה מכות ט ב, ומאירי שם; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ה. ועי' ספרי שופטים קפז: להזהיר בית דין על כך.</ref>, ולתקן אותן<ref>עי' שקלים פ"א מ"א ופהמ"ש להרמב"ם שם ורע"ב שם בפי' ב'; רמב"ם שם.</ref>, ולהרחיבן<ref>עי' ציון 201; רמב"ם שם.</ref>, ומסירים מהן כל מכשול וכל תקלה, ואין מניחים בדרך לא תל ולא גיא ולא נהר, אלא עושים עליו גשר, כדי שלא לעכב את הבורח לשם<ref>רמב"ם שם. ועי' מדרש תנאים דברים יט ט.</ref> - ועושים אותן ישרות בלא שום עיקול וסיבוב<ref>תפא"י מכות פ"ב מ"ה, ועי' סהמ"צ שבציון 187, ועי' ציון 200.</ref> - שנאמר: תכין לך הדרך<ref>דברים יט ג. רמב"ם שם.</ref>, ובית דין שנתרשלו בדבר זה מעלה עליהם הכתוב כאילו שפכו דמים<ref>עי' ספרי שם; עי' ברייתא מו"ק ה א; רמב"ם שם.</ref>, שנאמר: ולא ישפך דם נקי וגו' והיה עליך דמים<ref>דברים יט י. עי' ברייתא מו"ק שם וריטב"א שם, ועי' ר"ח שם ותוס' שם בשמו שציינו לכתוב אחר; עי' ספרי שם.</ref>. על יציאת שלוחי בית דין בחמשה עשר באדר מידי שנה לתקן את הדרכים, ע"ע בית דין<ref>ציון 436.</ref>. | ||
הדרכים שצריכות הכנה | ==== הדרכים שצריכות הכנה ==== | ||
כיוון הדרכים לערי המקלט, כתבו אחרונים שהוא מכל הערים אל ערי המקלט<ref>תפא"י מכות פ"ב מ"ד; ערל"נ מכות ט ב בד' הרמב"ם רוצח פ"ח ה"ה. ועי' ערל"נ שם שמל' המשנה שם: ומכוונות להן דרכים מזו לזו, היה מ' שהכנת הדרך היא דוקא בין ערי המקלט מזו לזו ולא מכל עיר ועיר, כי לאחר שיש דרך נכונה באמצע יכול הבורח למצוא אותה כשירוץ מכל גבולי הארץ עד אמצע הדרך, אלא שמדברי הרמב"ם מ' שאינו כן.</ref>. ויש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים, שמלבד הכנת הדרך מכל הערים לערי המקלט, דרשו מן הכתוב: תכין לכך הדרך ושלשת<ref>דברים יט ג.</ref>, שצריך להכין דרך ישרה בין ערי המקלט, וביניהן לצפון ולדרום, כדי שלא תהיה אחת רחוקה מחברתה יותר מן האחרת מחמת עקמימות הדרך, אלא תהיינה משולשות בשוה<ref>עי' מרכה"מ רוצח שם ה"ז בד' הראב"ד שם; ערל"נ שם בד' הראב"ד, ע"פ לשון המשנה שם: ומכוונות להם דרכים מזו לזו, ועי"ש שאפשר שכוונת הראב"ד להגיה כן בדברי הרמב"ם, וכן מדויק מלשון הרמב"ם עצמו, וכן מ' ממה שהביאה המשנה גם את המשך הכתוב: ושלשת.</ref>. | כיוון הדרכים לערי המקלט, כתבו אחרונים שהוא מכל הערים אל ערי המקלט<ref>תפא"י מכות פ"ב מ"ד; ערל"נ מכות ט ב בד' הרמב"ם רוצח פ"ח ה"ה. ועי' ערל"נ שם שמל' המשנה שם: ומכוונות להן דרכים מזו לזו, היה מ' שהכנת הדרך היא דוקא בין ערי המקלט מזו לזו ולא מכל עיר ועיר, כי לאחר שיש דרך נכונה באמצע יכול הבורח למצוא אותה כשירוץ מכל גבולי הארץ עד אמצע הדרך, אלא שמדברי הרמב"ם מ' שאינו כן.</ref>. ויש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים, שמלבד הכנת הדרך מכל הערים לערי המקלט, דרשו מן הכתוב: תכין לכך הדרך ושלשת<ref>דברים יט ג.</ref>, שצריך להכין דרך ישרה בין ערי המקלט, וביניהן לצפון ולדרום, כדי שלא תהיה אחת רחוקה מחברתה יותר מן האחרת מחמת עקמימות הדרך, אלא תהיינה משולשות בשוה<ref>עי' מרכה"מ רוצח שם ה"ז בד' הראב"ד שם; ערל"נ שם בד' הראב"ד, ע"פ לשון המשנה שם: ומכוונות להם דרכים מזו לזו, ועי"ש שאפשר שכוונת הראב"ד להגיה כן בדברי הרמב"ם, וכן מדויק מלשון הרמב"ם עצמו, וכן מ' ממה שהביאה המשנה גם את המשך הכתוב: ושלשת.</ref>. | ||
רוחב הדרך | ==== רוחב הדרך ==== | ||
רוחב הדרך לערי מקלט אינו פחות משלשים ושתים אמות<ref>ברייתא ב"ב ק ב; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ה.</ref>, שנאמר: תכין לך הדרך<ref>דברים יט ג.</ref>, "דרך" "הדרך"<ref>רב הונא ב"ב שם.</ref>, שסתם דרך שבתורה שש עשרה אמות, כפי שלמדו מעגלות של משכן<ref>עי' שבת צט א.</ref>, ועוד שדרך לערי מקלט אף בלא ריבוי דרך הרבים היא, כדי שיוכלו לנוס לשם מכל העיירות, ודרך הרבים שש עשרה אמות<ref>ע"ע דרך: דרך הרבים.</ref>, ובא הכתוב להוסיף דרך על הדרך, הרי שלושים ושתים<ref>רשב"ם ב"ב שם ד"ה דרך, ועי' רגמ"ה שם.</ref>, שאפילו יבואו רבים מכאן ומכאן תהיה הדרך מיומנת להם<ref>מאירי ב"ב שם.</ref>. | רוחב הדרך לערי מקלט אינו פחות משלשים ושתים אמות<ref>ברייתא ב"ב ק ב; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ה.</ref>, שנאמר: תכין לך הדרך<ref>דברים יט ג.</ref>, "דרך" "הדרך"<ref>רב הונא ב"ב שם.</ref>, שסתם דרך שבתורה שש עשרה אמות, כפי שלמדו מעגלות של משכן<ref>עי' שבת צט א.</ref>, ועוד שדרך לערי מקלט אף בלא ריבוי דרך הרבים היא, כדי שיוכלו לנוס לשם מכל העיירות, ודרך הרבים שש עשרה אמות<ref>ע"ע דרך: דרך הרבים.</ref>, ובא הכתוב להוסיף דרך על הדרך, הרי שלושים ושתים<ref>רשב"ם ב"ב שם ד"ה דרך, ועי' רגמ"ה שם.</ref>, שאפילו יבואו רבים מכאן ומכאן תהיה הדרך מיומנת להם<ref>מאירי ב"ב שם.</ref>. | ||
ציונים | ==== ציונים ==== | ||
מקלט מקלט כותבים על פרשת דרכים - בכל מקום ששתי דרכים מפוצלות ואחת מהן פונה לעיר מקלט<ref>רש"י מכות י ב ד"ה מקלט.</ref> - כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם<ref>ר' אלעזר בן יעקב בברייתא מכות שם א ב ותוספתא מכות פ"ב וירושלמי מכות פ"ב ה"ו; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ה.</ref>, שנאמר: תכין לך הדרך<ref>דברים יט ג.</ref>, עשה הכנה לדרך<ref>רב כהנא מכות שם ב, וי"ג שם: רב הונא. ועי' ערל"נ שם, אם דרשה זו אחת עם הדרשה שבציון 187, או דרשו כאן תיבת "לך".</ref>, ובמדרש אמרו: תכוין לך הדרך, שלא יהיו טועים<ref>במדב"ר מסעי כג; תנחומא מסעי (בובר) ח.</ref>. ותוקעים שם עץ שכתוב בו מקלט<ref>רש"י מכות שם ד"ה מקלט.</ref>. רב אבין אמר, כמין יד מראה את הדרך<ref>ירושלמי שם.</ref>, יש מפרשים שעל היד כותבים מקלט<ref>פנ"מ שם.</ref>, ויש מפרשים שאין צורך לכתוב, כי יודעים שהדרך שהיד פונה לשם היא הדרך למקלט<ref>קה"ע שם.</ref>. ובמדרש אמרו: איסטליות - מצבות אבן<ref>עץ יוסף במדב"ר שם. ועי' ירושלמי סוטה פ"ז ה"ה וקה"ע שם ד"ה אסטליות.</ref> - מעמידים, מכוונות לערי מקלט, וכל איסטלית רשום עליה רוצח לערי מקלט<ref>במדב"ר שם; תנחומא שם.</ref>. ובמקום אחר אמרו: על כל מיל ומיל עומד בורגן - בית קטן, כשובך וסוכת השומרים<ref>מהר"י כהן לשוח"ט דלהלן.</ref> - ועל כל בורגן צלם, וידו עקומה להיכן עיר מקלט<ref>רב אבין בשוח"ט כה. וכ"ה בילקו"ש שופטים תתקיט, ובילקו"ש תהלים תשב: ועל כל בורגן ציון.</ref>. ואף הבא מארץ רחוקה יודע הוא היכן עיר מקלט, שכותבים על כל מיל מקלט בשבעים לשון שיראה וידע<ref>דב"ר (ליברמן) ואתחנן.</ref>. | מקלט מקלט כותבים על פרשת דרכים - בכל מקום ששתי דרכים מפוצלות ואחת מהן פונה לעיר מקלט<ref>רש"י מכות י ב ד"ה מקלט.</ref> - כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם<ref>ר' אלעזר בן יעקב בברייתא מכות שם א ב ותוספתא מכות פ"ב וירושלמי מכות פ"ב ה"ו; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ה.</ref>, שנאמר: תכין לך הדרך<ref>דברים יט ג.</ref>, עשה הכנה לדרך<ref>רב כהנא מכות שם ב, וי"ג שם: רב הונא. ועי' ערל"נ שם, אם דרשה זו אחת עם הדרשה שבציון 187, או דרשו כאן תיבת "לך".</ref>, ובמדרש אמרו: תכוין לך הדרך, שלא יהיו טועים<ref>במדב"ר מסעי כג; תנחומא מסעי (בובר) ח.</ref>. ותוקעים שם עץ שכתוב בו מקלט<ref>רש"י מכות שם ד"ה מקלט.</ref>. רב אבין אמר, כמין יד מראה את הדרך<ref>ירושלמי שם.</ref>, יש מפרשים שעל היד כותבים מקלט<ref>פנ"מ שם.</ref>, ויש מפרשים שאין צורך לכתוב, כי יודעים שהדרך שהיד פונה לשם היא הדרך למקלט<ref>קה"ע שם.</ref>. ובמדרש אמרו: איסטליות - מצבות אבן<ref>עץ יוסף במדב"ר שם. ועי' ירושלמי סוטה פ"ז ה"ה וקה"ע שם ד"ה אסטליות.</ref> - מעמידים, מכוונות לערי מקלט, וכל איסטלית רשום עליה רוצח לערי מקלט<ref>במדב"ר שם; תנחומא שם.</ref>. ובמקום אחר אמרו: על כל מיל ומיל עומד בורגן - בית קטן, כשובך וסוכת השומרים<ref>מהר"י כהן לשוח"ט דלהלן.</ref> - ועל כל בורגן צלם, וידו עקומה להיכן עיר מקלט<ref>רב אבין בשוח"ט כה. וכ"ה בילקו"ש שופטים תתקיט, ובילקו"ש תהלים תשב: ועל כל בורגן ציון.</ref>. ואף הבא מארץ רחוקה יודע הוא היכן עיר מקלט, שכותבים על כל מיל מקלט בשבעים לשון שיראה וידע<ref>דב"ר (ליברמן) ואתחנן.</ref>. | ||
== '''קליטתן''' == | |||
==== קודם שיהיו שש ==== | |||
=== | |||
אף על פי שהפריש משה שלש ערי מקלט בעבר הירדן<ref>עי' ציון 37.</ref>, לא היו קולטות עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל<ref>משנה מכות ט ב; ספרי מסעי קס; ספ"ז לה יג; עי' מדרשים שבציון 40. רמב"ם רוצח פ"ח ה"ג. ועי' תוספתא דלהלן.</ref>, שנאמר: שש ערי מקלט תהיינה<ref>במדבר לה יג. משנה שם; ספ"ז שם; רמב"ם שם.</ref>, עד שיהיו ששתן קולטות כאחת<ref>משנה שם.</ref>. ובספרי דרשו: תהיינה שש הערים האלה למקלט<ref>במדבר שם טו.</ref>, מגיד שלא קלטה אחת מהן עד שהופרשו כולן<ref>ספרי מסעי קס.</ref>. לסוברים ששלש הערים שבארץ כנען הופרשו מיד עם כניסת בני ישראל לארץ, קודם שכבשו וחילקו<ref>עי' ציון 59.</ref>, מכל מקום לא היו שש הערים קולטות עד לאחר שכבשו וחילקו<ref>תוספתא מכות פ"ב ובירושלמי מכות פ"ב ה"ו.</ref>. ערי-הלויים*, אף על פי שאף הן קולטות<ref>עי' להלן: קליטת ערי הלויים.</ref>, כתבו אחרונים שהפרשתן אינה מעכבת את קליטתן של ערי המקלט<ref>שי"ק מכות פ"ב ה"ו ד"ה להיכן.</ref>. | אף על פי שהפריש משה שלש ערי מקלט בעבר הירדן<ref>עי' ציון 37.</ref>, לא היו קולטות עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל<ref>משנה מכות ט ב; ספרי מסעי קס; ספ"ז לה יג; עי' מדרשים שבציון 40. רמב"ם רוצח פ"ח ה"ג. ועי' תוספתא דלהלן.</ref>, שנאמר: שש ערי מקלט תהיינה<ref>במדבר לה יג. משנה שם; ספ"ז שם; רמב"ם שם.</ref>, עד שיהיו ששתן קולטות כאחת<ref>משנה שם.</ref>. ובספרי דרשו: תהיינה שש הערים האלה למקלט<ref>במדבר שם טו.</ref>, מגיד שלא קלטה אחת מהן עד שהופרשו כולן<ref>ספרי מסעי קס.</ref>. לסוברים ששלש הערים שבארץ כנען הופרשו מיד עם כניסת בני ישראל לארץ, קודם שכבשו וחילקו<ref>עי' ציון 59.</ref>, מכל מקום לא היו שש הערים קולטות עד לאחר שכבשו וחילקו<ref>תוספתא מכות פ"ב ובירושלמי מכות פ"ב ה"ו.</ref>. ערי-הלויים*, אף על פי שאף הן קולטות<ref>עי' להלן: קליטת ערי הלויים.</ref>, כתבו אחרונים שהפרשתן אינה מעכבת את קליטתן של ערי המקלט<ref>שי"ק מכות פ"ב ה"ו ד"ה להיכן.</ref>. | ||
בעוד שלא קלטו שכם וקדש | ==== בעוד שלא קלטו שכם וקדש ==== | ||
אף על פי שלא קלטו שכם וקדש מתחילה, והוצרכו להפריש את קרית יערים וגמלא תחתיהן<ref>עי' ציון 108.</ref>, מכל מקום כתבו אחרונים שהועילה הפרשתן של שכם וקדש שיקלטו הערים האחרות, אלא שמאחר שהן עצמן לא היו ראויות לקלוט הפרישו אחרות תחתיהן לפי שעה<ref>פנ"מ מכות פ"ב ה"ו.</ref>. ויש אחרונים שכתבו שכיון שלא קלטו עדיין שכם וקדש לא היו שאר ערי המקלט קולטות, שהרי צריכים שתהיינה שש ערים, ולכן הפרישו ערים תחת שכם וקדש כדי שיקלטו הערים כולן<ref>קה"ע מכות שם.</ref>. | אף על פי שלא קלטו שכם וקדש מתחילה, והוצרכו להפריש את קרית יערים וגמלא תחתיהן<ref>עי' ציון 108.</ref>, מכל מקום כתבו אחרונים שהועילה הפרשתן של שכם וקדש שיקלטו הערים האחרות, אלא שמאחר שהן עצמן לא היו ראויות לקלוט הפרישו אחרות תחתיהן לפי שעה<ref>פנ"מ מכות פ"ב ה"ו.</ref>. ויש אחרונים שכתבו שכיון שלא קלטו עדיין שכם וקדש לא היו שאר ערי המקלט קולטות, שהרי צריכים שתהיינה שש ערים, ולכן הפרישו ערים תחת שכם וקדש כדי שיקלטו הערים כולן<ref>קה"ע מכות שם.</ref>. | ||
חרבה עיר | ==== חרבה עיר ==== | ||
אף משהפרישו את ששת ערי המקלט צריך שתהיינה ששתן קולטות כאחת, ואם בטלה אחת מהן כולן בטלות<ref>עי' דב"ר (ליברמן) ואתחנן (ועי"ש שבהלכה זו הטעה אחאב את יהושפט, ולכאו' אין הכוונה שההלכה מוטעית, אלא שמחמתה טעה להשלים עמו); שי"ק מכות פ"ב ה"ו, שכ"מ בירושלמי שם לפי פירושו בקה"ע שם, ושכ"מ מדרשות הכתובים שבציון 62 ואילך וכן משמעות הכתוב במדבר לה יג: שש ערי מקלט תהיינה לכם. ועי' ספירי אפרים לספ"ז לה יא, שכ"מ הספ"ז שם.</ref>. ומן האחרונים יש שכתבו בדעת ראשונים שאחר שנבדלו ששת הערים, שוב הן קולטות אפילו אם נפלה אחת מהן<ref>שי"ק שם בד' הרמב"ם רוצח פ"ח ה"ג; שיח יצחק מכות ט ב, שכן משמעות המשנה מכות ט ב, והרמב"ם שם. וכ"מ תפא"י מכות פ"ב מ"ד. ועי' עמק הנצי"ב שבציון 250.</ref>. לסוברים שמשבטלה אחת הערים כולן בטלות, יש שכתבו שמכל מקום עדיין קולטות הן כשאר ערי-הלויים* - שאף הן קולטות את הרוצחים<ref>עי' להלן: קליטת ערי הלויים.</ref>, ועל החילוק בין קליטתן לקליטת ששת ערי המקלט עי' להלן: קליטת ערי הלויים<ref>ציון 474 ואילך.</ref> - אלא שאינן קולטות כדין ששת ערי המקלט<ref>ספירי אפרים שם, ועי"ש הוכחתו, שאל"כ הרי שאם חרבה אחת הערים הותר דמם של הרוצחים שבערים האחרות.</ref>. ויש אחרונים שנראה מדבריהם שמשבטלה אחת הערים שוב אין ששת ערי המקלט קולטות כלל<ref>עי' שי"ק שם ד"ה להיכן, שחלוקות ערי המקלט מערי הלויים (אפי' אם לא היה ביניהן חילוק אחר) בכך שערי המקלט מעכבות זו את זו וערי הלויים אינן מעכבות.</ref>. גם לסוברים שמשבטלה אחת הערים כולן בטלות, כל שהפרישו עיר אחרת תחת עיר המקלט שבטלה מועילה הפרשתה וקולטות כולן, שהרי חזרו הערים להיות שש<ref>עי' ציון 62 ואילך, שמפרישים עיר תחת עיר שחרבה, ועי' שי"ק שם, לסוברים שכשבטלה עיר אחת בטלו כולן, שמטרת הפרשת עיר תחת העיר שניטלה היא כדי שתהיינה שש ויקלטו כולן. ועי' דב"ר דלעיל שמ' שאין תקנה לעיר שניטלה.</ref>. | אף משהפרישו את ששת ערי המקלט צריך שתהיינה ששתן קולטות כאחת, ואם בטלה אחת מהן כולן בטלות<ref>עי' דב"ר (ליברמן) ואתחנן (ועי"ש שבהלכה זו הטעה אחאב את יהושפט, ולכאו' אין הכוונה שההלכה מוטעית, אלא שמחמתה טעה להשלים עמו); שי"ק מכות פ"ב ה"ו, שכ"מ בירושלמי שם לפי פירושו בקה"ע שם, ושכ"מ מדרשות הכתובים שבציון 62 ואילך וכן משמעות הכתוב במדבר לה יג: שש ערי מקלט תהיינה לכם. ועי' ספירי אפרים לספ"ז לה יא, שכ"מ הספ"ז שם.</ref>. ומן האחרונים יש שכתבו בדעת ראשונים שאחר שנבדלו ששת הערים, שוב הן קולטות אפילו אם נפלה אחת מהן<ref>שי"ק שם בד' הרמב"ם רוצח פ"ח ה"ג; שיח יצחק מכות ט ב, שכן משמעות המשנה מכות ט ב, והרמב"ם שם. וכ"מ תפא"י מכות פ"ב מ"ד. ועי' עמק הנצי"ב שבציון 250.</ref>. לסוברים שמשבטלה אחת הערים כולן בטלות, יש שכתבו שמכל מקום עדיין קולטות הן כשאר ערי-הלויים* - שאף הן קולטות את הרוצחים<ref>עי' להלן: קליטת ערי הלויים.</ref>, ועל החילוק בין קליטתן לקליטת ששת ערי המקלט עי' להלן: קליטת ערי הלויים<ref>ציון 474 ואילך.</ref> - אלא שאינן קולטות כדין ששת ערי המקלט<ref>ספירי אפרים שם, ועי"ש הוכחתו, שאל"כ הרי שאם חרבה אחת הערים הותר דמם של הרוצחים שבערים האחרות.</ref>. ויש אחרונים שנראה מדבריהם שמשבטלה אחת הערים שוב אין ששת ערי המקלט קולטות כלל<ref>עי' שי"ק שם ד"ה להיכן, שחלוקות ערי המקלט מערי הלויים (אפי' אם לא היה ביניהן חילוק אחר) בכך שערי המקלט מעכבות זו את זו וערי הלויים אינן מעכבות.</ref>. גם לסוברים שמשבטלה אחת הערים כולן בטלות, כל שהפרישו עיר אחרת תחת עיר המקלט שבטלה מועילה הפרשתה וקולטות כולן, שהרי חזרו הערים להיות שש<ref>עי' ציון 62 ואילך, שמפרישים עיר תחת עיר שחרבה, ועי' שי"ק שם, לסוברים שכשבטלה עיר אחת בטלו כולן, שמטרת הפרשת עיר תחת העיר שניטלה היא כדי שתהיינה שש ויקלטו כולן. ועי' דב"ר דלעיל שמ' שאין תקנה לעיר שניטלה.</ref>. | ||
חזרו הראשונות ונבנו | ==== חזרו הראשונות ונבנו ==== | ||
חרבו ערים, והפרישו אחרות תחתיהן<ref>עי' ציון 62 ואילך, שמפרישים עיר תחת עיר שחרבה.</ref>, וחזרו הראשונות ונתיישבו, קולטות הראשונות<ref>עי' ספ"ז דלהלן, ועי' ספירי אפרים שם שלעולם מצוה בראשונות.</ref>, ומאחר שחזרו הראשונות לקלוט, חוזרות השניות למקומן - שאינן קולטות עוד<ref>אמבוהא דספרי לספ"ז דלהלן.</ref> - שנאמר: שש ערי מקלט תהיינה<ref>במדבר לה יג. ספ"ז לה יד. ועי' ספירי אפרים שם שהערים חוזרות למקומן ממילא, שלא הופרשו מתחילה אלא עד שיבנו את הראשונות, ועי"ש שהוכיח כן מתוספתא.</ref>. | חרבו ערים, והפרישו אחרות תחתיהן<ref>עי' ציון 62 ואילך, שמפרישים עיר תחת עיר שחרבה.</ref>, וחזרו הראשונות ונתיישבו, קולטות הראשונות<ref>עי' ספ"ז דלהלן, ועי' ספירי אפרים שם שלעולם מצוה בראשונות.</ref>, ומאחר שחזרו הראשונות לקלוט, חוזרות השניות למקומן - שאינן קולטות עוד<ref>אמבוהא דספרי לספ"ז דלהלן.</ref> - שנאמר: שש ערי מקלט תהיינה<ref>במדבר לה יג. ספ"ז לה יד. ועי' ספירי אפרים שם שהערים חוזרות למקומן ממילא, שלא הופרשו מתחילה אלא עד שיבנו את הראשונות, ועי"ש שהוכיח כן מתוספתא.</ref>. | ||
באו כולם לעבר הירדן או לארץ כנען | ==== באו כולם לעבר הירדן או לארץ כנען ==== | ||
אפילו אם באו כל אנשי ארץ כנען לעבר הירדן, קולטות עדיין ערי המקלט שבארץ כנען, וכן אם באו כל אנשי עבר הירדן לארץ כנען, קולטות עדיין ערי המקלט שבעבר הירדן<ref>דינא דחיי ע' עו ובכנה"ג לשונות הרמב"ם (סוף או"ח) רוצח פ"ח בבי' ספרי מסעי קסא: בכל מושבתיכם, בארץ ובחו"ל, ושכן מוכח בספ"ז שבציון 28, ועי' ציון 235; עץ החיים (אבועלפיא) פ' מסעי ד"ה ויר' עמ"ש.</ref>. | אפילו אם באו כל אנשי ארץ כנען לעבר הירדן, קולטות עדיין ערי המקלט שבארץ כנען, וכן אם באו כל אנשי עבר הירדן לארץ כנען, קולטות עדיין ערי המקלט שבעבר הירדן<ref>דינא דחיי ע' עו ובכנה"ג לשונות הרמב"ם (סוף או"ח) רוצח פ"ח בבי' ספרי מסעי קסא: בכל מושבתיכם, בארץ ובחו"ל, ושכן מוכח בספ"ז שבציון 28, ועי' ציון 235; עץ החיים (אבועלפיא) פ' מסעי ד"ה ויר' עמ"ש.</ref>. | ||
לאחר שגלו יושבי עבר הירדן | ==== לאחר שגלו יושבי עבר הירדן ==== | ||
אף לאחר שגלו יושבי עבר הירדן<ref>עי' מלכים ב' יז ו.</ref>, ובטלו ערי המקלט משם<ref>עי' עמק הנצי"ב דלהלן, ועי' ציון 85.</ref>, כתבו אחרונים שערי המקלט שבארץ כנען היו נוהגות, כי אפילו אם ערי המקלט שבעבר הירדן ושבארץ כנען מעכבות אלו את אלו גם לאחר הפרשתן<ref>עי' לעיל.</ref>, היינו בעוד שעבר הירדן מיושבת, אבל לא בשעה שהיא בחורבנה<ref>עי' עמק הנצי"ב לספרי מסעי ג, ועי"ש שפירש כן את דרשת הכתוב בספרי שם.</ref>. | אף לאחר שגלו יושבי עבר הירדן<ref>עי' מלכים ב' יז ו.</ref>, ובטלו ערי המקלט משם<ref>עי' עמק הנצי"ב דלהלן, ועי' ציון 85.</ref>, כתבו אחרונים שערי המקלט שבארץ כנען היו נוהגות, כי אפילו אם ערי המקלט שבעבר הירדן ושבארץ כנען מעכבות אלו את אלו גם לאחר הפרשתן<ref>עי' לעיל.</ref>, היינו בעוד שעבר הירדן מיושבת, אבל לא בשעה שהיא בחורבנה<ref>עי' עמק הנצי"ב לספרי מסעי ג, ועי"ש שפירש כן את דרשת הכתוב בספרי שם.</ref>. | ||
מזו לזו | ==== מזו לזו ==== | ||
ערי המקלט קולטות שבעבר הירדן ושבארץ כנען - את הרוצחים - שבארץ כנען ושבעבר הירדן<ref>ספ"ז לה יא. ועי' ילקו"ש מסעי תשפז גי' אחרת.</ref>, שאם בא אחד מארץ כנען לעבר הירדן או להיפך, עיר המקלט קולטתו<ref>זי"ר לילקו"ש שם. ועי' סד"ר מסעי קס בבי' הספרי שבציון 255.</ref>, שנאמר: ערי מקלט<ref>במדבר לה יא. ספ"ז שם. ונ' שהדרשה מכפילות הכתוב שם יב. ועי' סד"ר שם קסא ד"ה והיו אלה, שאע"פ שערי המקלט קולטות גם רוצחים שבחו"ל, עי' להלן, הוצרכו לרבות שיקלטו ערי המקלט שבעבר הירדן את בני ארץ כנען ולהיפך, משום שיש לאלו ולאלו ערי מקלט משל עצמם.</ref>. | ערי המקלט קולטות שבעבר הירדן ושבארץ כנען - את הרוצחים - שבארץ כנען ושבעבר הירדן<ref>ספ"ז לה יא. ועי' ילקו"ש מסעי תשפז גי' אחרת.</ref>, שאם בא אחד מארץ כנען לעבר הירדן או להיפך, עיר המקלט קולטתו<ref>זי"ר לילקו"ש שם. ועי' סד"ר מסעי קס בבי' הספרי שבציון 255.</ref>, שנאמר: ערי מקלט<ref>במדבר לה יא. ספ"ז שם. ונ' שהדרשה מכפילות הכתוב שם יב. ועי' סד"ר שם קסא ד"ה והיו אלה, שאע"פ שערי המקלט קולטות גם רוצחים שבחו"ל, עי' להלן, הוצרכו לרבות שיקלטו ערי המקלט שבעבר הירדן את בני ארץ כנען ולהיפך, משום שיש לאלו ולאלו ערי מקלט משל עצמם.</ref>. | ||
ההורג בחוץ לארץ | ==== ההורג בחוץ לארץ ==== | ||
ערי המקלט קולטות בין בארץ ובין בחוץ לארץ - שאף בן חוץ לארץ שהרג וברח לערי המקלט שבארץ, הערים קולטות אותו<ref>עי' ר"ה דלהלן; כס"מ רוצח פ"ח ה"א, בביאור א' לספרי דלהלן; זי"ר לילקו"ש דלהלן אות ז. ועי' כס"מ שם בבי' ב' ודינא דחיי שבציון 89 וסד"ר שבציון 147, שביארו את הספרי דלהלן באופנים אחרים, ועי' סד"ר שבציון 146, שהדין שערי המקלט קולטות רוצחים מחו"ל אי"צ ריבוי.</ref> - שנאמר: תהיינה<ref>במדבר לה יא. ספרי מסעי קס; ילקו"ש מסעי תשפז.</ref>, שתהיינה בין לרוצחים שבארץ ובין לרוצחים שבחוץ לארץ<ref>ר"ה שם. ועי' ר"ה לספרי שם קסא, שלכך כוונת מה שדרשו בספרי שם מבמדבר לה כט: בכל מושבתיכם, בארץ ובחו"ל, ועי' סד"ר.</ref>. | ערי המקלט קולטות בין בארץ ובין בחוץ לארץ - שאף בן חוץ לארץ שהרג וברח לערי המקלט שבארץ, הערים קולטות אותו<ref>עי' ר"ה דלהלן; כס"מ רוצח פ"ח ה"א, בביאור א' לספרי דלהלן; זי"ר לילקו"ש דלהלן אות ז. ועי' כס"מ שם בבי' ב' ודינא דחיי שבציון 89 וסד"ר שבציון 147, שביארו את הספרי דלהלן באופנים אחרים, ועי' סד"ר שבציון 146, שהדין שערי המקלט קולטות רוצחים מחו"ל אי"צ ריבוי.</ref> - שנאמר: תהיינה<ref>במדבר לה יא. ספרי מסעי קס; ילקו"ש מסעי תשפז.</ref>, שתהיינה בין לרוצחים שבארץ ובין לרוצחים שבחוץ לארץ<ref>ר"ה שם. ועי' ר"ה לספרי שם קסא, שלכך כוונת מה שדרשו בספרי שם מבמדבר לה כט: בכל מושבתיכם, בארץ ובחו"ל, ועי' סד"ר.</ref>. | ||
מגרש העיר ותחומה | ==== מגרש העיר ותחומה ==== | ||
כשם שהעיר קולטת כך תחומה - אלפיים אמה הסמוכים לה<ref>פרי"ד מכות יב א ופסקי ריא"ז מכות פ"ב ה"ג, ועי' שי"ק מכות פ"ב ה"ז, ועי' דרשות דלהלן. ועי' מנ"ח מ' תי שהתחום הקולט היינו כל מה שנותנים סביב העיר למגרש ושדות וכרמים, ותלוי במחלוקת הראשונים אם נותנים לערי הלויים, וערי המקלט בכלל, אלף אמה מגרש ואלף אמה שדות וכרמים או אלף אמה מגרש ואלפיים אמה שדות וכרמים, ע"ע ערי הלויים, ועי' שיח יצחק מכות שם ד"ה מיתבי, שאף יותר מג' אלפים, כל שהוא שייך לעיר המקלט, כגון בית קברות שלה, הוא בכלל תחום הקולט, ובדרך אמונה שמו"י פי"ג ה"ב כ' שלד"ה התחום לקליטת ערי המקלט אינו אלא אלפיים אמה סביב העיר, וצ"ב מדרשה דלהלן.</ref> - קולט<ref>משנה מכות יא ב; רמב"ם רוצח פ"ח הי"א. ועי' תוספתא מכות פ"ב.</ref>, שמשנכנס הרוצח לתחום עיר המקלט גואל הדם נהרג עליו כאילו הוא בתוך העיר<ref>מאירי מכות שם א.</ref>, אף על פי שאין הרוצח רשאי לדור אלא בעיר עצמה<ref>ע"ע גלות ציון 118 ואילך. אביי במכות יב א, ועי' תוספתא שם.</ref>, שדנים - בגזרה-שוה*<ref>עי' רש"י דלהלן.</ref> - ניסה מניסה וניסה מגבול וגבול מגבול וגבול מחוץ וחוץ מחוץ - שנאמר: ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה<ref>שמות כא יג.</ref>, ונאמר: ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה<ref>במדבר לה כו.</ref>, והרי זה כאילו נאמר "גבול" גם בכתוב הראשון שנאמרה בו "ניסה", ונאמר: את גבול עיר מקלטו וגו', ונאמר: ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו<ref>במדבר שם כז.</ref>, והרי זה כאילו נאמר "חוץ" גם בכתובים הקודמים שנאמר בהם "גבול", ונאמר: מחוץ לגבול וגו', ונאמר בערי הלויים: ומדתם מחוץ לעיר וגו' אלפים באמה<ref>במדבר שם ה.</ref>, ולמדים זה מזה<ref>עי' רש"י עירובין נא א ד"ה מקום.</ref> - ושמענו ש"מקום" האמור בקליטת הרוצחים היינו אלפיים אמה ואין העיר עולה מן המדה<ref>עי' עירובין שם שדרשו כן ללמוד תחום שבת, ועי' מכילתא דרשב"י משפטים כא ומכילתא דר' ישמעאל מסכתא דנזיקין פרשה ד וירושלמי עירובין פ"ד ה"א, ועי' אד"א מכת"י שמות כא יג שמלבד תחום שבת למדו מדרשה זו ג' דינים בקליטת ערי המקלט, שאין לגואל הדם להרוג תוך התחום (מ"ומצא אתו גאל הדם" וגו'), ורשאי הרוצח לצאת תוך התחום (מ"ואם יצא יצא" וגו'), ורשאי לנוס מתחילה תוך התחום (מ"אשר ינוס שמה"), ועי' מלבי"ם שמות שם. ועי' תוי"ט מכות פ"ב מ"ז, שמתוך שדרשו "וישב בה" ולא בתחומה, עי' ציון 274, שמענו שלישב תוך התחום אינו רשאי אבל התחום קולטו, ועי' שי"ק מכות פ"ב ה"ו וערל"נ מכות יא ב שדחו, ופי' בקה"ע שם שלמדו מבמדבר לה כו: את גבול עיר מקלטו, שתרגומו: ית תחום קרית שיזבותיה (ועי' קה"ע עירובין פ"ד ה"א שפי' כתוי"ט, וצ"ב), וכע"ז בערל"נ שם, ועי' קרי"ס רוצח פ"ה, ועי' שו"ת או"ש ח"ב סי' י שכ' טעם נוסף, ועי' ספ"ז דלהלן.</ref>. ובספרי זוטא אמרו, העיר קולטת ואין מגרשה - אלף אמה סביב לה שאין בו בית ולא שדה<ref>ע"ע ערי הלויים.</ref> - קולט, שנאמר: מקלט<ref>ספ"ז לה כה; ילקו"ש מסעי תשפח. וצ"ב הדרשה, ועי' רח"ש הורביץ לספ"ז שם שהגיה. ועי' זי"ר לילקו"ש שם, שמה שאמרו שאינו קולט היינו שאסור לדור שם, וצ"ב, שבמשנה מכות שם אמרו שהתחום קולט, ופי' בגמ' שמ"מ אסור לדור שם.</ref>, יכול שאין מגרשה מציל, תלמוד לומר: אל עיר מקלטו<ref>במדבר לה כה. ספ"ז וילקו"ש שם. וצ"ב הדרשה, ועי' רח"ש הורביץ שם ואמבוהא דספרי שם שהגיהו.</ref>, העיר קולטת ואין תחומה קולט, שנאמר: ערי מקלט<ref>במדבר לה יא, ועוד.</ref>, יכול שאין תחומה מציל, תלמוד לומר: מחוץ לגבול עיר מקלטו<ref>במדבר שם כז. ספ"ז שם כז; ילקו"ש שם.</ref>. | כשם שהעיר קולטת כך תחומה - אלפיים אמה הסמוכים לה<ref>פרי"ד מכות יב א ופסקי ריא"ז מכות פ"ב ה"ג, ועי' שי"ק מכות פ"ב ה"ז, ועי' דרשות דלהלן. ועי' מנ"ח מ' תי שהתחום הקולט היינו כל מה שנותנים סביב העיר למגרש ושדות וכרמים, ותלוי במחלוקת הראשונים אם נותנים לערי הלויים, וערי המקלט בכלל, אלף אמה מגרש ואלף אמה שדות וכרמים או אלף אמה מגרש ואלפיים אמה שדות וכרמים, ע"ע ערי הלויים, ועי' שיח יצחק מכות שם ד"ה מיתבי, שאף יותר מג' אלפים, כל שהוא שייך לעיר המקלט, כגון בית קברות שלה, הוא בכלל תחום הקולט, ובדרך אמונה שמו"י פי"ג ה"ב כ' שלד"ה התחום לקליטת ערי המקלט אינו אלא אלפיים אמה סביב העיר, וצ"ב מדרשה דלהלן.</ref> - קולט<ref>משנה מכות יא ב; רמב"ם רוצח פ"ח הי"א. ועי' תוספתא מכות פ"ב.</ref>, שמשנכנס הרוצח לתחום עיר המקלט גואל הדם נהרג עליו כאילו הוא בתוך העיר<ref>מאירי מכות שם א.</ref>, אף על פי שאין הרוצח רשאי לדור אלא בעיר עצמה<ref>ע"ע גלות ציון 118 ואילך. אביי במכות יב א, ועי' תוספתא שם.</ref>, שדנים - בגזרה-שוה*<ref>עי' רש"י דלהלן.</ref> - ניסה מניסה וניסה מגבול וגבול מגבול וגבול מחוץ וחוץ מחוץ - שנאמר: ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה<ref>שמות כא יג.</ref>, ונאמר: ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה<ref>במדבר לה כו.</ref>, והרי זה כאילו נאמר "גבול" גם בכתוב הראשון שנאמרה בו "ניסה", ונאמר: את גבול עיר מקלטו וגו', ונאמר: ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו<ref>במדבר שם כז.</ref>, והרי זה כאילו נאמר "חוץ" גם בכתובים הקודמים שנאמר בהם "גבול", ונאמר: מחוץ לגבול וגו', ונאמר בערי הלויים: ומדתם מחוץ לעיר וגו' אלפים באמה<ref>במדבר שם ה.</ref>, ולמדים זה מזה<ref>עי' רש"י עירובין נא א ד"ה מקום.</ref> - ושמענו ש"מקום" האמור בקליטת הרוצחים היינו אלפיים אמה ואין העיר עולה מן המדה<ref>עי' עירובין שם שדרשו כן ללמוד תחום שבת, ועי' מכילתא דרשב"י משפטים כא ומכילתא דר' ישמעאל מסכתא דנזיקין פרשה ד וירושלמי עירובין פ"ד ה"א, ועי' אד"א מכת"י שמות כא יג שמלבד תחום שבת למדו מדרשה זו ג' דינים בקליטת ערי המקלט, שאין לגואל הדם להרוג תוך התחום (מ"ומצא אתו גאל הדם" וגו'), ורשאי הרוצח לצאת תוך התחום (מ"ואם יצא יצא" וגו'), ורשאי לנוס מתחילה תוך התחום (מ"אשר ינוס שמה"), ועי' מלבי"ם שמות שם. ועי' תוי"ט מכות פ"ב מ"ז, שמתוך שדרשו "וישב בה" ולא בתחומה, עי' ציון 274, שמענו שלישב תוך התחום אינו רשאי אבל התחום קולטו, ועי' שי"ק מכות פ"ב ה"ו וערל"נ מכות יא ב שדחו, ופי' בקה"ע שם שלמדו מבמדבר לה כו: את גבול עיר מקלטו, שתרגומו: ית תחום קרית שיזבותיה (ועי' קה"ע עירובין פ"ד ה"א שפי' כתוי"ט, וצ"ב), וכע"ז בערל"נ שם, ועי' קרי"ס רוצח פ"ה, ועי' שו"ת או"ש ח"ב סי' י שכ' טעם נוסף, ועי' ספ"ז דלהלן.</ref>. ובספרי זוטא אמרו, העיר קולטת ואין מגרשה - אלף אמה סביב לה שאין בו בית ולא שדה<ref>ע"ע ערי הלויים.</ref> - קולט, שנאמר: מקלט<ref>ספ"ז לה כה; ילקו"ש מסעי תשפח. וצ"ב הדרשה, ועי' רח"ש הורביץ לספ"ז שם שהגיה. ועי' זי"ר לילקו"ש שם, שמה שאמרו שאינו קולט היינו שאסור לדור שם, וצ"ב, שבמשנה מכות שם אמרו שהתחום קולט, ופי' בגמ' שמ"מ אסור לדור שם.</ref>, יכול שאין מגרשה מציל, תלמוד לומר: אל עיר מקלטו<ref>במדבר לה כה. ספ"ז וילקו"ש שם. וצ"ב הדרשה, ועי' רח"ש הורביץ שם ואמבוהא דספרי שם שהגיהו.</ref>, העיר קולטת ואין תחומה קולט, שנאמר: ערי מקלט<ref>במדבר לה יא, ועוד.</ref>, יכול שאין תחומה מציל, תלמוד לומר: מחוץ לגבול עיר מקלטו<ref>במדבר שם כז. ספ"ז שם כז; ילקו"ש שם.</ref>. | ||
קבע דירתו בתחום | ==== קבע דירתו בתחום ==== | ||
רוצח שקבע דירתו בתחום עיר המקלט ולא בעיר עצמה, שאסור לעשות כן, שנאמר: וישב בה<ref>במדבר לה כה.</ref>, ולא בתחומה<ref>ברייתא מכות יב א ותוספתא מכות פ"ב ורמב"ם רוצח פ"ח הי"א, וע"ע גלות ציון 118 ואילך. ועי' ריטב"א מכות שם, שעיבורה של עיר כעיר ורשאי אף לדור בו.</ref>, יש ראשונים שכתבו שהתיר עצמו למיתה ואין התחום קולטו, ואם הרגו גואל הדם שם אינו נהרג עליו<ref>מאירי מכות יב א. ע"ע גואל הדם ציון 79 ואילך.</ref>, ומן האחרונים יש שכתבו שאף על פי שאין לו לדור אלא בעיר וביטל מצוותו וקבע דירתו בתוך התחום, מכל מקום התחום קולטו, ואם הרגו גואל הדם שם נהרג עליו<ref>חזו"א חו"מ ליקוטים סי' כג לדף יב א.</ref>. | רוצח שקבע דירתו בתחום עיר המקלט ולא בעיר עצמה, שאסור לעשות כן, שנאמר: וישב בה<ref>במדבר לה כה.</ref>, ולא בתחומה<ref>ברייתא מכות יב א ותוספתא מכות פ"ב ורמב"ם רוצח פ"ח הי"א, וע"ע גלות ציון 118 ואילך. ועי' ריטב"א מכות שם, שעיבורה של עיר כעיר ורשאי אף לדור בו.</ref>, יש ראשונים שכתבו שהתיר עצמו למיתה ואין התחום קולטו, ואם הרגו גואל הדם שם אינו נהרג עליו<ref>מאירי מכות יב א. ע"ע גואל הדם ציון 79 ואילך.</ref>, ומן האחרונים יש שכתבו שאף על פי שאין לו לדור אלא בעיר וביטל מצוותו וקבע דירתו בתוך התחום, מכל מקום התחום קולטו, ואם הרגו גואל הדם שם נהרג עליו<ref>חזו"א חו"מ ליקוטים סי' כג לדף יב א.</ref>. | ||
מדידת התחום בהרים | ==== מדידת התחום בהרים ==== | ||
מדידת תחום ערי המקלט, לקליטת הרוצחים, אין מקדרים בה - להבליע בחבל המדידה את מקצת המדרון בהרים ובגאיות<ref>עי' רש"י עירובין לה ב ד"ה בזו, וריטב"א ומאירי שם, וע"ע תחומין.</ref>, אלא מודדים את ההרים והגאיות כמו שהם אף על פי שהמדרון מרבה את המדה והתחום מצטמצם<ref>עי' רש"י שם ד"ה אין.</ref> - שאין מקדרים אלא במדידה של דבריהם, וקליטת תחום ערי המקלט מן התורה היא<ref>עי' רב נחמן בשם רבה בר אבוה בעירובין לה ב ורש"י שם ד"ה וכן, וש"נ. ועי' ר"י מלוניל עירובין נח ב (יז א) הטעם, שאין להקל בשל תורה (והיינו לכאו' להקל על הרוצח שרשאי לצאת תוך התחום), ועי' שי"ק עירובין פ"ה ה"ג.</ref>. ויש שכתבו בדעת ראשונים להלכה שמקדרים במדידת תחום ערי המקלט<ref>עי' שי"ק שם, בד' הרמב"ם רוצח פ"ח הי"א, שהשמיט הדין שאין מקדרים, ועי"ש הטעם, ועי' קר"א עירובין נח ב שתמה על דבריו. ועי' מנ"ח סוף מ' תח ורש"ש עירובין שם.</ref>. | מדידת תחום ערי המקלט, לקליטת הרוצחים, אין מקדרים בה - להבליע בחבל המדידה את מקצת המדרון בהרים ובגאיות<ref>עי' רש"י עירובין לה ב ד"ה בזו, וריטב"א ומאירי שם, וע"ע תחומין.</ref>, אלא מודדים את ההרים והגאיות כמו שהם אף על פי שהמדרון מרבה את המדה והתחום מצטמצם<ref>עי' רש"י שם ד"ה אין.</ref> - שאין מקדרים אלא במדידה של דבריהם, וקליטת תחום ערי המקלט מן התורה היא<ref>עי' רב נחמן בשם רבה בר אבוה בעירובין לה ב ורש"י שם ד"ה וכן, וש"נ. ועי' ר"י מלוניל עירובין נח ב (יז א) הטעם, שאין להקל בשל תורה (והיינו לכאו' להקל על הרוצח שרשאי לצאת תוך התחום), ועי' שי"ק עירובין פ"ה ה"ג.</ref>. ויש שכתבו בדעת ראשונים להלכה שמקדרים במדידת תחום ערי המקלט<ref>עי' שי"ק שם, בד' הרמב"ם רוצח פ"ח הי"א, שהשמיט הדין שאין מקדרים, ועי"ש הטעם, ועי' קר"א עירובין נח ב שתמה על דבריו. ועי' מנ"ח סוף מ' תח ורש"ש עירובין שם.</ref>. | ||
| שורה 173: | שורה 165: | ||
על קליטת אילן שעיקרו בתוך תחום עיר המקלט ונופו נוטה לחוץ, או להיפך, ע"ע נוף ועיקר. | על קליטת אילן שעיקרו בתוך תחום עיר המקלט ונופו נוטה לחוץ, או להיפך, ע"ע נוף ועיקר. | ||
אין בה זקנים | ==== אין בה זקנים ==== | ||
עיר מקלט שאין בה זקנים, נחלקו ר' אמי ור' אסי אם קולטת, אחד מהם אמר, וכן אמר ר' אלעזר, שאינה קולטת - ומשתדלים להעמיד זקנים בעיר מקלט כדי שתקלוט<ref>מאירי מכות י ב.</ref> - שנאמר בספר יהושע: ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו<ref>יהושע כ ד.</ref>, הרי שצריך שיהיו בה זקנים<ref>מכות שם. ועי' ערל"נ מכות שם, שהלכה למשה מסיני היא, והסמיכה יהושע על הכתוב, שאל"כ אין נביא רשאי לחדש דבר, ע"ע נביא וע' הלכה למשה מסיני ציון 41 ואילך.</ref>, ואחד מהם אמר שקולטת, שלא נאמר שיהיו זקנים בעיר אלא למצוה בעלמא<ref>מכות שם, ועי' רש"י שם ד"ה מצוה.</ref>. להלכה עיר שאין בה זקנים אינה קולטת<ref>רמב"ם רוצח פ"ז ה"ו.</ref>. זקנים שצריך שיהיו בעיר המקלט, יש מפרשים שהם זקנים ממש<ref>עי' דינא דחיי ע' עו, בד' הרמב"ם שם וסמ"ג שם שסתמו בלשונם שיהיו בה זקנים ולא פירשו שיהיה בי"ד, ועי' כנה"ג לשונות הרמב"ם (סוף או"ח) רוצח שם, בד' הרמב"ם; קר"א סוטה מה ב, בד' הרמב"ם שם, ועי"ש הוכחות נוספות לשיטת הרמב"ם; ערה"ש חו"מ סי' תכה.</ref>, והיינו שני זקנים לכל הפחות, שמיעוט רבים שנים<ref>דינא דחיי שם.</ref>, ומהם שנתנו טעם לדבר, שצריך להשגיח על הרוצח בעין חמלה שלא יפגע בו גואל-הדם*, וזקנים שיש להם נשיאות פנים ודבריהם נשמעים הם המסוגלים לזה<ref>ערוה"ש שם.</ref>, ויש מפרשים שהם זקני בית-דין*<ref>עי' תוס' מכות שם ד"ה חד; עי' אחרונים דלהלן בד' הרמב"ם. ועי' תוס' סנהדרין יד א ד"ה יכול.</ref>, מהם שכתבו שצריך שיהיה בעיר בית דין של עשרים ושלשה<ref>עי' דינא דחיי וכנה"ג שם; ערל"נ מכות שם, בד' הרמב"ם.</ref>, שהרי בית דין של שלשה יש בכל עיר ועיר<ref>ע"ע בית דין ציון 1 ואילך.</ref>, ולא הוצרכו ללמוד לעיר מקלט אלא שיהיה בה בית דין של עשרים ושלשה<ref>ערל"נ שם.</ref>, ומהם שכתבו שדי שיהיה בעיר המקלט בית דין של שלשה<ref>מרכה"מ רוצח פ"ט ה"ד, בד' הרמב"ם שם פ"ז ששינה לשונו ממש"כ בעגלה ערופה רוצח פ"ט שם שיהיו בי"ד של כ"ג; עי' מנ"ח מ' תי, בד' הרמב"ם שם.</ref>. היו בעיר זקנים בשעה שנקלט בה הרוצח, ונסתלקו לאחר מכן, צדדו אחרונים שעדיין העיר קולטת אותו, שלא נאמר שצריך שיהיו בעיר זקנים אלא בשעת בריחת הרוצח אליה<ref>מנ"ח מ' תי, ע"פ לשון הכתוב הנ"ל ביהושע, שממנו למדו שצריך זקנים, ועי"ש שעדיין צ"ע בזה.</ref>. | עיר מקלט שאין בה זקנים, נחלקו ר' אמי ור' אסי אם קולטת, אחד מהם אמר, וכן אמר ר' אלעזר, שאינה קולטת - ומשתדלים להעמיד זקנים בעיר מקלט כדי שתקלוט<ref>מאירי מכות י ב.</ref> - שנאמר בספר יהושע: ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו<ref>יהושע כ ד.</ref>, הרי שצריך שיהיו בה זקנים<ref>מכות שם. ועי' ערל"נ מכות שם, שהלכה למשה מסיני היא, והסמיכה יהושע על הכתוב, שאל"כ אין נביא רשאי לחדש דבר, ע"ע נביא וע' הלכה למשה מסיני ציון 41 ואילך.</ref>, ואחד מהם אמר שקולטת, שלא נאמר שיהיו זקנים בעיר אלא למצוה בעלמא<ref>מכות שם, ועי' רש"י שם ד"ה מצוה.</ref>. להלכה עיר שאין בה זקנים אינה קולטת<ref>רמב"ם רוצח פ"ז ה"ו.</ref>. זקנים שצריך שיהיו בעיר המקלט, יש מפרשים שהם זקנים ממש<ref>עי' דינא דחיי ע' עו, בד' הרמב"ם שם וסמ"ג שם שסתמו בלשונם שיהיו בה זקנים ולא פירשו שיהיה בי"ד, ועי' כנה"ג לשונות הרמב"ם (סוף או"ח) רוצח שם, בד' הרמב"ם; קר"א סוטה מה ב, בד' הרמב"ם שם, ועי"ש הוכחות נוספות לשיטת הרמב"ם; ערה"ש חו"מ סי' תכה.</ref>, והיינו שני זקנים לכל הפחות, שמיעוט רבים שנים<ref>דינא דחיי שם.</ref>, ומהם שנתנו טעם לדבר, שצריך להשגיח על הרוצח בעין חמלה שלא יפגע בו גואל-הדם*, וזקנים שיש להם נשיאות פנים ודבריהם נשמעים הם המסוגלים לזה<ref>ערוה"ש שם.</ref>, ויש מפרשים שהם זקני בית-דין*<ref>עי' תוס' מכות שם ד"ה חד; עי' אחרונים דלהלן בד' הרמב"ם. ועי' תוס' סנהדרין יד א ד"ה יכול.</ref>, מהם שכתבו שצריך שיהיה בעיר בית דין של עשרים ושלשה<ref>עי' דינא דחיי וכנה"ג שם; ערל"נ מכות שם, בד' הרמב"ם.</ref>, שהרי בית דין של שלשה יש בכל עיר ועיר<ref>ע"ע בית דין ציון 1 ואילך.</ref>, ולא הוצרכו ללמוד לעיר מקלט אלא שיהיה בה בית דין של עשרים ושלשה<ref>ערל"נ שם.</ref>, ומהם שכתבו שדי שיהיה בעיר המקלט בית דין של שלשה<ref>מרכה"מ רוצח פ"ט ה"ד, בד' הרמב"ם שם פ"ז ששינה לשונו ממש"כ בעגלה ערופה רוצח פ"ט שם שיהיו בי"ד של כ"ג; עי' מנ"ח מ' תי, בד' הרמב"ם שם.</ref>. היו בעיר זקנים בשעה שנקלט בה הרוצח, ונסתלקו לאחר מכן, צדדו אחרונים שעדיין העיר קולטת אותו, שלא נאמר שצריך שיהיו בעיר זקנים אלא בשעת בריחת הרוצח אליה<ref>מנ"ח מ' תי, ע"פ לשון הכתוב הנ"ל ביהושע, שממנו למדו שצריך זקנים, ועי"ש שעדיין צ"ע בזה.</ref>. | ||
רובה רוצחים | ==== רובה רוצחים ==== | ||
עיר מקלט שרובה רוצחים אינה קולטת, שנאמר בספר יהושע: ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו<ref>יהושע כ ד.</ref>, ולא שהושוו דבריהם לדבריו<ref>ר' אלעזר במכות י ב; רמב"ם רוצח פ"ז ה"ו. ועי' ערל"נ מכות שם, שהלכה למשה מסיני היא, והסמיכה יהושע על הכתוב, שאל"כ אין נביא רשאי לחדש דבר, ע"ע נביא וע' הלכה למשה מסיני ציון 41 ואילך. ועי' ערל"נ שם שצידד שאנשי העיר לענין זה הם כל מי שדר בה י"ב חודש. ועי' כס"מ רוצח שם, שגי' הראב"ד ברמב"ם: עיר שיש בה רוצחים, והיא גי' מוטעית, ועי' סמ"ג ע' עה שהעתיק כגי' הראב"ד, ועי' דינא דחיי לסמ"ג שם וערל"נ שם.</ref>, ואף על פי שהזקנים עצמם אינם רוצחים, מאחר שרוב אנשי העיר רוצחים והזקנים מן המיעוט, נגררים הם אחר הרוב<ref>ערל"נ שם. ועי' שיח יצחק מכות שם שפי' באופ"א, ועי' שפ"א שם שנתקשה בדבר.</ref>. ומן האחרונים יש שכתבו בדעת ראשונים שאפילו אם אין רוב אנשי העיר רוצחים, כל שמצויים בה רוצחים רבים אינה קולטת<ref>לחם יהודה רוצח שם בד' הראב"ד שם, ושם שאף הרמב"ם מודה בזה.</ref>. היו זקני העיר עצמם רוצחים, צדדו אחרונים שאפילו אם רוב אנשי העיר אינם רוצחים, אינה קולטת, מאחר שהושוו דברי זקני העיר לדברי הרוצח<ref>ערל"נ שם. ועי"ש שיתכן דבר זה לסוברים שרוצח בשוגג כשר לדון, ועי' ציון 286 שי"ס שזקני העיר היינו זקנים ממש, ולפ"ז יתכן לד"ה שיהיו רוצחים.</ref>. עיר שרובה רוצחים, שאינה קולטת, כתבו אחרונים בדעת ראשונים שבכלל הרוב בין רוצחים במזיד ובין רוצחים בשוגג<ref>ערל"נ שם בד' הריטב"א; עי' מנ"ח מ' תי. ועי' ערל"נ שם שצידד שרוצחים במזיד אינם בכלל הרוב מפני שלא הושוו דבריהם לדבריו שהרג בשוגג.</ref>. היו בעיר רוצחים בשוגג שכבר נתכפרו במיתת כהן גדול ונפטרו מגלותם, כתבו אחרונים שמכל מקום מצטרפים הם לרוב רוצחים, שאף אלו רוצחים הם<ref>מנ"ח שם: נראה.</ref>. ולא תושבי העיר הקבועים בלבד מצטרפים לרוב, אלא אפילו עיר מקלט שנעשתה רובה רוצחים מחמת הרוצחים שגלו אליה, הרי זו בכלל עיר שרובה רוצחים שאינה קולטת<ref>ערל"נ שם. ועי' שפ"א שם שצידד שלא אמרו אלא שכשיש בעיר מתחילה רוב רוצחים אין עושים אותה לעיר מקלט.</ref>. נעשית העיר רובה רוצחים מחמת הרוצח המבקש להיקלט בה, כתבו אחרונים שהיא קולטתו, מאחר שלא היתה רובה רוצחים קודם בואו<ref>מנ"ח שם: נראה; שיח יצחק מכות שם, ועי"ש טעמו כיון שבלעדיו אין רובם רוצחים הרי שלא הושוו דבריהם לדבריו; צ"פ תרומות פ"א ה"א בהשמטה, בד' הראב"ד רוצח שם, ומ' טעמו מפני שבלעדי הרוצח ראויה העיר לקלוט.</ref>, ויש שכתבו בדעת ראשונים שאינה קולטתו, שהרוצח מצטרף לרוב ושוב אינו קלוט<ref>צ"פ שם בד' הרמב"ם.</ref>. לא היתה העיר רובה רוצחים בשעה שנקלט בה הרוצח, ונעשתה רובה רוצחים לאחר מכן, צדדו אחרונים שעדיין העיר קולטת אותו, שלא נאמר שצריך שלא תהיה העיר רובה רוצחים אלא בשעת בריחת הרוצח אליה<ref>מנ"ח שם, ע"פ לשון הכתוב הנ"ל ביהושע, שממנו למדו שלא תהיה רובה רוצחים, ועי"ש שעדיין צ"ע בזה.</ref>. | עיר מקלט שרובה רוצחים אינה קולטת, שנאמר בספר יהושע: ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו<ref>יהושע כ ד.</ref>, ולא שהושוו דבריהם לדבריו<ref>ר' אלעזר במכות י ב; רמב"ם רוצח פ"ז ה"ו. ועי' ערל"נ מכות שם, שהלכה למשה מסיני היא, והסמיכה יהושע על הכתוב, שאל"כ אין נביא רשאי לחדש דבר, ע"ע נביא וע' הלכה למשה מסיני ציון 41 ואילך. ועי' ערל"נ שם שצידד שאנשי העיר לענין זה הם כל מי שדר בה י"ב חודש. ועי' כס"מ רוצח שם, שגי' הראב"ד ברמב"ם: עיר שיש בה רוצחים, והיא גי' מוטעית, ועי' סמ"ג ע' עה שהעתיק כגי' הראב"ד, ועי' דינא דחיי לסמ"ג שם וערל"נ שם.</ref>, ואף על פי שהזקנים עצמם אינם רוצחים, מאחר שרוב אנשי העיר רוצחים והזקנים מן המיעוט, נגררים הם אחר הרוב<ref>ערל"נ שם. ועי' שיח יצחק מכות שם שפי' באופ"א, ועי' שפ"א שם שנתקשה בדבר.</ref>. ומן האחרונים יש שכתבו בדעת ראשונים שאפילו אם אין רוב אנשי העיר רוצחים, כל שמצויים בה רוצחים רבים אינה קולטת<ref>לחם יהודה רוצח שם בד' הראב"ד שם, ושם שאף הרמב"ם מודה בזה.</ref>. היו זקני העיר עצמם רוצחים, צדדו אחרונים שאפילו אם רוב אנשי העיר אינם רוצחים, אינה קולטת, מאחר שהושוו דברי זקני העיר לדברי הרוצח<ref>ערל"נ שם. ועי"ש שיתכן דבר זה לסוברים שרוצח בשוגג כשר לדון, ועי' ציון 286 שי"ס שזקני העיר היינו זקנים ממש, ולפ"ז יתכן לד"ה שיהיו רוצחים.</ref>. עיר שרובה רוצחים, שאינה קולטת, כתבו אחרונים בדעת ראשונים שבכלל הרוב בין רוצחים במזיד ובין רוצחים בשוגג<ref>ערל"נ שם בד' הריטב"א; עי' מנ"ח מ' תי. ועי' ערל"נ שם שצידד שרוצחים במזיד אינם בכלל הרוב מפני שלא הושוו דבריהם לדבריו שהרג בשוגג.</ref>. היו בעיר רוצחים בשוגג שכבר נתכפרו במיתת כהן גדול ונפטרו מגלותם, כתבו אחרונים שמכל מקום מצטרפים הם לרוב רוצחים, שאף אלו רוצחים הם<ref>מנ"ח שם: נראה.</ref>. ולא תושבי העיר הקבועים בלבד מצטרפים לרוב, אלא אפילו עיר מקלט שנעשתה רובה רוצחים מחמת הרוצחים שגלו אליה, הרי זו בכלל עיר שרובה רוצחים שאינה קולטת<ref>ערל"נ שם. ועי' שפ"א שם שצידד שלא אמרו אלא שכשיש בעיר מתחילה רוב רוצחים אין עושים אותה לעיר מקלט.</ref>. נעשית העיר רובה רוצחים מחמת הרוצח המבקש להיקלט בה, כתבו אחרונים שהיא קולטתו, מאחר שלא היתה רובה רוצחים קודם בואו<ref>מנ"ח שם: נראה; שיח יצחק מכות שם, ועי"ש טעמו כיון שבלעדיו אין רובם רוצחים הרי שלא הושוו דבריהם לדבריו; צ"פ תרומות פ"א ה"א בהשמטה, בד' הראב"ד רוצח שם, ומ' טעמו מפני שבלעדי הרוצח ראויה העיר לקלוט.</ref>, ויש שכתבו בדעת ראשונים שאינה קולטתו, שהרוצח מצטרף לרוב ושוב אינו קלוט<ref>צ"פ שם בד' הרמב"ם.</ref>. לא היתה העיר רובה רוצחים בשעה שנקלט בה הרוצח, ונעשתה רובה רוצחים לאחר מכן, צדדו אחרונים שעדיין העיר קולטת אותו, שלא נאמר שצריך שלא תהיה העיר רובה רוצחים אלא בשעת בריחת הרוצח אליה<ref>מנ"ח שם, ע"פ לשון הכתוב הנ"ל ביהושע, שממנו למדו שלא תהיה רובה רוצחים, ועי"ש שעדיין צ"ע בזה.</ref>. | ||
שלא לדעת | ==== שלא לדעת ==== | ||
ערי המקלט קולטות בין לדעת ובין שלא לדעת<ref>אביי במכות י א; רמב"ם רוצח פ"ח ה"י. ועי' ערל"נ שם הטעם.</ref>, שאפילו נכנס אל העיר במקרה שלא בכוונת קליטה<ref>מאירי מכות שם, ויע' רש"י שם ד"ה בין.</ref>, שלא ידע שקולטת<ref>רש"י שם.</ref>, או שהיה סבור שהיא עיר אחרת<ref>מאירי שם.</ref>, או שנכנס כשהוא ישן, בכתף אחרים או על גבי בהמה<ref>ריטב"א מכות שם.</ref>, הואיל ונכנס בה נקלט<ref>רמב"ם שם. ועי' שפ"א מכות ט ב ושיח יצחק שם י א, שפירשו באופ"א.</ref>. על קליטת שאר ערי-הלויים* שאינה אלא לדעת, ע"ע להלן: קליטת ערי הלויים<ref>ציון 474.</ref>. | ערי המקלט קולטות בין לדעת ובין שלא לדעת<ref>אביי במכות י א; רמב"ם רוצח פ"ח ה"י. ועי' ערל"נ שם הטעם.</ref>, שאפילו נכנס אל העיר במקרה שלא בכוונת קליטה<ref>מאירי מכות שם, ויע' רש"י שם ד"ה בין.</ref>, שלא ידע שקולטת<ref>רש"י שם.</ref>, או שהיה סבור שהיא עיר אחרת<ref>מאירי שם.</ref>, או שנכנס כשהוא ישן, בכתף אחרים או על גבי בהמה<ref>ריטב"א מכות שם.</ref>, הואיל ונכנס בה נקלט<ref>רמב"ם שם. ועי' שפ"א מכות ט ב ושיח יצחק שם י א, שפירשו באופ"א.</ref>. על קליטת שאר ערי-הלויים* שאינה אלא לדעת, ע"ע להלן: קליטת ערי הלויים<ref>ציון 474.</ref>. | ||
גוי | ==== גוי ==== | ||
גויים, אין ערי המקלט קולטות אותם<ref>ר"ה לספרי דלהלן; רמב"ם רוצח פ"ה ה"ד ומלכים פ"י ה"א.</ref>, אפילו גוי שהרג גוי בשגגה<ref>עי' מכות שם; רמב"ם רוצח שם.</ref>, שנאמר: תבדיל לך<ref>דברים יט ב.</ref>, ולא לאחרים<ref>ספרי שופטים קפ, ועי' ר"ה שם.</ref>, ובספרי זוטא אמרו: ערי מקלט תהיינה לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם<ref>במדבר לה יד-טו.</ref>, פרט לגוים<ref>ספ"ז לה יד; רמב"ם שם.</ref>. על דינו של גוי שהרג, את ישראל או את גוי חברו, בשגגה, ע"ע בן נח<ref>ציון 445 ואילך.</ref> וע' רוצח. | גויים, אין ערי המקלט קולטות אותם<ref>ר"ה לספרי דלהלן; רמב"ם רוצח פ"ה ה"ד ומלכים פ"י ה"א.</ref>, אפילו גוי שהרג גוי בשגגה<ref>עי' מכות שם; רמב"ם רוצח שם.</ref>, שנאמר: תבדיל לך<ref>דברים יט ב.</ref>, ולא לאחרים<ref>ספרי שופטים קפ, ועי' ר"ה שם.</ref>, ובספרי זוטא אמרו: ערי מקלט תהיינה לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם<ref>במדבר לה יד-טו.</ref>, פרט לגוים<ref>ספ"ז לה יד; רמב"ם שם.</ref>. על דינו של גוי שהרג, את ישראל או את גוי חברו, בשגגה, ע"ע בן נח<ref>ציון 445 ואילך.</ref> וע' רוצח. | ||
גר תושב | ==== גר תושב ==== | ||
גרי תושב, ערי המקלט קולטות אותם<ref>עי' משנה מכות ח ב; עי' רמב"ם רוצח פ"ה ה"ג.</ref>, שנאמר: ולגר ולתושב בתוכם<ref>במדבר לה טו. עי' שם ב; ספרי מסעי קס.</ref>, והיינו גר-תושב* שהרג את גר תושב<ref>עי' משנה שם; רב כהנא שם ב; רמב"ם שם.</ref> - או שהרג עבד<ref>רמב"ם שם. עי' כס"מ ומרכה"מ שם, וע"ע גר תושב ציון 214 ואילך.</ref> - אבל גר תושב שהרג ישראל אין ערי המקלט קולטות אותו - ועל דינו ע"ע גר תושב<ref>ציון 194 ואילך.</ref> - שנאמר: והיו לכם הערים למקלט<ref>במדבר לה יב.</ref>, לכם ולא לגרים<ref>מכות ט א.</ref>. | גרי תושב, ערי המקלט קולטות אותם<ref>עי' משנה מכות ח ב; עי' רמב"ם רוצח פ"ה ה"ג.</ref>, שנאמר: ולגר ולתושב בתוכם<ref>במדבר לה טו. עי' שם ב; ספרי מסעי קס.</ref>, והיינו גר-תושב* שהרג את גר תושב<ref>עי' משנה שם; רב כהנא שם ב; רמב"ם שם.</ref> - או שהרג עבד<ref>רמב"ם שם. עי' כס"מ ומרכה"מ שם, וע"ע גר תושב ציון 214 ואילך.</ref> - אבל גר תושב שהרג ישראל אין ערי המקלט קולטות אותו - ועל דינו ע"ע גר תושב<ref>ציון 194 ואילך.</ref> - שנאמר: והיו לכם הערים למקלט<ref>במדבר לה יב.</ref>, לכם ולא לגרים<ref>מכות ט א.</ref>. | ||
גר תושב שלא לדעת | ==== גר תושב שלא לדעת ==== | ||
גרי תושב הנקלטים בערי מקלט<ref>עי' לעיל.</ref>, מן האחרונים יש שצדדו שאינם נקלטים אלא לדעת - ואינם כישראל הנקלטים בין לדעת ובין שלא לדעת<ref>עי' ציון 306 ואילך.</ref> - ולפיכך נאמר: שש ערי מקלט תהיינה לכם<ref>במדבר לה יג.</ref>, והיינו לישראל דוקא עומדות הן לשמש ערי מקלט אפילו כשנכנס אליהן בלא כוונה להציל את עצמו, ושוב נאמר: לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט<ref>במדבר שם טו.</ref>, שמשמע דוקא כשמכוין להמלט לשם על נפשו<ref>עי' משך חכמה במדבר לה יג.</ref>. | גרי תושב הנקלטים בערי מקלט<ref>עי' לעיל.</ref>, מן האחרונים יש שצדדו שאינם נקלטים אלא לדעת - ואינם כישראל הנקלטים בין לדעת ובין שלא לדעת<ref>עי' ציון 306 ואילך.</ref> - ולפיכך נאמר: שש ערי מקלט תהיינה לכם<ref>במדבר לה יג.</ref>, והיינו לישראל דוקא עומדות הן לשמש ערי מקלט אפילו כשנכנס אליהן בלא כוונה להציל את עצמו, ושוב נאמר: לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט<ref>במדבר שם טו.</ref>, שמשמע דוקא כשמכוין להמלט לשם על נפשו<ref>עי' משך חכמה במדבר לה יג.</ref>. | ||
| שורה 199: | שורה 191: | ||
על מהות הקליטה בערי המקלט והצלתה את הרוצח מיד גואל-הדם*, ע"ע גואל הדם<ref>ציון 76 ואילך.</ref>. על גדרי הרציחה שקליטה בערי מקלט מועילה לה, ע"ע הנ"ל וע' רוצח. על קליטתו של תושב עיר מקלט שרצח, או רוצח שגלה לעיר מקלט וחזר ורצח, ע"ע גלות<ref>ציון 142 ואילך. ועי' מנ"ח מ' תי, ברוצח שיצא מעיר מקלטו לעיר מקלט אחרת, אם קולטתו.</ref>. | על מהות הקליטה בערי המקלט והצלתה את הרוצח מיד גואל-הדם*, ע"ע גואל הדם<ref>ציון 76 ואילך.</ref>. על גדרי הרציחה שקליטה בערי מקלט מועילה לה, ע"ע הנ"ל וע' רוצח. על קליטתו של תושב עיר מקלט שרצח, או רוצח שגלה לעיר מקלט וחזר ורצח, ע"ע גלות<ref>ציון 142 ואילך. ועי' מנ"ח מ' תי, ברוצח שיצא מעיר מקלטו לעיר מקלט אחרת, אם קולטתו.</ref>. | ||
== '''דיניהן''' == | |||
==== ראויות למחיה ==== | |||
=== | |||
כמה דינים נאמרו בערי המקלט כדי שתהיינה ראויות למחייתם של הגולים, שכן דרשו: ונס את אחת מן הערים האל וחי<ref>דברים ד מב.</ref>, עשה לו דבר שתהיה לו חיות<ref>ר' יצחק במכות י א.</ref>, ובמדרש תנאים דרשו: הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי<ref>דברים יט ה.</ref>, עשה לו שיחיה<ref>מדרש תנאים דברים שם.</ref>, ועוד יש שדרשו: אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש, אמר הקדוש ברוך הוא למשה הזרח שמש לרוצחים<ref>ר' שמלאי במכות שם.</ref>, להכין להם חיותם<ref>רש"י מכות שם ד"ה הזרח. ועי' מהרש"א ח"א שם שתמה מדוע הוצרכו לדרשה זו, ועי' פרחי כהונה שם.</ref>. אין מושיבים את ערי המקלט, אלא במקום מים<ref>ברייתא מכות שם; ברייתא ירושלמי מכות פ"ב ה"ו; תוספתא מכות פ"ב; מדרש תנאים שם. ועי' חזו"י לתוספתא שם, שדין זה נוהג למעשה בעיר שמפרישים תחת עיר מקלט שנפלה, עי' ציון 62, וכן בערי המקלט שמוסיפים לע"ל, עי' ציון 72.</ref>, ואם אין שם מים - בשעת בחירתן<ref>עי' רש"י שם ד"ה ואם אין; מאירי שם.</ref>, או שנפסק מעין שהיה בהן<ref>מאירי שם; ריטב"א שם.</ref> - מביאים לתוכן מים<ref>ברייתא מכות שם וירושלמי שם ותוספתא שם, ובתוספתא שבד' וילנא: כורים להם מים, ועי' חס"ד שם; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ח.</ref>, שעושים להן אמות מים מנהרות רחוקים<ref>רש"י שם ד"ה ואם אין.</ref>. אין מושיבים אותן אלא במקום שווקים<ref>ברייתא מכות שם; ברייתא ירושלמי שם: על השוק; תוספתא שם: במקום שיש שוק; מדרש תנאים שם; רמב"ם שם.</ref> - שימצאו מזונות לקנות<ref>רש"י שם ד"ה במקום שווקים.</ref> - ואם אין שם שוק עושים לשם שוק<ref>ברייתא בירושלמי ותוספתא שם.</ref>. ואין מושיבים אותן אלא במקום אוכלוסין<ref>ברייתא מכות שם ובירושלמי שם ובתוספתא שם; רמב"ם שם.</ref> - שיהיו כפרים וישוב סמוכים להן<ref>רש"י שם ד"ה במקום אוכלוסין.</ref>, ויש מפרשים שיהיו שם גבורי חיל לשמור את העיר<ref>מאירי שם.</ref>, שמא יבואו הרבה גואלי דם בכח<ref>רש"י ומאירי שם.</ref> - אם אין שם אוכלוסין, מביאים לשם<ref>ברייתא בירושלמי שם.</ref>, נתמעטו אוכלוסיהן, מוסיפים עליהם<ref>ברייתא מכות שם; תוספתא שם: מביאים אחרים ומושיבים תחתיהם; רמב"ם שם.</ref>. נתמעטו דיוריהן - והיינו המון העם שבהן<ref>מאירי שם.</ref> - מכניסין לתוכן כהנים לויים וישראלים<ref>ברייתא מכות שם ותוספתא שם; רמב"ם שם. ועי' ברייתא ירושלמי שם.</ref>, יש מפרשים הטעם כדי שתהיינה הערים בינוניות ולא קטנות<ref>קה"ע מכות שם. ועי' ציון 147.</ref>, ויש מפרשים שלא תהיה העיר רובה רוצחים<ref>צ"פ תרומות פ"א ה"א ומהדו"ת ע"ז פ"ד ה"ב; שיח יצחק מכות שם. ועי' ציון 296.</ref>, ואין מביאים לתוכה אנשים שאינם מיוחסים, אלא כהנים לויים וישראלים דוקא<ref>עי' ריטב"א דלהלן; עי' חס"ד שם.</ref>, לפי שיש בהם מדות ענוה ורחמנות ולא יהיו שופכי דמים, וגם לא ימסרו את הרוצח ביד גואל הדם, ועוד, שאם יצטרכו לסמוך שם בית דין ימצאו אנשים כשרים לסמוך<ref>ריטב"א שם בשם רמ"ה, ועי' ערל"נ שם.</ref>. ויש מפרשים שמביאים בדוקא הן כהנים והן לויים והן ישראלים - אף על פי שערי המקלט הן ערי כהנים או לויים<ref>עי' ציון 408 ואילך.</ref> - כדי שרוצחים כהנים לויים וישראלים ימצאו שם אנשים שדעתם קרובה אליהם<ref>ערל"נ שם.</ref>. | כמה דינים נאמרו בערי המקלט כדי שתהיינה ראויות למחייתם של הגולים, שכן דרשו: ונס את אחת מן הערים האל וחי<ref>דברים ד מב.</ref>, עשה לו דבר שתהיה לו חיות<ref>ר' יצחק במכות י א.</ref>, ובמדרש תנאים דרשו: הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי<ref>דברים יט ה.</ref>, עשה לו שיחיה<ref>מדרש תנאים דברים שם.</ref>, ועוד יש שדרשו: אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש, אמר הקדוש ברוך הוא למשה הזרח שמש לרוצחים<ref>ר' שמלאי במכות שם.</ref>, להכין להם חיותם<ref>רש"י מכות שם ד"ה הזרח. ועי' מהרש"א ח"א שם שתמה מדוע הוצרכו לדרשה זו, ועי' פרחי כהונה שם.</ref>. אין מושיבים את ערי המקלט, אלא במקום מים<ref>ברייתא מכות שם; ברייתא ירושלמי מכות פ"ב ה"ו; תוספתא מכות פ"ב; מדרש תנאים שם. ועי' חזו"י לתוספתא שם, שדין זה נוהג למעשה בעיר שמפרישים תחת עיר מקלט שנפלה, עי' ציון 62, וכן בערי המקלט שמוסיפים לע"ל, עי' ציון 72.</ref>, ואם אין שם מים - בשעת בחירתן<ref>עי' רש"י שם ד"ה ואם אין; מאירי שם.</ref>, או שנפסק מעין שהיה בהן<ref>מאירי שם; ריטב"א שם.</ref> - מביאים לתוכן מים<ref>ברייתא מכות שם וירושלמי שם ותוספתא שם, ובתוספתא שבד' וילנא: כורים להם מים, ועי' חס"ד שם; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ח.</ref>, שעושים להן אמות מים מנהרות רחוקים<ref>רש"י שם ד"ה ואם אין.</ref>. אין מושיבים אותן אלא במקום שווקים<ref>ברייתא מכות שם; ברייתא ירושלמי שם: על השוק; תוספתא שם: במקום שיש שוק; מדרש תנאים שם; רמב"ם שם.</ref> - שימצאו מזונות לקנות<ref>רש"י שם ד"ה במקום שווקים.</ref> - ואם אין שם שוק עושים לשם שוק<ref>ברייתא בירושלמי ותוספתא שם.</ref>. ואין מושיבים אותן אלא במקום אוכלוסין<ref>ברייתא מכות שם ובירושלמי שם ובתוספתא שם; רמב"ם שם.</ref> - שיהיו כפרים וישוב סמוכים להן<ref>רש"י שם ד"ה במקום אוכלוסין.</ref>, ויש מפרשים שיהיו שם גבורי חיל לשמור את העיר<ref>מאירי שם.</ref>, שמא יבואו הרבה גואלי דם בכח<ref>רש"י ומאירי שם.</ref> - אם אין שם אוכלוסין, מביאים לשם<ref>ברייתא בירושלמי שם.</ref>, נתמעטו אוכלוסיהן, מוסיפים עליהם<ref>ברייתא מכות שם; תוספתא שם: מביאים אחרים ומושיבים תחתיהם; רמב"ם שם.</ref>. נתמעטו דיוריהן - והיינו המון העם שבהן<ref>מאירי שם.</ref> - מכניסין לתוכן כהנים לויים וישראלים<ref>ברייתא מכות שם ותוספתא שם; רמב"ם שם. ועי' ברייתא ירושלמי שם.</ref>, יש מפרשים הטעם כדי שתהיינה הערים בינוניות ולא קטנות<ref>קה"ע מכות שם. ועי' ציון 147.</ref>, ויש מפרשים שלא תהיה העיר רובה רוצחים<ref>צ"פ תרומות פ"א ה"א ומהדו"ת ע"ז פ"ד ה"ב; שיח יצחק מכות שם. ועי' ציון 296.</ref>, ואין מביאים לתוכה אנשים שאינם מיוחסים, אלא כהנים לויים וישראלים דוקא<ref>עי' ריטב"א דלהלן; עי' חס"ד שם.</ref>, לפי שיש בהם מדות ענוה ורחמנות ולא יהיו שופכי דמים, וגם לא ימסרו את הרוצח ביד גואל הדם, ועוד, שאם יצטרכו לסמוך שם בית דין ימצאו אנשים כשרים לסמוך<ref>ריטב"א שם בשם רמ"ה, ועי' ערל"נ שם.</ref>. ויש מפרשים שמביאים בדוקא הן כהנים והן לויים והן ישראלים - אף על פי שערי המקלט הן ערי כהנים או לויים<ref>עי' ציון 408 ואילך.</ref> - כדי שרוצחים כהנים לויים וישראלים ימצאו שם אנשים שדעתם קרובה אליהם<ref>ערל"נ שם.</ref>. | ||
מכירת כלי זיין | ==== מכירת כלי זיין ==== | ||
מכירת כלי זיין וכלי מצודה בערי המקלט, נחלקו תנאים בברייתא בבבלי, לפי הגירסא שלפנינו, אם היא מותרת: ר' נחמיה אומר אין מוכרים בהן כלי זיין וכלי מצודה - שמא יבוא גואל-הדם* בלא כלי זיין, כדי שלא ירגישו בו, ויקנה שם כלי זיין, או כלי מצודה שאף בהם הורגים חיות, ויהרוג את הרוצח<ref>רש"י מכות י א ד"ה כלי ואילך וריטב"א שם בדעתו.</ref> - וחכמים מתירים<ref>ברייתא מכות שם, ועי' אותה ברייתא בירושלמי ותוספתא שם.</ref>. לגירסת אותה ברייתא בירושלמי ובתוספתא, וכן גירסת כמה ראשונים גם בבבלי, לא נחלקו ר' נחמיה וחכמים במכירת כלי זיין וכלי מצודה<ref>עי' ירושלמי מכות פ"ב ה"ו ותוספתא מכות פ"ב, ועי' ריטב"א ומאירי מכות שם.</ref>, וצידדו אחרונים, וכן נראה מדברי ראשונים, שמכירת כלי זיין וכלי מצודה אסורה לדברי הכל<ref>עי' יפ"ע מכות שם בד' הירושלמי, ועי' מאירי שבציון 368.</ref>. ואף אותה ששנינו שאין פורסים בתוך ערי המקלט מצודות ואין מפשילים בתוכן חבלים<ref>ברייתא מכות שם.</ref>, מן הראשונים יש שפירשו הטעם - לפי גירסתם בברייתא<ref>עי' מאירי דלהלן, שגורס בברייתא שהחשש לרגל גואל הדם נאמר על מכירת כלי זכוכית, עי' ציון 389.</ref> - שכל שמצודות, או חבלים למצודות, מצויים שם, כלי זיין מצויים שם, ושמא יבא גואל הדם בהתנכרות ויקנה שם כלי זיין ויהרוג את הרוצח<ref>מאירי מכות שם. ועי' ציון 365.</ref>. ויש שפירשו שפריסת מצודות והפשלת חבלים חמורה היא ממכירת כלי זיין וכלי מצודה - ולפיכך היא אסורה גם לדעת חכמים המתירים לפי גירסתם מכירת כלי זיין<ref>עי' לעיל, ועי' מכות שם.</ref> - כי אפילו אם אין חוששים שיהרוג גואל הדם את הרוצח בכלי זיין וכלי מצודה שיקנה, שהרי אם יהרגנו ייהרג עליו<ref>ע"ע גואל הדם ציון 76.</ref>, מכל מקום חוששים שישליכנו אל מצודות או חבלים הפרוסים בעיר, כדי שייראה שמת מאליו<ref>שיח יצחק מכות שם.</ref>. על הסוברים שפריסת מצודות והפשלת חבלים אסורה מטעם אחר, עי' להלן. | מכירת כלי זיין וכלי מצודה בערי המקלט, נחלקו תנאים בברייתא בבבלי, לפי הגירסא שלפנינו, אם היא מותרת: ר' נחמיה אומר אין מוכרים בהן כלי זיין וכלי מצודה - שמא יבוא גואל-הדם* בלא כלי זיין, כדי שלא ירגישו בו, ויקנה שם כלי זיין, או כלי מצודה שאף בהם הורגים חיות, ויהרוג את הרוצח<ref>רש"י מכות י א ד"ה כלי ואילך וריטב"א שם בדעתו.</ref> - וחכמים מתירים<ref>ברייתא מכות שם, ועי' אותה ברייתא בירושלמי ותוספתא שם.</ref>. לגירסת אותה ברייתא בירושלמי ובתוספתא, וכן גירסת כמה ראשונים גם בבבלי, לא נחלקו ר' נחמיה וחכמים במכירת כלי זיין וכלי מצודה<ref>עי' ירושלמי מכות פ"ב ה"ו ותוספתא מכות פ"ב, ועי' ריטב"א ומאירי מכות שם.</ref>, וצידדו אחרונים, וכן נראה מדברי ראשונים, שמכירת כלי זיין וכלי מצודה אסורה לדברי הכל<ref>עי' יפ"ע מכות שם בד' הירושלמי, ועי' מאירי שבציון 368.</ref>. ואף אותה ששנינו שאין פורסים בתוך ערי המקלט מצודות ואין מפשילים בתוכן חבלים<ref>ברייתא מכות שם.</ref>, מן הראשונים יש שפירשו הטעם - לפי גירסתם בברייתא<ref>עי' מאירי דלהלן, שגורס בברייתא שהחשש לרגל גואל הדם נאמר על מכירת כלי זכוכית, עי' ציון 389.</ref> - שכל שמצודות, או חבלים למצודות, מצויים שם, כלי זיין מצויים שם, ושמא יבא גואל הדם בהתנכרות ויקנה שם כלי זיין ויהרוג את הרוצח<ref>מאירי מכות שם. ועי' ציון 365.</ref>. ויש שפירשו שפריסת מצודות והפשלת חבלים חמורה היא ממכירת כלי זיין וכלי מצודה - ולפיכך היא אסורה גם לדעת חכמים המתירים לפי גירסתם מכירת כלי זיין<ref>עי' לעיל, ועי' מכות שם.</ref> - כי אפילו אם אין חוששים שיהרוג גואל הדם את הרוצח בכלי זיין וכלי מצודה שיקנה, שהרי אם יהרגנו ייהרג עליו<ref>ע"ע גואל הדם ציון 76.</ref>, מכל מקום חוששים שישליכנו אל מצודות או חבלים הפרוסים בעיר, כדי שייראה שמת מאליו<ref>שיח יצחק מכות שם.</ref>. על הסוברים שפריסת מצודות והפשלת חבלים אסורה מטעם אחר, עי' להלן. | ||
דברים שאינם למחיה | ==== דברים שאינם למחיה ==== | ||
ערי המקלט אין עושים בהן מה שאינו נצרך למחיית הרוצחים הנקלטים בהן, שכן דרשו: ערי מקלט<ref>במדבר לה יא, ועוד שם להלן.</ref>, אל ייעשו גנות ופרדסים, ערי מקלט, אל ייעשו חנויות ופונדקים, ערי מקלט, אל ייעשו בית יצורה<ref>ספ"ז שם. ועי"ש שנ' שדרשו את חמש פעמים "מקלט" שנאמרו בפרשה.</ref>. ואין בהן לא אבנים<ref>מדרש תנאים דלהלן. ואולי הכוונה ל"אבניים" שיוצרים בהם כלי חרס.</ref> ולא בית זבל ולא בית צורה לא מעלות ולא ירידות ולא פרדסיות ולא מאלכיות, שנאמר: וחי<ref>דברים יט ה.</ref>, מגיד שאין שם אלא בית שווקים למחיה<ref>מדרש תנאים דברים יט ט.</ref>. בית הבד ובית הבצירה, נחלקו תנאים, לפי גירסת ברייתא בירושלמי, ויש ראשונים שגורסים כן גם בבבלי, אם עושים אותם בערי המקלט, ר' נחמיה אוסר<ref>ברייתא ירושלמי מכות פ"ב ה"ו, וכ"ג מאירי בברייתא מכות י א. ועי' חס"ד לתוספתא מכות פ"ב שמפרש כן גם בגי' התוספתא.</ref>, שלא להרגיל את רגל גואל-הדם* לשם<ref>קה"ע ופנ"מ שם.</ref>, ויש מפרשים הטעם משום שהיא מלאכת הדיוטות וכתפים, שפגיעתם מצויה, וחוששים שיכוונו להרוג את הרוצח<ref>עי' מאירי שם.</ref>, וחכמים מתירים<ref>ברייתא שם ושם.</ref>, שאינם חוששים<ref>מאירי שם; קה"ע שם.</ref>, או מפני שיש בהם צורך לחיי נפש<ref>פנ"מ שם.</ref>. ואין פורסים בתוך ערי המקלט מצודות<ref>ברייתא מכות י א; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ח. ועי' מכות שם שר' נחמיה וחכמים שבציון 363 מודים בזה.</ref>, ואין מפשילים בתוכן חבלים<ref>ברייתא שם ובירושלמי מכות פ"ב ה"ו ובתוספתא מכות פ"ב; רמב"ם שם. ועי' מכות שם שר' נחמיה וחכמים שבציון הנ"ל מודים בזה.</ref>, שלא תהא רגל גואל-הדם* מצויה שם<ref>ברייתא בבבלי שם, לפי הגי' שלפנינו שלא הוזכרה בה מכירת כלי זכוכית, ועי' מאירי שבציון 368, לפי גירסתו, שהוזכרה בברייתא מכירת כלי זכוכית, וכ"ה בירושלמי ובתוספתא, שמפרש שנאמר טעם זה על מכירת כלי זכוכית דוקא, ועי' להלן; רמב"ם שם.</ref>, כי פריסת מצודות והפשלת חבלים צריכה מקום רחב ידים, ויבואו מכל הסביבה לצורך כך<ref>ערל"נ מכות שם.</ref>, ויש מפרשים שמחמת המצודות והחבלים יבואו בני אדם תדיר לקנות חיות עופות ודגים שניצודו שם<ref>חס"ד לתוספתא שם.</ref>, ויש ראשונים שפירשו שזה לשמירת הרוצחים שתהיה העיר פנויה ולא יכשל הרוצח בדבר אם יבא לשם גואל הדם<ref>ס' הבתים מגדל דוד מ' קעד: אפשר.</ref>. ומאותו הטעם אין עושים בהן כלי זכוכית<ref>עי' ברייתא בירושלמי ותוספתא שם; מאירי שם.</ref>, והוא הדין שאר חפצים שאינם מצויים בכל מקום, שמא בסיבתם תהא רגל גואל הדם מצויה שם<ref>מאירי שם.</ref>. ונחלקו תנאים, לפי גירסא אחת בברייתא בבבלי, בבדין וכלי צודה - שהם דברים חשובים שאינם נמצאים בכל מקום<ref>ריטב"א דלהלן.</ref> - אם מוכרים אותם בערי המקלט, ר' נחמיה אוסר וחכמים מתירים<ref>עי' ריטב"א מכות שם.</ref>. | ערי המקלט אין עושים בהן מה שאינו נצרך למחיית הרוצחים הנקלטים בהן, שכן דרשו: ערי מקלט<ref>במדבר לה יא, ועוד שם להלן.</ref>, אל ייעשו גנות ופרדסים, ערי מקלט, אל ייעשו חנויות ופונדקים, ערי מקלט, אל ייעשו בית יצורה<ref>ספ"ז שם. ועי"ש שנ' שדרשו את חמש פעמים "מקלט" שנאמרו בפרשה.</ref>. ואין בהן לא אבנים<ref>מדרש תנאים דלהלן. ואולי הכוונה ל"אבניים" שיוצרים בהם כלי חרס.</ref> ולא בית זבל ולא בית צורה לא מעלות ולא ירידות ולא פרדסיות ולא מאלכיות, שנאמר: וחי<ref>דברים יט ה.</ref>, מגיד שאין שם אלא בית שווקים למחיה<ref>מדרש תנאים דברים יט ט.</ref>. בית הבד ובית הבצירה, נחלקו תנאים, לפי גירסת ברייתא בירושלמי, ויש ראשונים שגורסים כן גם בבבלי, אם עושים אותם בערי המקלט, ר' נחמיה אוסר<ref>ברייתא ירושלמי מכות פ"ב ה"ו, וכ"ג מאירי בברייתא מכות י א. ועי' חס"ד לתוספתא מכות פ"ב שמפרש כן גם בגי' התוספתא.</ref>, שלא להרגיל את רגל גואל-הדם* לשם<ref>קה"ע ופנ"מ שם.</ref>, ויש מפרשים הטעם משום שהיא מלאכת הדיוטות וכתפים, שפגיעתם מצויה, וחוששים שיכוונו להרוג את הרוצח<ref>עי' מאירי שם.</ref>, וחכמים מתירים<ref>ברייתא שם ושם.</ref>, שאינם חוששים<ref>מאירי שם; קה"ע שם.</ref>, או מפני שיש בהם צורך לחיי נפש<ref>פנ"מ שם.</ref>. ואין פורסים בתוך ערי המקלט מצודות<ref>ברייתא מכות י א; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ח. ועי' מכות שם שר' נחמיה וחכמים שבציון 363 מודים בזה.</ref>, ואין מפשילים בתוכן חבלים<ref>ברייתא שם ובירושלמי מכות פ"ב ה"ו ובתוספתא מכות פ"ב; רמב"ם שם. ועי' מכות שם שר' נחמיה וחכמים שבציון הנ"ל מודים בזה.</ref>, שלא תהא רגל גואל-הדם* מצויה שם<ref>ברייתא בבבלי שם, לפי הגי' שלפנינו שלא הוזכרה בה מכירת כלי זכוכית, ועי' מאירי שבציון 368, לפי גירסתו, שהוזכרה בברייתא מכירת כלי זכוכית, וכ"ה בירושלמי ובתוספתא, שמפרש שנאמר טעם זה על מכירת כלי זכוכית דוקא, ועי' להלן; רמב"ם שם.</ref>, כי פריסת מצודות והפשלת חבלים צריכה מקום רחב ידים, ויבואו מכל הסביבה לצורך כך<ref>ערל"נ מכות שם.</ref>, ויש מפרשים שמחמת המצודות והחבלים יבואו בני אדם תדיר לקנות חיות עופות ודגים שניצודו שם<ref>חס"ד לתוספתא שם.</ref>, ויש ראשונים שפירשו שזה לשמירת הרוצחים שתהיה העיר פנויה ולא יכשל הרוצח בדבר אם יבא לשם גואל הדם<ref>ס' הבתים מגדל דוד מ' קעד: אפשר.</ref>. ומאותו הטעם אין עושים בהן כלי זכוכית<ref>עי' ברייתא בירושלמי ותוספתא שם; מאירי שם.</ref>, והוא הדין שאר חפצים שאינם מצויים בכל מקום, שמא בסיבתם תהא רגל גואל הדם מצויה שם<ref>מאירי שם.</ref>. ונחלקו תנאים, לפי גירסא אחת בברייתא בבבלי, בבדין וכלי צודה - שהם דברים חשובים שאינם נמצאים בכל מקום<ref>ריטב"א דלהלן.</ref> - אם מוכרים אותם בערי המקלט, ר' נחמיה אוסר וחכמים מתירים<ref>עי' ריטב"א מכות שם.</ref>. | ||
קבורה בהן | ==== קבורה בהן ==== | ||
ערי המקלט אין קוברים בהן, שנאמר: ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם<ref>במדבר לה ג.</ref>, לחיים ניתנו ולא לקבורה<ref>ר' אבהו במכות יב א ובירושלמי מכות פ"ב ה"ז; רמב"ם רוצח פ"ז ה"ד. ועי' שפ"א מכות שם, במת-מצוה שקונה מקומו, ע"ע, אם נקבר בערי מקלט.</ref>, והיינו קבורת מי שאינו מחויב גלות* - כגון הלויים תושבי העיר הקבועים<ref>עי' רש"י מכות שם ד"ה לא נתנו ורמב"ם רוצח שם.</ref> - אבל המחויב גלות שמת, שדינו להיקבר בעיר מקלטו, שנאמר: אשר נס שמה<ref>במדבר לה כה.</ref>, שם תהא קבורתו<ref>ע"ע גלות ציון 113 ואילך, ושם ציון 21 ואילך.</ref>, קוברים אותו בעיר המקלט מאחר שגילה בו הכתוב<ref>מכות שם.</ref>. המחויב גלות שמת ונקבר בעיר המקלט, ומת כהן-גדול*, שרשאים להוליך עצמותיו משם<ref>ע"ע גלות ציון 201 ואילך.</ref>, נסתפקו אחרונים אם מחוייבים לפנותו משום שלא ניתנו ערי המקלט לקבורה, או שכיון שנקבר בהיתר אין חיוב לפנותו<ref>מנ"ח מ' תי, ועי"ש שמסתבר שאין חיוב.</ref>, ויש אחרונים שכתבו שכיון שבטל דין קבורתו והותר לפנותו, שוב חייבים לעשות כן, מאחר שלא ניתנו ערי המקלט לקבורה<ref>עי' שפ"א שם: יתכן; שיח יצחק מכות יא ב.</ref>. | ערי המקלט אין קוברים בהן, שנאמר: ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם<ref>במדבר לה ג.</ref>, לחיים ניתנו ולא לקבורה<ref>ר' אבהו במכות יב א ובירושלמי מכות פ"ב ה"ז; רמב"ם רוצח פ"ז ה"ד. ועי' שפ"א מכות שם, במת-מצוה שקונה מקומו, ע"ע, אם נקבר בערי מקלט.</ref>, והיינו קבורת מי שאינו מחויב גלות* - כגון הלויים תושבי העיר הקבועים<ref>עי' רש"י מכות שם ד"ה לא נתנו ורמב"ם רוצח שם.</ref> - אבל המחויב גלות שמת, שדינו להיקבר בעיר מקלטו, שנאמר: אשר נס שמה<ref>במדבר לה כה.</ref>, שם תהא קבורתו<ref>ע"ע גלות ציון 113 ואילך, ושם ציון 21 ואילך.</ref>, קוברים אותו בעיר המקלט מאחר שגילה בו הכתוב<ref>מכות שם.</ref>. המחויב גלות שמת ונקבר בעיר המקלט, ומת כהן-גדול*, שרשאים להוליך עצמותיו משם<ref>ע"ע גלות ציון 201 ואילך.</ref>, נסתפקו אחרונים אם מחוייבים לפנותו משום שלא ניתנו ערי המקלט לקבורה, או שכיון שנקבר בהיתר אין חיוב לפנותו<ref>מנ"ח מ' תי, ועי"ש שמסתבר שאין חיוב.</ref>, ויש אחרונים שכתבו שכיון שבטל דין קבורתו והותר לפנותו, שוב חייבים לעשות כן, מאחר שלא ניתנו ערי המקלט לקבורה<ref>עי' שפ"א שם: יתכן; שיח יצחק מכות יא ב.</ref>. | ||
קדימת הגולים לתושבים הקבועים | ==== קדימת הגולים לתושבים הקבועים ==== | ||
נתרבו רוצחים, עד שאין מקום לקליטתם בעיר המקלט, כתבו אחרונים שהלויים תושבי העיר הקבועים נדחים מפניהם, שהקדים הכתוב את זכותם של הגולים בערי המקלט לזכותם של הלויים בהן<ref>אוה"ח במדבר לה ו, ע"פ ל' הכתוב במדבר שם; פנים יפות שם יד. ועי' פנים יפות שם שבשאר ערי הלויים, שאף הן קולטות, עי' להלן: קליטת ערי הלויים, קודמים הלויים לגולים. ועי' עמק הנצי"ב לספרי שופטים אות לז ד"ה שלא יהא גולה.</ref>. ויש מן האחרונים שהסתפקו אם הלויים נדחים מפני הגולים<ref>עי' מנ"ח מ' תי, שלא נזכר חילוק זה בין ערי המקלט לשאר ערי הלויים.</ref>. רוצחים שנקלטו בעיר המקלט אם חייבים להעלות שכר ללויים תושבי העיר הקבועים, ע"ע גלות<ref>ציון 123 ואילך.</ref>. | נתרבו רוצחים, עד שאין מקום לקליטתם בעיר המקלט, כתבו אחרונים שהלויים תושבי העיר הקבועים נדחים מפניהם, שהקדים הכתוב את זכותם של הגולים בערי המקלט לזכותם של הלויים בהן<ref>אוה"ח במדבר לה ו, ע"פ ל' הכתוב במדבר שם; פנים יפות שם יד. ועי' פנים יפות שם שבשאר ערי הלויים, שאף הן קולטות, עי' להלן: קליטת ערי הלויים, קודמים הלויים לגולים. ועי' עמק הנצי"ב לספרי שופטים אות לז ד"ה שלא יהא גולה.</ref>. ויש מן האחרונים שהסתפקו אם הלויים נדחים מפני הגולים<ref>עי' מנ"ח מ' תי, שלא נזכר חילוק זה בין ערי המקלט לשאר ערי הלויים.</ref>. רוצחים שנקלטו בעיר המקלט אם חייבים להעלות שכר ללויים תושבי העיר הקבועים, ע"ע גלות<ref>ציון 123 ואילך.</ref>. | ||
מסים וארנוניות | ==== מסים וארנוניות ==== | ||
אין מכבידים על ערי המקלט במסים וארנוניות<ref>זי"ר בבי' ילקו"ש דלהלן.</ref>, שנאמר: תהיינה<ref>במדבר לה יא.</ref>, לחוס עליהן<ref>ילקו"ש מסעי תשפז. ומקורו בספ"ז לה יא, ושם הוא בנ"א.</ref>. | אין מכבידים על ערי המקלט במסים וארנוניות<ref>זי"ר בבי' ילקו"ש דלהלן.</ref>, שנאמר: תהיינה<ref>במדבר לה יא.</ref>, לחוס עליהן<ref>ילקו"ש מסעי תשפז. ומקורו בספ"ז לה יא, ושם הוא בנ"א.</ref>. | ||
מערי הלויים | ==== מערי הלויים ==== | ||
ששת ערי המקלט הן מערי-הלויים* שניתנו להם מנחלת בני ישראל<ref>ע"ע ערי הלויים.</ref>, כמפורש בכתוב: ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח וגו'<ref>במדבר לה ו. ועי' יהושע פ' כא.</ref>. ואף ערי המקלט שיוסיפו לעתיד לבא<ref>עי' ציון 72.</ref>, כתבו ראשונים שתהיינה ללויים<ref>רמב"ם שמו"י פי"ג ה"א.</ref>. וכתבו אחרונים בדעת ראשונים, שכשם שמצינו במדבר שהיה מחנה לויה קולט<ref>עי' להלן: קליטת מחנה לויה.</ref>, כך קליטתן של ערי המקלט תלויה בכך שהן מערי הלויים<ref>או"ש שמו"י שם בד' רש"י מכות יב ב ד"ה מקום ובד' הרמב"ם שם; עי' פסקי תשובה סי' צב. ועי' מכילתא דר"י נזיקין פרשה ד: מנוס האמור לדורות ערי הלויים קולטות, ועי' מזרחי שמות כא יג. ועי' שיעורי ר' שמואל מכות שם.</ref>, ואף ערי המקלט שיוסיפו לעתיד לבא, שכתבו ראשונים שתהיינה מערי הלויים, טעם הדבר מפני שאם לא תהיינה ללויים לא תהיינה קולטות<ref>או"ש שם בד' הרמב"ם.</ref>. וכתבו אחרונים לפי זה, שאף עיר מקלט שמפרישים תחת עיר שחרבה<ref>עי' ציון 62 ואילך.</ref>, נותנים אותה ללויים<ref>עי' ספירי אפרים לספ"ז לה יא; משנת יעבץ או"ח סי' מח אות ג.</ref>. ויש אחרונים שכתבו שקליטת שש ערי המקלט אינה תלויה בהיותן ערי הלויים<ref>משך חכמה במדבר לה יג, ועי"ש שביאר בכך לשון הכתוב שם: שש ערי מקלט תהיינה לכם, שאף כשהן שלכם ולא של הלויים מ"מ קולטות הן.</ref>, ולכן גם בזמן בית שני, שבטלו ערי הלויים<ref>ע"ע הנ"ל.</ref>, מכל מקום היו שש ערי המקלט קולטות<ref>משך חכמה שם, ועי' ירושלמי מכות פ"ב ה"ו וקה"ע שם.</ref>. על קליטתן של שאר ערי הלויים, שאף הן קולטות את הרוצחים, ועל החילוק בינה לקליטת ששת ערי המקלט, עי' להלן: קליטת ערי הלויים. | ששת ערי המקלט הן מערי-הלויים* שניתנו להם מנחלת בני ישראל<ref>ע"ע ערי הלויים.</ref>, כמפורש בכתוב: ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח וגו'<ref>במדבר לה ו. ועי' יהושע פ' כא.</ref>. ואף ערי המקלט שיוסיפו לעתיד לבא<ref>עי' ציון 72.</ref>, כתבו ראשונים שתהיינה ללויים<ref>רמב"ם שמו"י פי"ג ה"א.</ref>. וכתבו אחרונים בדעת ראשונים, שכשם שמצינו במדבר שהיה מחנה לויה קולט<ref>עי' להלן: קליטת מחנה לויה.</ref>, כך קליטתן של ערי המקלט תלויה בכך שהן מערי הלויים<ref>או"ש שמו"י שם בד' רש"י מכות יב ב ד"ה מקום ובד' הרמב"ם שם; עי' פסקי תשובה סי' צב. ועי' מכילתא דר"י נזיקין פרשה ד: מנוס האמור לדורות ערי הלויים קולטות, ועי' מזרחי שמות כא יג. ועי' שיעורי ר' שמואל מכות שם.</ref>, ואף ערי המקלט שיוסיפו לעתיד לבא, שכתבו ראשונים שתהיינה מערי הלויים, טעם הדבר מפני שאם לא תהיינה ללויים לא תהיינה קולטות<ref>או"ש שם בד' הרמב"ם.</ref>. וכתבו אחרונים לפי זה, שאף עיר מקלט שמפרישים תחת עיר שחרבה<ref>עי' ציון 62 ואילך.</ref>, נותנים אותה ללויים<ref>עי' ספירי אפרים לספ"ז לה יא; משנת יעבץ או"ח סי' מח אות ג.</ref>. ויש אחרונים שכתבו שקליטת שש ערי המקלט אינה תלויה בהיותן ערי הלויים<ref>משך חכמה במדבר לה יג, ועי"ש שביאר בכך לשון הכתוב שם: שש ערי מקלט תהיינה לכם, שאף כשהן שלכם ולא של הלויים מ"מ קולטות הן.</ref>, ולכן גם בזמן בית שני, שבטלו ערי הלויים<ref>ע"ע הנ"ל.</ref>, מכל מקום היו שש ערי המקלט קולטות<ref>משך חכמה שם, ועי' ירושלמי מכות פ"ב ה"ו וקה"ע שם.</ref>. על קליטתן של שאר ערי הלויים, שאף הן קולטות את הרוצחים, ועל החילוק בינה לקליטת ששת ערי המקלט, עי' להלן: קליטת ערי הלויים. | ||
עיר הנדחת | ==== עיר הנדחת ==== | ||
ערי המקלט אינן נעשות עיר-הנדחת*<ref>ספ"ז דלהלן; רמב"ם ע"ז פ"ד ה"ד. וע"ע ערי הלויים אם נאמר דין זה בכל ערי הלויים.</ref>, שנאמר: תהיינה<ref>במדבר לה יא.</ref>, אל ייעשו עיר הנדחת<ref>ספ"ז לה יא.</ref>, כי משמעות הכתוב שתהיה להן הויה לעולם, ועיר הנדחת אסור לחזור ולבנותה<ref>ע"ע עיר הנדחת.</ref>, ונמצא שתתבטל מלהיות עיר מקלט<ref>ספירי אפרים לספ"ז שם.</ref>. ומן הראשונים יש שכתבו הטעם משום שנאמר בעיר הנדחת: באחת עריך<ref>דברים יג יג.</ref>, וערי המקלט, אינן בכלל עריך<ref>רמב"ם שם. ועי' שינויי גירסאות שם. ועי' כתר המלך, שלד' הרמב"ם דרשת הספ"ז היא אסמכתא לדרשה מ"באחת עריך", ועי' נחל איתן שם.</ref>, ופירשו ראשונים ואחרונים בדעתם, שמאחר שערי המקלט אינן מיוחדות לשבטים שנחלו אותן, אינן בכלל עריך<ref>עי' ראב"ד שם בד' הרמב"ם; כס"מ ולח"מ ופר"ח שם. ועי' בארות המים שם.</ref>, ואף שמתחילה התחלקו הערים לשבטים, ולאחר מכן הופרשו מחלקם להיות ערי מקלט, "עריך" משמע שהן עריך בכל עת ובכל זמן<ref>עי' לח"מ שם, ועי' פר"ח שם.</ref>, ויש שהוסיפו שאף של הלויים אינן - אף על פי שהן מערי-הלויים*<ref>עי' ציון 408 ואילך.</ref> - שהרי יש בהן תפיסת יד לכל ישראל שידורו בהן הרוצחים - והם דרים שם בלא תשלום שכר, לסוברים כן<ref>ע"ע גלות ציון 123 ואילך. ס' הבתים דלהלן; ר' חיים יונה דלהלן.</ref> - לפיכך אינן בכלל עריך<ref>עי' מקראי קודש ע"ז שם בשם ס' הבתים; פר"ח שם; קונטרס ר' חיים יונה בסופו; אור הישר ע"ז שם.</ref>. ויש ראשונים חולקים וסוברים שערי המקלט נעשות עיר הנדחת, כי אף הן נתחלקו לשבטים והם שנתנו אותן לערי מקלט מחלקם<ref>ראב"ד ע"ז שם.</ref>. | ערי המקלט אינן נעשות עיר-הנדחת*<ref>ספ"ז דלהלן; רמב"ם ע"ז פ"ד ה"ד. וע"ע ערי הלויים אם נאמר דין זה בכל ערי הלויים.</ref>, שנאמר: תהיינה<ref>במדבר לה יא.</ref>, אל ייעשו עיר הנדחת<ref>ספ"ז לה יא.</ref>, כי משמעות הכתוב שתהיה להן הויה לעולם, ועיר הנדחת אסור לחזור ולבנותה<ref>ע"ע עיר הנדחת.</ref>, ונמצא שתתבטל מלהיות עיר מקלט<ref>ספירי אפרים לספ"ז שם.</ref>. ומן הראשונים יש שכתבו הטעם משום שנאמר בעיר הנדחת: באחת עריך<ref>דברים יג יג.</ref>, וערי המקלט, אינן בכלל עריך<ref>רמב"ם שם. ועי' שינויי גירסאות שם. ועי' כתר המלך, שלד' הרמב"ם דרשת הספ"ז היא אסמכתא לדרשה מ"באחת עריך", ועי' נחל איתן שם.</ref>, ופירשו ראשונים ואחרונים בדעתם, שמאחר שערי המקלט אינן מיוחדות לשבטים שנחלו אותן, אינן בכלל עריך<ref>עי' ראב"ד שם בד' הרמב"ם; כס"מ ולח"מ ופר"ח שם. ועי' בארות המים שם.</ref>, ואף שמתחילה התחלקו הערים לשבטים, ולאחר מכן הופרשו מחלקם להיות ערי מקלט, "עריך" משמע שהן עריך בכל עת ובכל זמן<ref>עי' לח"מ שם, ועי' פר"ח שם.</ref>, ויש שהוסיפו שאף של הלויים אינן - אף על פי שהן מערי-הלויים*<ref>עי' ציון 408 ואילך.</ref> - שהרי יש בהן תפיסת יד לכל ישראל שידורו בהן הרוצחים - והם דרים שם בלא תשלום שכר, לסוברים כן<ref>ע"ע גלות ציון 123 ואילך. ס' הבתים דלהלן; ר' חיים יונה דלהלן.</ref> - לפיכך אינן בכלל עריך<ref>עי' מקראי קודש ע"ז שם בשם ס' הבתים; פר"ח שם; קונטרס ר' חיים יונה בסופו; אור הישר ע"ז שם.</ref>. ויש ראשונים חולקים וסוברים שערי המקלט נעשות עיר הנדחת, כי אף הן נתחלקו לשבטים והם שנתנו אותן לערי מקלט מחלקם<ref>ראב"ד ע"ז שם.</ref>. | ||
להושיב בהן גר תושב | ==== להושיב בהן גר תושב ==== | ||
ערי המקלט, יש מן האחרונים שכתבו שאסור להושיב בהן גר-תושב*, שנאמר בו: בשעריך<ref>דברים כד יד.</ref>, וערי המקלט אינן בכלל<ref>עי' ציון 427 ואילך. צ"פ אסו"ב פי"ד ה"ז. וע"ע גר תושב ציון 20 ואילך.</ref>. | ערי המקלט, יש מן האחרונים שכתבו שאסור להושיב בהן גר-תושב*, שנאמר בו: בשעריך<ref>דברים כד יד.</ref>, וערי המקלט אינן בכלל<ref>עי' ציון 427 ואילך. צ"פ אסו"ב פי"ד ה"ז. וע"ע גר תושב ציון 20 ואילך.</ref>. | ||
| שורה 239: | שורה 228: | ||
על ערי המקלט אם מביאות עגלה-ערופה*, ע"ע. | על ערי המקלט אם מביאות עגלה-ערופה*, ע"ע. | ||
קליטת מחנה לויה | == '''קליטת מחנה לויה''' == | ||
==== קליטת מחנה לויה ==== | |||
=== קליטת מחנה לויה === | |||
אף בשעה שהיו ישראל במדבר, היה להם מקום מיועד לקליטת רוצחים<ref>עי' ברייתא מכות יב ב; עי' ברייתא זבחים קיז א וגמ' שם; עי' מכילתא דרשב"י כא יג; עי' מכילתא דר"י נזיקין פרשה ד; עי' משנת ר' אליעזר פרשה ט.</ref>, שנאמר: ושמתי לך מקום<ref>שמות כא יג.</ref>, לך בחייך<ref>ברייתא מכות שם וזבחים שם; מכילתא דרשב"י שם.</ref> מלמד שמגלים במדבר<ref>מכילתא דרשב"י שם; ריטב"א מכות שם. ושם ושם שלכך כוונת הדרשה "לך בחייך", ועי' משנת ר' אליעזר דלהלן, ועי' רש"י מכות וזבחים שם, שפי' דרשת "לך בחייך" באופ"א, ולפ"ז מה שאמרו בברייתא מכות וזבחים שם "מלמד שמגלים במדבר" למדוהו ממשמעות הדרשה דלהלן שמגלים למחנה לויה.</ref>, שהרי לא נכנס משה רבינו לארץ<ref>עמר נקא שמות שם. ועי"ש שאין לפרש בקליטת שלש ערי המקלט שהפריש משה בעבר הירדן, עי' ציון 37 ואילך, שהרי לא היו קולטות בחייו של משה, אלא משנכנסו לארץ והפרישו גם את שלש הערים שבארץ כנען, עי' ציון 223 ואילך.</ref>. ולהיכן מגלים, למחנה לויה<ref>ברייתא מכות וזבחים שם; מכילתא דר"י שם; מכילתא דרשב"י שם.; משנת ר' אליעזר שם.</ref>, שנאמר: לך מקום, מקומך<ref>ברייתא מכות וזבחים שם; מכילתא דרשב"י שם. ועי' רש"י זבחים שם ד"ה לך מקום וריטב"א מכות שם, שמ"לך מקום" דרשו, דהיינו המקום שלך.</ref>, והיינו מקומו של משה שהוא מחנה לויה<ref>רש"י זבחים שם וריטב"א מכות שם.</ref>. ובמכילתא אמרו, ושמתי לך מקום, אבל לא שמענו להיכן, הרי אתה דן, נאמר מנוס לשעה, ונאמר מנוס לדורות, מה מנוס האמור לדורות, ערי הלויים קולטות - שערי המקלט נחלת הלויים הן<ref>עי' ציון 408 ואילך וע' ערי הלויים. מזרחי שמות שם.</ref> - אף מנוס האמור לשעה, מחנה הלויים קולט<ref>מכילתא דר"י שם; משנת ר' אליעזר שם. ועי' ערל"נ מכות שם.</ref>. על גדרו של מחנה לויה, ע"ע מחנות. | אף בשעה שהיו ישראל במדבר, היה להם מקום מיועד לקליטת רוצחים<ref>עי' ברייתא מכות יב ב; עי' ברייתא זבחים קיז א וגמ' שם; עי' מכילתא דרשב"י כא יג; עי' מכילתא דר"י נזיקין פרשה ד; עי' משנת ר' אליעזר פרשה ט.</ref>, שנאמר: ושמתי לך מקום<ref>שמות כא יג.</ref>, לך בחייך<ref>ברייתא מכות שם וזבחים שם; מכילתא דרשב"י שם.</ref> מלמד שמגלים במדבר<ref>מכילתא דרשב"י שם; ריטב"א מכות שם. ושם ושם שלכך כוונת הדרשה "לך בחייך", ועי' משנת ר' אליעזר דלהלן, ועי' רש"י מכות וזבחים שם, שפי' דרשת "לך בחייך" באופ"א, ולפ"ז מה שאמרו בברייתא מכות וזבחים שם "מלמד שמגלים במדבר" למדוהו ממשמעות הדרשה דלהלן שמגלים למחנה לויה.</ref>, שהרי לא נכנס משה רבינו לארץ<ref>עמר נקא שמות שם. ועי"ש שאין לפרש בקליטת שלש ערי המקלט שהפריש משה בעבר הירדן, עי' ציון 37 ואילך, שהרי לא היו קולטות בחייו של משה, אלא משנכנסו לארץ והפרישו גם את שלש הערים שבארץ כנען, עי' ציון 223 ואילך.</ref>. ולהיכן מגלים, למחנה לויה<ref>ברייתא מכות וזבחים שם; מכילתא דר"י שם; מכילתא דרשב"י שם.; משנת ר' אליעזר שם.</ref>, שנאמר: לך מקום, מקומך<ref>ברייתא מכות וזבחים שם; מכילתא דרשב"י שם. ועי' רש"י זבחים שם ד"ה לך מקום וריטב"א מכות שם, שמ"לך מקום" דרשו, דהיינו המקום שלך.</ref>, והיינו מקומו של משה שהוא מחנה לויה<ref>רש"י זבחים שם וריטב"א מכות שם.</ref>. ובמכילתא אמרו, ושמתי לך מקום, אבל לא שמענו להיכן, הרי אתה דן, נאמר מנוס לשעה, ונאמר מנוס לדורות, מה מנוס האמור לדורות, ערי הלויים קולטות - שערי המקלט נחלת הלויים הן<ref>עי' ציון 408 ואילך וע' ערי הלויים. מזרחי שמות שם.</ref> - אף מנוס האמור לשעה, מחנה הלויים קולט<ref>מכילתא דר"י שם; משנת ר' אליעזר שם. ועי' ערל"נ מכות שם.</ref>. על גדרו של מחנה לויה, ע"ע מחנות. | ||
מחנה שכינה | ==== מחנה שכינה ==== | ||
מחנה שכינה - על גדרו ע"ע מחנות - נראה מדברי אחרונים שאף הוא בכלל מחנה לויה שהיה קולט במדבר<ref>עי' ספורנו שמות כא יד. ועי' פנים יפות ומלבי"ם שם. ועי' זבחים קיז א, שנ' שמשנתבטל מחנה לויה מלקלוט ממילא לא קלט מחנה שכינה.</ref>. | מחנה שכינה - על גדרו ע"ע מחנות - נראה מדברי אחרונים שאף הוא בכלל מחנה לויה שהיה קולט במדבר<ref>עי' ספורנו שמות כא יד. ועי' פנים יפות ומלבי"ם שם. ועי' זבחים קיז א, שנ' שמשנתבטל מחנה לויה מלקלוט ממילא לא קלט מחנה שכינה.</ref>. | ||
בשעת המסעות | ==== בשעת המסעות ==== | ||
מחנה לויה, כתבו אחרונים שהוא קולט גם בשעת המסעות, שלעולם שם מחנה לויה עליו<ref>שיח יצחק מכות יב ב.</ref>. | מחנה לויה, כתבו אחרונים שהוא קולט גם בשעת המסעות, שלעולם שם מחנה לויה עליו<ref>שיח יצחק מכות יב ב.</ref>. | ||
סיום קליטתו | ==== סיום קליטתו ==== | ||
משבא המשכן לשילה - אף על פי שעדיין היה מחנה לויה נוהג לגבי שלוח-מחנות*<ref>ע"ע מחנות וע' שלוח מחנות.</ref> - נסתלקה קליטת מחנה לויה<ref>עי' זבחים קיז א ור"ח שם ורש"י שם ד"ה אלא.</ref>, ולא היה קולט עוד כדרך שקלט במדבר, שכבר נתקדשו ערי המקלט<ref>עי' ציון 229. ר"ח שם. ועי' קר"א זבחים קטז ב, שצ"ב הטעם שנתבטלה, ועי' משך חכמה שמות כא יג, ו.</ref>. אבל בשבע השנים שכבשו ושבע שחלקו, שקדמו לביאת המשכן לשילה<ref>עי' משנה זבחים קיב ב ורש"י שם ד"ה באו לשילה.</ref>, היה מחנה לויה קולט<ref>עי' דם זבחים אמרי זבחים עמ' 11, בשם השואל שם, ועי' עלי תמר מכות פ"ב ה"ו, וכ"מ הגמ' שם ור"ח שם שעד שבאו לשילה לא נסתלקה קליטת מחנה לויה, וכ"מ ר"ח שם, שכל שלא קלטו ערי המקלט לא נסתלקה קליטת מחנה לויה.</ref>. | משבא המשכן לשילה - אף על פי שעדיין היה מחנה לויה נוהג לגבי שלוח-מחנות*<ref>ע"ע מחנות וע' שלוח מחנות.</ref> - נסתלקה קליטת מחנה לויה<ref>עי' זבחים קיז א ור"ח שם ורש"י שם ד"ה אלא.</ref>, ולא היה קולט עוד כדרך שקלט במדבר, שכבר נתקדשו ערי המקלט<ref>עי' ציון 229. ר"ח שם. ועי' קר"א זבחים קטז ב, שצ"ב הטעם שנתבטלה, ועי' משך חכמה שמות כא יג, ו.</ref>. אבל בשבע השנים שכבשו ושבע שחלקו, שקדמו לביאת המשכן לשילה<ref>עי' משנה זבחים קיב ב ורש"י שם ד"ה באו לשילה.</ref>, היה מחנה לויה קולט<ref>עי' דם זבחים אמרי זבחים עמ' 11, בשם השואל שם, ועי' עלי תמר מכות פ"ב ה"ו, וכ"מ הגמ' שם ור"ח שם שעד שבאו לשילה לא נסתלקה קליטת מחנה לויה, וכ"מ ר"ח שם, שכל שלא קלטו ערי המקלט לא נסתלקה קליטת מחנה לויה.</ref>. | ||
כעיר מקלט או כערי הלויים | ==== כעיר מקלט או כערי הלויים ==== | ||
מחנה לויה, נראה מדברי ראשונים ואחרונים שקליטתו כעין קליטת ערי המקלט<ref>עי' מכילתא שבציון 444 ומזרחי שבציון 443, שלמדו קליטת מחנה לויה מערי המקלט שהן היו ערי לויים, ועי' רש"י שבציון 413 ואחרונים שם בביאורו, שדינן של ערי המקלט להיות ערי לויים נלמד מקליטת מחנה לויה, הרי שדין מחנה לויה ודין ערי המקלט אחד הוא. ועי' פרי"ד שבציון 471 שערי הלויים אינן קולטות אלא את הלויים, ומחנה לויה ודאי קולט את כל הרוצחים.</ref>. ויש מן האחרונים שכתבו שדין קליטת מחנה לויה כקליטת שאר ערי-הלויים*<ref>עי' להלן: קליטת ערי הלויים.</ref> - שאינן קולטות אלא לדעת<ref>עי' ציון 474.</ref> - ולא כקליטת ערי המקלט - הקולטות בין מדעת ובין שלא מדעת<ref>עי' ציון 306.</ref> - ולפיכך אין מחנה לויה קולט אלא לדעת<ref>צ"פ תרומות פ"א ה"א. ועי"ש הוכחתו, שהרי לא היו ערי מקלט קולטות עד שהופרשו כולן, וצ"ב.</ref>. | מחנה לויה, נראה מדברי ראשונים ואחרונים שקליטתו כעין קליטת ערי המקלט<ref>עי' מכילתא שבציון 444 ומזרחי שבציון 443, שלמדו קליטת מחנה לויה מערי המקלט שהן היו ערי לויים, ועי' רש"י שבציון 413 ואחרונים שם בביאורו, שדינן של ערי המקלט להיות ערי לויים נלמד מקליטת מחנה לויה, הרי שדין מחנה לויה ודין ערי המקלט אחד הוא. ועי' פרי"ד שבציון 471 שערי הלויים אינן קולטות אלא את הלויים, ומחנה לויה ודאי קולט את כל הרוצחים.</ref>. ויש מן האחרונים שכתבו שדין קליטת מחנה לויה כקליטת שאר ערי-הלויים*<ref>עי' להלן: קליטת ערי הלויים.</ref> - שאינן קולטות אלא לדעת<ref>עי' ציון 474.</ref> - ולא כקליטת ערי המקלט - הקולטות בין מדעת ובין שלא מדעת<ref>עי' ציון 306.</ref> - ולפיכך אין מחנה לויה קולט אלא לדעת<ref>צ"פ תרומות פ"א ה"א. ועי"ש הוכחתו, שהרי לא היו ערי מקלט קולטות עד שהופרשו כולן, וצ"ב.</ref>. | ||
לקבור במחנה לויה | ==== לקבור במחנה לויה ==== | ||
הדין לקבור את הרוצח בעיר המקלט<ref>ע"ע גלות ציון 113 ואילך, ושם ציון 21 ואילך.</ref>, מן האחרונים יש שכתבו שאינו נוהג במחנה לויה, שערי המקלט נכפל בהן "שמה" שלש פעמים<ref>עי' במדבר לה יא ושם טו ושם כה.</ref>, ולפיכך דרשו, שם תהא דירתו שם תהא מיתתו שם תהא קבורתו<ref>עי' משנה מכות יא ב.</ref>, אבל מחנה לויה לא נאמר בו "שמה" אלא פעם אחת: אשר ינוס שמה<ref>שמות כא יג.</ref>, ואין לדרוש אלא שתהא שם דירתו<ref>שיח יצחק מכות יב ב: אולי, ועי"ש הוכחתו.</ref>. ויש אחרונים שכתבו שכיון שהובאה במכילתא דרשת "שם תהא קבורתו" בפרשה שלמדו ממנה קליטת מחנה לויה<ref>מכילתא דרשב"י שמות שם.</ref>, נראה שאף לגבי מחנה לויה נאמר שתהיה קבורת הרוצח שם<ref>הר אפרים למכילתא דר"י נזיקין פרשה ד.</ref>, ואף שהיו מעתיקים את מחנה לויה ממקום למקום במסעות, היו צריכים כמו כן להעתיק את קבורת הרוצחים כדי שתהיה במחנה לויה<ref>הר אפרים שם, ועי' שיח יצחק שם.</ref>. | הדין לקבור את הרוצח בעיר המקלט<ref>ע"ע גלות ציון 113 ואילך, ושם ציון 21 ואילך.</ref>, מן האחרונים יש שכתבו שאינו נוהג במחנה לויה, שערי המקלט נכפל בהן "שמה" שלש פעמים<ref>עי' במדבר לה יא ושם טו ושם כה.</ref>, ולפיכך דרשו, שם תהא דירתו שם תהא מיתתו שם תהא קבורתו<ref>עי' משנה מכות יא ב.</ref>, אבל מחנה לויה לא נאמר בו "שמה" אלא פעם אחת: אשר ינוס שמה<ref>שמות כא יג.</ref>, ואין לדרוש אלא שתהא שם דירתו<ref>שיח יצחק מכות יב ב: אולי, ועי"ש הוכחתו.</ref>. ויש אחרונים שכתבו שכיון שהובאה במכילתא דרשת "שם תהא קבורתו" בפרשה שלמדו ממנה קליטת מחנה לויה<ref>מכילתא דרשב"י שמות שם.</ref>, נראה שאף לגבי מחנה לויה נאמר שתהיה קבורת הרוצח שם<ref>הר אפרים למכילתא דר"י נזיקין פרשה ד.</ref>, ואף שהיו מעתיקים את מחנה לויה ממקום למקום במסעות, היו צריכים כמו כן להעתיק את קבורת הרוצחים כדי שתהיה במחנה לויה<ref>הר אפרים שם, ועי' שיח יצחק שם.</ref>. | ||
קליטת ערי הלויים | == '''קליטת ערי הלויים''' == | ||
==== קליטת ערי הלויים ==== | |||
=== קליטת ערי הלויים === | |||
כל ערי-הלויים* קולטות<ref>מכות י א; פס"ז דלהלן; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ט. ועי' רס"ג ועי' רמב"ן דברים לה יד, שלפי פשוטו של מקרא לא היו ערי הלויים קולטות. ועי' בה"ג הקדמה בסדר פרשיות חוקים ומשפטים מסורים לצבור אות ב, ושם אות מו.</ref>, וכל אחת מהן עיר מקלט היא<ref>רמב"ם שם. ועי' סהמ"צ לרמב"ם ע' קפג, והחינוך מ' פח, שכללו במצות נתינת ערים ללויים היות ערי הלויים ערי מקלט.</ref>, שנאמר: ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר<ref>במדבר לה ו. מכות שם ויג א, ושם רק סיום הפסוק: ועליהם תתנו וגו'; פס"ז במדבר שם.</ref>, הרי אלו כאלו לקליטה<ref>עי' מכות יג א. ועי' בכור שור במדבר שם, ועי' העמק דבר שם.</ref>. ויש שכתבו שבהיקש למדו, שנאמר בכתוב שלאחריו: כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר<ref>במדבר לה ז.</ref>, הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט<ref>רמב"ם שם.</ref>. מן הראשונים יש שכתבו שערי הלויים אינן קולטות אלא רוצחים לויים, שלא הטריח הכתוב את הלויים לגלות לערי המקלט אלא די להם לגלות לכל אחת מעריהם<ref>פרי"ד מכות שם.</ref>. בדעת הירושלמי, יש אחרונים שכתבו שאין קולטות אלא ערי המקלט ולא שאר ערי הלויים<ref>עי' רי"פ פערלא פרשה נח נט, ע"פ ירושלמי מכות פ"ב ה"ו: אין לך קולט אלא שש ערי מקלט בלבד, ועי' רי"פ פערלא שם שדן בגירסת הירושלמי, ועי"ש בדעת רס"ג.</ref>. | כל ערי-הלויים* קולטות<ref>מכות י א; פס"ז דלהלן; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ט. ועי' רס"ג ועי' רמב"ן דברים לה יד, שלפי פשוטו של מקרא לא היו ערי הלויים קולטות. ועי' בה"ג הקדמה בסדר פרשיות חוקים ומשפטים מסורים לצבור אות ב, ושם אות מו.</ref>, וכל אחת מהן עיר מקלט היא<ref>רמב"ם שם. ועי' סהמ"צ לרמב"ם ע' קפג, והחינוך מ' פח, שכללו במצות נתינת ערים ללויים היות ערי הלויים ערי מקלט.</ref>, שנאמר: ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר<ref>במדבר לה ו. מכות שם ויג א, ושם רק סיום הפסוק: ועליהם תתנו וגו'; פס"ז במדבר שם.</ref>, הרי אלו כאלו לקליטה<ref>עי' מכות יג א. ועי' בכור שור במדבר שם, ועי' העמק דבר שם.</ref>. ויש שכתבו שבהיקש למדו, שנאמר בכתוב שלאחריו: כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר<ref>במדבר לה ז.</ref>, הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט<ref>רמב"ם שם.</ref>. מן הראשונים יש שכתבו שערי הלויים אינן קולטות אלא רוצחים לויים, שלא הטריח הכתוב את הלויים לגלות לערי המקלט אלא די להם לגלות לכל אחת מעריהם<ref>פרי"ד מכות שם.</ref>. בדעת הירושלמי, יש אחרונים שכתבו שאין קולטות אלא ערי המקלט ולא שאר ערי הלויים<ref>עי' רי"פ פערלא פרשה נח נט, ע"פ ירושלמי מכות פ"ב ה"ו: אין לך קולט אלא שש ערי מקלט בלבד, ועי' רי"פ פערלא שם שדן בגירסת הירושלמי, ועי"ש בדעת רס"ג.</ref>. | ||
שלא לדעת | ==== שלא לדעת ==== | ||
ערי-הלויים* חלוקות בקליטתן מערי המקלט, שערי המקלט קולטות בין לדעת ובין שלא לדעת<ref>עי' ציון 306.</ref>, וערי הלויים אינן קולטות אלא לדעת<ref>אביי במכות י א; פס"ז במדבר לה ו.</ref>, שאם נכנס להם הרוצח לנוס שמה - שיודע שקולטות<ref>עי' רש"י מכות י א ד"ה בין ופהמ"ש לרמב"ם מכות פ"ב מ"ד.</ref>, ונתכוין להינצל שם<ref>חזקוני ובכור שור במדבר שם ו.</ref> - קולטות אותו<ref>פס"ז שם. ועי' ציון הנ"ל ואילך בהגדרת "שלא לדעת".</ref>. נכנס הרוצח לאחת מערי הלויים שלא לדעת, ובעודו בה נודע לו שקולטת, יש שכתבו שנראה מדברי ראשונים שאין העיר קולטת אותו, כי צריך דעת בשעת כניסתו אליה<ref>מנ"ח מ' תקכ, בד' רש"י שם, שצריך שיברח לשם לדעת קליטה, והניח בצ"ע.</ref>. | ערי-הלויים* חלוקות בקליטתן מערי המקלט, שערי המקלט קולטות בין לדעת ובין שלא לדעת<ref>עי' ציון 306.</ref>, וערי הלויים אינן קולטות אלא לדעת<ref>אביי במכות י א; פס"ז במדבר לה ו.</ref>, שאם נכנס להם הרוצח לנוס שמה - שיודע שקולטות<ref>עי' רש"י מכות י א ד"ה בין ופהמ"ש לרמב"ם מכות פ"ב מ"ד.</ref>, ונתכוין להינצל שם<ref>חזקוני ובכור שור במדבר שם ו.</ref> - קולטות אותו<ref>פס"ז שם. ועי' ציון הנ"ל ואילך בהגדרת "שלא לדעת".</ref>. נכנס הרוצח לאחת מערי הלויים שלא לדעת, ובעודו בה נודע לו שקולטת, יש שכתבו שנראה מדברי ראשונים שאין העיר קולטת אותו, כי צריך דעת בשעת כניסתו אליה<ref>מנ"ח מ' תקכ, בד' רש"י שם, שצריך שיברח לשם לדעת קליטה, והניח בצ"ע.</ref>. | ||
קדימת הלויים לרוצחים | ==== קדימת הלויים לרוצחים ==== | ||
אף על פי שערי הלויים קולטות, כתבו אחרונים שאינן כערי המקלט שהלויים הדרים בהן נדחים מפני הרוצחים כשאין להם מקום לדור<ref>עי' ציון 402.</ref>, כי ערי הלויים אינן מיוחדות לקליטת הרוצחים כערי המקלט, אלא מיוחדות הן ללויים להיות שלהם, רק שיש להן מעלה שהן קולטות את הרוצחים, לכן דוקא כשיש בערים מקום פנוי לדור מחוייבים הלויים ליתן אותו לרוצחים קודם לאחרים<ref>פנים יפות דלהלן.</ref>, אבל כשאין מקום פנוי הלויים קודמים<ref>פנים יפות במדבר לה יד; עי' אוה"ח שם. ועי' פנים יפות שם שאף לסוברים שהרוצחים הנקלטים בערי הלויים אינן מעלים שכר ללויים, ע"ע גלות ציון 123 ואילך, מ"מ אין הלויים עצמם נדחים מפניהם.</ref>. | אף על פי שערי הלויים קולטות, כתבו אחרונים שאינן כערי המקלט שהלויים הדרים בהן נדחים מפני הרוצחים כשאין להם מקום לדור<ref>עי' ציון 402.</ref>, כי ערי הלויים אינן מיוחדות לקליטת הרוצחים כערי המקלט, אלא מיוחדות הן ללויים להיות שלהם, רק שיש להן מעלה שהן קולטות את הרוצחים, לכן דוקא כשיש בערים מקום פנוי לדור מחוייבים הלויים ליתן אותו לרוצחים קודם לאחרים<ref>פנים יפות דלהלן.</ref>, אבל כשאין מקום פנוי הלויים קודמים<ref>פנים יפות במדבר לה יד; עי' אוה"ח שם. ועי' פנים יפות שם שאף לסוברים שהרוצחים הנקלטים בערי הלויים אינן מעלים שכר ללויים, ע"ע גלות ציון 123 ואילך, מ"מ אין הלויים עצמם נדחים מפניהם.</ref>. | ||
| שורה 281: | שורה 267: | ||
על חילוק שיש בין ערי המקלט לשאר ערי הלויים לענין תשלום שכר ללויים, ע"ע גלות<ref>ציון 123 ואילך.</ref>. | על חילוק שיש בין ערי המקלט לשאר ערי הלויים לענין תשלום שכר ללויים, ע"ע גלות<ref>ציון 123 ואילך.</ref>. | ||
ראויות למחיה | ==== ראויות למחיה ==== | ||
הדין להפריש את ערי המקלט במקום ובאופן שתהיינה ראויות למחייתם של הגולים<ref>עי' ציון 334 ואילך.</ref>, כתבו אחרונים שנוהג גם בשאר ערי הלויים<ref>עי' מל"מ רוצח פ"ח ה"ח; מער"ק שם; ערל"נ מכות י א. ועי' שי"ק מכות פ"ב ה"ו ד"ה אם אין, שכ"נ דעת רש"י מכות שם ד"ה ואם אין.</ref>. ויש אחרונים סוברים שאינו נוהג בערי הלויים<ref>שי"ק שם ד"ה להיכן; ערוה"ש חו"מ סי' תכה סס"ב.</ref>. על שאין עושים את ערי-הלויים* ערי חומה, ושעושין אותן עיירות בינוניות דוקא, כערי המקלט<ref>עי' ציון 144 ואילך.</ref>, ע"ע ערי הלויים<ref>ועי' פנים יפות במדבר לה ו, וצ"ב, ועי' שפ"א ערכין לג ב.</ref>. | הדין להפריש את ערי המקלט במקום ובאופן שתהיינה ראויות למחייתם של הגולים<ref>עי' ציון 334 ואילך.</ref>, כתבו אחרונים שנוהג גם בשאר ערי הלויים<ref>עי' מל"מ רוצח פ"ח ה"ח; מער"ק שם; ערל"נ מכות י א. ועי' שי"ק מכות פ"ב ה"ו ד"ה אם אין, שכ"נ דעת רש"י מכות שם ד"ה ואם אין.</ref>. ויש אחרונים סוברים שאינו נוהג בערי הלויים<ref>שי"ק שם ד"ה להיכן; ערוה"ש חו"מ סי' תכה סס"ב.</ref>. על שאין עושים את ערי-הלויים* ערי חומה, ושעושין אותן עיירות בינוניות דוקא, כערי המקלט<ref>עי' ציון 144 ואילך.</ref>, ע"ע ערי הלויים<ref>ועי' פנים יפות במדבר לה ו, וצ"ב, ועי' שפ"א ערכין לג ב.</ref>. | ||
הכנת הדרך | ==== הכנת הדרך ==== | ||
הדין להכין את הדרך לערי המקלט<ref>עי' לעיל: הדרך אליהן.</ref>, כתבו אחרונים שאינו נוהג בערי הלויים<ref>ערוה"ש.</ref>. | הדין להכין את הדרך לערי המקלט<ref>עי' לעיל: הדרך אליהן.</ref>, כתבו אחרונים שאינו נוהג בערי הלויים<ref>ערוה"ש.</ref>. | ||
תחום הערים | ==== תחום הערים ==== | ||
תחום הערים, כשם שהוא קולט בערי המקלט<ref>עי' ציון 258.</ref>, כן הוא קולט בכל ערי הלויים<ref>עי' רמב"ם רוצח פ"ח הי"א, שכ' הדין ב"כל עיר הקולטת". ועי' מנ"ח מ' תי, שלא היו תחומי ערי הלויים מובלעים זה בזה, ולכן לעולם אינו יכול לעבור מעיר לעיר.</ref>. | תחום הערים, כשם שהוא קולט בערי המקלט<ref>עי' ציון 258.</ref>, כן הוא קולט בכל ערי הלויים<ref>עי' רמב"ם רוצח פ"ח הי"א, שכ' הדין ב"כל עיר הקולטת". ועי' מנ"ח מ' תי, שלא היו תחומי ערי הלויים מובלעים זה בזה, ולכן לעולם אינו יכול לעבור מעיר לעיר.</ref>. | ||
כשאינן נחלת הלויים | ==== כשאינן נחלת הלויים ==== | ||
ערי הלויים, כתבו אחרונים שאינן קולטות אלא בעוד שהן נחלת הלויים, שהרי דרשו שהן קולטות ממה שנאמר: ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר<ref>במדבר לה ו. עי' ציון 467.</ref>, וכל זה כשהן של לויים ולא כשהן של ישראל, ולפיכך משחרב בית ראשון, שבטלה נתינת הערים ללויים<ref>ע"ע ערי הלויים.</ref>, שוב לא היו ערי הלויים קולטות<ref>משך חכמה במדבר לה יג. ועי' ציון 417 ואילך לגבי ערי המקלט כשבטלה נתינתן ללויים, ועי' ציון 413 ואילך.</ref>. | ערי הלויים, כתבו אחרונים שאינן קולטות אלא בעוד שהן נחלת הלויים, שהרי דרשו שהן קולטות ממה שנאמר: ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר<ref>במדבר לה ו. עי' ציון 467.</ref>, וכל זה כשהן של לויים ולא כשהן של ישראל, ולפיכך משחרב בית ראשון, שבטלה נתינת הערים ללויים<ref>ע"ע ערי הלויים.</ref>, שוב לא היו ערי הלויים קולטות<ref>משך חכמה במדבר לה יג. ועי' ציון 417 ואילך לגבי ערי המקלט כשבטלה נתינתן ללויים, ועי' ציון 413 ואילך.</ref>. | ||
עיכוב | ==== עיכוב ==== | ||
ערי הלויים כתבו אחרונים שאינן מעכבות זו את זו לקליטה, שאם חסרו מקצת הערים עדיין קולטות האחרות<ref>שי"ק מכות פ"ב ה"ו ד"ה להיכן.</ref>. חסרה אחת מערי המקלט, נראה מדברי אחרונים - לדעתם ששוב אין ערי המקלט האחרות קולטות, ואפילו בתורת ערי הלויים<ref>עי' ציון 240.</ref> - שחסרונה מעכב את קליטתן של ערי הלויים ושוב אינן קולטות<ref>עי' שי"ק שם, שהיו יכולים לפרש מה שנאמר במשנה ששש ערי המקלט קולטות היינו שהן מעכבות, ואפי' אם לא היה חילוק אחר בין לשאר ערי הלויים.</ref>. על הסוברים שערי המקלט שחסרה אחת מהן קולטות בתורת ערי הלויים, עי' לעיל: קליטתן<ref>ציון 239.</ref>. | ערי הלויים כתבו אחרונים שאינן מעכבות זו את זו לקליטה, שאם חסרו מקצת הערים עדיין קולטות האחרות<ref>שי"ק מכות פ"ב ה"ו ד"ה להיכן.</ref>. חסרה אחת מערי המקלט, נראה מדברי אחרונים - לדעתם ששוב אין ערי המקלט האחרות קולטות, ואפילו בתורת ערי הלויים<ref>עי' ציון 240.</ref> - שחסרונה מעכב את קליטתן של ערי הלויים ושוב אינן קולטות<ref>עי' שי"ק שם, שהיו יכולים לפרש מה שנאמר במשנה ששש ערי המקלט קולטות היינו שהן מעכבות, ואפי' אם לא היה חילוק אחר בין לשאר ערי הלויים.</ref>. על הסוברים שערי המקלט שחסרה אחת מהן קולטות בתורת ערי הלויים, עי' לעיל: קליטתן<ref>ציון 239.</ref>. | ||
ערים שנוטלים הלויים בנחלה | ==== ערים שנוטלים הלויים בנחלה ==== | ||
ערים שנוטלים הלויים בנחלה גמורה, ואינן ניתנות להן מנחלת שאר השבטים, כגון לעתיד לבא, לסוברים שיטלו הלויים חלק בארץ<ref>ע"ע ימות המשיח ציון 185 ואילך.</ref>, או בארצות שכובש מלך ישראל מחוץ לארץ ישראל המובטחת, לסוברים שיש בהן חלק ונחלה ללויים ככל ישראל<ref>ע"ע ארץ ישראל ציון 446.</ref>, הסתפקו אחרונים אם קולטות כערי-הלויים*<ref>מנ"ח מ' תקכ.</ref>. | ערים שנוטלים הלויים בנחלה גמורה, ואינן ניתנות להן מנחלת שאר השבטים, כגון לעתיד לבא, לסוברים שיטלו הלויים חלק בארץ<ref>ע"ע ימות המשיח ציון 185 ואילך.</ref>, או בארצות שכובש מלך ישראל מחוץ לארץ ישראל המובטחת, לסוברים שיש בהן חלק ונחלה ללויים ככל ישראל<ref>ע"ע ארץ ישראל ציון 446.</ref>, הסתפקו אחרונים אם קולטות כערי-הלויים*<ref>מנ"ח מ' תקכ.</ref>. | ||
| שורה 308: | שורה 294: | ||
==הערות שוליים== | =='''הערות שוליים'''== | ||
גרסה אחרונה מ־16:29, 9 בפברואר 2020
|
|
הגדרת הערך - ערים שהוכנו לקליטת רוצח* המחוייב גלות* מפני גואל-הדם*.
מצוותן
המצוה
מצות עשה להפריש ערי מקלט[1], שתהיינה מוכנות למכה נפש בשגגה[2], שנאמר: שלש ערים תבדיל לך[3], ומוטלת מצוה זו על המלך ועל הציבור כולו[4]. בכלל המצוה תיקון הדרך אליהן[5], שנאמר: תכין לך הדרך[6], ועל כך עי' להלן: הדרך אליהן.
במנין המצוות
מצות הפרשת ערי המקלט נמנית במנין-המצוות*[7].
בחוץ לארץ
ערי המקלט אינן נוהגות אלא בארץ-ישראל*[8], שנאמר: והיו אלה לכם לחקת משפט וגו' בכל מושבתיכם[9], הדיינים נוהגים בארץ ובחוצה לארץ, וערי מקלט אינן נוהגות אלא בארץ[10], ועוד דרשו: אשר אני נותן לכם[11], באשר אני נותן לכם אתם חייבים למנות ערי מקלט, לא בחוצה לארץ[12]. על קליטת רוצחים מחוץ לארץ בערי המקלט שבארץ ישראל, עי' להלן: קליטתן[13].
מנין הערים
מנין הערים שצריך להפריש הוא שש, שלש בעבר-הירדן* ושלש בארץ כנען[14], שנאמר: והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם את שלש הערים תתנו בעבר הירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען[15]. ואף על פי שארץ כנען היא נחלת תשעה שבטים ומחצה, ועבר הירדן נחלת שני שבטים ומחצה בלבד[16], הוצרכו לערי מקלט בעבר הירדן כמנין ערי המקלט שבארץ כנען[17], לפי שגלעד - שבעבר הירדן[18] - שכיחים בה רוצחים[19]. ומן הראשונים יש שפירשו, שלכבוד משה, שהפריש את הערים שבעבר הירדן[20], נקבעו בה ערי מקלט כמנין הערים שבארץ כנען, כדי שיפריש משה מחצית הערים, ומאחר שגם שאר ערי-הלויים* היו קולטות[21], ומהן היו בארץ כנען הרבה יותר מבעבר הירדן[22], נמצאו המקלטים בכל ארץ ישראל ביושר והשויה[23]. ועוד פירשו ראשונים, שלפי גודלה של עבר הירדן, שהיא גדולה מאד[24], ראויה היא לשלש ערי מקלט ככל ארץ ישראל שמן הירדן והלאה[25]. אפילו באו אנשי עבר הירדן לארץ כנען - כגון שחרבה עבר הירדן ובאו כולם לארץ ישראל[26] - אין מפרישים שם שש, שנאמר: את שלש הערים תתנו מעבר לירדן, ואפילו באו אנשי ארץ כנען לעבר הירדן - כגון שחרבה ארץ ישראל ובאו כולם לעבר הירדן[27] - אין מפרישים שם שש, שנאמר: ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען[28].
הוצרכו פחות
אפילו לא הוצרכו להם אלא עיר אחת או שתים - שהיו ישראל מועטים[29] - חייבים להפריש שלש בעבר הירדן ושלש בארץ כנען, שנאמר: לאמר[30], ואמרת אלהם[31].
להוסיף
רצו להוסיף על שלש שבעבר הירדן ושלש שבארץ כנען, אינם רשאים[32], וכן אמרו במדרש, כבר נאמר: שלוש ערים תבדיל לך[33], ומה תלמוד לומר: על כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך[34], מנין אתה אומר שאם רבו ישראל שומע אני יוסיפו עליהן עוד ערי מקלט, תלמוד לומר: על כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך[35].
ערים שבנו הגויים
ערי המקלט צריך להפרישן מן הערים שבנו הגויים קודם שבאו ישראל לארץ, ולא מן הערים שיבנו ישראל משבאו[36].
הפרשתן
שלש ערי המקלט שבעבר הירדן הבדילן משה[37], שנאמר: אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש[38], ואף על פי שלא היו קולטות עד שהופרשו שלש הערים שבארץ כנען[39], מכל מקום אמר משה מצוה שבאה לידי אקיימנה[40], ושלש שבארץ כנען צוה משה ליהושע שיבדילן[41], שנאמר: שלש ערים תבדיל לך[42], ונאמר: כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען והקריתם לכם ערים וגו'[43], והפרישן יהושע[44].
על פי הדיבור
ערי המקלט, אף על פי שנאמר בהן: אז יבדיל משה וגו'[45], לא הפרישן משה מפי עצמו, אלא מפי הדיבור, שנאמר: שמה[46], ונאמר להלן: שמה - והיינו הכתוב: ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה[47] - מה להלן מפי הדיבור - שהרי לשון "ושמתי" משמע שעל פי הדיבור נעשה[48] - אף כאן מפי הדיבור[49]. והיינו ערי המקלט הראשונות, אבל אין ערי מקלט מתמנות לעולם - אם חרבו הראשונות ובאים למנות אחרות תחתיהן[50] - על פי הדיבור, שנאמר: שמה, הראשונות מפי הדיבור והשניות מפי עצמו[51].
לאחר ירושה וישיבה
הציווי להפריש שלש ערים בארץ כנען מלבד השלש שהפריש משה בעבר הירדן, חל על בני ישראל לאחר ירושה וישיבה[52], ואף על פי שנאמר: כי אתם עברים את הירדן ארץ כנען והקריתם לכם ערים וגו'[53], לא נתחייבו להפרישם בכניסתם לארץ מיד, שנאמר: כי יכרית ה' אלקיך את הגוים אשר ה' אלקיך נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם שלוש ערים תבדיל לך[54], אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר[55], ונאמר: אשר ה' אלקיך נתן לך לרשתה[56], משתכבוש ותירש[57], וכן עשה יהושע[58], ובתוספתא שנינו שהפרישו את שלש הערים שבארץ כנען משנכנסו לארץ, ומכל מקום לא היו קולטות, הן אלו שבעבר הירדן והן אלו שבארץ כנען, עד שכיבשו וחילקו[59].
שלא להחליפן
החלפת ערי המקלט באחרות, יש ראשונים שכתבו שאסורה, שנאמר: לא תסיג גבול[60], אזהרה לבית-דין* שלא יחליפו אחת מערי המקלט בעיר אחרת[61].
ניטלה או חרבה עיר
ניטלה אחת מערי המקלט, ממנים אחרת תחתיה, שנאמר: תהיינה שש[62]. נפלה אחת מהן, בונים אותה[63], במקומה, ומנין אף במקום אחר - כשאי אפשר לבנותה במקומה הראשון[64] - תלמוד לומר: שש ערי מקלט[65], באותו השבט, ומנין אף בשבט אחר - כשאי אפשר באותו השבט[66] - תלמוד לומר: תהיינה[67]. ובספרי זוטא אמרו, מנין שימנו להם מה שירצו - כשחרבה אחת הערים[68] - אמרת: וידבר ה' אל משה לאמר[69], ריבה[70]. חרבה אחת הערים, ובונים אותה, יש שכתבו שאין צריכים להפריש עיר אחרת למשך זמן הבנין[71].
לימות המשיח
בימי מלך המשיח מוסיפים ערי מקלט על אלו השש, שנאמר: ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה[72]. והיכן מוסיפים אותן, בערי הקיני והקנזי והקדמוני שנכרת לאברהם אבינו ברית עליהן ועדיין לא נכבשו[73], ועליהן נאמר: ואם ירחיב ה' אלקיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך וגו' ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה[74]. ולא נאמר כתוב זה לעתיד לבוא - שהוא זמן לאחר ימות-המשיח*[75] - שהרי נאמר שם: כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה[76], ואם לעתיד לבוא, מצוות בטלות - לסוברים כן[77] - אלא נאמר הכתוב לימות המשיח[78]. ואפילו תתפשט ארץ ישראל על כל הארצות[79], לא יצטרכו להפריש בה למקלט ערים נוספות מלבד אלו[80]. ומן הראשונים והאחרונים יש שכתבו, שלא בא הכתוב לצוות להוסיף ערי מקלט לעתיד, אלא על הערים שנצטווה יהושע להוסיף על שלש הערים שהפריש משה אמר שיוסיפום כשיזכו ישראל לכבוש את הארץ[81].
כמה ערים מוסיפים
כמה ערים מוסיפים לימות המשיח, נחלקו תנאים: תנא קמא אומר: ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה[82], "שלש", "על שלש", הרי שש, ו"עוד" שלש - שאף השלש שמוסיפים עליהן, תוספת הן על השלש שהפריש משה - הרי תשע, מכאן אתה אומר, שלש ערים הפריש משה בעבר הירדן, וכשבאו לארץ הפרישו עוד שלש, ולעתיד לבוא מפרישים עוד שלש, ר' נהוראי אומר: "שלש" "על שלש" ו"עוד" הרי תשע, על "ה"שלש הרי שתים עשרה, ר' שאול אומר: "שלש" "על שלש" ו"עוד" הרי תשע, על "ה"שלש הרי שתים עשרה, "האלה" הרי חמש עשרה[83]. הלכה כתנא קמא[84].
בזמן הזה
בזמן הזה, נראה מדברי גאונים, וכן כתבו ראשונים ואחרונים שאין ערי מקלט נוהגות[85], שאינן נוהגות אלא בשעה שכהן-גדול* נוהג[86] - שחזרת רוצח מעיר מקלטו במיתת כהן גדול היא תלויה[87] - ובזמן שישראל שרויים על אדמתם[88]. ויש שצדדו שאפילו בזמן שיושבי הארץ אינם בארץ, קולטות ערי המקלט שבארץ ישראל[89].
הערים
הערים
שלש הערים שהפריש משה בעבר הירדן אלו הן: בצר במדבר בארץ המישור בנחלת ראובן, ראמות בגלעד בנחלת גד, גולן בבשן בנחלת מנשה[90]. שלש הערים שהפריש יהושע בארץ כנען אלו הן: קֶדֶשׁ בגליל בהר נפתלי, שכם בהר אפרים - והיא נפולין[91] - וקרית ארבע היא חברון בהר יהודה[92].
העיר חברון
חברון שהיא עיר מקלט, היינו העיר חברון עצמה, אבל שדה העיר וחצריה - והיינו כפרים וחצרות הסמוכים לה וקרויים על שמה[93], והן סביב העיר מחוץ למגרשה[94] - ניתנו בנחלה לכלב בן יפנה, שנאמר: ואת שדה ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה[95], ואינן בכלל עיר המקלט[96].
העיר קדש
עיר המקלט קדש בגליל שבהר נפתלי[97], אינה עיר המבצר קדש המוזכרת בנחלת נפתלי[98], שכן אין עושים את ערי המקלט ערי מבצר[99], אלא שתי קדש היו[100] - בנחלת נפתלי[101] - האחת עיר מבצר, והאחרת, שהיא עיר המקלט קדש, עיר בינונית סמוכה לה וקרויה על שמה[102].
ערים תחת שכם וקדש
אף על פי שהפרישו את שכם בהר אפרים[103], לא היתה קולטת - שהבדילה יהושע לעיר מקלט בעוד שלא נכבשה[104] - הפרישו את קרית יערים תחתיה עד שכיבשו את שכם, ואף על פי שהפרישו את קדש בגליל[105], לא היתה קולטת - שלא נכבשה[106] - והפרישו את גמלא - או כמלא[107] - תחתיה עד שכיבשו את קדש[108].
מכוונות
שלש הערים שהפרישו בארץ כנען מכוונות היו כנגד שלש הערים שהפריש משה בעבר הירדן כשתי שורות שבכרם, חברון ביהודה כנגד בצר במדבר, שכם בהר אפרים כנגד רמות בגלעד, קדש בהר נפתלי כנגד גולן בבשן[109], ודרשו בספרי: ושלשת את גבול ארצך[110], שלא יהו מפוזרות, אלא מכוונות כמין שתי שורות שבכרם[111].
משולשות
ערי המקלט צריך שתהיינה משולשות - שארץ ישראל נחלקת לארבעה רבעים שוים ובאמצע ערי המקלט[112] - שנאמר: ושלשת[113], שיהו משולשים[114], שיהא מדרום לחברון כמחברון לשכם ומחברון לשכם כמשכם לקדש ומשכם לקדש כמקדש לצפון[115], וכן יהיה בין קצה ארץ עבר הירדן לבצר כמבצר לרמות ומרמות לגולן ומגולן לקצה ארץ עבר הירדן[116], וכן ערי המקלט הנוספות שיפרישו בימות המשיח[117], צריך שתהיינה משולשות[118], שנאמר: על השלש האלה[119], מה אלו - השלש שבארץ כנען[120] - משולשות אף אלו כיוצא בהן[121]. לפיכך מושחים בין כל עיר ועיר מערי המקלט בתחילת הפרשתן, עד שתהיינה משולשות בשווה[122]. נמצא שההורג בדרום בורח לחברון, ובצפון לקדש, ואותם שבין חברון לשכם אם סמוכים לחברון יברחו לחברון ואם סמוכים לשכם יברחו לשכם, וכן משכם לקדש, ואם מצויים באמצע בין הערים אין להם לילך אלא חצי הדרך, נמצאו יושבי הקצוות רחוקים מערי המקלט יותר מן היושבים באמצע[123], והוצרכו לכך מפני שבשכם - שהיא עיר המקלט האמצעית - רוצחים מצויים[124], מעט[125], וכן בסביבותיה[126], והוצרך לקרב ערי מקלט מכאן ומכאן ליושבים בסביבות שכם כדי שיגיע הרוצח מהרה לאחד מהן[127], ויש שפירשו שליושבי שכם עצמה, והם הלוויים הדרים בה - שערי המקלט הן מערי-הלויים*[128] - הוצרכו לקרב את ערי המקלט האחרות, שבן לוי שהרג גולה מעיר לעיר[129], וכיון שרוצחים מצויים בשכם הרי יצטרכו לגלות לערי המקלט האחרות[130]. הערים שהפרישו במקום שכם וקדש, בעוד שלא היו שכם וקדש קולטות[131], כתבו אחרונים שאף הן משולשות היו לפי רחבה של הארץ שכבר נכבשה[132]. וכן אם חרבו ערים מערי המקלט, ובאים להפריש אחרות תחתיהן[133], כתבו אחרונים שצריך לכוין שתהיינה משולשות[134], ודין זה מעכב בהן, שאם אינן משולשות אינן קולטות[135]. ויש שכתבו בדעת ראשונים שלא נאמר הדין שתהיינה משולשות אלא בתחילת הפרשתן של ערי המקלט[136].
בספר
ערי המקלט אין מפרישים אותן בספר - בסוף הגבול[137], סמוך לארץ העמים[138] - שנאמר: בתוך ארצך[139], ולא בספר[140], ואף על פי שכבר שמענו שצריך לעשותן משולשות[141], הוצרכו ללמוד שלא לעשות את האחת בקצה גבול הדרום והאחרת בקצה גבול הצפון והשלישית באמצע[142], ועוד הוצרכו ללמוד שלא לעשותן בקצה גבול המזרח או המערב אף אם תהיינה משולשות מדרום לצפון[143].
גודלן
ערי המקלט אין עושים אותן טירים קטנים[144] - כמו מגדלים[145] - ולא כפרים[146], ולא עיירות קטנות[147], ולא כרכים גדולים[148], ולא עיירות גדולות[149], אלא עיירות בינוניות[150], שאין בהן אלא שווקים ובית המחיה[151], שנאמר: והקריתם לכם ערים ערי מקלט וגו'[152], ערים, ולא כפרים, ערי, ולא כרכים[153], ודרשו עוד: שלוש ערים[154], ערים ולא טירים, ערים ולא כרכים, ערים ולא כפרים[155], שטירים קטנים אין מזונות מצויים שם[156], ויסתכן הרוצח לצאת מהן[157], ואין שם ישוב לבית מנוס לרוצחים[158], ועלול גואל-הדם* ליקח משם את הרוצח בחזקה[159], וכרכים גדולים הכל נקבצים שם תמיד ותהא רגל גואל הדם מצויה שם ויארוב לרוצח ויהרגנו[160], ומחמת גודל הכרך אם יבא גואל הדם לשם לא ירגיש בו הרוצח[161]. ובספרי זוטא אמרו שעושים את ערי המקלט ערים גדולות ולא ערים קטנות, שנאמר: ערים[162].
מוקפות חומה
ערי המקלט אין עושים אותן ערי-חומה*[163], שהרי אין עושים ערי מקלט אלא עיירות בינוניות[164], וערים מוקפות חומה כרכים הן[165], ועיר מוקפת חומה מצויים בה הרבה בני אדם הבאים לסחורה ויש לחשוש לרגל גואל-הדם* שתהיה מצויה שם[166], ויש שכתבו הטעם שאינן נעשות ערי חומה מפני שעיר חומה מצורעים משתלחים הימנה[167], ואם יהיה בעיר המקלט רוצח מצרע* לא יוכל להשתלח[168], ויש שכתבו שכיון שבית דין מצווים להסיר מכשול מדרך ערי המקלט שלא יתעכב הבורח[169], אין מניחים שתהיה לעיר חומה ודלת, שלא לעכב את הבורח עד שיפתחו לו[170]. ויש שכתבו שכיון שעיר חומה אין קוברים בה[171], וערי מקלט צריך לקבור בהן רוצח שמת טרם מות הכהן הגדול[172], אי אפשר שתהיה עיר מקלט[173]. היתה העיר מוקפת חומה מתחילתה, קודם שכבשוה ישראל, סותרים חומתה[174]. עיר שנעשית מקלט לשעתה, כגון הערים שהפרישו לערי מקלט עד שיכבשו את שכם וקדש[175], כתבו אחרונים שאפשר שתהיה עיר מוקפת חומה[176], ולפיכך הפרישו את גמלא עד שכבשו את קדש בגליל[177], אף על פי שגמלא שבגליל עיר מוקפת חומה היא[178], כי לא עשו אלא לפי שעה[179]. היתה העיר מתחילתה שאינה מוקפת חומה, ובאים להקיפה, נראה בתלמוד שרשאים לעשות כן[180]. ובפסיקתא זוטרתא אמרו, שערי המקלט צריך לעשותן מבוצרות מאד, כדי שלא יכבשו אותן גואלי הדם בחזקה, שנאמר: וחי[181], עשה שתהיה לו חיות[182], וכן דרשו ראשונים מתוך שנאמר: הערים האל[183] - ו"האל" יש במשמעותו לשון חוזק[184] - שצריך שתהיינה הערים חזקות וערי מבצר שלא יבא עליהן גואל הדם בחיל[185].
הדרך אליהן
מצות הכנת הדרך
בכלל המצוה להפריש ערי מקלט[186], שתתוקן הדרך אליהם ויישרו אותה ולא יעזבו בה מה שימנע את הבורח מלרוץ, שנאמר: תכין לך הדרך[187], תכין לך סטרטיאות שיהו מפולשות לתוכה[188].
ההכנה
חייבים בית-דין* לכוין את הדרכים לערי מקלט[189], ולתקן אותן[190], ולהרחיבן[191], ומסירים מהן כל מכשול וכל תקלה, ואין מניחים בדרך לא תל ולא גיא ולא נהר, אלא עושים עליו גשר, כדי שלא לעכב את הבורח לשם[192] - ועושים אותן ישרות בלא שום עיקול וסיבוב[193] - שנאמר: תכין לך הדרך[194], ובית דין שנתרשלו בדבר זה מעלה עליהם הכתוב כאילו שפכו דמים[195], שנאמר: ולא ישפך דם נקי וגו' והיה עליך דמים[196]. על יציאת שלוחי בית דין בחמשה עשר באדר מידי שנה לתקן את הדרכים, ע"ע בית דין[197].
הדרכים שצריכות הכנה
כיוון הדרכים לערי המקלט, כתבו אחרונים שהוא מכל הערים אל ערי המקלט[198]. ויש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים, שמלבד הכנת הדרך מכל הערים לערי המקלט, דרשו מן הכתוב: תכין לכך הדרך ושלשת[199], שצריך להכין דרך ישרה בין ערי המקלט, וביניהן לצפון ולדרום, כדי שלא תהיה אחת רחוקה מחברתה יותר מן האחרת מחמת עקמימות הדרך, אלא תהיינה משולשות בשוה[200].
רוחב הדרך
רוחב הדרך לערי מקלט אינו פחות משלשים ושתים אמות[201], שנאמר: תכין לך הדרך[202], "דרך" "הדרך"[203], שסתם דרך שבתורה שש עשרה אמות, כפי שלמדו מעגלות של משכן[204], ועוד שדרך לערי מקלט אף בלא ריבוי דרך הרבים היא, כדי שיוכלו לנוס לשם מכל העיירות, ודרך הרבים שש עשרה אמות[205], ובא הכתוב להוסיף דרך על הדרך, הרי שלושים ושתים[206], שאפילו יבואו רבים מכאן ומכאן תהיה הדרך מיומנת להם[207].
ציונים
מקלט מקלט כותבים על פרשת דרכים - בכל מקום ששתי דרכים מפוצלות ואחת מהן פונה לעיר מקלט[208] - כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם[209], שנאמר: תכין לך הדרך[210], עשה הכנה לדרך[211], ובמדרש אמרו: תכוין לך הדרך, שלא יהיו טועים[212]. ותוקעים שם עץ שכתוב בו מקלט[213]. רב אבין אמר, כמין יד מראה את הדרך[214], יש מפרשים שעל היד כותבים מקלט[215], ויש מפרשים שאין צורך לכתוב, כי יודעים שהדרך שהיד פונה לשם היא הדרך למקלט[216]. ובמדרש אמרו: איסטליות - מצבות אבן[217] - מעמידים, מכוונות לערי מקלט, וכל איסטלית רשום עליה רוצח לערי מקלט[218]. ובמקום אחר אמרו: על כל מיל ומיל עומד בורגן - בית קטן, כשובך וסוכת השומרים[219] - ועל כל בורגן צלם, וידו עקומה להיכן עיר מקלט[220]. ואף הבא מארץ רחוקה יודע הוא היכן עיר מקלט, שכותבים על כל מיל מקלט בשבעים לשון שיראה וידע[221].
קליטתן
קודם שיהיו שש
אף על פי שהפריש משה שלש ערי מקלט בעבר הירדן[222], לא היו קולטות עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל[223], שנאמר: שש ערי מקלט תהיינה[224], עד שיהיו ששתן קולטות כאחת[225]. ובספרי דרשו: תהיינה שש הערים האלה למקלט[226], מגיד שלא קלטה אחת מהן עד שהופרשו כולן[227]. לסוברים ששלש הערים שבארץ כנען הופרשו מיד עם כניסת בני ישראל לארץ, קודם שכבשו וחילקו[228], מכל מקום לא היו שש הערים קולטות עד לאחר שכבשו וחילקו[229]. ערי-הלויים*, אף על פי שאף הן קולטות[230], כתבו אחרונים שהפרשתן אינה מעכבת את קליטתן של ערי המקלט[231].
בעוד שלא קלטו שכם וקדש
אף על פי שלא קלטו שכם וקדש מתחילה, והוצרכו להפריש את קרית יערים וגמלא תחתיהן[232], מכל מקום כתבו אחרונים שהועילה הפרשתן של שכם וקדש שיקלטו הערים האחרות, אלא שמאחר שהן עצמן לא היו ראויות לקלוט הפרישו אחרות תחתיהן לפי שעה[233]. ויש אחרונים שכתבו שכיון שלא קלטו עדיין שכם וקדש לא היו שאר ערי המקלט קולטות, שהרי צריכים שתהיינה שש ערים, ולכן הפרישו ערים תחת שכם וקדש כדי שיקלטו הערים כולן[234].
חרבה עיר
אף משהפרישו את ששת ערי המקלט צריך שתהיינה ששתן קולטות כאחת, ואם בטלה אחת מהן כולן בטלות[235]. ומן האחרונים יש שכתבו בדעת ראשונים שאחר שנבדלו ששת הערים, שוב הן קולטות אפילו אם נפלה אחת מהן[236]. לסוברים שמשבטלה אחת הערים כולן בטלות, יש שכתבו שמכל מקום עדיין קולטות הן כשאר ערי-הלויים* - שאף הן קולטות את הרוצחים[237], ועל החילוק בין קליטתן לקליטת ששת ערי המקלט עי' להלן: קליטת ערי הלויים[238] - אלא שאינן קולטות כדין ששת ערי המקלט[239]. ויש אחרונים שנראה מדבריהם שמשבטלה אחת הערים שוב אין ששת ערי המקלט קולטות כלל[240]. גם לסוברים שמשבטלה אחת הערים כולן בטלות, כל שהפרישו עיר אחרת תחת עיר המקלט שבטלה מועילה הפרשתה וקולטות כולן, שהרי חזרו הערים להיות שש[241].
חזרו הראשונות ונבנו
חרבו ערים, והפרישו אחרות תחתיהן[242], וחזרו הראשונות ונתיישבו, קולטות הראשונות[243], ומאחר שחזרו הראשונות לקלוט, חוזרות השניות למקומן - שאינן קולטות עוד[244] - שנאמר: שש ערי מקלט תהיינה[245].
באו כולם לעבר הירדן או לארץ כנען
אפילו אם באו כל אנשי ארץ כנען לעבר הירדן, קולטות עדיין ערי המקלט שבארץ כנען, וכן אם באו כל אנשי עבר הירדן לארץ כנען, קולטות עדיין ערי המקלט שבעבר הירדן[246].
לאחר שגלו יושבי עבר הירדן
אף לאחר שגלו יושבי עבר הירדן[247], ובטלו ערי המקלט משם[248], כתבו אחרונים שערי המקלט שבארץ כנען היו נוהגות, כי אפילו אם ערי המקלט שבעבר הירדן ושבארץ כנען מעכבות אלו את אלו גם לאחר הפרשתן[249], היינו בעוד שעבר הירדן מיושבת, אבל לא בשעה שהיא בחורבנה[250].
מזו לזו
ערי המקלט קולטות שבעבר הירדן ושבארץ כנען - את הרוצחים - שבארץ כנען ושבעבר הירדן[251], שאם בא אחד מארץ כנען לעבר הירדן או להיפך, עיר המקלט קולטתו[252], שנאמר: ערי מקלט[253].
ההורג בחוץ לארץ
ערי המקלט קולטות בין בארץ ובין בחוץ לארץ - שאף בן חוץ לארץ שהרג וברח לערי המקלט שבארץ, הערים קולטות אותו[254] - שנאמר: תהיינה[255], שתהיינה בין לרוצחים שבארץ ובין לרוצחים שבחוץ לארץ[256].
מגרש העיר ותחומה
כשם שהעיר קולטת כך תחומה - אלפיים אמה הסמוכים לה[257] - קולט[258], שמשנכנס הרוצח לתחום עיר המקלט גואל הדם נהרג עליו כאילו הוא בתוך העיר[259], אף על פי שאין הרוצח רשאי לדור אלא בעיר עצמה[260], שדנים - בגזרה-שוה*[261] - ניסה מניסה וניסה מגבול וגבול מגבול וגבול מחוץ וחוץ מחוץ - שנאמר: ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה[262], ונאמר: ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה[263], והרי זה כאילו נאמר "גבול" גם בכתוב הראשון שנאמרה בו "ניסה", ונאמר: את גבול עיר מקלטו וגו', ונאמר: ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו[264], והרי זה כאילו נאמר "חוץ" גם בכתובים הקודמים שנאמר בהם "גבול", ונאמר: מחוץ לגבול וגו', ונאמר בערי הלויים: ומדתם מחוץ לעיר וגו' אלפים באמה[265], ולמדים זה מזה[266] - ושמענו ש"מקום" האמור בקליטת הרוצחים היינו אלפיים אמה ואין העיר עולה מן המדה[267]. ובספרי זוטא אמרו, העיר קולטת ואין מגרשה - אלף אמה סביב לה שאין בו בית ולא שדה[268] - קולט, שנאמר: מקלט[269], יכול שאין מגרשה מציל, תלמוד לומר: אל עיר מקלטו[270], העיר קולטת ואין תחומה קולט, שנאמר: ערי מקלט[271], יכול שאין תחומה מציל, תלמוד לומר: מחוץ לגבול עיר מקלטו[272].
קבע דירתו בתחום
רוצח שקבע דירתו בתחום עיר המקלט ולא בעיר עצמה, שאסור לעשות כן, שנאמר: וישב בה[273], ולא בתחומה[274], יש ראשונים שכתבו שהתיר עצמו למיתה ואין התחום קולטו, ואם הרגו גואל הדם שם אינו נהרג עליו[275], ומן האחרונים יש שכתבו שאף על פי שאין לו לדור אלא בעיר וביטל מצוותו וקבע דירתו בתוך התחום, מכל מקום התחום קולטו, ואם הרגו גואל הדם שם נהרג עליו[276].
מדידת התחום בהרים
מדידת תחום ערי המקלט, לקליטת הרוצחים, אין מקדרים בה - להבליע בחבל המדידה את מקצת המדרון בהרים ובגאיות[277], אלא מודדים את ההרים והגאיות כמו שהם אף על פי שהמדרון מרבה את המדה והתחום מצטמצם[278] - שאין מקדרים אלא במדידה של דבריהם, וקליטת תחום ערי המקלט מן התורה היא[279]. ויש שכתבו בדעת ראשונים להלכה שמקדרים במדידת תחום ערי המקלט[280].
על קליטת אילן שעיקרו בתוך תחום עיר המקלט ונופו נוטה לחוץ, או להיפך, ע"ע נוף ועיקר.
אין בה זקנים
עיר מקלט שאין בה זקנים, נחלקו ר' אמי ור' אסי אם קולטת, אחד מהם אמר, וכן אמר ר' אלעזר, שאינה קולטת - ומשתדלים להעמיד זקנים בעיר מקלט כדי שתקלוט[281] - שנאמר בספר יהושע: ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו[282], הרי שצריך שיהיו בה זקנים[283], ואחד מהם אמר שקולטת, שלא נאמר שיהיו זקנים בעיר אלא למצוה בעלמא[284]. להלכה עיר שאין בה זקנים אינה קולטת[285]. זקנים שצריך שיהיו בעיר המקלט, יש מפרשים שהם זקנים ממש[286], והיינו שני זקנים לכל הפחות, שמיעוט רבים שנים[287], ומהם שנתנו טעם לדבר, שצריך להשגיח על הרוצח בעין חמלה שלא יפגע בו גואל-הדם*, וזקנים שיש להם נשיאות פנים ודבריהם נשמעים הם המסוגלים לזה[288], ויש מפרשים שהם זקני בית-דין*[289], מהם שכתבו שצריך שיהיה בעיר בית דין של עשרים ושלשה[290], שהרי בית דין של שלשה יש בכל עיר ועיר[291], ולא הוצרכו ללמוד לעיר מקלט אלא שיהיה בה בית דין של עשרים ושלשה[292], ומהם שכתבו שדי שיהיה בעיר המקלט בית דין של שלשה[293]. היו בעיר זקנים בשעה שנקלט בה הרוצח, ונסתלקו לאחר מכן, צדדו אחרונים שעדיין העיר קולטת אותו, שלא נאמר שצריך שיהיו בעיר זקנים אלא בשעת בריחת הרוצח אליה[294].
רובה רוצחים
עיר מקלט שרובה רוצחים אינה קולטת, שנאמר בספר יהושע: ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו[295], ולא שהושוו דבריהם לדבריו[296], ואף על פי שהזקנים עצמם אינם רוצחים, מאחר שרוב אנשי העיר רוצחים והזקנים מן המיעוט, נגררים הם אחר הרוב[297]. ומן האחרונים יש שכתבו בדעת ראשונים שאפילו אם אין רוב אנשי העיר רוצחים, כל שמצויים בה רוצחים רבים אינה קולטת[298]. היו זקני העיר עצמם רוצחים, צדדו אחרונים שאפילו אם רוב אנשי העיר אינם רוצחים, אינה קולטת, מאחר שהושוו דברי זקני העיר לדברי הרוצח[299]. עיר שרובה רוצחים, שאינה קולטת, כתבו אחרונים בדעת ראשונים שבכלל הרוב בין רוצחים במזיד ובין רוצחים בשוגג[300]. היו בעיר רוצחים בשוגג שכבר נתכפרו במיתת כהן גדול ונפטרו מגלותם, כתבו אחרונים שמכל מקום מצטרפים הם לרוב רוצחים, שאף אלו רוצחים הם[301]. ולא תושבי העיר הקבועים בלבד מצטרפים לרוב, אלא אפילו עיר מקלט שנעשתה רובה רוצחים מחמת הרוצחים שגלו אליה, הרי זו בכלל עיר שרובה רוצחים שאינה קולטת[302]. נעשית העיר רובה רוצחים מחמת הרוצח המבקש להיקלט בה, כתבו אחרונים שהיא קולטתו, מאחר שלא היתה רובה רוצחים קודם בואו[303], ויש שכתבו בדעת ראשונים שאינה קולטתו, שהרוצח מצטרף לרוב ושוב אינו קלוט[304]. לא היתה העיר רובה רוצחים בשעה שנקלט בה הרוצח, ונעשתה רובה רוצחים לאחר מכן, צדדו אחרונים שעדיין העיר קולטת אותו, שלא נאמר שצריך שלא תהיה העיר רובה רוצחים אלא בשעת בריחת הרוצח אליה[305].
שלא לדעת
ערי המקלט קולטות בין לדעת ובין שלא לדעת[306], שאפילו נכנס אל העיר במקרה שלא בכוונת קליטה[307], שלא ידע שקולטת[308], או שהיה סבור שהיא עיר אחרת[309], או שנכנס כשהוא ישן, בכתף אחרים או על גבי בהמה[310], הואיל ונכנס בה נקלט[311]. על קליטת שאר ערי-הלויים* שאינה אלא לדעת, ע"ע להלן: קליטת ערי הלויים[312].
גוי
גויים, אין ערי המקלט קולטות אותם[313], אפילו גוי שהרג גוי בשגגה[314], שנאמר: תבדיל לך[315], ולא לאחרים[316], ובספרי זוטא אמרו: ערי מקלט תהיינה לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם[317], פרט לגוים[318]. על דינו של גוי שהרג, את ישראל או את גוי חברו, בשגגה, ע"ע בן נח[319] וע' רוצח.
גר תושב
גרי תושב, ערי המקלט קולטות אותם[320], שנאמר: ולגר ולתושב בתוכם[321], והיינו גר-תושב* שהרג את גר תושב[322] - או שהרג עבד[323] - אבל גר תושב שהרג ישראל אין ערי המקלט קולטות אותו - ועל דינו ע"ע גר תושב[324] - שנאמר: והיו לכם הערים למקלט[325], לכם ולא לגרים[326].
גר תושב שלא לדעת
גרי תושב הנקלטים בערי מקלט[327], מן האחרונים יש שצדדו שאינם נקלטים אלא לדעת - ואינם כישראל הנקלטים בין לדעת ובין שלא לדעת[328] - ולפיכך נאמר: שש ערי מקלט תהיינה לכם[329], והיינו לישראל דוקא עומדות הן לשמש ערי מקלט אפילו כשנכנס אליהן בלא כוונה להציל את עצמו, ושוב נאמר: לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט[330], שמשמע דוקא כשמכוין להמלט לשם על נפשו[331].
על מהות הקליטה בערי המקלט והצלתה את הרוצח מיד גואל-הדם*, ע"ע גואל הדם[332]. על גדרי הרציחה שקליטה בערי מקלט מועילה לה, ע"ע הנ"ל וע' רוצח. על קליטתו של תושב עיר מקלט שרצח, או רוצח שגלה לעיר מקלט וחזר ורצח, ע"ע גלות[333].
דיניהן
ראויות למחיה
כמה דינים נאמרו בערי המקלט כדי שתהיינה ראויות למחייתם של הגולים, שכן דרשו: ונס את אחת מן הערים האל וחי[334], עשה לו דבר שתהיה לו חיות[335], ובמדרש תנאים דרשו: הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי[336], עשה לו שיחיה[337], ועוד יש שדרשו: אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש, אמר הקדוש ברוך הוא למשה הזרח שמש לרוצחים[338], להכין להם חיותם[339]. אין מושיבים את ערי המקלט, אלא במקום מים[340], ואם אין שם מים - בשעת בחירתן[341], או שנפסק מעין שהיה בהן[342] - מביאים לתוכן מים[343], שעושים להן אמות מים מנהרות רחוקים[344]. אין מושיבים אותן אלא במקום שווקים[345] - שימצאו מזונות לקנות[346] - ואם אין שם שוק עושים לשם שוק[347]. ואין מושיבים אותן אלא במקום אוכלוסין[348] - שיהיו כפרים וישוב סמוכים להן[349], ויש מפרשים שיהיו שם גבורי חיל לשמור את העיר[350], שמא יבואו הרבה גואלי דם בכח[351] - אם אין שם אוכלוסין, מביאים לשם[352], נתמעטו אוכלוסיהן, מוסיפים עליהם[353]. נתמעטו דיוריהן - והיינו המון העם שבהן[354] - מכניסין לתוכן כהנים לויים וישראלים[355], יש מפרשים הטעם כדי שתהיינה הערים בינוניות ולא קטנות[356], ויש מפרשים שלא תהיה העיר רובה רוצחים[357], ואין מביאים לתוכה אנשים שאינם מיוחסים, אלא כהנים לויים וישראלים דוקא[358], לפי שיש בהם מדות ענוה ורחמנות ולא יהיו שופכי דמים, וגם לא ימסרו את הרוצח ביד גואל הדם, ועוד, שאם יצטרכו לסמוך שם בית דין ימצאו אנשים כשרים לסמוך[359]. ויש מפרשים שמביאים בדוקא הן כהנים והן לויים והן ישראלים - אף על פי שערי המקלט הן ערי כהנים או לויים[360] - כדי שרוצחים כהנים לויים וישראלים ימצאו שם אנשים שדעתם קרובה אליהם[361].
מכירת כלי זיין
מכירת כלי זיין וכלי מצודה בערי המקלט, נחלקו תנאים בברייתא בבבלי, לפי הגירסא שלפנינו, אם היא מותרת: ר' נחמיה אומר אין מוכרים בהן כלי זיין וכלי מצודה - שמא יבוא גואל-הדם* בלא כלי זיין, כדי שלא ירגישו בו, ויקנה שם כלי זיין, או כלי מצודה שאף בהם הורגים חיות, ויהרוג את הרוצח[362] - וחכמים מתירים[363]. לגירסת אותה ברייתא בירושלמי ובתוספתא, וכן גירסת כמה ראשונים גם בבבלי, לא נחלקו ר' נחמיה וחכמים במכירת כלי זיין וכלי מצודה[364], וצידדו אחרונים, וכן נראה מדברי ראשונים, שמכירת כלי זיין וכלי מצודה אסורה לדברי הכל[365]. ואף אותה ששנינו שאין פורסים בתוך ערי המקלט מצודות ואין מפשילים בתוכן חבלים[366], מן הראשונים יש שפירשו הטעם - לפי גירסתם בברייתא[367] - שכל שמצודות, או חבלים למצודות, מצויים שם, כלי זיין מצויים שם, ושמא יבא גואל הדם בהתנכרות ויקנה שם כלי זיין ויהרוג את הרוצח[368]. ויש שפירשו שפריסת מצודות והפשלת חבלים חמורה היא ממכירת כלי זיין וכלי מצודה - ולפיכך היא אסורה גם לדעת חכמים המתירים לפי גירסתם מכירת כלי זיין[369] - כי אפילו אם אין חוששים שיהרוג גואל הדם את הרוצח בכלי זיין וכלי מצודה שיקנה, שהרי אם יהרגנו ייהרג עליו[370], מכל מקום חוששים שישליכנו אל מצודות או חבלים הפרוסים בעיר, כדי שייראה שמת מאליו[371]. על הסוברים שפריסת מצודות והפשלת חבלים אסורה מטעם אחר, עי' להלן.
דברים שאינם למחיה
ערי המקלט אין עושים בהן מה שאינו נצרך למחיית הרוצחים הנקלטים בהן, שכן דרשו: ערי מקלט[372], אל ייעשו גנות ופרדסים, ערי מקלט, אל ייעשו חנויות ופונדקים, ערי מקלט, אל ייעשו בית יצורה[373]. ואין בהן לא אבנים[374] ולא בית זבל ולא בית צורה לא מעלות ולא ירידות ולא פרדסיות ולא מאלכיות, שנאמר: וחי[375], מגיד שאין שם אלא בית שווקים למחיה[376]. בית הבד ובית הבצירה, נחלקו תנאים, לפי גירסת ברייתא בירושלמי, ויש ראשונים שגורסים כן גם בבבלי, אם עושים אותם בערי המקלט, ר' נחמיה אוסר[377], שלא להרגיל את רגל גואל-הדם* לשם[378], ויש מפרשים הטעם משום שהיא מלאכת הדיוטות וכתפים, שפגיעתם מצויה, וחוששים שיכוונו להרוג את הרוצח[379], וחכמים מתירים[380], שאינם חוששים[381], או מפני שיש בהם צורך לחיי נפש[382]. ואין פורסים בתוך ערי המקלט מצודות[383], ואין מפשילים בתוכן חבלים[384], שלא תהא רגל גואל-הדם* מצויה שם[385], כי פריסת מצודות והפשלת חבלים צריכה מקום רחב ידים, ויבואו מכל הסביבה לצורך כך[386], ויש מפרשים שמחמת המצודות והחבלים יבואו בני אדם תדיר לקנות חיות עופות ודגים שניצודו שם[387], ויש ראשונים שפירשו שזה לשמירת הרוצחים שתהיה העיר פנויה ולא יכשל הרוצח בדבר אם יבא לשם גואל הדם[388]. ומאותו הטעם אין עושים בהן כלי זכוכית[389], והוא הדין שאר חפצים שאינם מצויים בכל מקום, שמא בסיבתם תהא רגל גואל הדם מצויה שם[390]. ונחלקו תנאים, לפי גירסא אחת בברייתא בבבלי, בבדין וכלי צודה - שהם דברים חשובים שאינם נמצאים בכל מקום[391] - אם מוכרים אותם בערי המקלט, ר' נחמיה אוסר וחכמים מתירים[392].
קבורה בהן
ערי המקלט אין קוברים בהן, שנאמר: ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם[393], לחיים ניתנו ולא לקבורה[394], והיינו קבורת מי שאינו מחויב גלות* - כגון הלויים תושבי העיר הקבועים[395] - אבל המחויב גלות שמת, שדינו להיקבר בעיר מקלטו, שנאמר: אשר נס שמה[396], שם תהא קבורתו[397], קוברים אותו בעיר המקלט מאחר שגילה בו הכתוב[398]. המחויב גלות שמת ונקבר בעיר המקלט, ומת כהן-גדול*, שרשאים להוליך עצמותיו משם[399], נסתפקו אחרונים אם מחוייבים לפנותו משום שלא ניתנו ערי המקלט לקבורה, או שכיון שנקבר בהיתר אין חיוב לפנותו[400], ויש אחרונים שכתבו שכיון שבטל דין קבורתו והותר לפנותו, שוב חייבים לעשות כן, מאחר שלא ניתנו ערי המקלט לקבורה[401].
קדימת הגולים לתושבים הקבועים
נתרבו רוצחים, עד שאין מקום לקליטתם בעיר המקלט, כתבו אחרונים שהלויים תושבי העיר הקבועים נדחים מפניהם, שהקדים הכתוב את זכותם של הגולים בערי המקלט לזכותם של הלויים בהן[402]. ויש מן האחרונים שהסתפקו אם הלויים נדחים מפני הגולים[403]. רוצחים שנקלטו בעיר המקלט אם חייבים להעלות שכר ללויים תושבי העיר הקבועים, ע"ע גלות[404].
מסים וארנוניות
אין מכבידים על ערי המקלט במסים וארנוניות[405], שנאמר: תהיינה[406], לחוס עליהן[407].
מערי הלויים
ששת ערי המקלט הן מערי-הלויים* שניתנו להם מנחלת בני ישראל[408], כמפורש בכתוב: ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח וגו'[409]. ואף ערי המקלט שיוסיפו לעתיד לבא[410], כתבו ראשונים שתהיינה ללויים[411]. וכתבו אחרונים בדעת ראשונים, שכשם שמצינו במדבר שהיה מחנה לויה קולט[412], כך קליטתן של ערי המקלט תלויה בכך שהן מערי הלויים[413], ואף ערי המקלט שיוסיפו לעתיד לבא, שכתבו ראשונים שתהיינה מערי הלויים, טעם הדבר מפני שאם לא תהיינה ללויים לא תהיינה קולטות[414]. וכתבו אחרונים לפי זה, שאף עיר מקלט שמפרישים תחת עיר שחרבה[415], נותנים אותה ללויים[416]. ויש אחרונים שכתבו שקליטת שש ערי המקלט אינה תלויה בהיותן ערי הלויים[417], ולכן גם בזמן בית שני, שבטלו ערי הלויים[418], מכל מקום היו שש ערי המקלט קולטות[419]. על קליטתן של שאר ערי הלויים, שאף הן קולטות את הרוצחים, ועל החילוק בינה לקליטת ששת ערי המקלט, עי' להלן: קליטת ערי הלויים.
עיר הנדחת
ערי המקלט אינן נעשות עיר-הנדחת*[420], שנאמר: תהיינה[421], אל ייעשו עיר הנדחת[422], כי משמעות הכתוב שתהיה להן הויה לעולם, ועיר הנדחת אסור לחזור ולבנותה[423], ונמצא שתתבטל מלהיות עיר מקלט[424]. ומן הראשונים יש שכתבו הטעם משום שנאמר בעיר הנדחת: באחת עריך[425], וערי המקלט, אינן בכלל עריך[426], ופירשו ראשונים ואחרונים בדעתם, שמאחר שערי המקלט אינן מיוחדות לשבטים שנחלו אותן, אינן בכלל עריך[427], ואף שמתחילה התחלקו הערים לשבטים, ולאחר מכן הופרשו מחלקם להיות ערי מקלט, "עריך" משמע שהן עריך בכל עת ובכל זמן[428], ויש שהוסיפו שאף של הלויים אינן - אף על פי שהן מערי-הלויים*[429] - שהרי יש בהן תפיסת יד לכל ישראל שידורו בהן הרוצחים - והם דרים שם בלא תשלום שכר, לסוברים כן[430] - לפיכך אינן בכלל עריך[431]. ויש ראשונים חולקים וסוברים שערי המקלט נעשות עיר הנדחת, כי אף הן נתחלקו לשבטים והם שנתנו אותן לערי מקלט מחלקם[432].
להושיב בהן גר תושב
ערי המקלט, יש מן האחרונים שכתבו שאסור להושיב בהן גר-תושב*, שנאמר בו: בשעריך[433], וערי המקלט אינן בכלל[434].
על ערי המקלט אם מביאות עגלה-ערופה*, ע"ע.
קליטת מחנה לויה
קליטת מחנה לויה
אף בשעה שהיו ישראל במדבר, היה להם מקום מיועד לקליטת רוצחים[435], שנאמר: ושמתי לך מקום[436], לך בחייך[437] מלמד שמגלים במדבר[438], שהרי לא נכנס משה רבינו לארץ[439]. ולהיכן מגלים, למחנה לויה[440], שנאמר: לך מקום, מקומך[441], והיינו מקומו של משה שהוא מחנה לויה[442]. ובמכילתא אמרו, ושמתי לך מקום, אבל לא שמענו להיכן, הרי אתה דן, נאמר מנוס לשעה, ונאמר מנוס לדורות, מה מנוס האמור לדורות, ערי הלויים קולטות - שערי המקלט נחלת הלויים הן[443] - אף מנוס האמור לשעה, מחנה הלויים קולט[444]. על גדרו של מחנה לויה, ע"ע מחנות.
מחנה שכינה
מחנה שכינה - על גדרו ע"ע מחנות - נראה מדברי אחרונים שאף הוא בכלל מחנה לויה שהיה קולט במדבר[445].
בשעת המסעות
מחנה לויה, כתבו אחרונים שהוא קולט גם בשעת המסעות, שלעולם שם מחנה לויה עליו[446].
סיום קליטתו
משבא המשכן לשילה - אף על פי שעדיין היה מחנה לויה נוהג לגבי שלוח-מחנות*[447] - נסתלקה קליטת מחנה לויה[448], ולא היה קולט עוד כדרך שקלט במדבר, שכבר נתקדשו ערי המקלט[449]. אבל בשבע השנים שכבשו ושבע שחלקו, שקדמו לביאת המשכן לשילה[450], היה מחנה לויה קולט[451].
כעיר מקלט או כערי הלויים
מחנה לויה, נראה מדברי ראשונים ואחרונים שקליטתו כעין קליטת ערי המקלט[452]. ויש מן האחרונים שכתבו שדין קליטת מחנה לויה כקליטת שאר ערי-הלויים*[453] - שאינן קולטות אלא לדעת[454] - ולא כקליטת ערי המקלט - הקולטות בין מדעת ובין שלא מדעת[455] - ולפיכך אין מחנה לויה קולט אלא לדעת[456].
לקבור במחנה לויה
הדין לקבור את הרוצח בעיר המקלט[457], מן האחרונים יש שכתבו שאינו נוהג במחנה לויה, שערי המקלט נכפל בהן "שמה" שלש פעמים[458], ולפיכך דרשו, שם תהא דירתו שם תהא מיתתו שם תהא קבורתו[459], אבל מחנה לויה לא נאמר בו "שמה" אלא פעם אחת: אשר ינוס שמה[460], ואין לדרוש אלא שתהא שם דירתו[461]. ויש אחרונים שכתבו שכיון שהובאה במכילתא דרשת "שם תהא קבורתו" בפרשה שלמדו ממנה קליטת מחנה לויה[462], נראה שאף לגבי מחנה לויה נאמר שתהיה קבורת הרוצח שם[463], ואף שהיו מעתיקים את מחנה לויה ממקום למקום במסעות, היו צריכים כמו כן להעתיק את קבורת הרוצחים כדי שתהיה במחנה לויה[464].
קליטת ערי הלויים
קליטת ערי הלויים
כל ערי-הלויים* קולטות[465], וכל אחת מהן עיר מקלט היא[466], שנאמר: ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר[467], הרי אלו כאלו לקליטה[468]. ויש שכתבו שבהיקש למדו, שנאמר בכתוב שלאחריו: כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר[469], הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט[470]. מן הראשונים יש שכתבו שערי הלויים אינן קולטות אלא רוצחים לויים, שלא הטריח הכתוב את הלויים לגלות לערי המקלט אלא די להם לגלות לכל אחת מעריהם[471]. בדעת הירושלמי, יש אחרונים שכתבו שאין קולטות אלא ערי המקלט ולא שאר ערי הלויים[472].
שלא לדעת
ערי-הלויים* חלוקות בקליטתן מערי המקלט, שערי המקלט קולטות בין לדעת ובין שלא לדעת[473], וערי הלויים אינן קולטות אלא לדעת[474], שאם נכנס להם הרוצח לנוס שמה - שיודע שקולטות[475], ונתכוין להינצל שם[476] - קולטות אותו[477]. נכנס הרוצח לאחת מערי הלויים שלא לדעת, ובעודו בה נודע לו שקולטת, יש שכתבו שנראה מדברי ראשונים שאין העיר קולטת אותו, כי צריך דעת בשעת כניסתו אליה[478].
קדימת הלויים לרוצחים
אף על פי שערי הלויים קולטות, כתבו אחרונים שאינן כערי המקלט שהלויים הדרים בהן נדחים מפני הרוצחים כשאין להם מקום לדור[479], כי ערי הלויים אינן מיוחדות לקליטת הרוצחים כערי המקלט, אלא מיוחדות הן ללויים להיות שלהם, רק שיש להן מעלה שהן קולטות את הרוצחים, לכן דוקא כשיש בערים מקום פנוי לדור מחוייבים הלויים ליתן אותו לרוצחים קודם לאחרים[480], אבל כשאין מקום פנוי הלויים קודמים[481].
על חילוק שיש בין ערי המקלט לשאר ערי הלויים לענין תשלום שכר ללויים, ע"ע גלות[482].
ראויות למחיה
הדין להפריש את ערי המקלט במקום ובאופן שתהיינה ראויות למחייתם של הגולים[483], כתבו אחרונים שנוהג גם בשאר ערי הלויים[484]. ויש אחרונים סוברים שאינו נוהג בערי הלויים[485]. על שאין עושים את ערי-הלויים* ערי חומה, ושעושין אותן עיירות בינוניות דוקא, כערי המקלט[486], ע"ע ערי הלויים[487].
הכנת הדרך
הדין להכין את הדרך לערי המקלט[488], כתבו אחרונים שאינו נוהג בערי הלויים[489].
תחום הערים
תחום הערים, כשם שהוא קולט בערי המקלט[490], כן הוא קולט בכל ערי הלויים[491].
כשאינן נחלת הלויים
ערי הלויים, כתבו אחרונים שאינן קולטות אלא בעוד שהן נחלת הלויים, שהרי דרשו שהן קולטות ממה שנאמר: ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר[492], וכל זה כשהן של לויים ולא כשהן של ישראל, ולפיכך משחרב בית ראשון, שבטלה נתינת הערים ללויים[493], שוב לא היו ערי הלויים קולטות[494].
עיכוב
ערי הלויים כתבו אחרונים שאינן מעכבות זו את זו לקליטה, שאם חסרו מקצת הערים עדיין קולטות האחרות[495]. חסרה אחת מערי המקלט, נראה מדברי אחרונים - לדעתם ששוב אין ערי המקלט האחרות קולטות, ואפילו בתורת ערי הלויים[496] - שחסרונה מעכב את קליטתן של ערי הלויים ושוב אינן קולטות[497]. על הסוברים שערי המקלט שחסרה אחת מהן קולטות בתורת ערי הלויים, עי' לעיל: קליטתן[498].
ערים שנוטלים הלויים בנחלה
ערים שנוטלים הלויים בנחלה גמורה, ואינן ניתנות להן מנחלת שאר השבטים, כגון לעתיד לבא, לסוברים שיטלו הלויים חלק בארץ[499], או בארצות שכובש מלך ישראל מחוץ לארץ ישראל המובטחת, לסוברים שיש בהן חלק ונחלה ללויים ככל ישראל[500], הסתפקו אחרונים אם קולטות כערי-הלויים*[501].
הערות שוליים
- ↑ עי' בה"ג בהקדמה מנין הפרשיות אות ב ואות מו, ועי' רי"פ פערלא פרשה נח נט בדעתו ובדעת רס"ג שם; רמב"ם רוצח פ"ח ה"א ובסהמ"צ ע' קפב; סמ"ג ע' עו; החינוך מ' תקכ. ועי' ספ"ז לה יא שדרשו: תהיינה, הלחם עליהן, ועי' ספירי אפרים שם (ובגי' ילקו"ש מסעי תשפז: לחוס עליהן, ועי' זי"ר שם), תהיינה, תן ממונך עליהן, וצ"ב מה מלמדנו יותר משאר מצוות, ועי' דב"ר (ליברמן) ואתחנן: בוא וראה כחן של ערי מקלט וכו'. ועי' דברי יציב חו"מ סי' פו אות ו, שצ"ב איך ובמה נעשית ההפרשה, ואם תהיה מצוה לעת"ל להפריש את הערים מחדש.
- ↑ סהמ"צ שם והחינוך שם. וע"ע גלות וע' רוצח.
- ↑ דברים יט ב. רמב"ם רוצח שם וסמ"ג שם. ועי' במדבר לה ט ואילך.
- ↑ החינוך שם. ועי' ספרי שופטים קפג: "על כן אנכי מצוך לאמר", להזהיר בית דין על כך.
- ↑ סהמ"צ שם.
- ↑ דברים שם ג. סהמ"צ שם.
- ↑ בה"ג ורס"ג ורמב"ם וסמ"ג והחינוך שבציון 1.
- ↑ ספ"ז דלהלן; תשוה"ג שע"צ ח"ד ש"ז סי' לט, מרב נטרונאי, ובתשובות רב נטרונאי חו"מ סי' שעה; רמב"ם רוצח פ"ח ה"א ובסהמ"צ ע' קעו וע' קפב; ריטב"א מכות יב א. ועי' דינא דחיי ע' עו ובכנה"ג לשונות הרמב"ם (סוף או"ח) רוצח שם וברכ"י או"ח תפט ס"ק ג. ועי' אבן ספיר ח"א חדרי תימן פל"ח, מסורת יהודי תימן.
- ↑ במדבר לה כט.
- ↑ ספ"ז שם, הובא בסהמ"צ להרמב"ם שם.
- ↑ לא נאמר כן בענין ערי מקלט, ועי' זי"ר לילקו"ש מסעי תשפז שהכוונה לכתוב בדברים יט א: אשר ה"א נתן לך.
- ↑ ספ"ז לה יא, הובא בקרי"ס רוצח שם. ועי' כס"מ רוצח שם שכ' המקור מתוך שלא נתפרשו בכתוב אלא שלש בעבר הירדן ושלש בארץ כנען, ועי' תשובת רב נטרונאי שם.
- ↑ ציון 254.
- ↑ עי' להלן; עי' רמב"ם רוצח פ"ח ה"ב.
- ↑ במדבר לה יג-יד. כס"מ שם.
- ↑ ע"ע ארץ ישראל ציון 177 ואילך.
- ↑ ספרי מסעי קס; עי' מכות ט ב ורש"י שם ד"ה בעבר ור"י מלוניל שם.
- ↑ רש"י שם ד"ה בגלעד.
- ↑ עי' ספרי שם; אביי במכות שם. ועי' רמב"ן במדבר לה יד, שציוה הקב"ה מתחילה להפריש שלש ערים בעבר הירדן, על שם העתיד שירבו בה הרוצחים, או שאויר ארץ גלעד מגדל רוצחים מאז היתה לגוי. ובטעם שריבוי רוצחים, והיינו במזיד, מצריך ריבוי ערי מקלט, עי' תוס' שם ד"ה בגלעד, שהוא משום שההורג במזיד בלא עדים סופו שנהרג ע"י רוצח בשוגג, עי' מכות י ב, ועי' מהר"ם ומהרש"א שם, ועי' רמב"ן ושא"ר שם, שגם ההורגים במזיד מראים עצמם כשוגגים ואיננו יודעים איזה מזיד ואיזה שוגג לפיכך מרבים ערי מקלט שיקלטו את כולם, ועי' ר"י מלוניל שם, שבגלעד מצויים רוצחים בשוגג, כי היא מקום יער וכל השבטים עוברים שם לחטוב עצים ומזדמן להם כאותו מעשה, ועי' מאירי שם שהביא פי' נוסף, ועי' גו"א במדבר שם, ועי' דרשות מהרי"ט מסעי דרוש א ותפא"י בועז מכות פ"ב מ"ג ואג"מ חו"א ח"א סי' קז.
- ↑ עי' ציון 37.
- ↑ עי' להלן: קליטת ערי הלויים.
- ↑ ע"ע הנ"ל.
- ↑ רמב"ן שם.
- ↑ עי' רמב"ן שם.
- ↑ רמב"ן שם, על דרך הפשט.
- ↑ זית רענן לילקו"ש דלהלן.
- ↑ זית רענן לילקו"ש דלהלן.
- ↑ ספ"ז לה יג וילקו"ש מסעי תשפז.
- ↑ ספירי אפרים לספ"ז דלהלן.
- ↑ במדבר לה ט.
- ↑ במדבר שם י. ספ"ז שם יא וילקו"ש מסעי תשפז וזי"ר שם וספירי אפרים שם בביאורם.
- ↑ עי' מדרש דלהלן; עי' תשוה"ג שע"צ ח"ד ש"ז סי' לט, מרב נטרונאי ובתשובות רב נטרונאי חו"מ סי' שעה: ערי מקלט כבר הן מפורשות ואין להוסיף עליהן. ועי' ספ"ז לה יא: מנין שימנו להן מה שירצו אמרת וידבר ה' אל משה לאמר ריבה, מ' שמוסיפים, ועי' אמבוהא דספרי שם, ועי' ספירי אפרים שבציון 68 שפי' באופ"א.
- ↑ דברים יט ב.
- ↑ דברים שם ז.
- ↑ מדרש תנאים דברים שם. ועי' עקידת יצחק דברים שער צו, שלמד מהכתוב במדבר לה כט: והיו אלה לכם לחקת משפט, שאין מוסיפים עליהם ועי' ציון 9 ואילך.
- ↑ פס"ז לה יא. ועי' אמבוהא דספרא שם שתמה מה טעם יש בדבר (ונ' שדרשו "והקריתם" שיהיו ערים שיזדמנו לכך ולא שיבנו).
- ↑ עי' להלן; ברייתא מכות ט ב; תוספתא מכות פ"ב; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ב.
- ↑ דברים ד מא.
- ↑ עי' ציון 223 ואילך.
- ↑ עי' מכות י א; עי' דב"ר ואתחנן ב; מדרש אגדה דברים ד מא; רמב"ם שם. ועי' זי"ר לילקו"ש שופטים תתתקיט, בבי' מה שדרשו שם, אשר ינחילך לרבות עבר הירדן, שיהושע הוצרך לקרוא שם שנית לערים שהפריש משה.
- ↑ עי' ספרי מסעי קנט; מדרש תנאים דברים יט ב. ועי' עמק הנצי"ב לספרי שם שפי' באופ"א.
- ↑ דברים שם. מדרש תנאים שם.
- ↑ במדבר לה י-יא. ספרי שם.
- ↑ עי' יהושע כ א ואילך. ברייתא מכות שם; תוספתא שם.
- ↑ דברים ד מא.
- ↑ דברים שם מב.
- ↑ שמות כא יג. זי"ר לילקו"ש דלהלן.
- ↑ זי"ר שם. ועי' ספירי אפרים לספ"ז דלהלן, שהכוונה למחנה לויה שהיה קולט במדבר, ועל פי הדיבור הוא.
- ↑ ספ"ז לה יא; ילקו"ש מסעי תשפז.
- ↑ עי' ציון 62 ואילך. זי"ר שם.
- ↑ ספ"ז שם; ילקו"ש שם.
- ↑ עי' להלן. ועי' חי' הגרי"ז זבחים קיז א, שדן אם הוא מפני שצריכים היו להפרישן לאחר שתהיה כל עיר שייכת לשבטה, או דין הוא שלא יקלטו קודם ירושה וישיבה.
- ↑ במדבר לה י-יא.
- ↑ דברים יט א-ב.
- ↑ ספרי מסעי קנט.
- ↑ דברים שם ב.
- ↑ ספרי שופטים קפ, לגי' סד"ר והגר"א שם, ועי' סד"ר שם.
- ↑ עי' מכות יא א ורש"י שם ט ב ד"ה עד ושם יא א ד"ה מפני ששיהם; רד"ק יהושע כ ב; רמב"ן דברים יט א.
- ↑ תוספתא מכות פ"ב. ועי' חס"ד שם שאפשר שגם דעת הספרי כן, ועי' סד"ר לספרי מסעי שם, שפי' מה שדרשו שם: והקריתם, אין הקריה אלא הזמנה, שיפרישו של שלש הערים בכניסתם לארץ בהזמנה בעלמא, ובדרך מקרה, אע"פ שאינן קולטות עדיין. ועי' ציון 39 ואילך.
- ↑ דברים יט ד.
- ↑ בעה"ט דברים שם. ועי' ספירי אפרים לספ"ז לה יא.
- ↑ במדבר לה טו. ספ"ז לה יא.
- ↑ תוספתא מכות פ"ב; עי' ספ"ז שם: אם חרבו יבנו אותם.
- ↑ חזו"י לתוספתא דלהלן.
- ↑ במדבר שם יג. תוספתא צוקרמנדל שם (פ"ג). ועי' תוספתא שלפנינו: שש ערים, ועי' חזו"י שם שצ"ל: שש הערים, והיינו הכתוב במדבר שם טו, ועי' חס"ד שם וחזו"י שם ביאור הדרשה.
- ↑ חזו"י שם.
- ↑ במדבר שם. תוספתא שם. ועי' חזו"י שם שהכוונה לכתוב במדבר שם יד: תהיינה לכם, ועי' חס"ד שם, ועי' שם ושם ביאור הדרשה. ועי' ספ"ז שם יד: אם חרבו ימנו אחרות תחתיהן, ולכאו' היינו כשא"א לבנות במקומן. ועי' חס"ד שם שתמה על שהשמיט הרמב"ם דין זה, ועי' משנת יעבץ או"ח סי' מח אות ג.
- ↑ ספירי אפרים לספ"ז דלהלן.
- ↑ במדבר שם ט.
- ↑ ספ"ז שם יא.
- ↑ ספירי אפרים שם בבי' הספ"ז.
- ↑ דברים יט ט. מדרש תנאים דברים שם; מאירי מכות ט ב בשם מדרש; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ד. ועי' ירושלמי מכות פ"ב ה"ו ותוספתא מכות פ"ב וספרי שופטים קפה, שלעתיד לבוא מוסיפים, ועי' כס"מ רוצח שם שציין מקורו של הרמב"ם מירושלמי וספרי הנ"ל, וצ"ל שלע"ל האמור שם היינו ימות המשיח, ועי' להלן. ועי' מנ"ח ומהר"ם שיק מ' תקכ, שהיא גזה"כ, כי מצד הסברא לא יצטרכו ערי מקלט לע"ל, כי רק שלום ואמת וטוב יהיה, ועי' ר"ה וחס"ד וספרי חיים לספרי שם ואלשיך וש"ך עה"ת ופני דוד ומשך חכמה דברים שם ח ושל"ה תולדות אדם אות רסד.
- ↑ ע"ע ארץ ישראל: גבולות הארץ.
- ↑ דברים שם ח-ט. עי' ספרי שם קפד לגי' הגר"א שם; מדרש תנאים שם; מאירי שם בשם מדרש; עי' רש"י דברים שם; רמב"ם שם; עי' רשב"ם דברים שם; עי' רמב"ן דברים שם. ועי' צ"פ תרומות פ"א ה"א, שקיני קנזי וקדמוני לא יהיה להם דין א"י ולכן ערי המקלט שבהן תהיה קליטתן כמחנה לויה, לדעתו שאינו קולט אלא כערי הלויים, עי' ציון 456, ולא כערי מקלט.
- ↑ ע"ע ימות המשיח ציון 17.
- ↑ דברים שם.
- ↑ ע"ע מצוות.
- ↑ מדרש תנאים שם.
- ↑ ע"ע ארץ ישראל: הרחבת הגבולות.
- ↑ מנ"ח ומהר"ם שיק שם.
- ↑ עי' בכור שור דברים שם; עקידת יצחק דברים שער צו.
- ↑ דברים יט ט.
- ↑ ספרי שופטים קפה, לגי' מהדו' נ"י תשכט, ועי' ספרי שלפנינו שם ור"ה שם וספרי דבי רב שם והגר"א שם וירושלמי מכות פ"ב ה"ו וקה"ע ופנ"מ שם ותוספתא מכות סופ"ב וחס"ד ומנחת בכורים וחזו"י שם וילקו"ש שופטים תתקכ, גירסאות וביאורים שונים בדרשות התנאים ובשמותיהם. ועי' שו"ת רדב"ז סי' ב' קלח, שנ' שפי' שמחלוקת התנאים במנין ערי המקלט היא על הערים שבא"י. ומ' שאף הערים שבעבר הירדן נוהגות לע"ל, ועי' פנ"מ מכות פ"ב ה"ו ד"ה כתיב שש, שנ' שסובר שאותן שבעבר הירדן בטלות לע"ל.
- ↑ רמב"ם רוצח פ"ח ה"ד.
- ↑ תשוה"ג שע"צ ח"ד ש"ז סי' לט, מרב נטרונאי ובתשובות רב נטרונאי חו"מ סי' שעה; עי' החינוך מ' תקכ; עי' טור חו"מ תכה, ורמ"א שם, ועי' בהגר"א שם; ערוה"ש חו"מ שם ס"ס. ועי' דב"ר (ליברמן) ואתחנן, שערי המקלט בטלות משחרב בית המקדש. ועי' פסקי תשובה סי' צב.
- ↑ עי' תשובת רב נטרונאי שם.
- ↑ ע"ע גלות: מיתת כהן גדול.
- ↑ החינוך שם; עי' בהגר"א שם, שכ' הטעם משום שאין נוהגות אלא לאחר ירושה וישיבה.
- ↑ עי' דינא דחיי ע' עו סוד"ה ומ"מ ובכנה"ג או"ח לשונות הרמב"ם רוצח פ"ח, בבי' דרשת הספרי שבציון 255.
- ↑ דברים ד מג, ועי' יהושע כ ח; עי' ברייתא מכות ט ב ובתוספתא מכות פ"ב ובירושלמי מכות פ"ב ה"ו.
- ↑ תנחומא מסעי יג ובמדב"ר מסעי כג. ועי' ס' יוחסין מאמר ה בשם ר' יצחק בן אלפרא, ועי' כפו"פ פי"א.
- ↑ יהושע שם ז; עי' ברייתא שם ושם ושם. ועי' דב"ר (ליברמן) ואתחנן, שנחלקו בזיהוי העיר גולן.
- ↑ רש"י מכות י א ד"ה פרוודהא.
- ↑ רשב"ם ב"ב קכב ב ד"ה פרוורהא.
- ↑ יהושע כא יב. אביי במכות שם וב"ב שם.
- ↑ עי' ר"ח מכות שם ורגמ"ה ורשב"ם ב"ב שם.
- ↑ עי' לעיל.
- ↑ עי' יהושע יט לז.
- ↑ עי' ציון 136.
- ↑ רב יוסף במכות י א. עי' ס' יוחסין מאמר ה בשם ר' יצחק בן אלפרא, וחסל"א מעין ג נהר יג, שנ' שקדש היא העיר צפת, ועי' כפו"פ פי"א שאינו כן אלא יש בין קדש לצפת מהלך יום.
- ↑ עי' רש"י מכות שם ד"ה והרי. ועי' במדבר לד ד ובחזקוני ושא"ר שם, שכמו"כ שתי קדש ברנע היו בדרום א"י, האחת תוך הגבול והאחרת חוצה לו, ומלבדן קדש אחרת במדבר צין, עי' רש"י במדבר לב ח ורמב"ן שם כ א (ואלו בקמץ וצירי) ומצינו עוד כמה מקומות בשם קדש, עי' גטין ב א ותוס' שם ד"ה ואשקלון ושא"ר שם, ועי' מאירי מכות ט ב, ועי' ציון 108.
- ↑ עי' רב אשי במכות שם ורש"י שם ד"ה כגון.
- ↑ עי' לעיל.
- ↑ עי' חס"ד לתוספתא דלהלן וקה"ע דלהלן. ועי' חס"ד שם שאע"פ שלא נכבשה כל הארץ חשוב לאחר ירושה וישיבה משסיים יהושע לחלוק והיו ערי המקלט קולטות.
- ↑ עי' לעיל.
- ↑ עי' חס"ד וקה"ע שם.
- ↑ כ"ה לפנינו בתוספתא, ובמהדו' צוקרמנדל כבירושלמי: גמלא. ועי' חס"ד שם שלא הוזכרו בכתוב לא גמלא ולא כמלא ואולי ט"ס היא.
- ↑ תוספתא מכות פ"ב, ועי' ברייתא בירושלמי מכות פ"ב ה"ו, ועי' קה"ע ופנ"מ שם שהגי' הנכונה כבתוספתא הנ"ל. ועי' ציון 62 ואילך. ועי' קה"ע שם שקבלה היתה בידם שכך היה, ועי' שי"ק שם שלמדו כן מן הכתובים, כי בערים שניתנו ללוויים מנחלת יששכר נמנית בדה"י א' ו נז העיר קדש, ואילו ביהושע כא כח נמנית תחתיה קשיון, והוא משום שמתחילה לא נכבשה קדש ונתנו ללוויים את קשיון תחתיה, והיא גמלא הנזכרת, וה"ה ששימשה עיר מקלט תחת קדש, וצע"ג, שהרי עיר המקלט קדש מנחלת נפתלי היא, ונמנית בערים שניתנו ללוויים הן בדה"י שם סא והן ביהושע שם לב.
- ↑ ברייתא מכות ט ב ובתוספתא מכות פ"ב ובירושלמי מכות פ"ב ה"ו. ועי' חס"ד מכות שם ד"ה ושלשת, שלד' הראב"ד רוצח פ"ח ה"ז דין הוא לכתחילה לכוין את הערים זו מול זו, ולד' הרמב"ם שלא הזכיר שצריך לעשותן מכוונות אין בכך דין, אלא שכן היו, ועי' שיח יצחק מכות שם. ועי' כפו"פ פמ"ז שהביא סמך מזה שעבר הירדן וארץ כנען שוות בקירוב באורכן, שהרי היו הערים מכוונות ומשולשות, עי' ציון 114, וכן הוכיח שי"ק לירושלמי שם.
- ↑ דברים יט ג.
- ↑ ספרי שופטים קפ, ועי' גי' הגר"א שם; ספ"ז דברים שם. ועי' סד"ר לספרי שם, שמ"ושלשת" אין לשמוע שתהיינה מכוונות, אלא שתהיינה משולשות ולא מפוזרות, עי' להלן, אלא ידוע היה לחכמים שהיו מכוונות, וקצת משמע כן בכתוב במדבר לה יד: את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען, כי מאחר ששלש שבעבר הירדן כבר הפרישן משה לא בא הכתוב אלא לומר שתהיינה אלו שבארץ כנען מכוונות כנגדן, ועי"ש שפי' עוד באופ"א.
- ↑ עי' רש"י מכות ט ב ד"ה ושלשת ותוס' שם ד"ה משולשות; קה"ע לירושלמי דלהלן. ועי' ראב"ע דברים יט ג: תחלק הארץ לשלש, ועי' מזרחי וגו"א שם.
- ↑ דברים יט ג.
- ↑ ברייתא מכות ט ב; תוספתא מכות פ"ב; ירושלמי מכות פ"ב ה"ו; עי' ספרי שופטים קפ לגי' הגר"א. ועי' ציון 200.
- ↑ ברייתא מכות שם. ועי' תוספתא וירושלמי שם וספ"ז דברים שם.
- ↑ מדרש אגדה דברים שם. ועי' שיח יצחק מכות שם, שצידד שלא נאמר דין משולשות בערים שבעבר הירדן.
- ↑ עי' ציון 72.
- ↑ מדרש תנאים דלהלן; מרכה"מ בד' הרמב"ם דלהלן, שפסק שצריך לשלש הערים אע"פ שהערים שבארץ כנען ועבר הירדן כבר הופרשו.
- ↑ דברים יט ט.
- ↑ עי' רש"י ושאר מפרשים דברים שם.
- ↑ מדרש תנאים דברים שם. ועי"ש שכמו"כ צריך שתהיינה מכוונות זו לזו ולא רחוקות זו מזו וקולטות מזו לזו, וצ"ב.
- ↑ רמב"ם רוצח פ"ח ה"ז. ועי' סד"ר שופטים ושם בשם מהרא"נ, ולחם יהודה ומער"ק ועוד רוצח שם, שהראב"ד שהשיג "וכן משוין" כוונתו להוסיף שלא בין עיר לעיר לבד מושחים ומשוים אלא גם מן הגבולות מזה ומזה אל הערים.
- ↑ עי' מכות י א ומאירי שם א.
- ↑ אביי מכות שם. ועי' ציון 19, בטעם שמקום שרוצחים מצויים בו, והיינו רוצחים במזיד, צריך יותר ערי מקלט. ועי' שיח יצחק מכות שם, שמאותו הטעם היו הערים בעבר הירדן משולשות באותו יחס, כי האמצעית שביניהם היא ראמות בגלעד ששכיחים בו רוצחים, עי' ציון הנ"ל.
- ↑ מאירי שם, והיינו פחות מבגלעד, עי' ציון 19, ועי' מהרש"א ח"א שם י א, ועי' ריטב"א מכות שם.
- ↑ ריטב"א שם.
- ↑ ריטב"א שם.
- ↑ עי' ציון 409 ואילך.
- ↑ ע"ע גלות ציון 142 ואילך.
- ↑ קונטרס הראיות לריא"ז מכות שם. ועי' דעת זקנים ופירוש הרא"ש דברים שם, שפי' באופ"א, וצ"ב.
- ↑ עי' ציון 108.
- ↑ חס"ד מכות פ"ב ד"ה ושלשת (וצ"ב, שלפ"ז גם אם נכבשו שכם וקדש היו צריכים להפריש תחתיהן מפני שלא היו משולשות לפי מצב הארץ שכבר נכבשה).
- ↑ עי' ציון 67.
- ↑ חס"ד שם; צ"פ ע"ז פ"ד ה"ה בד' הראב"ד רוצח שם; קה"ע מכות פ"ב ה"ו.
- ↑ חס"ד שם.
- ↑ שי"ק מכות פ"ב ה"ו וצ"פ שם בד' הרמב"ם שם שכ' שמושחים בתחילת הפרשתן.
- ↑ ספרי דבי רב לספרי דלהלן.
- ↑ ר"ה לספרי דלהלן, ועי"ש שכן גירסתו בספרי.
- ↑ דברים יט ב.
- ↑ ספרי שופטים קפ. ועי' סד"ר שם שכ' הטעם כדי שלא להרחיק את הדרך. ועי' סד"ר שם שתמה על שהשמיט הרמב"ם דין זה, וצידד שהוא בכלל השגת הראב"ד שבציון 122.
- ↑ עי' ציון 114 ואילך.
- ↑ סד"ר שם.
- ↑ סד"ר שם; עי' עמק הנצי"ב שם.
- ↑ ברייתא מכות ותוספתא דלהלן, ועי' ספרי שופטים דלהלן.
- ↑ רגמ"ה ערכין לג ב. ועי' סד"ר לספרי מסעי דלהלן.
- ↑ ספרי מסעי ושופטים דלהלן. ועי' ברייתא ערכין דלהלן ושינויי גירסאות שם.
- ↑ ברייתא בירושלמי דלהלן. ועי' ספ"ז דלהלן.
- ↑ ברייתא מכות ותוספתא וירושלמי דלהלן. ועי' ספרי מסעי ושופטים דלהלן.
- ↑ רמב"ם דלהלן, ועי' שנויי נוסחאות שם, וכן מוכח בציון הבא.
- ↑ עי' ברייתא מכות י א וערכין לג ב; עי' תוספתא מכות צוקרמנדל פ"ג (ובנדפס בש"ס וילנא פ"ב חסר, ועי' שינויי נוסחאות שם): אין בונים וכו', ושם: שלשה עיירות הללו וכו', וצ"ב; עי' ברייתא ירושלמי מכות פ"ב ה"ו: אין בונים וכו'; עי' רמב"ם רוצח פ"ח ה"ח. ועי' ספרי מסעי קנט ושופטים קפ. ועי' סד"ר לספרי מסעי שם, שהאריך בבירור מיני הערים שפסולות מחמת גדלן ואם יש מחלוקת בדבר.
- ↑ ספרי מסעי שם. ועי' ת"י במדבר לה יא: ותזמנון לכון קוריין בשוקין ובתי חיזותא, ונ' שהוא ט"ס וצ"ל ובתי חיותא. ועי' ציון 373 ואילך.
- ↑ במדבר שם.
- ↑ ספרי מסעי שם. ועי' סד"ר שם בבי' הדרשה.
- ↑ דברים יט ב.
- ↑ ספרי שופטים שם. ועי' קה"ע מכות פ"ב ה"ו, שפי' שדרשו כן מג' פעמים "ערים" שנאמרו בפרשה שם.
- ↑ רש"י מכות שם ד"ה טירין.
- ↑ מאירי מכות שם.
- ↑ רש"י ערכין שם ד"ה אין.
- ↑ עי' בכור שור דברים יט ד וחזקוני שם ה,
- ↑ רש"י מכות שם וערכין שם ד"ה ולא. ועי' שי"ק מכות פ"ב ה"ו ד"ה להיכן, שכוונת רש"י לפרש טעמא דקרא, אבל המקור מדרשת הכתוב כנ"ל.
- ↑ ריטב"א מכות שם בשם י"א.
- ↑ במדבר לה יא. ספ"ז שם. ואולי גדולות האמורות כאן היינו בינוניות דלעיל.
- ↑ עי' ערכין לג ב, ועי' מל"מ רוצח פ"ח ה"ח. ועי' ערל"נ מכות י א שחולק, שרשאים לעשות ערי מקלט מוקפות חומה, אלא שלפי שבדר"כ אין מוקפות חומה אלא ערים גדולות, א"א שתהיינה ערי מקלט, עי' ציון 149, ועי' אמבוהא דספרי לספ"ז לה יא. ועי' יהושע כ ד, וצ"ב. וע"ע ערי הלויים, על עיר שישבה ולבסוף הוקפה, ועי' ערוה"ש חו"מ סי' תכה סס"א, שאף אם עיר שישבה ולבסוף הוקפה עושים אותה ערי לויים, אפשר שאין עושים אותה ערי המקלט.
- ↑ עי' ציון 150. עי' ערכין שם ורגמ"ה שם ורש"י שם ד"ה אלא.
- ↑ עי' מל"מ שם. ועי"ש שתמה על שפסל הרמב"ם שם כרכים גדולים וקטנים (לגי' שלפנינו, ועי' שנו"ס שם) ומ' שלא פסל בינונים, ושם שכעי"ז צ"ב בברייתא מכות י א. ועי' ערל"נ שם שחולק, שכרך אינו בדוקא מוקף חומה, אלא שרגילים להקיף כרכים גדולים.
- ↑ עי' שו"ת רדב"ז סי' תרפא; מל"מ שם.
- ↑ ע"ע מצרע וע' שלוח מחנות.
- ↑ גבו"א מכות י א. ועי' אמבוהא דספרי שם. וקצ"ע, שהרי במדבר היו רוצחים משתלחים למחנה לויה, עי' להלן: קליטת מחנה לויה, ומחנה לויה משתלחים ממנו אפי' זבים ובעלי קרי.
- ↑ עי' ציון 189 ואילך.
- ↑ סד"ר לספרי מסעי קנט. ועי' הכתוב ביהושע שבציון 163, וצ"ב.
- ↑ ע"ע ערי חומה, ועי' דובב מישרים דלהלן.
- ↑ ע"ע גלות.
- ↑ דובב מישרים ח"א סי' מה.
- ↑ עי' ערכין שם ב ולד א ורגמ"ה שם ורש"י שם ד"ה והא.
- ↑ עי' ציון 108 ואילך.
- ↑ צ"פ דלהלן.
- ↑ עי' ציון הנ"ל.
- ↑ עי' ערכין לב א, ושם ב שמוכח שאין בגליל גמלא שאינה מוקפת חומה.
- ↑ צ"פ במדבר לה יא, ועי"ש שמ"מ אינה עיר מקלט לגמרי, ועי' צ"פ מת"ע פ"ב ה"ט. ועי' שו"ת רדב"ז סי' תרפא, בענין העיר חברון.
- ↑ עי' ערכין שם ומל"מ שם. ועי' מל"מ שתמה, שכיון שהוצרכו לעשותן פרוזות שלא תהא רגל גואל הדם מצויה שם איך מותר להקיפן, ועי' קדשי דוד ערכין שם שתמה עוד, שהרי מוקפות מתיחילתן צריךלסתור חומתן, עי' לעיל, כ"ש שלא לבנות.
- ↑ דברים ד מב.
- ↑ עי' ציון 335. פס"ז דברים שם.
- ↑ דברים יט יא.
- ↑ עי' הגי' שהביא דובב מישרים דלהלן, ושו"ת אלף המגן דלהלן בשם האדר"ת.
- ↑ בעל הטורים שם, כ"ה בכת"י פ"פ ובדפוס ירושלים תשנו, ועי' דובב מישרים ח"א סי' מה שכעי"ז הוא בחומשים מדוייקים, ובחומשים שלפנינו הדרשה מן הכתוב שם ט: שלש ערים, ועי' שו"ת אלף המגן (רובינשטיין) ח"ב סי' לו ומה שהביא שם בשם האדר"ת, ועי' דובב מישרים שם, ועי' ערל"נ שם, ועי' ציון 162.
- ↑ עי' ציון 1.
- ↑ דברים יט ג. סהמ"צ להרמב"ם ע' קפב, ועי' הקדמה להל' רוצח; החינוך מ' תקכ.
- ↑ ספרי שופטים קפ, לגי' כס"מ רוצח פ"ח ה"ה והגר"א שם, ולפנינו: מפורשות לתוכה, עי' ציון 209 ואילך.
- ↑ עי' משנה מכות ט ב, ומאירי שם; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ה. ועי' ספרי שופטים קפז: להזהיר בית דין על כך.
- ↑ עי' שקלים פ"א מ"א ופהמ"ש להרמב"ם שם ורע"ב שם בפי' ב'; רמב"ם שם.
- ↑ עי' ציון 201; רמב"ם שם.
- ↑ רמב"ם שם. ועי' מדרש תנאים דברים יט ט.
- ↑ תפא"י מכות פ"ב מ"ה, ועי' סהמ"צ שבציון 187, ועי' ציון 200.
- ↑ דברים יט ג. רמב"ם שם.
- ↑ עי' ספרי שם; עי' ברייתא מו"ק ה א; רמב"ם שם.
- ↑ דברים יט י. עי' ברייתא מו"ק שם וריטב"א שם, ועי' ר"ח שם ותוס' שם בשמו שציינו לכתוב אחר; עי' ספרי שם.
- ↑ ציון 436.
- ↑ תפא"י מכות פ"ב מ"ד; ערל"נ מכות ט ב בד' הרמב"ם רוצח פ"ח ה"ה. ועי' ערל"נ שם שמל' המשנה שם: ומכוונות להן דרכים מזו לזו, היה מ' שהכנת הדרך היא דוקא בין ערי המקלט מזו לזו ולא מכל עיר ועיר, כי לאחר שיש דרך נכונה באמצע יכול הבורח למצוא אותה כשירוץ מכל גבולי הארץ עד אמצע הדרך, אלא שמדברי הרמב"ם מ' שאינו כן.
- ↑ דברים יט ג.
- ↑ עי' מרכה"מ רוצח שם ה"ז בד' הראב"ד שם; ערל"נ שם בד' הראב"ד, ע"פ לשון המשנה שם: ומכוונות להם דרכים מזו לזו, ועי"ש שאפשר שכוונת הראב"ד להגיה כן בדברי הרמב"ם, וכן מדויק מלשון הרמב"ם עצמו, וכן מ' ממה שהביאה המשנה גם את המשך הכתוב: ושלשת.
- ↑ ברייתא ב"ב ק ב; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ה.
- ↑ דברים יט ג.
- ↑ רב הונא ב"ב שם.
- ↑ עי' שבת צט א.
- ↑ ע"ע דרך: דרך הרבים.
- ↑ רשב"ם ב"ב שם ד"ה דרך, ועי' רגמ"ה שם.
- ↑ מאירי ב"ב שם.
- ↑ רש"י מכות י ב ד"ה מקלט.
- ↑ ר' אלעזר בן יעקב בברייתא מכות שם א ב ותוספתא מכות פ"ב וירושלמי מכות פ"ב ה"ו; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ה.
- ↑ דברים יט ג.
- ↑ רב כהנא מכות שם ב, וי"ג שם: רב הונא. ועי' ערל"נ שם, אם דרשה זו אחת עם הדרשה שבציון 187, או דרשו כאן תיבת "לך".
- ↑ במדב"ר מסעי כג; תנחומא מסעי (בובר) ח.
- ↑ רש"י מכות שם ד"ה מקלט.
- ↑ ירושלמי שם.
- ↑ פנ"מ שם.
- ↑ קה"ע שם.
- ↑ עץ יוסף במדב"ר שם. ועי' ירושלמי סוטה פ"ז ה"ה וקה"ע שם ד"ה אסטליות.
- ↑ במדב"ר שם; תנחומא שם.
- ↑ מהר"י כהן לשוח"ט דלהלן.
- ↑ רב אבין בשוח"ט כה. וכ"ה בילקו"ש שופטים תתקיט, ובילקו"ש תהלים תשב: ועל כל בורגן ציון.
- ↑ דב"ר (ליברמן) ואתחנן.
- ↑ עי' ציון 37.
- ↑ משנה מכות ט ב; ספרי מסעי קס; ספ"ז לה יג; עי' מדרשים שבציון 40. רמב"ם רוצח פ"ח ה"ג. ועי' תוספתא דלהלן.
- ↑ במדבר לה יג. משנה שם; ספ"ז שם; רמב"ם שם.
- ↑ משנה שם.
- ↑ במדבר שם טו.
- ↑ ספרי מסעי קס.
- ↑ עי' ציון 59.
- ↑ תוספתא מכות פ"ב ובירושלמי מכות פ"ב ה"ו.
- ↑ עי' להלן: קליטת ערי הלויים.
- ↑ שי"ק מכות פ"ב ה"ו ד"ה להיכן.
- ↑ עי' ציון 108.
- ↑ פנ"מ מכות פ"ב ה"ו.
- ↑ קה"ע מכות שם.
- ↑ עי' דב"ר (ליברמן) ואתחנן (ועי"ש שבהלכה זו הטעה אחאב את יהושפט, ולכאו' אין הכוונה שההלכה מוטעית, אלא שמחמתה טעה להשלים עמו); שי"ק מכות פ"ב ה"ו, שכ"מ בירושלמי שם לפי פירושו בקה"ע שם, ושכ"מ מדרשות הכתובים שבציון 62 ואילך וכן משמעות הכתוב במדבר לה יג: שש ערי מקלט תהיינה לכם. ועי' ספירי אפרים לספ"ז לה יא, שכ"מ הספ"ז שם.
- ↑ שי"ק שם בד' הרמב"ם רוצח פ"ח ה"ג; שיח יצחק מכות ט ב, שכן משמעות המשנה מכות ט ב, והרמב"ם שם. וכ"מ תפא"י מכות פ"ב מ"ד. ועי' עמק הנצי"ב שבציון 250.
- ↑ עי' להלן: קליטת ערי הלויים.
- ↑ ציון 474 ואילך.
- ↑ ספירי אפרים שם, ועי"ש הוכחתו, שאל"כ הרי שאם חרבה אחת הערים הותר דמם של הרוצחים שבערים האחרות.
- ↑ עי' שי"ק שם ד"ה להיכן, שחלוקות ערי המקלט מערי הלויים (אפי' אם לא היה ביניהן חילוק אחר) בכך שערי המקלט מעכבות זו את זו וערי הלויים אינן מעכבות.
- ↑ עי' ציון 62 ואילך, שמפרישים עיר תחת עיר שחרבה, ועי' שי"ק שם, לסוברים שכשבטלה עיר אחת בטלו כולן, שמטרת הפרשת עיר תחת העיר שניטלה היא כדי שתהיינה שש ויקלטו כולן. ועי' דב"ר דלעיל שמ' שאין תקנה לעיר שניטלה.
- ↑ עי' ציון 62 ואילך, שמפרישים עיר תחת עיר שחרבה.
- ↑ עי' ספ"ז דלהלן, ועי' ספירי אפרים שם שלעולם מצוה בראשונות.
- ↑ אמבוהא דספרי לספ"ז דלהלן.
- ↑ במדבר לה יג. ספ"ז לה יד. ועי' ספירי אפרים שם שהערים חוזרות למקומן ממילא, שלא הופרשו מתחילה אלא עד שיבנו את הראשונות, ועי"ש שהוכיח כן מתוספתא.
- ↑ דינא דחיי ע' עו ובכנה"ג לשונות הרמב"ם (סוף או"ח) רוצח פ"ח בבי' ספרי מסעי קסא: בכל מושבתיכם, בארץ ובחו"ל, ושכן מוכח בספ"ז שבציון 28, ועי' ציון 235; עץ החיים (אבועלפיא) פ' מסעי ד"ה ויר' עמ"ש.
- ↑ עי' מלכים ב' יז ו.
- ↑ עי' עמק הנצי"ב דלהלן, ועי' ציון 85.
- ↑ עי' לעיל.
- ↑ עי' עמק הנצי"ב לספרי מסעי ג, ועי"ש שפירש כן את דרשת הכתוב בספרי שם.
- ↑ ספ"ז לה יא. ועי' ילקו"ש מסעי תשפז גי' אחרת.
- ↑ זי"ר לילקו"ש שם. ועי' סד"ר מסעי קס בבי' הספרי שבציון 255.
- ↑ במדבר לה יא. ספ"ז שם. ונ' שהדרשה מכפילות הכתוב שם יב. ועי' סד"ר שם קסא ד"ה והיו אלה, שאע"פ שערי המקלט קולטות גם רוצחים שבחו"ל, עי' להלן, הוצרכו לרבות שיקלטו ערי המקלט שבעבר הירדן את בני ארץ כנען ולהיפך, משום שיש לאלו ולאלו ערי מקלט משל עצמם.
- ↑ עי' ר"ה דלהלן; כס"מ רוצח פ"ח ה"א, בביאור א' לספרי דלהלן; זי"ר לילקו"ש דלהלן אות ז. ועי' כס"מ שם בבי' ב' ודינא דחיי שבציון 89 וסד"ר שבציון 147, שביארו את הספרי דלהלן באופנים אחרים, ועי' סד"ר שבציון 146, שהדין שערי המקלט קולטות רוצחים מחו"ל אי"צ ריבוי.
- ↑ במדבר לה יא. ספרי מסעי קס; ילקו"ש מסעי תשפז.
- ↑ ר"ה שם. ועי' ר"ה לספרי שם קסא, שלכך כוונת מה שדרשו בספרי שם מבמדבר לה כט: בכל מושבתיכם, בארץ ובחו"ל, ועי' סד"ר.
- ↑ פרי"ד מכות יב א ופסקי ריא"ז מכות פ"ב ה"ג, ועי' שי"ק מכות פ"ב ה"ז, ועי' דרשות דלהלן. ועי' מנ"ח מ' תי שהתחום הקולט היינו כל מה שנותנים סביב העיר למגרש ושדות וכרמים, ותלוי במחלוקת הראשונים אם נותנים לערי הלויים, וערי המקלט בכלל, אלף אמה מגרש ואלף אמה שדות וכרמים או אלף אמה מגרש ואלפיים אמה שדות וכרמים, ע"ע ערי הלויים, ועי' שיח יצחק מכות שם ד"ה מיתבי, שאף יותר מג' אלפים, כל שהוא שייך לעיר המקלט, כגון בית קברות שלה, הוא בכלל תחום הקולט, ובדרך אמונה שמו"י פי"ג ה"ב כ' שלד"ה התחום לקליטת ערי המקלט אינו אלא אלפיים אמה סביב העיר, וצ"ב מדרשה דלהלן.
- ↑ משנה מכות יא ב; רמב"ם רוצח פ"ח הי"א. ועי' תוספתא מכות פ"ב.
- ↑ מאירי מכות שם א.
- ↑ ע"ע גלות ציון 118 ואילך. אביי במכות יב א, ועי' תוספתא שם.
- ↑ עי' רש"י דלהלן.
- ↑ שמות כא יג.
- ↑ במדבר לה כו.
- ↑ במדבר שם כז.
- ↑ במדבר שם ה.
- ↑ עי' רש"י עירובין נא א ד"ה מקום.
- ↑ עי' עירובין שם שדרשו כן ללמוד תחום שבת, ועי' מכילתא דרשב"י משפטים כא ומכילתא דר' ישמעאל מסכתא דנזיקין פרשה ד וירושלמי עירובין פ"ד ה"א, ועי' אד"א מכת"י שמות כא יג שמלבד תחום שבת למדו מדרשה זו ג' דינים בקליטת ערי המקלט, שאין לגואל הדם להרוג תוך התחום (מ"ומצא אתו גאל הדם" וגו'), ורשאי הרוצח לצאת תוך התחום (מ"ואם יצא יצא" וגו'), ורשאי לנוס מתחילה תוך התחום (מ"אשר ינוס שמה"), ועי' מלבי"ם שמות שם. ועי' תוי"ט מכות פ"ב מ"ז, שמתוך שדרשו "וישב בה" ולא בתחומה, עי' ציון 274, שמענו שלישב תוך התחום אינו רשאי אבל התחום קולטו, ועי' שי"ק מכות פ"ב ה"ו וערל"נ מכות יא ב שדחו, ופי' בקה"ע שם שלמדו מבמדבר לה כו: את גבול עיר מקלטו, שתרגומו: ית תחום קרית שיזבותיה (ועי' קה"ע עירובין פ"ד ה"א שפי' כתוי"ט, וצ"ב), וכע"ז בערל"נ שם, ועי' קרי"ס רוצח פ"ה, ועי' שו"ת או"ש ח"ב סי' י שכ' טעם נוסף, ועי' ספ"ז דלהלן.
- ↑ ע"ע ערי הלויים.
- ↑ ספ"ז לה כה; ילקו"ש מסעי תשפח. וצ"ב הדרשה, ועי' רח"ש הורביץ לספ"ז שם שהגיה. ועי' זי"ר לילקו"ש שם, שמה שאמרו שאינו קולט היינו שאסור לדור שם, וצ"ב, שבמשנה מכות שם אמרו שהתחום קולט, ופי' בגמ' שמ"מ אסור לדור שם.
- ↑ במדבר לה כה. ספ"ז וילקו"ש שם. וצ"ב הדרשה, ועי' רח"ש הורביץ שם ואמבוהא דספרי שם שהגיהו.
- ↑ במדבר לה יא, ועוד.
- ↑ במדבר שם כז. ספ"ז שם כז; ילקו"ש שם.
- ↑ במדבר לה כה.
- ↑ ברייתא מכות יב א ותוספתא מכות פ"ב ורמב"ם רוצח פ"ח הי"א, וע"ע גלות ציון 118 ואילך. ועי' ריטב"א מכות שם, שעיבורה של עיר כעיר ורשאי אף לדור בו.
- ↑ מאירי מכות יב א. ע"ע גואל הדם ציון 79 ואילך.
- ↑ חזו"א חו"מ ליקוטים סי' כג לדף יב א.
- ↑ עי' רש"י עירובין לה ב ד"ה בזו, וריטב"א ומאירי שם, וע"ע תחומין.
- ↑ עי' רש"י שם ד"ה אין.
- ↑ עי' רב נחמן בשם רבה בר אבוה בעירובין לה ב ורש"י שם ד"ה וכן, וש"נ. ועי' ר"י מלוניל עירובין נח ב (יז א) הטעם, שאין להקל בשל תורה (והיינו לכאו' להקל על הרוצח שרשאי לצאת תוך התחום), ועי' שי"ק עירובין פ"ה ה"ג.
- ↑ עי' שי"ק שם, בד' הרמב"ם רוצח פ"ח הי"א, שהשמיט הדין שאין מקדרים, ועי"ש הטעם, ועי' קר"א עירובין נח ב שתמה על דבריו. ועי' מנ"ח סוף מ' תח ורש"ש עירובין שם.
- ↑ מאירי מכות י ב.
- ↑ יהושע כ ד.
- ↑ מכות שם. ועי' ערל"נ מכות שם, שהלכה למשה מסיני היא, והסמיכה יהושע על הכתוב, שאל"כ אין נביא רשאי לחדש דבר, ע"ע נביא וע' הלכה למשה מסיני ציון 41 ואילך.
- ↑ מכות שם, ועי' רש"י שם ד"ה מצוה.
- ↑ רמב"ם רוצח פ"ז ה"ו.
- ↑ עי' דינא דחיי ע' עו, בד' הרמב"ם שם וסמ"ג שם שסתמו בלשונם שיהיו בה זקנים ולא פירשו שיהיה בי"ד, ועי' כנה"ג לשונות הרמב"ם (סוף או"ח) רוצח שם, בד' הרמב"ם; קר"א סוטה מה ב, בד' הרמב"ם שם, ועי"ש הוכחות נוספות לשיטת הרמב"ם; ערה"ש חו"מ סי' תכה.
- ↑ דינא דחיי שם.
- ↑ ערוה"ש שם.
- ↑ עי' תוס' מכות שם ד"ה חד; עי' אחרונים דלהלן בד' הרמב"ם. ועי' תוס' סנהדרין יד א ד"ה יכול.
- ↑ עי' דינא דחיי וכנה"ג שם; ערל"נ מכות שם, בד' הרמב"ם.
- ↑ ע"ע בית דין ציון 1 ואילך.
- ↑ ערל"נ שם.
- ↑ מרכה"מ רוצח פ"ט ה"ד, בד' הרמב"ם שם פ"ז ששינה לשונו ממש"כ בעגלה ערופה רוצח פ"ט שם שיהיו בי"ד של כ"ג; עי' מנ"ח מ' תי, בד' הרמב"ם שם.
- ↑ מנ"ח מ' תי, ע"פ לשון הכתוב הנ"ל ביהושע, שממנו למדו שצריך זקנים, ועי"ש שעדיין צ"ע בזה.
- ↑ יהושע כ ד.
- ↑ ר' אלעזר במכות י ב; רמב"ם רוצח פ"ז ה"ו. ועי' ערל"נ מכות שם, שהלכה למשה מסיני היא, והסמיכה יהושע על הכתוב, שאל"כ אין נביא רשאי לחדש דבר, ע"ע נביא וע' הלכה למשה מסיני ציון 41 ואילך. ועי' ערל"נ שם שצידד שאנשי העיר לענין זה הם כל מי שדר בה י"ב חודש. ועי' כס"מ רוצח שם, שגי' הראב"ד ברמב"ם: עיר שיש בה רוצחים, והיא גי' מוטעית, ועי' סמ"ג ע' עה שהעתיק כגי' הראב"ד, ועי' דינא דחיי לסמ"ג שם וערל"נ שם.
- ↑ ערל"נ שם. ועי' שיח יצחק מכות שם שפי' באופ"א, ועי' שפ"א שם שנתקשה בדבר.
- ↑ לחם יהודה רוצח שם בד' הראב"ד שם, ושם שאף הרמב"ם מודה בזה.
- ↑ ערל"נ שם. ועי"ש שיתכן דבר זה לסוברים שרוצח בשוגג כשר לדון, ועי' ציון 286 שי"ס שזקני העיר היינו זקנים ממש, ולפ"ז יתכן לד"ה שיהיו רוצחים.
- ↑ ערל"נ שם בד' הריטב"א; עי' מנ"ח מ' תי. ועי' ערל"נ שם שצידד שרוצחים במזיד אינם בכלל הרוב מפני שלא הושוו דבריהם לדבריו שהרג בשוגג.
- ↑ מנ"ח שם: נראה.
- ↑ ערל"נ שם. ועי' שפ"א שם שצידד שלא אמרו אלא שכשיש בעיר מתחילה רוב רוצחים אין עושים אותה לעיר מקלט.
- ↑ מנ"ח שם: נראה; שיח יצחק מכות שם, ועי"ש טעמו כיון שבלעדיו אין רובם רוצחים הרי שלא הושוו דבריהם לדבריו; צ"פ תרומות פ"א ה"א בהשמטה, בד' הראב"ד רוצח שם, ומ' טעמו מפני שבלעדי הרוצח ראויה העיר לקלוט.
- ↑ צ"פ שם בד' הרמב"ם.
- ↑ מנ"ח שם, ע"פ לשון הכתוב הנ"ל ביהושע, שממנו למדו שלא תהיה רובה רוצחים, ועי"ש שעדיין צ"ע בזה.
- ↑ אביי במכות י א; רמב"ם רוצח פ"ח ה"י. ועי' ערל"נ שם הטעם.
- ↑ מאירי מכות שם, ויע' רש"י שם ד"ה בין.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ מאירי שם.
- ↑ ריטב"א מכות שם.
- ↑ רמב"ם שם. ועי' שפ"א מכות ט ב ושיח יצחק שם י א, שפירשו באופ"א.
- ↑ ציון 474.
- ↑ ר"ה לספרי דלהלן; רמב"ם רוצח פ"ה ה"ד ומלכים פ"י ה"א.
- ↑ עי' מכות שם; רמב"ם רוצח שם.
- ↑ דברים יט ב.
- ↑ ספרי שופטים קפ, ועי' ר"ה שם.
- ↑ במדבר לה יד-טו.
- ↑ ספ"ז לה יד; רמב"ם שם.
- ↑ ציון 445 ואילך.
- ↑ עי' משנה מכות ח ב; עי' רמב"ם רוצח פ"ה ה"ג.
- ↑ במדבר לה טו. עי' שם ב; ספרי מסעי קס.
- ↑ עי' משנה שם; רב כהנא שם ב; רמב"ם שם.
- ↑ רמב"ם שם. עי' כס"מ ומרכה"מ שם, וע"ע גר תושב ציון 214 ואילך.
- ↑ ציון 194 ואילך.
- ↑ במדבר לה יב.
- ↑ מכות ט א.
- ↑ עי' לעיל.
- ↑ עי' ציון 306 ואילך.
- ↑ במדבר לה יג.
- ↑ במדבר שם טו.
- ↑ עי' משך חכמה במדבר לה יג.
- ↑ ציון 76 ואילך.
- ↑ ציון 142 ואילך. ועי' מנ"ח מ' תי, ברוצח שיצא מעיר מקלטו לעיר מקלט אחרת, אם קולטתו.
- ↑ דברים ד מב.
- ↑ ר' יצחק במכות י א.
- ↑ דברים יט ה.
- ↑ מדרש תנאים דברים שם.
- ↑ ר' שמלאי במכות שם.
- ↑ רש"י מכות שם ד"ה הזרח. ועי' מהרש"א ח"א שם שתמה מדוע הוצרכו לדרשה זו, ועי' פרחי כהונה שם.
- ↑ ברייתא מכות שם; ברייתא ירושלמי מכות פ"ב ה"ו; תוספתא מכות פ"ב; מדרש תנאים שם. ועי' חזו"י לתוספתא שם, שדין זה נוהג למעשה בעיר שמפרישים תחת עיר מקלט שנפלה, עי' ציון 62, וכן בערי המקלט שמוסיפים לע"ל, עי' ציון 72.
- ↑ עי' רש"י שם ד"ה ואם אין; מאירי שם.
- ↑ מאירי שם; ריטב"א שם.
- ↑ ברייתא מכות שם וירושלמי שם ותוספתא שם, ובתוספתא שבד' וילנא: כורים להם מים, ועי' חס"ד שם; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ח.
- ↑ רש"י שם ד"ה ואם אין.
- ↑ ברייתא מכות שם; ברייתא ירושלמי שם: על השוק; תוספתא שם: במקום שיש שוק; מדרש תנאים שם; רמב"ם שם.
- ↑ רש"י שם ד"ה במקום שווקים.
- ↑ ברייתא בירושלמי ותוספתא שם.
- ↑ ברייתא מכות שם ובירושלמי שם ובתוספתא שם; רמב"ם שם.
- ↑ רש"י שם ד"ה במקום אוכלוסין.
- ↑ מאירי שם.
- ↑ רש"י ומאירי שם.
- ↑ ברייתא בירושלמי שם.
- ↑ ברייתא מכות שם; תוספתא שם: מביאים אחרים ומושיבים תחתיהם; רמב"ם שם.
- ↑ מאירי שם.
- ↑ ברייתא מכות שם ותוספתא שם; רמב"ם שם. ועי' ברייתא ירושלמי שם.
- ↑ קה"ע מכות שם. ועי' ציון 147.
- ↑ צ"פ תרומות פ"א ה"א ומהדו"ת ע"ז פ"ד ה"ב; שיח יצחק מכות שם. ועי' ציון 296.
- ↑ עי' ריטב"א דלהלן; עי' חס"ד שם.
- ↑ ריטב"א שם בשם רמ"ה, ועי' ערל"נ שם.
- ↑ עי' ציון 408 ואילך.
- ↑ ערל"נ שם.
- ↑ רש"י מכות י א ד"ה כלי ואילך וריטב"א שם בדעתו.
- ↑ ברייתא מכות שם, ועי' אותה ברייתא בירושלמי ותוספתא שם.
- ↑ עי' ירושלמי מכות פ"ב ה"ו ותוספתא מכות פ"ב, ועי' ריטב"א ומאירי מכות שם.
- ↑ עי' יפ"ע מכות שם בד' הירושלמי, ועי' מאירי שבציון 368.
- ↑ ברייתא מכות שם.
- ↑ עי' מאירי דלהלן, שגורס בברייתא שהחשש לרגל גואל הדם נאמר על מכירת כלי זכוכית, עי' ציון 389.
- ↑ מאירי מכות שם. ועי' ציון 365.
- ↑ עי' לעיל, ועי' מכות שם.
- ↑ ע"ע גואל הדם ציון 76.
- ↑ שיח יצחק מכות שם.
- ↑ במדבר לה יא, ועוד שם להלן.
- ↑ ספ"ז שם. ועי"ש שנ' שדרשו את חמש פעמים "מקלט" שנאמרו בפרשה.
- ↑ מדרש תנאים דלהלן. ואולי הכוונה ל"אבניים" שיוצרים בהם כלי חרס.
- ↑ דברים יט ה.
- ↑ מדרש תנאים דברים יט ט.
- ↑ ברייתא ירושלמי מכות פ"ב ה"ו, וכ"ג מאירי בברייתא מכות י א. ועי' חס"ד לתוספתא מכות פ"ב שמפרש כן גם בגי' התוספתא.
- ↑ קה"ע ופנ"מ שם.
- ↑ עי' מאירי שם.
- ↑ ברייתא שם ושם.
- ↑ מאירי שם; קה"ע שם.
- ↑ פנ"מ שם.
- ↑ ברייתא מכות י א; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ח. ועי' מכות שם שר' נחמיה וחכמים שבציון 363 מודים בזה.
- ↑ ברייתא שם ובירושלמי מכות פ"ב ה"ו ובתוספתא מכות פ"ב; רמב"ם שם. ועי' מכות שם שר' נחמיה וחכמים שבציון הנ"ל מודים בזה.
- ↑ ברייתא בבבלי שם, לפי הגי' שלפנינו שלא הוזכרה בה מכירת כלי זכוכית, ועי' מאירי שבציון 368, לפי גירסתו, שהוזכרה בברייתא מכירת כלי זכוכית, וכ"ה בירושלמי ובתוספתא, שמפרש שנאמר טעם זה על מכירת כלי זכוכית דוקא, ועי' להלן; רמב"ם שם.
- ↑ ערל"נ מכות שם.
- ↑ חס"ד לתוספתא שם.
- ↑ ס' הבתים מגדל דוד מ' קעד: אפשר.
- ↑ עי' ברייתא בירושלמי ותוספתא שם; מאירי שם.
- ↑ מאירי שם.
- ↑ ריטב"א דלהלן.
- ↑ עי' ריטב"א מכות שם.
- ↑ במדבר לה ג.
- ↑ ר' אבהו במכות יב א ובירושלמי מכות פ"ב ה"ז; רמב"ם רוצח פ"ז ה"ד. ועי' שפ"א מכות שם, במת-מצוה שקונה מקומו, ע"ע, אם נקבר בערי מקלט.
- ↑ עי' רש"י מכות שם ד"ה לא נתנו ורמב"ם רוצח שם.
- ↑ במדבר לה כה.
- ↑ ע"ע גלות ציון 113 ואילך, ושם ציון 21 ואילך.
- ↑ מכות שם.
- ↑ ע"ע גלות ציון 201 ואילך.
- ↑ מנ"ח מ' תי, ועי"ש שמסתבר שאין חיוב.
- ↑ עי' שפ"א שם: יתכן; שיח יצחק מכות יא ב.
- ↑ אוה"ח במדבר לה ו, ע"פ ל' הכתוב במדבר שם; פנים יפות שם יד. ועי' פנים יפות שם שבשאר ערי הלויים, שאף הן קולטות, עי' להלן: קליטת ערי הלויים, קודמים הלויים לגולים. ועי' עמק הנצי"ב לספרי שופטים אות לז ד"ה שלא יהא גולה.
- ↑ עי' מנ"ח מ' תי, שלא נזכר חילוק זה בין ערי המקלט לשאר ערי הלויים.
- ↑ ציון 123 ואילך.
- ↑ זי"ר בבי' ילקו"ש דלהלן.
- ↑ במדבר לה יא.
- ↑ ילקו"ש מסעי תשפז. ומקורו בספ"ז לה יא, ושם הוא בנ"א.
- ↑ ע"ע ערי הלויים.
- ↑ במדבר לה ו. ועי' יהושע פ' כא.
- ↑ עי' ציון 72.
- ↑ רמב"ם שמו"י פי"ג ה"א.
- ↑ עי' להלן: קליטת מחנה לויה.
- ↑ או"ש שמו"י שם בד' רש"י מכות יב ב ד"ה מקום ובד' הרמב"ם שם; עי' פסקי תשובה סי' צב. ועי' מכילתא דר"י נזיקין פרשה ד: מנוס האמור לדורות ערי הלויים קולטות, ועי' מזרחי שמות כא יג. ועי' שיעורי ר' שמואל מכות שם.
- ↑ או"ש שם בד' הרמב"ם.
- ↑ עי' ציון 62 ואילך.
- ↑ עי' ספירי אפרים לספ"ז לה יא; משנת יעבץ או"ח סי' מח אות ג.
- ↑ משך חכמה במדבר לה יג, ועי"ש שביאר בכך לשון הכתוב שם: שש ערי מקלט תהיינה לכם, שאף כשהן שלכם ולא של הלויים מ"מ קולטות הן.
- ↑ ע"ע הנ"ל.
- ↑ משך חכמה שם, ועי' ירושלמי מכות פ"ב ה"ו וקה"ע שם.
- ↑ ספ"ז דלהלן; רמב"ם ע"ז פ"ד ה"ד. וע"ע ערי הלויים אם נאמר דין זה בכל ערי הלויים.
- ↑ במדבר לה יא.
- ↑ ספ"ז לה יא.
- ↑ ע"ע עיר הנדחת.
- ↑ ספירי אפרים לספ"ז שם.
- ↑ דברים יג יג.
- ↑ רמב"ם שם. ועי' שינויי גירסאות שם. ועי' כתר המלך, שלד' הרמב"ם דרשת הספ"ז היא אסמכתא לדרשה מ"באחת עריך", ועי' נחל איתן שם.
- ↑ עי' ראב"ד שם בד' הרמב"ם; כס"מ ולח"מ ופר"ח שם. ועי' בארות המים שם.
- ↑ עי' לח"מ שם, ועי' פר"ח שם.
- ↑ עי' ציון 408 ואילך.
- ↑ ע"ע גלות ציון 123 ואילך. ס' הבתים דלהלן; ר' חיים יונה דלהלן.
- ↑ עי' מקראי קודש ע"ז שם בשם ס' הבתים; פר"ח שם; קונטרס ר' חיים יונה בסופו; אור הישר ע"ז שם.
- ↑ ראב"ד ע"ז שם.
- ↑ דברים כד יד.
- ↑ עי' ציון 427 ואילך. צ"פ אסו"ב פי"ד ה"ז. וע"ע גר תושב ציון 20 ואילך.
- ↑ עי' ברייתא מכות יב ב; עי' ברייתא זבחים קיז א וגמ' שם; עי' מכילתא דרשב"י כא יג; עי' מכילתא דר"י נזיקין פרשה ד; עי' משנת ר' אליעזר פרשה ט.
- ↑ שמות כא יג.
- ↑ ברייתא מכות שם וזבחים שם; מכילתא דרשב"י שם.
- ↑ מכילתא דרשב"י שם; ריטב"א מכות שם. ושם ושם שלכך כוונת הדרשה "לך בחייך", ועי' משנת ר' אליעזר דלהלן, ועי' רש"י מכות וזבחים שם, שפי' דרשת "לך בחייך" באופ"א, ולפ"ז מה שאמרו בברייתא מכות וזבחים שם "מלמד שמגלים במדבר" למדוהו ממשמעות הדרשה דלהלן שמגלים למחנה לויה.
- ↑ עמר נקא שמות שם. ועי"ש שאין לפרש בקליטת שלש ערי המקלט שהפריש משה בעבר הירדן, עי' ציון 37 ואילך, שהרי לא היו קולטות בחייו של משה, אלא משנכנסו לארץ והפרישו גם את שלש הערים שבארץ כנען, עי' ציון 223 ואילך.
- ↑ ברייתא מכות וזבחים שם; מכילתא דר"י שם; מכילתא דרשב"י שם.; משנת ר' אליעזר שם.
- ↑ ברייתא מכות וזבחים שם; מכילתא דרשב"י שם. ועי' רש"י זבחים שם ד"ה לך מקום וריטב"א מכות שם, שמ"לך מקום" דרשו, דהיינו המקום שלך.
- ↑ רש"י זבחים שם וריטב"א מכות שם.
- ↑ עי' ציון 408 ואילך וע' ערי הלויים. מזרחי שמות שם.
- ↑ מכילתא דר"י שם; משנת ר' אליעזר שם. ועי' ערל"נ מכות שם.
- ↑ עי' ספורנו שמות כא יד. ועי' פנים יפות ומלבי"ם שם. ועי' זבחים קיז א, שנ' שמשנתבטל מחנה לויה מלקלוט ממילא לא קלט מחנה שכינה.
- ↑ שיח יצחק מכות יב ב.
- ↑ ע"ע מחנות וע' שלוח מחנות.
- ↑ עי' זבחים קיז א ור"ח שם ורש"י שם ד"ה אלא.
- ↑ עי' ציון 229. ר"ח שם. ועי' קר"א זבחים קטז ב, שצ"ב הטעם שנתבטלה, ועי' משך חכמה שמות כא יג, ו.
- ↑ עי' משנה זבחים קיב ב ורש"י שם ד"ה באו לשילה.
- ↑ עי' דם זבחים אמרי זבחים עמ' 11, בשם השואל שם, ועי' עלי תמר מכות פ"ב ה"ו, וכ"מ הגמ' שם ור"ח שם שעד שבאו לשילה לא נסתלקה קליטת מחנה לויה, וכ"מ ר"ח שם, שכל שלא קלטו ערי המקלט לא נסתלקה קליטת מחנה לויה.
- ↑ עי' מכילתא שבציון 444 ומזרחי שבציון 443, שלמדו קליטת מחנה לויה מערי המקלט שהן היו ערי לויים, ועי' רש"י שבציון 413 ואחרונים שם בביאורו, שדינן של ערי המקלט להיות ערי לויים נלמד מקליטת מחנה לויה, הרי שדין מחנה לויה ודין ערי המקלט אחד הוא. ועי' פרי"ד שבציון 471 שערי הלויים אינן קולטות אלא את הלויים, ומחנה לויה ודאי קולט את כל הרוצחים.
- ↑ עי' להלן: קליטת ערי הלויים.
- ↑ עי' ציון 474.
- ↑ עי' ציון 306.
- ↑ צ"פ תרומות פ"א ה"א. ועי"ש הוכחתו, שהרי לא היו ערי מקלט קולטות עד שהופרשו כולן, וצ"ב.
- ↑ ע"ע גלות ציון 113 ואילך, ושם ציון 21 ואילך.
- ↑ עי' במדבר לה יא ושם טו ושם כה.
- ↑ עי' משנה מכות יא ב.
- ↑ שמות כא יג.
- ↑ שיח יצחק מכות יב ב: אולי, ועי"ש הוכחתו.
- ↑ מכילתא דרשב"י שמות שם.
- ↑ הר אפרים למכילתא דר"י נזיקין פרשה ד.
- ↑ הר אפרים שם, ועי' שיח יצחק שם.
- ↑ מכות י א; פס"ז דלהלן; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ט. ועי' רס"ג ועי' רמב"ן דברים לה יד, שלפי פשוטו של מקרא לא היו ערי הלויים קולטות. ועי' בה"ג הקדמה בסדר פרשיות חוקים ומשפטים מסורים לצבור אות ב, ושם אות מו.
- ↑ רמב"ם שם. ועי' סהמ"צ לרמב"ם ע' קפג, והחינוך מ' פח, שכללו במצות נתינת ערים ללויים היות ערי הלויים ערי מקלט.
- ↑ במדבר לה ו. מכות שם ויג א, ושם רק סיום הפסוק: ועליהם תתנו וגו'; פס"ז במדבר שם.
- ↑ עי' מכות יג א. ועי' בכור שור במדבר שם, ועי' העמק דבר שם.
- ↑ במדבר לה ז.
- ↑ רמב"ם שם.
- ↑ פרי"ד מכות שם.
- ↑ עי' רי"פ פערלא פרשה נח נט, ע"פ ירושלמי מכות פ"ב ה"ו: אין לך קולט אלא שש ערי מקלט בלבד, ועי' רי"פ פערלא שם שדן בגירסת הירושלמי, ועי"ש בדעת רס"ג.
- ↑ עי' ציון 306.
- ↑ אביי במכות י א; פס"ז במדבר לה ו.
- ↑ עי' רש"י מכות י א ד"ה בין ופהמ"ש לרמב"ם מכות פ"ב מ"ד.
- ↑ חזקוני ובכור שור במדבר שם ו.
- ↑ פס"ז שם. ועי' ציון הנ"ל ואילך בהגדרת "שלא לדעת".
- ↑ מנ"ח מ' תקכ, בד' רש"י שם, שצריך שיברח לשם לדעת קליטה, והניח בצ"ע.
- ↑ עי' ציון 402.
- ↑ פנים יפות דלהלן.
- ↑ פנים יפות במדבר לה יד; עי' אוה"ח שם. ועי' פנים יפות שם שאף לסוברים שהרוצחים הנקלטים בערי הלויים אינן מעלים שכר ללויים, ע"ע גלות ציון 123 ואילך, מ"מ אין הלויים עצמם נדחים מפניהם.
- ↑ ציון 123 ואילך.
- ↑ עי' ציון 334 ואילך.
- ↑ עי' מל"מ רוצח פ"ח ה"ח; מער"ק שם; ערל"נ מכות י א. ועי' שי"ק מכות פ"ב ה"ו ד"ה אם אין, שכ"נ דעת רש"י מכות שם ד"ה ואם אין.
- ↑ שי"ק שם ד"ה להיכן; ערוה"ש חו"מ סי' תכה סס"ב.
- ↑ עי' ציון 144 ואילך.
- ↑ ועי' פנים יפות במדבר לה ו, וצ"ב, ועי' שפ"א ערכין לג ב.
- ↑ עי' לעיל: הדרך אליהן.
- ↑ ערוה"ש.
- ↑ עי' ציון 258.
- ↑ עי' רמב"ם רוצח פ"ח הי"א, שכ' הדין ב"כל עיר הקולטת". ועי' מנ"ח מ' תי, שלא היו תחומי ערי הלויים מובלעים זה בזה, ולכן לעולם אינו יכול לעבור מעיר לעיר.
- ↑ במדבר לה ו. עי' ציון 467.
- ↑ ע"ע ערי הלויים.
- ↑ משך חכמה במדבר לה יג. ועי' ציון 417 ואילך לגבי ערי המקלט כשבטלה נתינתן ללויים, ועי' ציון 413 ואילך.
- ↑ שי"ק מכות פ"ב ה"ו ד"ה להיכן.
- ↑ עי' ציון 240.
- ↑ עי' שי"ק שם, שהיו יכולים לפרש מה שנאמר במשנה ששש ערי המקלט קולטות היינו שהן מעכבות, ואפי' אם לא היה חילוק אחר בין לשאר ערי הלויים.
- ↑ ציון 239.
- ↑ ע"ע ימות המשיח ציון 185 ואילך.
- ↑ ע"ע ארץ ישראל ציון 446.
- ↑ מנ"ח מ' תקכ.