אנציקלופדיה תלמודית:צום גדליה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added new Talmudit entry)
 
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
צום גדליה
'''הגדרת הערך''' - תענית הריגת גדליה בן אחיקם


תענית הריגת גדליה בן אחיקם
צום גדליה הוא יום תענית* מדברי-קבלה*<ref> עי' רמב&quot;ם תעניות פ&quot;ה ה&quot;ד, ע&quot;פ ברייתא ר&quot;ה יח ב בשם ר' עקיבא, וכ&quot;ה בתוספתא סוטה פ&quot;ו; שו&quot;ת מהר&quot;ם מרוטנבורג ד&quot;ב סי' כו, הובא בהגמ&quot;י שם ה&quot;ב ואו&quot;ז ח&quot;ב סי' קט וב&quot;י או&quot;ח סי' תקנד; מאירי שבועות כא ב: דברי נביאים. ועי' ר&quot;ה יט א, לענין יום שמחה שהיה נוהג בו בזמן הבית: גדליה בן אחיקם דברי קבלה הוא, וע&quot;ע דברי קבלה ציון 30, ועי' רא&quot;ש תענית פ&quot;ב סי' כד: כדקאמר וכו' על תענית דצום גדליה דדברי קבלה וכו', שמ' שכוונת הגמ' אף על התענית עצמה.</ref>, וזמנו בשלושה בתשרי<ref> עי' ציון 23.</ref>, והוא אחד מארבע תעניות שנאמרו בכתוב: כה אמר ה' וכו' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה וכו'<ref> זכריה ח יט. עי' ציון הבא.</ref>, ודרש רבי עקיבא, שצום השביעי הוא צום גדליה<ref> ברייתא שם.</ref>, שזמנו בחודש השביעי<ref> גמ' שם: ואמאי קרי ליה וכו', ועי' תוספתא שם, שהוא מדברי ר' עקיבא שם.</ref>.


'''צום גדליה הוא יום תענית* מדברי-קבלה*'''<ref>עי' רמב&quot;ם תעניות פ&quot;ה ה&quot;ד, ע&quot;פ ברייתא ר&quot;ה יח ב בשם ר' עקיבא, וכ&quot;ה בתוספתא סוטה פ&quot;ו; שו&quot;ת מהר&quot;ם מרוטנבורג ד&quot;ב סי' כו, הובא בהגמ&quot;י שם ה&quot;ב ואו&quot;ז ח&quot;ב סי' קט וב&quot;י או&quot;ח סי' תקנד; מאירי שבועות כא ב: דברי נביאים. ועי' ר&quot;ה יט א, לענין יום שמחה שהיה נוהג בו בזמן הבית: גדליה בן אחיקם דברי קבלה הוא, וע&quot;ע דברי קבלה ציון 30, ועי' רא&quot;ש תענית פ&quot;ב סי' כד: כדקאמר וכו' על תענית דצום גדליה דדברי קבלה וכו', שמ' שכוונת הגמ' אף על התענית עצמה.</ref>''', וזמנו בשלושה בתשרי'''<ref>עי' ציון 23.</ref>''', והוא אחד מארבע תעניות שנאמרו בכתוב: כה אמר ה' וכו' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה וכו''''<ref>זכריה ח יט. עי' ציון הבא.</ref>''', ודרש רבי עקיבא, שצום השביעי הוא צום גדליה'''<ref>ברייתא שם.</ref>''', שזמנו בחודש השביעי'''<ref>גמ' שם: ואמאי קרי ליה וכו', ועי' תוספתא שם, שהוא מדברי ר' עקיבא שם.</ref>'''. '''
על כך שנהפכים ארבע התעניות לששון ולשמחה בזמן שבית-המקדש* קיים, ע&quot;ע ימות המשיח<ref> ציון 250 ואילך.</ref> וע' תענית, על גדר חובת ארבע תעניות בזמן שאין בית המקדש קיים ואינה שעת שמד, שאינן כחובה, אלא רצו מתענים רצו אין מתענים, ועל הסוברים שבזמן הזה קיבלום עליהם כחובה, ואם גדרן של כל התעניות שוה לענין זה, ע&quot;ע תענית. על המחויבים להתענות בארבע תעניות, ועל חינוך קטנים להתענות, ע&quot;ע הנ&quot;ל. על קריאת-התורה* ותפילות של תעניות, ונשיאת כפים בהם, ע&quot;ע הנ&quot;ל.
 
'''על כך שנהפכים ארבע התעניות לששון ולשמחה בזמן שבית-המקדש* קיים, ע&quot;ע ימות המשיח'''<ref>ציון 250 ואילך.</ref> '''וע' תענית, על גדר חובת ארבע תעניות בזמן שאין בית המקדש קיים ואינה שעת שמד, שאינן כחובה, אלא רצו מתענים רצו אין מתענים, ועל הסוברים שבזמן הזה קיבלום עליהם כחובה, ואם גדרן של כל התעניות שוה לענין זה, ע&quot;ע תענית. על המחויבים להתענות בארבע תעניות, ועל חינוך קטנים להתענות, ע&quot;ע הנ&quot;ל. על קריאת-התורה* ותפילות של תעניות, ונשיאת כפים בהם, ע&quot;ע הנ&quot;ל. '''


==== טעמו ====
==== טעמו ====


'''צום גדליה נתקן על הריגתו של גדליה בן אחיקם בידי ישמעאל בן נתניה'''<ref>ברייתא ר&quot;ה יח ב, וכ&quot;ה בתוספתא סוטה פ&quot;ו; רמב&quot;ם תעניות פ&quot;ה ה&quot;ב; סמ&quot;ג עשין דרבנן ג; טור או&quot;ח תקמט.</ref> '''- על הטעם שתקנוהו בשלושה בתשרי'''<ref>עי' ציון 23.</ref>''', אם מפני שנהרג בו ביום, או שנהרג קודם לכן ודחוהו ליום זה, עי' להלן'''<ref>ציון 24 ואילך.</ref> '''- שעל ידה כבתה גחלת ישראל הנשארת לאחר שחרב בית המקדש'''<ref>רמב&quot;ם שם; סמ&quot;ג שם; חיי אדם כלל קלג ס&quot;ב.</ref>''', שהשאיר נבוכדנצר את גדליה בארץ ישראל, ושם אותו לראש על ישראל, ומאחר שנהרג, גלו כולם ונהרגו מהם לאלפים'''<ref>חיי אדם שם. ועי' רמב&quot;ם שם: וסיבב להתם גלותן, וסמ&quot;ג שם: וסובב להם גלות וצרה גדולה. וכ&quot;ה בפיוט &quot;אבלה נפשי&quot; לצום גדליה (מרס&quot;ג): גם פלטי אשר עזבו ושארי וכו' זקני שארית אשר פלטו מיום נקם חובלו עתה וכו' טרפו דלת עם הארץ וכו'.</ref>''', ולפיכך נמנה צום השביעי בין תעניות החורבן'''<ref>עי' ציון 3 ואילך.</ref>''', שעל ידו נגמר החורבן'''<ref>תורות אמת (בירדוגו) סי' תקמט ס&quot;א. וכ&quot;כ ברד&quot;ק זכריה ז ה, על סמיכותם בפס' &quot;כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי&quot;, וכ&quot;ה בפיוט &quot;את צום השביעי&quot; לצום גדליה: עשינוהו סניף ליום שריפת מקדשנו, פלטתנו כי נכרתה ובו אבדה תקותנו. וכן מוכח בריטב&quot;א ר&quot;ה שם: עשרה בטבת וצום גדליה מחורבן ראשון הם, ועי&quot;ש. ועי' תורות אמת שם שלפי&quot;ז מה שאמרו בברייתא שם: ללמדך ששקולה מיתת צדיקים וכו', לא בא לבאר הטעם שנמנית בין תעניות החורבן, אלא הטעם שנקראה התענית ע&quot;ש גדליה אע&quot;פ שרבים מתו, שמיתתו אף היא שקולה כחורבן הבית, ועי' קידש ידיד (טאריקה, שאלוניקי תקסט) שמות (נא א), שפי' בע&quot;א, ועי' רוקח ר&quot;ה סי' רה וב&quot;ח סוס&quot;י תקמט.</ref>'''. ויש שכתבו בדעת תנאים, שצום גדליה לא נתקן אלא על מיתתו של הצדיק'''<ref>עי' אחרונים דלהלן, בד' תנאים. ועי' ציון 20 ואילך, בטעם שעתיד להפוך לששון ולשמחה, לדעה זו.</ref>''', והטעם שנמנה בין תעניות החורבן, מפני''' '''ששקולה מיתתם של צדיקים - שנהרגו בידי אדם'''<ref>פנ&quot;י ר&quot;ה יח ב.</ref> '''- כשריפת בית אלקינו'''<ref>עי' ספר הבתים מ&quot;ע נז (מהדו' הרשלר עמ' קמו) ומהרש&quot;א ר&quot;ה שם וט&quot;ז שם ריש סי' תקמט ופנ&quot;י שם ושפ&quot;א שם, ע&quot;פ הברייתא ר&quot;ה שם: ללמדך ששקולה מיתת צדיקים וכו', הובאה בטור שם, וכ&quot;מ בב&quot;ח שם בד' הטור שם. ועי' מהרש&quot;א וט&quot;ז שם, שכוונת הברייתא לבאר הכתוב שבציון 3 ואילך המונה צום גדליה בין תעניות החורבן, ועי' פנ&quot;י שם, וערל&quot;נ שם מבן המחבר, שעיקר הלימוד הוא מן הכתוב &quot;כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי&quot; (זכריה ז ה), שנסמך צום גדליה לתשעה באב. ועי' ציון 13, על פי' הברייתא שם לד' החולקים.</ref>''', ולדעה זו כתבו אחרונים, שאף על פי שלא תיקנו תעניות על מיתתם של שאר צדיקים, תיקנו על מיתת גדליה בן אחיקם, הואיל וגלו ישראל על ידה'''<ref>עי' מהרש&quot;א שם לפי' הא'.</ref>''', ויש שכתבו, שהואיל ונהרג גדליה על ידי ישראל ולא על ידי האומות, תיקנו תענית לכפר על אותו עוון'''<ref>קידש ידיד שם (נ ב); עי' פנ&quot;י שם. וכעי&quot;ז במהרש&quot;א שם לפי' הב', ובבן יהוידע שם. ועי' קידש ידיד ופנ&quot;י שם, בטעם שלא תיקנו תענית על מיתת זכריה וישעיה שנהרגו בידי ישראל.</ref>''', ויש שכתבו, שניתקנה תענית זו על מיתתם של כל הצדיקים, אלא שתיקנוה בזמן מיתת גדליה, מפני שבו כבתה גחלתם של ישראל'''<ref>עי' ציון 10.</ref>'''. לסוברים שניתקנה התענית על מיתתו של הצדיק, כתבו אחרונים, שהטעם שעתידה להפוך לששון ולשמחה בבנין בית-המקדש* כתעניות החורבן'''<ref>ע&quot;ע ימות המשיח ציון 250 ואילך וע' תעניות.</ref>''', מפני שבבנין בית המקדש יבנו גם בתיהם של צדיקים, שכן דרש רבי יוחנן: מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהם של צדיקים שיחרבו, ונאמר: שיר המעלות לדוד הבטחים בה' כהר ציון'''<ref>תהלים קכה א.</ref>''', מה הר ציון עתיד הקב&quot;ה להחזירו לישובו, אף בתיהם של צדיקים עתיד הקב&quot;ה להחזירם לישובם'''<ref>ברכות נח ב. תורת משה (סופר) דברים דרשה לח' טבת תק&quot;פ. ועי' ישוע&quot;י סי' תקמט סק&quot;א, שפי' באופ&quot;א.</ref>'''.'''
צום גדליה נתקן על הריגתו של גדליה בן אחיקם בידי ישמעאל בן נתניה<ref> ברייתא ר&quot;ה יח ב, וכ&quot;ה בתוספתא סוטה פ&quot;ו; רמב&quot;ם תעניות פ&quot;ה ה&quot;ב; סמ&quot;ג עשין דרבנן ג; טור או&quot;ח תקמט.</ref> - על הטעם שתקנוהו בשלושה בתשרי<ref> עי' ציון 23.</ref>, אם מפני שנהרג בו ביום, או שנהרג קודם לכן ודחוהו ליום זה, עי' להלן<ref> ציון 24 ואילך.</ref> - שעל ידה כבתה גחלת ישראל הנשארת לאחר שחרב בית המקדש<ref> רמב&quot;ם שם; סמ&quot;ג שם; חיי אדם כלל קלג ס&quot;ב.</ref>, שהשאיר נבוכדנצר את גדליה בארץ ישראל, ושם אותו לראש על ישראל, ומאחר שנהרג, גלו כולם ונהרגו מהם לאלפים<ref> חיי אדם שם. ועי' רמב&quot;ם שם: וסיבב להתם גלותן, וסמ&quot;ג שם: וסובב להם גלות וצרה גדולה. וכ&quot;ה בפיוט &quot;אבלה נפשי&quot; לצום גדליה (מרס&quot;ג): גם פלטי אשר עזבו ושארי וכו' זקני שארית אשר פלטו מיום נקם חובלו עתה וכו' טרפו דלת עם הארץ וכו'.</ref>, ולפיכך נמנה צום השביעי בין תעניות החורבן<ref> עי' ציון 3 ואילך.</ref>, שעל ידו נגמר החורבן<ref> תורות אמת (בירדוגו) סי' תקמט ס&quot;א. וכ&quot;כ ברד&quot;ק זכריה ז ה, על סמיכותם בפס' &quot;כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי&quot;, וכ&quot;ה בפיוט &quot;את צום השביעי&quot; לצום גדליה: עשינוהו סניף ליום שריפת מקדשנו, פלטתנו כי נכרתה ובו אבדה תקותנו. וכן מוכח בריטב&quot;א ר&quot;ה שם: עשרה בטבת וצום גדליה מחורבן ראשון הם, ועי&quot;ש. ועי' תורות אמת שם שלפי&quot;ז מה שאמרו בברייתא שם: ללמדך ששקולה מיתת צדיקים וכו', לא בא לבאר הטעם שנמנית בין תעניות החורבן, אלא הטעם שנקראה התענית ע&quot;ש גדליה אע&quot;פ שרבים מתו, שמיתתו אף היא שקולה כחורבן הבית, ועי' קידש ידיד (טאריקה, שאלוניקי תקסט) שמות (נא א), שפי' בע&quot;א, ועי' רוקח ר&quot;ה סי' רה וב&quot;ח סוס&quot;י תקמט.</ref>. ויש שכתבו בדעת תנאים, שצום גדליה לא נתקן אלא על מיתתו של הצדיק<ref> עי' אחרונים דלהלן, בד' תנאים. ועי' ציון 20 ואילך, בטעם שעתיד להפוך לששון ולשמחה, לדעה זו.</ref>, והטעם שנמנה בין תעניות החורבן, מפני ששקולה מיתתם של צדיקים - שנהרגו בידי אדם<ref> פנ&quot;י ר&quot;ה יח ב.</ref> - כשריפת בית אלקינו<ref> עי' ספר הבתים מ&quot;ע נז (מהדו' הרשלר עמ' קמו) ומהרש&quot;א ר&quot;ה שם וט&quot;ז שם ריש סי' תקמט ופנ&quot;י שם ושפ&quot;א שם, ע&quot;פ הברייתא ר&quot;ה שם: ללמדך ששקולה מיתת צדיקים וכו', הובאה בטור שם, וכ&quot;מ בב&quot;ח שם בד' הטור שם. ועי' מהרש&quot;א וט&quot;ז שם, שכוונת הברייתא לבאר הכתוב שבציון 3 ואילך המונה צום גדליה בין תעניות החורבן, ועי' פנ&quot;י שם, וערל&quot;נ שם מבן המחבר, שעיקר הלימוד הוא מן הכתוב &quot;כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי&quot; (זכריה ז ה), שנסמך צום גדליה לתשעה באב. ועי' ציון 13, על פי' הברייתא שם לד' החולקים.</ref>, ולדעה זו כתבו אחרונים, שאף על פי שלא תיקנו תעניות על מיתתם של שאר צדיקים, תיקנו על מיתת גדליה בן אחיקם, הואיל וגלו ישראל על ידה<ref> עי' מהרש&quot;א שם לפי' הא'.</ref>, ויש שכתבו, שהואיל ונהרג גדליה על ידי ישראל ולא על ידי האומות, תיקנו תענית לכפר על אותו עוון<ref> קידש ידיד שם (נ ב); עי' פנ&quot;י שם. וכעי&quot;ז במהרש&quot;א שם לפי' הב', ובבן יהוידע שם. ועי' קידש ידיד ופנ&quot;י שם, בטעם שלא תיקנו תענית על מיתת זכריה וישעיה שנהרגו בידי ישראל.</ref>, ויש שכתבו, שניתקנה תענית זו על מיתתם של כל הצדיקים, אלא שתיקנוה בזמן מיתת גדליה, מפני שבו כבתה גחלתם של ישראל<ref> עי' ציון 10.</ref>. לסוברים שניתקנה התענית על מיתתו של הצדיק, כתבו אחרונים, שהטעם שעתידה להפוך לששון ולשמחה בבנין בית-המקדש* כתעניות החורבן<ref> ע&quot;ע ימות המשיח ציון 250 ואילך וע' תעניות.</ref>, מפני שבבנין בית המקדש יבנו גם בתיהם של צדיקים, שכן דרש רבי יוחנן: מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהם של צדיקים שיחרבו, ונאמר: שיר המעלות לדוד הבטחים בה' כהר ציון<ref> תהלים קכה א.</ref>, מה הר ציון עתיד הקב&quot;ה להחזירו לישובו, אף בתיהם של צדיקים עתיד הקב&quot;ה להחזירם לישובם<ref> ברכות נח ב. תורת משה (סופר) דברים דרשה לח' טבת תק&quot;פ. ועי' ישוע&quot;י סי' תקמט סק&quot;א, שפי' באופ&quot;א.</ref>.


==== זמנו ====
==== זמנו ====


'''זמנו של צום גדליה, שנינו בברייתא שהוא בשלושה בתשרי'''<ref>ברייתא ר&quot;ה יח ב, וכ&quot;ה בתוספתא סוטה פ&quot;ו, הובאה ברמב&quot;ם תעניות פ&quot;ה ה&quot;ד וטור או&quot;ח תקמט.</ref>''', ובטעם שתיקנוהו ביום זה נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים, שבשלושה בתשרי נהרג גדליה'''<ref>מהרש&quot;א ח&quot;א ר&quot;ה שם; שער הכוונות ענין ר&quot;ה דרוש ג, הובא בן יהוידע ר&quot;ה שם; עי' יד אפרים שם ס&quot;א; עי' מור וקציעה שם; תו&quot;ח (סופר) שם ס&quot;ק ב; שו&quot;ת התעוררות תשובה ח&quot;א סי' קא. ועי' צמח דוד (גאנז) ח&quot;א אות שלט, שכן מוכח בסדר עולם רבה פכ&quot;ו: בשלשה בתשרי אחר חורבן הבית נ&quot;ב יום נהרג גדליה, ונ&quot;ב יום אחר י' אב שבו נשרף הבית נופל בג' תשרי. וכ&quot;מ ל' הברייתא שם: שבו נהרג גדליה בן אחיקם, הובאה ברמב&quot;ם וטור שם, ועי' יוסף דעת (נתנזון) יו&quot;ד סי' תב סי&quot;ב, שכ&quot;מ בטור סי' תקפ: בג' בתשרי מת גדליה וכו'. ועי' שו&quot;ת בעי חיי או&quot;ח ח&quot;ב סי' נט, שכ&quot;מ בשו&quot;ת מהרי&quot;ק שורש לא.</ref>''', וכן בתלמוד הוא קרוי &quot;יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם&quot;'''<ref>עי' ר&quot;ה שם: בתלתא בתשרי בטילת אדכרתא וכו' ותיפוק ליה דהוה ליה יום שנהרג בו גדליה וכו'. יד אפרים שם; מור וקציעה שם; תו&quot;ח שם; ישוע&quot;י סי' תקנט ס&quot;ק ה; התעוררות תשובה שם. ועי' ציון 34 ואילך, שי&quot;מ הסוגי' הנ&quot;ל בע&quot;א. ועי' ציון 37, שכ&quot;מ בשבועות כ א: כיום שנהרג בו גדליה וכו', ושם ב מוכח שהיינו צום גדליה, שאמרו שאסור אף בלא נדר, ועי' ציון הנ&quot;ל, שי&quot;מ בע&quot;א.</ref>''', ואף על פי שלא נאמר בכתוב אלא &quot;בחודש השביעי&quot;'''<ref>ירמיה מא א.</ref>''', שמא קבלה היתה בידם שביום השלישי נהרג'''<ref>מהרש&quot;א שם. ועי' ראב&quot;ע זכריה ח יח: או קיבלו ככה מפי האבות הקדושים, ועי' ציון הבא שפי' בע&quot;א.</ref>''', ויש סוברים שלא נהרג אלא ביום ראש-השנה*'''<ref>ראב&quot;ע שם; רד&quot;ק ירמיה שם וזכריה ז ה; רי&quot;ו תא&quot;ו ני&quot;ב ריש ח&quot;ב: אמרו, הובא בב&quot;י סוס&quot;י תקמט. ועי' חיבור התשובה למאירי שבר גאון מאמר א פ&quot;ז: וכן נזכר במסכת סופרים בא' בתשרי, אלא מפני שהוא י&quot;ט קבעו התענית למחרתו. ועי' טו&quot;א שבציון 31.</ref>''', שכן נאמר בכתוב: ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה וכו''''<ref>ירמיה שם.</ref>''', לא הזכיר יום החודש אלא &quot;חדש&quot;, והיינו ראש-חדש*, כמו &quot;חדש ושבת&quot;'''<ref>ישעיה א יג. ראב&quot;ע שם. וכעי&quot;ז ברד&quot;ק ירמיה שם. ועי' דברי שאול (נתנזון) חידושי אגדות מהדו&quot;ב ר&quot;ה יח א, שתי' לדעות שבציון 24, שבר&quot;ה הוכה גדליה, ולא מת עד ג' בתשרי, ונקבעה התענית לזמן מיתתו.</ref>''', ומפני שהוא יום-טוב* קבעו התענית במוצאי ראש השנה'''<ref>רד&quot;ק שם; רי&quot;ו שם. וכעי&quot;ז בראב&quot;ע שם. ועי' שו&quot;ת שיח יצחק (וייס) סי' רמו ד&quot;ה ועוד י&quot;ל. ועי' יד אפרים שם שתמה, מדוע לא תיקנוהו בב' בתשרי, הרי בזמן בית ראשון עדיין לא נהג בו יו&quot;ט שני, ועי' יד דוד (זינצהיים) ר&quot;ה יט א ותו&quot;ח שם וגנזי חיים (רייזנר) שם ס&quot;ק ב ומנ&quot;ח מ' שא, שבני חו&quot;ל היו נוהגים יו&quot;ט שני מספק אף בזמן בית ראשון, ולפיכך תיקנוהו בג' תשרי, ועי' שונה הלכות לבה&quot;ג הל' תענית, שתי' בע&quot;א, שמתחילה תיקנוהו בב' תשרי, ובזמן שנבנה בית שני רצו שיהיה יו&quot;ט של צום גדליה ניכר, שאף בני א&quot;י לעיתים היו עושים ב' תשרי יו&quot;ט שני מספק, ולפיכך תיקנוהו בג' תשרי, ועי' שו&quot;ת התעוררות תשובה שם, וע&quot;ע תענית, שי&quot;ס בכל ארבע התעניות שאין יום התענית מדברי קבלה אלא מדברי סופרים, ולא נאמר בקבלה אלא החודש בלבד, ולדעתם אפשר שמתחילה היה הצום בב' תשרי, ואחרי שנהגו בו יו&quot;ט שני תיקנוהו בג' תשרי. ועי' טו&quot;א ר&quot;ה יח ב בשם הירושלמי, שנהרג גדליה בב' בתשרי, ואותה שנה ב' בתשרי חל בשבת, ולפיכך נקבעה התענית בג' תשרי, ועי' ערל&quot;נ שם, שלא נמצאה דעה זו בירושלמי ובפוסקים, ועי' שו&quot;ת שו&quot;מ תניינא ח&quot;ב סוס&quot;י פה, שדעה זו כד' הסוברים שנהרג בר&quot;ה, אלא שלד' זו נהרג ביום השני של ר&quot;ה, ולפי&quot;ז גם בא&quot;י נהגו שני ימי ר&quot;ה.</ref> '''- על הסוברים שמטעם זה דינה כתענית דחויה, עי' להלן'''<ref>ציון 39 ואילך.</ref> '''- ובטעם שנקרא יום שלושה בתשרי &quot;יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם&quot;'''<ref>עי' גמ' שבציון 25.</ref>''', פירשו אחרונים, שכיון שלא נהג הצום לעולם ביום שנהרג בו אלא בשלושה בתשרי בלבד, עשאוהו כיום שנהרג בו ממש'''<ref>יד אהרן (אלפאנדרי) או&quot;ח סי' תקמט; חי' מהרי&quot;ו שם. וכעי&quot;ז בגנזי חיים שם. ועי' ויאמר שמואל (אלבאז) ר&quot;ה יח ב שפי' בע&quot;א, שכוונת הגמ' שהוא יום שמתענים בו על הריגת גדליה, וכן צידד מתחילה בשו&quot;ת צפיחת בדבש סי' ע, ועי&quot;ש מסקנתו, שמדרשים חלוקים הם, ולד' הש&quot;ס נהרג בג' תשרי ממש.</ref>''', ולדעתם מטעם זה אמרו שלעתיד לבוא יהיה יום שלושה בתשרי לששון ולשמחה'''<ref>עי' גמ' שבציון 25: ותיפוק ליה דהוה ליה יום שנהרג בו גדליה וכו'.</ref>''', אף על פי שלא נהרג בו גדליה'''<ref>עי' יד אהרן שם; גנזי חיים שם.</ref>''', וכן האומר הרי עלי שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם, חייב להתענות כיום צום גדליה'''<ref>עי' יד אהרן שם, ע&quot;פ הגמ' שבציון 25: כיום שנהרג בו גדליה וכו', ושם ב: כיון דכי לא נדר נמי אסור וכו', וע&quot;ע דבר הנדור; דבר האסור ציון 128. ועי' שרשי הי&quot;ם נדרים פ&quot;ג ה&quot;ה ויוסף דעת שם ושו&quot;מ תניינא ח&quot;ב סוס&quot;י פה, שפי' בע&quot;א.</ref>'''. '''
זמנו של צום גדליה, שנינו בברייתא שהוא בשלושה בתשרי<ref> ברייתא ר&quot;ה יח ב, וכ&quot;ה בתוספתא סוטה פ&quot;ו, הובאה ברמב&quot;ם תעניות פ&quot;ה ה&quot;ד וטור או&quot;ח תקמט.</ref>, ובטעם שתיקנוהו ביום זה נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים, שבשלושה בתשרי נהרג גדליה<ref> מהרש&quot;א ח&quot;א ר&quot;ה שם; שער הכוונות ענין ר&quot;ה דרוש ג, הובא בן יהוידע ר&quot;ה שם; עי' יד אפרים שם ס&quot;א; עי' מור וקציעה שם; תו&quot;ח (סופר) שם ס&quot;ק ב; שו&quot;ת התעוררות תשובה ח&quot;א סי' קא. ועי' צמח דוד (גאנז) ח&quot;א אות שלט, שכן מוכח בסדר עולם רבה פכ&quot;ו: בשלשה בתשרי אחר חורבן הבית נ&quot;ב יום נהרג גדליה, ונ&quot;ב יום אחר י' אב שבו נשרף הבית נופל בג' תשרי. וכ&quot;מ ל' הברייתא שם: שבו נהרג גדליה בן אחיקם, הובאה ברמב&quot;ם וטור שם, ועי' יוסף דעת (נתנזון) יו&quot;ד סי' תב סי&quot;ב, שכ&quot;מ בטור סי' תקפ: בג' בתשרי מת גדליה וכו'. ועי' שו&quot;ת בעי חיי או&quot;ח ח&quot;ב סי' נט, שכ&quot;מ בשו&quot;ת מהרי&quot;ק שורש לא.</ref>, וכן בתלמוד הוא קרוי &quot;יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם&quot;<ref> עי' ר&quot;ה שם: בתלתא בתשרי בטילת אדכרתא וכו' ותיפוק ליה דהוה ליה יום שנהרג בו גדליה וכו'. יד אפרים שם; מור וקציעה שם; תו&quot;ח שם; ישוע&quot;י סי' תקנט ס&quot;ק ה; התעוררות תשובה שם. ועי' ציון 34 ואילך, שי&quot;מ הסוגי' הנ&quot;ל בע&quot;א. ועי' ציון 37, שכ&quot;מ בשבועות כ א: כיום שנהרג בו גדליה וכו', ושם ב מוכח שהיינו צום גדליה, שאמרו שאסור אף בלא נדר, ועי' ציון הנ&quot;ל, שי&quot;מ בע&quot;א.</ref>, ואף על פי שלא נאמר בכתוב אלא &quot;בחודש השביעי&quot;<ref> ירמיה מא א.</ref>, שמא קבלה היתה בידם שביום השלישי נהרג<ref> מהרש&quot;א שם. ועי' ראב&quot;ע זכריה ח יח: או קיבלו ככה מפי האבות הקדושים, ועי' ציון הבא שפי' בע&quot;א.</ref>, ויש סוברים שלא נהרג אלא ביום ראש-השנה*<ref> ראב&quot;ע שם; רד&quot;ק ירמיה שם וזכריה ז ה; רי&quot;ו תא&quot;ו ני&quot;ב ריש ח&quot;ב: אמרו, הובא בב&quot;י סוס&quot;י תקמט. ועי' חיבור התשובה למאירי שבר גאון מאמר א פ&quot;ז: וכן נזכר במסכת סופרים בא' בתשרי, אלא מפני שהוא י&quot;ט קבעו התענית למחרתו. ועי' טו&quot;א שבציון 31.</ref>, שכן נאמר בכתוב: ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה וכו'<ref> ירמיה שם.</ref>, לא הזכיר יום החודש אלא &quot;חדש&quot;, והיינו ראש-חדש*, כמו &quot;חדש ושבת&quot;<ref> ישעיה א יג. ראב&quot;ע שם. וכעי&quot;ז ברד&quot;ק ירמיה שם. ועי' דברי שאול (נתנזון) חידושי אגדות מהדו&quot;ב ר&quot;ה יח א, שתי' לדעות שבציון 24, שבר&quot;ה הוכה גדליה, ולא מת עד ג' בתשרי, ונקבעה התענית לזמן מיתתו.</ref>, ומפני שהוא יום-טוב* קבעו התענית במוצאי ראש השנה<ref> רד&quot;ק שם; רי&quot;ו שם. וכעי&quot;ז בראב&quot;ע שם. ועי' שו&quot;ת שיח יצחק (וייס) סי' רמו ד&quot;ה ועוד י&quot;ל. ועי' יד אפרים שם שתמה, מדוע לא תיקנוהו בב' בתשרי, הרי בזמן בית ראשון עדיין לא נהג בו יו&quot;ט שני, ועי' יד דוד (זינצהיים) ר&quot;ה יט א ותו&quot;ח שם וגנזי חיים (רייזנר) שם ס&quot;ק ב ומנ&quot;ח מ' שא, שבני חו&quot;ל היו נוהגים יו&quot;ט שני מספק אף בזמן בית ראשון, ולפיכך תיקנוהו בג' תשרי, ועי' שונה הלכות לבה&quot;ג הל' תענית, שתי' בע&quot;א, שמתחילה תיקנוהו בב' תשרי, ובזמן שנבנה בית שני רצו שיהיה יו&quot;ט של צום גדליה ניכר, שאף בני א&quot;י לעיתים היו עושים ב' תשרי יו&quot;ט שני מספק, ולפיכך תיקנוהו בג' תשרי, ועי' שו&quot;ת התעוררות תשובה שם, וע&quot;ע תענית, שי&quot;ס בכל ארבע התעניות שאין יום התענית מדברי קבלה אלא מדברי סופרים, ולא נאמר בקבלה אלא החודש בלבד, ולדעתם אפשר שמתחילה היה הצום בב' תשרי, ואחרי שנהגו בו יו&quot;ט שני תיקנוהו בג' תשרי. ועי' טו&quot;א ר&quot;ה יח ב בשם הירושלמי, שנהרג גדליה בב' בתשרי, ואותה שנה ב' בתשרי חל בשבת, ולפיכך נקבעה התענית בג' תשרי, ועי' ערל&quot;נ שם, שלא נמצאה דעה זו בירושלמי ובפוסקים, ועי' שו&quot;ת שו&quot;מ תניינא ח&quot;ב סוס&quot;י פה, שדעה זו כד' הסוברים שנהרג בר&quot;ה, אלא שלד' זו נהרג ביום השני של ר&quot;ה, ולפי&quot;ז גם בא&quot;י נהגו שני ימי ר&quot;ה.</ref> - על הסוברים שמטעם זה דינה כתענית דחויה, עי' להלן<ref> ציון 39 ואילך.</ref> - ובטעם שנקרא יום שלושה בתשרי &quot;יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם&quot;<ref> עי' גמ' שבציון 25.</ref>, פירשו אחרונים, שכיון שלא נהג הצום לעולם ביום שנהרג בו אלא בשלושה בתשרי בלבד, עשאוהו כיום שנהרג בו ממש<ref> יד אהרן (אלפאנדרי) או&quot;ח סי' תקמט; חי' מהרי&quot;ו שם. וכעי&quot;ז בגנזי חיים שם. ועי' ויאמר שמואל (אלבאז) ר&quot;ה יח ב שפי' בע&quot;א, שכוונת הגמ' שהוא יום שמתענים בו על הריגת גדליה, וכן צידד מתחילה בשו&quot;ת צפיחת בדבש סי' ע, ועי&quot;ש מסקנתו, שמדרשים חלוקים הם, ולד' הש&quot;ס נהרג בג' תשרי ממש.</ref>, ולדעתם מטעם זה אמרו שלעתיד לבוא יהיה יום שלושה בתשרי לששון ולשמחה<ref> עי' גמ' שבציון 25: ותיפוק ליה דהוה ליה יום שנהרג בו גדליה וכו'.</ref>, אף על פי שלא נהרג בו גדליה<ref> עי' יד אהרן שם; גנזי חיים שם.</ref>, וכן האומר הרי עלי שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם, חייב להתענות כיום צום גדליה<ref> עי' יד אהרן שם, ע&quot;פ הגמ' שבציון 25: כיום שנהרג בו גדליה וכו', ושם ב: כיון דכי לא נדר נמי אסור וכו', וע&quot;ע דבר הנדור; דבר האסור ציון 128. ועי' שרשי הי&quot;ם נדרים פ&quot;ג ה&quot;ה ויוסף דעת שם ושו&quot;מ תניינא ח&quot;ב סוס&quot;י פה, שפי' בע&quot;א.</ref>.


'''על הנוהגים להתענות בכמה ימים מעשרת-ימי-תשובה*, שאינם יוצאים ידי חובה בתענית שמתענים בצום גדליה, ועל מי שהתענה בערב ראש-השנה*, שהקלו בו בדבר, ע&quot;ע עשרת ימי תשובה.'''
על הנוהגים להתענות בכמה ימים מעשרת-ימי-תשובה*, שאינם יוצאים ידי חובה בתענית שמתענים בצום גדליה, ועל מי שהתענה בערב ראש-השנה*, שהקלו בו בדבר, ע&quot;ע עשרת ימי תשובה.


==== כתענית דחויה ====
==== כתענית דחויה ====


'''צום גדליה, לסוברים שנהרג גדליה בראש-השנה* ותיקנו התענית לאחריו'''<ref>עי' ציון 28 ואילך.</ref>''', יש מן האחרונים שכתבו, שדינו כדין תענית דחויה, ובעל ברית* שחל שמיני למילה שלו בצום גדליה, רשאי לאכול מן המנחה ולמעלה, כתשעה-באב* שחל בשבת ונדחה'''<ref>ע&quot;ע תשעה באב וע' תענית. ראש יוסף (אישקאפה) סי' תקמט, הובא בא&quot;ר שם ס&quot;ק ו ובשע&quot;ת שם ס&quot;ק א; שו&quot;ת משחא דרבותא ח&quot;ב ד' סט ב; תורות אמת (בירדוגו) סי' תקמט ס&quot;א, ועי&quot;ש טעם נוסף להקל. ועי' מטה אפרים סי' תרב ס&quot;ג, שפסק כן במקום צורך, כגון ליולדת שיש לה חולשה, ולאבי הבן במקום שקשה עליו התענית, ועי' אלף למטה שם ס&quot;ק א.</ref>''', ואף על פי שנקבע צום גדליה מתחילה ביום זה - ואינו דומה לצום שנדחה - מכל מקום הקלו בו הואיל ואינו היום שארעה בו הפורענות'''<ref>ראש יוסף שם, ועי' ציון 45. ועי' משחא דרבותא שם: שכיון שאינו ביומו לא חמיר לן, דהואיל ואדחי אדחי.</ref>'''. ויש מן האחרונים החולקים וסוברים שאין דינו של צום גדליה כדין תענית דחויה'''<ref>ט&quot;ז שם; יד אהרן (אלפאנדרי) או&quot;ח סי' תקמט; מעין גנים (די אבילה) שם; שו&quot;ת בית יהודה יו&quot;ד סי' לא, ומטה יהודה סי' תקמט דין ב; ישוע&quot;י סי' תקנט ס&quot;ק ה; ערוה&quot;ש שם ד; כף החיים שם ס&quot;ק ה.</ref>''', וכן יש שכתבו בדעת ראשונים'''<ref>ביאור הלכה סי' תקמט ד&quot;ה חייבים, בד' הריטב&quot;א תענית ל ב, שחתן מתענה בד' תעניות ובכללם צום גדליה, אע&quot;פ שבתענית דחויה אינו מתענה, ע&quot;ע תענית.</ref>''', מהם שכתבו בטעם הדבר, שהואיל ומתחילה תיקנוהו בשלושה בתשרי, אין ניכרת בו הדחייה, ולא הקלו בתענית דחויה אלא כשניכרת בה הד''''''חייה, כתשעה באב שחל בשבת'''<ref>ט&quot;ז שם. וכעי&quot;ז במעין גנים שם ובשו&quot;ת בית יהודה שם. ועי' באה&quot;ט שם, שכ&quot;מ בגמ' מגילה ה ב שביקש רבי לעקור ת&quot;ב בשנה שחל בשבת, שהואיל ונדחה ידחה, ולא ביקש לעקור צום גדליה, וע&quot;כ שלא הקלו בו כנדחה, ועי' הג' חכמת שלמה שם ושו&quot;ת ויען אברהם (ריוח) או&quot;ח סי' ג, שדחו.</ref>''', ומהם שכתבו, שכיון שעשאוהו כיום שנהרג בו ממש'''<ref>עי' ציון 34 ואילך.</ref>''', לא הקלו בו'''<ref>יד אהרן שם, הובא בבאה&quot;ט שם, ועי&quot;ש שמ' שאף הט&quot;ז שבציון 43 נתכוין לכך; גנזי חיים (רייזנר) שם ס&quot;ק ב; חי' מהרי&quot;ו שם. ועי' גנזי חיים שם, שהביא ראיות שאין הולכים אחר הזמן שארעה בו הפורענות, עי' ציון 40. ועי' שש אנכי (אביקציץ) הל' ת&quot;ב סי' תקמט, שצידד לפי&quot;ז להחמיר בצום גדליה שחל בשבת ונדחה (עי' ציון 50), שבעל ברית משלים התענית, שהרי בלא&quot;ה דחוי הוא, ואעפ&quot;כ עשו את יום התענית הנדחית כיום שנהרג בו, ועי' מ&quot;ב סי' תקנט ס&quot;ק לה שלא כ&quot;כ להלכה.</ref>'''. קטן שהגדיל בין ראש השנה לצום גדליה, יש שכתבו, שלסוברים שחשוב כתענית כדחויה, אינו מחויב להתענות, לפי שלא היה מחויב במצוות בזמנה הראשון'''<ref>עי' דברי פנחס (צימעטבוים) סי' ב.</ref>''', על קטן שהגדיל בכל תענית דחויה, ע&quot;ע תענית. '''
צום גדליה, לסוברים שנהרג גדליה בראש-השנה* ותיקנו התענית לאחריו<ref> עי' ציון 28 ואילך.</ref>, יש מן האחרונים שכתבו, שדינו כדין תענית דחויה, ובעל ברית* שחל שמיני למילה שלו בצום גדליה, רשאי לאכול מן המנחה ולמעלה, כתשעה-באב* שחל בשבת ונדחה<ref> ע&quot;ע תשעה באב וע' תענית. ראש יוסף (אישקאפה) סי' תקמט, הובא בא&quot;ר שם ס&quot;ק ו ובשע&quot;ת שם ס&quot;ק א; שו&quot;ת משחא דרבותא ח&quot;ב ד' סט ב; תורות אמת (בירדוגו) סי' תקמט ס&quot;א, ועי&quot;ש טעם נוסף להקל. ועי' מטה אפרים סי' תרב ס&quot;ג, שפסק כן במקום צורך, כגון ליולדת שיש לה חולשה, ולאבי הבן במקום שקשה עליו התענית, ועי' אלף למטה שם ס&quot;ק א.</ref>, ואף על פי שנקבע צום גדליה מתחילה ביום זה - ואינו דומה לצום שנדחה - מכל מקום הקלו בו הואיל ואינו היום שארעה בו הפורענות<ref> ראש יוסף שם, ועי' ציון 45. ועי' משחא דרבותא שם: שכיון שאינו ביומו לא חמיר לן, דהואיל ואדחי אדחי.</ref>. ויש מן האחרונים החולקים וסוברים שאין דינו של צום גדליה כדין תענית דחויה<ref> ט&quot;ז שם; יד אהרן (אלפאנדרי) או&quot;ח סי' תקמט; מעין גנים (די אבילה) שם; שו&quot;ת בית יהודה יו&quot;ד סי' לא, ומטה יהודה סי' תקמט דין ב; ישוע&quot;י סי' תקנט ס&quot;ק ה; ערוה&quot;ש שם ד; כף החיים שם ס&quot;ק ה.</ref>, וכן יש שכתבו בדעת ראשונים<ref> ביאור הלכה סי' תקמט ד&quot;ה חייבים, בד' הריטב&quot;א תענית ל ב, שחתן מתענה בד' תעניות ובכללם צום גדליה, אע&quot;פ שבתענית דחויה אינו מתענה, ע&quot;ע תענית.</ref>, מהם שכתבו בטעם הדבר, שהואיל ומתחילה תיקנוהו בשלושה בתשרי, אין ניכרת בו הדחייה, ולא הקלו בתענית דחויה אלא כשניכרת בה הדחייה, כתשעה באב שחל בשבת<ref> ט&quot;ז שם. וכעי&quot;ז במעין גנים שם ובשו&quot;ת בית יהודה שם. ועי' באה&quot;ט שם, שכ&quot;מ בגמ' מגילה ה ב שביקש רבי לעקור ת&quot;ב בשנה שחל בשבת, שהואיל ונדחה ידחה, ולא ביקש לעקור צום גדליה, וע&quot;כ שלא הקלו בו כנדחה, ועי' הג' חכמת שלמה שם ושו&quot;ת ויען אברהם (ריוח) או&quot;ח סי' ג, שדחו.</ref>, ומהם שכתבו, שכיון שעשאוהו כיום שנהרג בו ממש<ref> עי' ציון 34 ואילך.</ref>, לא הקלו בו<ref> יד אהרן שם, הובא בבאה&quot;ט שם, ועי&quot;ש שמ' שאף הט&quot;ז שבציון 43 נתכוין לכך; גנזי חיים (רייזנר) שם ס&quot;ק ב; חי' מהרי&quot;ו שם. ועי' גנזי חיים שם, שהביא ראיות שאין הולכים אחר הזמן שארעה בו הפורענות, עי' ציון 40. ועי' שש אנכי (אביקציץ) הל' ת&quot;ב סי' תקמט, שצידד לפי&quot;ז להחמיר בצום גדליה שחל בשבת ונדחה (עי' ציון 50), שבעל ברית משלים התענית, שהרי בלא&quot;ה דחוי הוא, ואעפ&quot;כ עשו את יום התענית הנדחית כיום שנהרג בו, ועי' מ&quot;ב סי' תקנט ס&quot;ק לה שלא כ&quot;כ להלכה.</ref>. קטן שהגדיל בין ראש השנה לצום גדליה, יש שכתבו, שלסוברים שחשוב כתענית כדחויה, אינו מחויב להתענות, לפי שלא היה מחויב במצוות בזמנה הראשון<ref> עי' דברי פנחס (צימעטבוים) סי' ב.</ref>, על קטן שהגדיל בכל תענית דחויה, ע&quot;ע תענית.


==== חומרות הנוהגות בו ====
==== חומרות הנוהגות בו ====


'''אין נוהגות בצום גדליה חומרות הנוהגות בתשעה-באב*, כאיסור רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה, והחיוב לפסוק באכילה מבעוד יום'''<ref>ע&quot;ע תשעה באב. ראשונים ואחרונים דלהלן.</ref>''', כשם שאינן נוהגות בעשרה בטבת ובשבעה עשר בתמוז'''<ref>עי' ערכיהן וע' תענית. תורת האדם שער האבל ענין אבלות ישנה ד&quot;ה ומסתברא דכולהו, הובא בר&quot;ן על הרי&quot;ף ר&quot;ה ה א בדפיו; אהל מועד שער מו&quot;ק דרך ה נתיב י; טוש&quot;ע או&quot;ח תקנ ב.</ref>''', על החילוק בין תשעה באב לשאר תעניות, ועל הסוברים שמעיקר תקנת הנביאים נהגו חומרות אלו בכל ארבע התעניות, ע&quot;ע יום'''<ref>ציון 444, לענין תחילת התענית בלילה שלפניהם.</ref>''', וע' תענית וע' תשעה באב. צום גדליה שחל להיות בשבת, נדחה לאחר השבת, כדין ארבע תעניות, שאינן דוחות את השבת'''<ref>עי' ערכיהן וע' תענית, ועי' מ&quot;א סי' תקד ס&quot;ק ד, שעשרה בטבת לא יחול לעולם בשבת. רמב&quot;ם תעניות פ&quot;ה ה&quot;ה; שו&quot;ע שם ג.</ref>''', על הטעם שאינן דוחות את השבת, ועל הטעם שאין מקדימים אותן קודם השבת, ע&quot;ע תענית. על חתן בשבעת ימי המשתה, שחייב להתענות בצום גדליה ובכל ארבע תעניות, ע&quot;ע חתן וכלה'''<ref>ציון 413 ואילך.</ref>'''.'''
אין נוהגות בצום גדליה חומרות הנוהגות בתשעה-באב*, כאיסור רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה, והחיוב לפסוק באכילה מבעוד יום<ref> ע&quot;ע תשעה באב. ראשונים ואחרונים דלהלן.</ref>, כשם שאינן נוהגות בעשרה בטבת ובשבעה עשר בתמוז<ref> עי' ערכיהן וע' תענית. תורת האדם שער האבל ענין אבלות ישנה ד&quot;ה ומסתברא דכולהו, הובא בר&quot;ן על הרי&quot;ף ר&quot;ה ה א בדפיו; אהל מועד שער מו&quot;ק דרך ה נתיב י; טוש&quot;ע או&quot;ח תקנ ב.</ref>, על החילוק בין תשעה באב לשאר תעניות, ועל הסוברים שמעיקר תקנת הנביאים נהגו חומרות אלו בכל ארבע התעניות, ע&quot;ע יום<ref> ציון 444, לענין תחילת התענית בלילה שלפניהם.</ref>, וע' תענית וע' תשעה באב. צום גדליה שחל להיות בשבת, נדחה לאחר השבת, כדין ארבע תעניות, שאינן דוחות את השבת<ref> עי' ערכיהן וע' תענית, ועי' מ&quot;א סי' תקד ס&quot;ק ד, שעשרה בטבת לא יחול לעולם בשבת. רמב&quot;ם תעניות פ&quot;ה ה&quot;ה; שו&quot;ע שם ג.</ref>, על הטעם שאינן דוחות את השבת, ועל הטעם שאין מקדימים אותן קודם השבת, ע&quot;ע תענית. על חתן בשבעת ימי המשתה, שחייב להתענות בצום גדליה ובכל ארבע תעניות, ע&quot;ע חתן וכלה<ref> ציון 413 ואילך.</ref>.


==== הכרזה ====
==== הכרזה ====


'''הכרזה שמכריזים על הצומות בשבת שלפניהם - לסוברים כן'''<ref>ע&quot;ע תענית, ושם שיש שלא נהגו כן.</ref> '''- יש מן הראשונים שכתבו שאין מכריזים על צום גדליה'''<ref>כלבו סי' לז; סדר טרוייש סי' ט בשם ה&quot;ר יהודה; אורחות חיים ח&quot;א סדר תפלת שבת שחרית אות ח בשם י&quot;א.</ref>''', מהם שכתבו בטעם הדבר, לפי שהוא ידוע לכל'''<ref>כלבו שם וארחות חיים שם בשם י&quot;א, ולכאו' הטעם מפני שזמנו קבוע מיד לאחר ר&quot;ה, ועי' כה&quot;ח או&quot;ח סי' תקנ אות כז. ועי' כלבו שם וארחות חיים שם שמטעם זה אין מכריזים אף בת&quot;ב, וע&quot;ע.</ref>''', ומהם שכתבו, שמפני שחל לאחריו יום כיפור, אין מניחים להזכיר צום גדליה'''<ref>סדר טרוייש שם לטעם הא'.</ref>''', או בכדי שלא יטעו העם ויסברו שמכריזים על יום כיפור, ויבואו לטעות בזמנו של יום כיפור'''<ref>עי' סדר טרוייש שם לטעם הב'. ומש&quot;כ שם &quot;כשישמעו צום הרביעי&quot; צ&quot;ב.</ref>'''. ויש מן הראשונים והאחרונים חולקים וסוברים שמכריזים על צום גדליה כשאר הצומות'''<ref>סדר טרוייש שם בשם אביו, ושם שכן מנהג טרוייש; אבודרהם סדר תפילת התעניות: ובשבת שקודם וכו' וג' תעניות אין מכריזין וכו', הובא בב&quot;י סי' תקנ; שו&quot;ע שם ד.</ref>'''.'''
הכרזה שמכריזים על הצומות בשבת שלפניהם - לסוברים כן<ref> ע&quot;ע תענית, ושם שיש שלא נהגו כן.</ref> - יש מן הראשונים שכתבו שאין מכריזים על צום גדליה<ref> כלבו סי' לז; סדר טרוייש סי' ט בשם ה&quot;ר יהודה; אורחות חיים ח&quot;א סדר תפלת שבת שחרית אות ח בשם י&quot;א.</ref>, מהם שכתבו בטעם הדבר, לפי שהוא ידוע לכל<ref> כלבו שם וארחות חיים שם בשם י&quot;א, ולכאו' הטעם מפני שזמנו קבוע מיד לאחר ר&quot;ה, ועי' כה&quot;ח או&quot;ח סי' תקנ אות כז. ועי' כלבו שם וארחות חיים שם שמטעם זה אין מכריזים אף בת&quot;ב, וע&quot;ע.</ref>, ומהם שכתבו, שמפני שחל לאחריו יום כיפור, אין מניחים להזכיר צום גדליה<ref> סדר טרוייש שם לטעם הא'.</ref>, או בכדי שלא יטעו העם ויסברו שמכריזים על יום כיפור, ויבואו לטעות בזמנו של יום כיפור<ref> עי' סדר טרוייש שם לטעם הב'. ומש&quot;כ שם &quot;כשישמעו צום הרביעי&quot; צ&quot;ב.</ref>. ויש מן הראשונים והאחרונים חולקים וסוברים שמכריזים על צום גדליה כשאר הצומות<ref> סדר טרוייש שם בשם אביו, ושם שכן מנהג טרוייש; אבודרהם סדר תפילת התעניות: ובשבת שקודם וכו' וג' תעניות אין מכריזין וכו', הובא בב&quot;י סי' תקנ; שו&quot;ע שם ד.</ref>.


==== אמירת תחנון וסליחות ====
==== אמירת תחנון וסליחות ====


'''אומרים תחנון* בצום גדליה, אף על פי שהוא אסרו-חג* - לסוברים כן'''<ref>ע&quot;ע ראש השנה, מח' אחרונים, ומד' מהרי&quot;ל דלהלן מוכח שחשוב אסרו חג.</ref> '''- מחמת התענית'''<ref>מהרי&quot;ל (מנהגים) הלכות חול המועד אות יט. ועי' ס' המנהגים (חילדיק) מנהגי עשי&quot;ת, שבתשובות גאונים כ' שא&quot;א למנצח וא-ל ארך אפים בצום גדליה, וצ&quot;ב, ועי' מנהגים שם שי&quot;ח.</ref>'''. על הסוברים שיום שלושה בתשרי אינו חשוב אסרו חג, שלדעתם אין ראש-השנה* קרוי חג, ע&quot;ע ראש השנה. ואומרים סליחות שנתקנו על הריגת גדליה ועל התשובה'''<ref>מנהגים דבי מהר&quot;ם סדר צום גדליה.</ref>'''.'''
אומרים תחנון* בצום גדליה, אף על פי שהוא אסרו-חג* - לסוברים כן<ref> ע&quot;ע ראש השנה, מח' אחרונים, ומד' מהרי&quot;ל דלהלן מוכח שחשוב אסרו חג.</ref> - מחמת התענית<ref> מהרי&quot;ל (מנהגים) הלכות חול המועד אות יט. ועי' ס' המנהגים (חילדיק) מנהגי עשי&quot;ת, שבתשובות גאונים כ' שא&quot;א למנצח וא-ל ארך אפים בצום גדליה, וצ&quot;ב, ועי' מנהגים שם שי&quot;ח.</ref>. על הסוברים שיום שלושה בתשרי אינו חשוב אסרו חג, שלדעתם אין ראש-השנה* קרוי חג, ע&quot;ע ראש השנה. ואומרים סליחות שנתקנו על הריגת גדליה ועל התשובה<ref> מנהגים דבי מהר&quot;ם סדר צום גדליה.</ref>.


==== כשמחמת התענית לא יוכל להתענות ביום כיפור ====
==== כשמחמת התענית לא יוכל להתענות ביום כיפור ====


'''אדם חלוש שמחמת התענית בצום גדליה לא יוכל להתענות ביום-הכיפורים* משום ספק פקוח-נפש*, יש מן האחרונים שכתבו שאינו רשאי להתענות בצום גדליה, כדי שיהיה בכוחו להתענות ביום הכיפורים'''<ref>שו&quot;ת אהל משה (קצנלבוגן) סי' טז. ועי' שו&quot;ת ציץ אליעזר ח&quot;י סי' כה פי&quot;ד, שהביא סיוע לדעתו מאחרונים נוספים.</ref>''', ואין הדבר בכלל מה שאמרו שאין-מעבירין-על-המצוות*'''<ref>ע&quot;ע.</ref>''', שלדעתם לא אמרו אלא שהמקיים שתי מצוות, מתחיל בזו שיפגע תחילה, אבל כשאי אפשר לקיים אלא אחת, מעבירין על הקלה בכדי לקיים את החמורה'''<ref>אהל משה שם, ע&quot;פ חיי אדם ח&quot;א כלל סח, הסובר כן בדין אין מעבירין על המצוות, וע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 48, ושם ציון 44 ואילך, שי&quot;ח.</ref>''', ואף על פי שיש לחוש שמא ימות עד יום הכיפורים ולא יתענה בו'''<ref>אהל משה שם, ע&quot;פ הסוברים שלזמן מרובה חוששים שמא ימות, ע&quot;ע חישינן למיתה ציון 15, ושם שי&quot;ס שיותר מז' ימים חשוב זמן מרובה.</ref>''', אין דוחים אפילו ספק מצוה של תורה מפני צום גדליה שאינו אלא מדברי-קבלה*'''<ref>עי' ציון 1. אהל משה שם, ע&quot;פ ר&quot;ה לד ב, שאם היו שתי עיירות שבאחת ספק תוקעים ובאחת ודאי מתפללים, הולך לזו שספק תוקעים, מפני שהוא מה&quot;ת, ועי' שדי חמד מע' יוה&quot;כ סי' א אות י ד&quot;ה ולפום, שדחה.</ref>'''. ויש מן האחרונים החולקים וסוברים, שחייב להתענות בצום גדליה, וכשיגיע יום כיפור ואינו יכול להתענות, הרי אנוס הוא ופטור'''<ref>אשל אברהם (בוטשאטש) סי' תרב; שד&quot;ח שם; שו&quot;ת באר משה (שטרן) ח&quot;ח סי' לד. ועי' אשל אברהם שם, שהדבר בכלל מה שאמרו שחכמים מתנים לעקור דבר מן התורה בשוא&quot;ת, וע&quot;ע יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה ציון 188, שהיינו אפי' כאשר נגרם ע&quot;י כך לבסוף איסור בקום ועשה, ועי' אשל אברהם שם. ועי' אמת ליעקב (קמנצקי) הגהות לשו&quot;ע סי' תרב, שמ&quot;מ להלכה מי שחלוש באופן שאם יצום צום גדליה לא יוכל להתענות ביוה&quot;כ, הרי הוא חולה ופטור בלא&quot;ה מד' תעניות, וע&quot;ע תענית.</ref>''', שצום גדליה זמנו היום, ויום הכיפורים עדיין לא הגיע זמנו, ואינו רשאי לבטל מצוה שכבר נתחייב בה מפני מצוה העתידה לבוא'''<ref>שד&quot;ח שם; באר משה שם, ע&quot;פ שו&quot;ת מחנה חיים ח&quot;א סי' ד, שאם יש בידו כוס יין אחת לברהמ&quot;ז שבירך עתה או לקידוש שיתחייב בו אח&quot;כ, נדחה קידוש דאורייתא מפני חובת כוס של ברכה דרבנן, מפני שעדיין לא הגיע זמן חיובו. ועי' אשל אברהם דלהלן.</ref>''', והרי התירו לצאת בשיירה אפילו לדבר הרשות קודם שלושה ימים לפני השבת, אף על פי שיצטרך לחלל את השבת, מפני שעדיין לא הגיע זמנה'''<ref>עי' שבת יט א: אין מפליגין וכו', ושו&quot;ע או&quot;ח רמח ד.</ref>''', כל שכן כשעושה לדבר מצוה'''<ref>אשל אברהם שם; שד&quot;ח שם.</ref>''', ואפילו לסוברים שכל שודאי יצטרך לחלל את השבת, אינו רשאי לצאת בשיירה קודם השבת, ואפילו לדבר מצוה'''<ref>עי' מג&quot;א שם ס&quot;ק יד, בשם ראשונים.</ref>''', לא החמירו אלא כשמתבטל מן המצוה בשב ואל תעשה, אבל לא התירו לעבור על המצוה בקום ועשה כדי שלא יבוא לידי איסור אחר'''<ref>שד&quot;ח שם, ע&quot;פ שו&quot;ע הרב שם ס&quot;ה, שהאיסור שיהא נראה כמכניס עצמו למקום חילול שבת אינו אלא מדרבנן, ולא התירו לעבור איסור אחר בידים לשם כך, כ&quot;ש איסור מדברי קבלה, וה&quot;ה לענין יוה&quot;כ, שאין האיסור להכניס עצמו במקום ביטול התענית אלא מדרבנן.</ref>''', ולפיכך אינו רשאי לבטל תענית צום גדליה בקום ועשה'''<ref>שד&quot;ח שם.</ref>'''.'''
אדם חלוש שמחמת התענית בצום גדליה לא יוכל להתענות ביום-הכיפורים* משום ספק פקוח-נפש*, יש מן האחרונים שכתבו שאינו רשאי להתענות בצום גדליה, כדי שיהיה בכוחו להתענות ביום הכיפורים<ref> שו&quot;ת אהל משה (קצנלבוגן) סי' טז. ועי' שו&quot;ת ציץ אליעזר ח&quot;י סי' כה פי&quot;ד, שהביא סיוע לדעתו מאחרונים נוספים.</ref>, ואין הדבר בכלל מה שאמרו שאין-מעבירין-על-המצוות*<ref> ע&quot;ע.</ref>, שלדעתם לא אמרו אלא שהמקיים שתי מצוות, מתחיל בזו שיפגע תחילה, אבל כשאי אפשר לקיים אלא אחת, מעבירין על הקלה בכדי לקיים את החמורה<ref> אהל משה שם, ע&quot;פ חיי אדם ח&quot;א כלל סח, הסובר כן בדין אין מעבירין על המצוות, וע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 48, ושם ציון 44 ואילך, שי&quot;ח.</ref>, ואף על פי שיש לחוש שמא ימות עד יום הכיפורים ולא יתענה בו<ref> אהל משה שם, ע&quot;פ הסוברים שלזמן מרובה חוששים שמא ימות, ע&quot;ע חישינן למיתה ציון 15, ושם שי&quot;ס שיותר מז' ימים חשוב זמן מרובה.</ref>, אין דוחים אפילו ספק מצוה של תורה מפני צום גדליה שאינו אלא מדברי-קבלה*<ref> עי' ציון 1. אהל משה שם, ע&quot;פ ר&quot;ה לד ב, שאם היו שתי עיירות שבאחת ספק תוקעים ובאחת ודאי מתפללים, הולך לזו שספק תוקעים, מפני שהוא מה&quot;ת, ועי' שדי חמד מע' יוה&quot;כ סי' א אות י ד&quot;ה ולפום, שדחה.</ref>. ויש מן האחרונים החולקים וסוברים, שחייב להתענות בצום גדליה, וכשיגיע יום כיפור ואינו יכול להתענות, הרי אנוס הוא ופטור<ref> אשל אברהם (בוטשאטש) סי' תרב; שד&quot;ח שם; שו&quot;ת באר משה (שטרן) ח&quot;ח סי' לד. ועי' אשל אברהם שם, שהדבר בכלל מה שאמרו שחכמים מתנים לעקור דבר מן התורה בשוא&quot;ת, וע&quot;ע יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה ציון 188, שהיינו אפי' כאשר נגרם ע&quot;י כך לבסוף איסור בקום ועשה, ועי' אשל אברהם שם. ועי' אמת ליעקב (קמנצקי) הגהות לשו&quot;ע סי' תרב, שמ&quot;מ להלכה מי שחלוש באופן שאם יצום צום גדליה לא יוכל להתענות ביוה&quot;כ, הרי הוא חולה ופטור בלא&quot;ה מד' תעניות, וע&quot;ע תענית.</ref>, שצום גדליה זמנו היום, ויום הכיפורים עדיין לא הגיע זמנו, ואינו רשאי לבטל מצוה שכבר נתחייב בה מפני מצוה העתידה לבוא<ref> שד&quot;ח שם; באר משה שם, ע&quot;פ שו&quot;ת מחנה חיים ח&quot;א סי' ד, שאם יש בידו כוס יין אחת לברהמ&quot;ז שבירך עתה או לקידוש שיתחייב בו אח&quot;כ, נדחה קידוש דאורייתא מפני חובת כוס של ברכה דרבנן, מפני שעדיין לא הגיע זמן חיובו. ועי' אשל אברהם דלהלן.</ref>, והרי התירו לצאת בשיירה אפילו לדבר הרשות קודם שלושה ימים לפני השבת, אף על פי שיצטרך לחלל את השבת, מפני שעדיין לא הגיע זמנה<ref> עי' שבת יט א: אין מפליגין וכו', ושו&quot;ע או&quot;ח רמח ד.</ref>, כל שכן כשעושה לדבר מצוה<ref> אשל אברהם שם; שד&quot;ח שם.</ref>, ואפילו לסוברים שכל שודאי יצטרך לחלל את השבת, אינו רשאי לצאת בשיירה קודם השבת, ואפילו לדבר מצוה<ref> עי' מג&quot;א שם ס&quot;ק יד, בשם ראשונים.</ref>, לא החמירו אלא כשמתבטל מן המצוה בשב ואל תעשה, אבל לא התירו לעבור על המצוה בקום ועשה כדי שלא יבוא לידי איסור אחר<ref> שד&quot;ח שם, ע&quot;פ שו&quot;ע הרב שם ס&quot;ה, שהאיסור שיהא נראה כמכניס עצמו למקום חילול שבת אינו אלא מדרבנן, ולא התירו לעבור איסור אחר בידים לשם כך, כ&quot;ש איסור מדברי קבלה, וה&quot;ה לענין יוה&quot;כ, שאין האיסור להכניס עצמו במקום ביטול התענית אלא מדרבנן.</ref>, ולפיכך אינו רשאי לבטל תענית צום גדליה בקום ועשה<ref> שד&quot;ח שם.</ref>.


==== דחיית תענית חלום מחמתו ====
==== דחיית תענית חלום מחמתו ====


'''הרוצה להתענות תענית-חלום* בראש-השנה*'''<ref>ע&quot;ע תענית חלום, שמתענים אף בר&quot;ה.</ref>''', ויודע שמתוך כך יחלש ולא יוכל להתענות בצום גדליה, כתבו אחרונים שאם נפשו עגומה עליו לא ידחה תענית החלום מחמת צום גדליה'''<ref>אשל אברהם (בוטשאטש) סי' תקצז. ועי' ציון 66, שלענין תענית בצום גדליה למי שלא יוכל להתענות ביוה&quot;כ, כ' שמתענים ואין דנים על הצום העתיד לבוא, ושמא תענית חלום קלה מפני שאינה חובה, ע&quot;ע הנ&quot;ל.</ref>''', אבל תענית שצריך להתענות אף ביום השני של ראש השנה מחמת היום הראשון'''<ref>ע&quot;ע הנ&quot;ל וע' ראש השנה.</ref>''', וכן תענית שנוהגים להתענות בראש השנה לעולם מפני שהתענה בו פעם אחת'''<ref>ע&quot;ע הנ&quot;ל.</ref>''', נדחות מחמת צום גדליה'''<ref>אשל אברהם שם.</ref>''', ומכל מקום כתבו, שבזמן הזה שאין אנו בקיאים בחלומות שמתענים עליהם תענית חלום'''<ref>ע&quot;ע תענית חלום.</ref>''', אין לדחות צום גדליה מחמת תענית חלום כלל'''<ref>אשל אברהם שם.</ref>'''.'''
הרוצה להתענות תענית-חלום* בראש-השנה*<ref> ע&quot;ע תענית חלום, שמתענים אף בר&quot;ה.</ref>, ויודע שמתוך כך יחלש ולא יוכל להתענות בצום גדליה, כתבו אחרונים שאם נפשו עגומה עליו לא ידחה תענית החלום מחמת צום גדליה<ref> אשל אברהם (בוטשאטש) סי' תקצז. ועי' ציון 66, שלענין תענית בצום גדליה למי שלא יוכל להתענות ביוה&quot;כ, כ' שמתענים ואין דנים על הצום העתיד לבוא, ושמא תענית חלום קלה מפני שאינה חובה, ע&quot;ע הנ&quot;ל.</ref>, אבל תענית שצריך להתענות אף ביום השני של ראש השנה מחמת היום הראשון<ref> ע&quot;ע הנ&quot;ל וע' ראש השנה.</ref>, וכן תענית שנוהגים להתענות בראש השנה לעולם מפני שהתענה בו פעם אחת<ref> ע&quot;ע הנ&quot;ל.</ref>, נדחות מחמת צום גדליה<ref> אשל אברהם שם.</ref>, ומכל מקום כתבו, שבזמן הזה שאין אנו בקיאים בחלומות שמתענים עליהם תענית חלום<ref> ע&quot;ע תענית חלום.</ref>, אין לדחות צום גדליה מחמת תענית חלום כלל<ref> אשל אברהם שם.</ref>.


<references />
====הערות שוליים====

גרסה אחרונה מ־16:05, 10 בפברואר 2020
ערך זה הוא מתוך ערכי האנציקלופדיה התלמודית המתפרסמים בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג

EnTalSml.jpg

הגדרת הערך - תענית הריגת גדליה בן אחיקם

צום גדליה הוא יום תענית* מדברי-קבלה*[1], וזמנו בשלושה בתשרי[2], והוא אחד מארבע תעניות שנאמרו בכתוב: כה אמר ה' וכו' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה וכו'[3], ודרש רבי עקיבא, שצום השביעי הוא צום גדליה[4], שזמנו בחודש השביעי[5].

על כך שנהפכים ארבע התעניות לששון ולשמחה בזמן שבית-המקדש* קיים, ע"ע ימות המשיח[6] וע' תענית, על גדר חובת ארבע תעניות בזמן שאין בית המקדש קיים ואינה שעת שמד, שאינן כחובה, אלא רצו מתענים רצו אין מתענים, ועל הסוברים שבזמן הזה קיבלום עליהם כחובה, ואם גדרן של כל התעניות שוה לענין זה, ע"ע תענית. על המחויבים להתענות בארבע תעניות, ועל חינוך קטנים להתענות, ע"ע הנ"ל. על קריאת-התורה* ותפילות של תעניות, ונשיאת כפים בהם, ע"ע הנ"ל.

טעמו

צום גדליה נתקן על הריגתו של גדליה בן אחיקם בידי ישמעאל בן נתניה[7] - על הטעם שתקנוהו בשלושה בתשרי[8], אם מפני שנהרג בו ביום, או שנהרג קודם לכן ודחוהו ליום זה, עי' להלן[9] - שעל ידה כבתה גחלת ישראל הנשארת לאחר שחרב בית המקדש[10], שהשאיר נבוכדנצר את גדליה בארץ ישראל, ושם אותו לראש על ישראל, ומאחר שנהרג, גלו כולם ונהרגו מהם לאלפים[11], ולפיכך נמנה צום השביעי בין תעניות החורבן[12], שעל ידו נגמר החורבן[13]. ויש שכתבו בדעת תנאים, שצום גדליה לא נתקן אלא על מיתתו של הצדיק[14], והטעם שנמנה בין תעניות החורבן, מפני ששקולה מיתתם של צדיקים - שנהרגו בידי אדם[15] - כשריפת בית אלקינו[16], ולדעה זו כתבו אחרונים, שאף על פי שלא תיקנו תעניות על מיתתם של שאר צדיקים, תיקנו על מיתת גדליה בן אחיקם, הואיל וגלו ישראל על ידה[17], ויש שכתבו, שהואיל ונהרג גדליה על ידי ישראל ולא על ידי האומות, תיקנו תענית לכפר על אותו עוון[18], ויש שכתבו, שניתקנה תענית זו על מיתתם של כל הצדיקים, אלא שתיקנוה בזמן מיתת גדליה, מפני שבו כבתה גחלתם של ישראל[19]. לסוברים שניתקנה התענית על מיתתו של הצדיק, כתבו אחרונים, שהטעם שעתידה להפוך לששון ולשמחה בבנין בית-המקדש* כתעניות החורבן[20], מפני שבבנין בית המקדש יבנו גם בתיהם של צדיקים, שכן דרש רבי יוחנן: מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהם של צדיקים שיחרבו, ונאמר: שיר המעלות לדוד הבטחים בה' כהר ציון[21], מה הר ציון עתיד הקב"ה להחזירו לישובו, אף בתיהם של צדיקים עתיד הקב"ה להחזירם לישובם[22].

זמנו

זמנו של צום גדליה, שנינו בברייתא שהוא בשלושה בתשרי[23], ובטעם שתיקנוהו ביום זה נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים, שבשלושה בתשרי נהרג גדליה[24], וכן בתלמוד הוא קרוי "יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם"[25], ואף על פי שלא נאמר בכתוב אלא "בחודש השביעי"[26], שמא קבלה היתה בידם שביום השלישי נהרג[27], ויש סוברים שלא נהרג אלא ביום ראש-השנה*[28], שכן נאמר בכתוב: ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה וכו'[29], לא הזכיר יום החודש אלא "חדש", והיינו ראש-חדש*, כמו "חדש ושבת"[30], ומפני שהוא יום-טוב* קבעו התענית במוצאי ראש השנה[31] - על הסוברים שמטעם זה דינה כתענית דחויה, עי' להלן[32] - ובטעם שנקרא יום שלושה בתשרי "יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם"[33], פירשו אחרונים, שכיון שלא נהג הצום לעולם ביום שנהרג בו אלא בשלושה בתשרי בלבד, עשאוהו כיום שנהרג בו ממש[34], ולדעתם מטעם זה אמרו שלעתיד לבוא יהיה יום שלושה בתשרי לששון ולשמחה[35], אף על פי שלא נהרג בו גדליה[36], וכן האומר הרי עלי שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם, חייב להתענות כיום צום גדליה[37].

על הנוהגים להתענות בכמה ימים מעשרת-ימי-תשובה*, שאינם יוצאים ידי חובה בתענית שמתענים בצום גדליה, ועל מי שהתענה בערב ראש-השנה*, שהקלו בו בדבר, ע"ע עשרת ימי תשובה.

כתענית דחויה

צום גדליה, לסוברים שנהרג גדליה בראש-השנה* ותיקנו התענית לאחריו[38], יש מן האחרונים שכתבו, שדינו כדין תענית דחויה, ובעל ברית* שחל שמיני למילה שלו בצום גדליה, רשאי לאכול מן המנחה ולמעלה, כתשעה-באב* שחל בשבת ונדחה[39], ואף על פי שנקבע צום גדליה מתחילה ביום זה - ואינו דומה לצום שנדחה - מכל מקום הקלו בו הואיל ואינו היום שארעה בו הפורענות[40]. ויש מן האחרונים החולקים וסוברים שאין דינו של צום גדליה כדין תענית דחויה[41], וכן יש שכתבו בדעת ראשונים[42], מהם שכתבו בטעם הדבר, שהואיל ומתחילה תיקנוהו בשלושה בתשרי, אין ניכרת בו הדחייה, ולא הקלו בתענית דחויה אלא כשניכרת בה הדחייה, כתשעה באב שחל בשבת[43], ומהם שכתבו, שכיון שעשאוהו כיום שנהרג בו ממש[44], לא הקלו בו[45]. קטן שהגדיל בין ראש השנה לצום גדליה, יש שכתבו, שלסוברים שחשוב כתענית כדחויה, אינו מחויב להתענות, לפי שלא היה מחויב במצוות בזמנה הראשון[46], על קטן שהגדיל בכל תענית דחויה, ע"ע תענית.

חומרות הנוהגות בו

אין נוהגות בצום גדליה חומרות הנוהגות בתשעה-באב*, כאיסור רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה, והחיוב לפסוק באכילה מבעוד יום[47], כשם שאינן נוהגות בעשרה בטבת ובשבעה עשר בתמוז[48], על החילוק בין תשעה באב לשאר תעניות, ועל הסוברים שמעיקר תקנת הנביאים נהגו חומרות אלו בכל ארבע התעניות, ע"ע יום[49], וע' תענית וע' תשעה באב. צום גדליה שחל להיות בשבת, נדחה לאחר השבת, כדין ארבע תעניות, שאינן דוחות את השבת[50], על הטעם שאינן דוחות את השבת, ועל הטעם שאין מקדימים אותן קודם השבת, ע"ע תענית. על חתן בשבעת ימי המשתה, שחייב להתענות בצום גדליה ובכל ארבע תעניות, ע"ע חתן וכלה[51].

הכרזה

הכרזה שמכריזים על הצומות בשבת שלפניהם - לסוברים כן[52] - יש מן הראשונים שכתבו שאין מכריזים על צום גדליה[53], מהם שכתבו בטעם הדבר, לפי שהוא ידוע לכל[54], ומהם שכתבו, שמפני שחל לאחריו יום כיפור, אין מניחים להזכיר צום גדליה[55], או בכדי שלא יטעו העם ויסברו שמכריזים על יום כיפור, ויבואו לטעות בזמנו של יום כיפור[56]. ויש מן הראשונים והאחרונים חולקים וסוברים שמכריזים על צום גדליה כשאר הצומות[57].

אמירת תחנון וסליחות

אומרים תחנון* בצום גדליה, אף על פי שהוא אסרו-חג* - לסוברים כן[58] - מחמת התענית[59]. על הסוברים שיום שלושה בתשרי אינו חשוב אסרו חג, שלדעתם אין ראש-השנה* קרוי חג, ע"ע ראש השנה. ואומרים סליחות שנתקנו על הריגת גדליה ועל התשובה[60].

כשמחמת התענית לא יוכל להתענות ביום כיפור

אדם חלוש שמחמת התענית בצום גדליה לא יוכל להתענות ביום-הכיפורים* משום ספק פקוח-נפש*, יש מן האחרונים שכתבו שאינו רשאי להתענות בצום גדליה, כדי שיהיה בכוחו להתענות ביום הכיפורים[61], ואין הדבר בכלל מה שאמרו שאין-מעבירין-על-המצוות*[62], שלדעתם לא אמרו אלא שהמקיים שתי מצוות, מתחיל בזו שיפגע תחילה, אבל כשאי אפשר לקיים אלא אחת, מעבירין על הקלה בכדי לקיים את החמורה[63], ואף על פי שיש לחוש שמא ימות עד יום הכיפורים ולא יתענה בו[64], אין דוחים אפילו ספק מצוה של תורה מפני צום גדליה שאינו אלא מדברי-קבלה*[65]. ויש מן האחרונים החולקים וסוברים, שחייב להתענות בצום גדליה, וכשיגיע יום כיפור ואינו יכול להתענות, הרי אנוס הוא ופטור[66], שצום גדליה זמנו היום, ויום הכיפורים עדיין לא הגיע זמנו, ואינו רשאי לבטל מצוה שכבר נתחייב בה מפני מצוה העתידה לבוא[67], והרי התירו לצאת בשיירה אפילו לדבר הרשות קודם שלושה ימים לפני השבת, אף על פי שיצטרך לחלל את השבת, מפני שעדיין לא הגיע זמנה[68], כל שכן כשעושה לדבר מצוה[69], ואפילו לסוברים שכל שודאי יצטרך לחלל את השבת, אינו רשאי לצאת בשיירה קודם השבת, ואפילו לדבר מצוה[70], לא החמירו אלא כשמתבטל מן המצוה בשב ואל תעשה, אבל לא התירו לעבור על המצוה בקום ועשה כדי שלא יבוא לידי איסור אחר[71], ולפיכך אינו רשאי לבטל תענית צום גדליה בקום ועשה[72].

דחיית תענית חלום מחמתו

הרוצה להתענות תענית-חלום* בראש-השנה*[73], ויודע שמתוך כך יחלש ולא יוכל להתענות בצום גדליה, כתבו אחרונים שאם נפשו עגומה עליו לא ידחה תענית החלום מחמת צום גדליה[74], אבל תענית שצריך להתענות אף ביום השני של ראש השנה מחמת היום הראשון[75], וכן תענית שנוהגים להתענות בראש השנה לעולם מפני שהתענה בו פעם אחת[76], נדחות מחמת צום גדליה[77], ומכל מקום כתבו, שבזמן הזה שאין אנו בקיאים בחלומות שמתענים עליהם תענית חלום[78], אין לדחות צום גדליה מחמת תענית חלום כלל[79].

הערות שוליים

  1. ↑ עי' רמב"ם תעניות פ"ה ה"ד, ע"פ ברייתא ר"ה יח ב בשם ר' עקיבא, וכ"ה בתוספתא סוטה פ"ו; שו"ת מהר"ם מרוטנבורג ד"ב סי' כו, הובא בהגמ"י שם ה"ב ואו"ז ח"ב סי' קט וב"י או"ח סי' תקנד; מאירי שבועות כא ב: דברי נביאים. ועי' ר"ה יט א, לענין יום שמחה שהיה נוהג בו בזמן הבית: גדליה בן אחיקם דברי קבלה הוא, וע"ע דברי קבלה ציון 30, ועי' רא"ש תענית פ"ב סי' כד: כדקאמר וכו' על תענית דצום גדליה דדברי קבלה וכו', שמ' שכוונת הגמ' אף על התענית עצמה.
  2. ↑ עי' ציון 23.
  3. ↑ זכריה ח יט. עי' ציון הבא.
  4. ↑ ברייתא שם.
  5. ↑ גמ' שם: ואמאי קרי ליה וכו', ועי' תוספתא שם, שהוא מדברי ר' עקיבא שם.
  6. ↑ ציון 250 ואילך.
  7. ↑ ברייתא ר"ה יח ב, וכ"ה בתוספתא סוטה פ"ו; רמב"ם תעניות פ"ה ה"ב; סמ"ג עשין דרבנן ג; טור או"ח תקמט.
  8. ↑ עי' ציון 23.
  9. ↑ ציון 24 ואילך.
  10. ↑ רמב"ם שם; סמ"ג שם; חיי אדם כלל קלג ס"ב.
  11. ↑ חיי אדם שם. ועי' רמב"ם שם: וסיבב להתם גלותן, וסמ"ג שם: וסובב להם גלות וצרה גדולה. וכ"ה בפיוט "אבלה נפשי" לצום גדליה (מרס"ג): גם פלטי אשר עזבו ושארי וכו' זקני שארית אשר פלטו מיום נקם חובלו עתה וכו' טרפו דלת עם הארץ וכו'.
  12. ↑ עי' ציון 3 ואילך.
  13. ↑ תורות אמת (בירדוגו) סי' תקמט ס"א. וכ"כ ברד"ק זכריה ז ה, על סמיכותם בפס' "כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי", וכ"ה בפיוט "את צום השביעי" לצום גדליה: עשינוהו סניף ליום שריפת מקדשנו, פלטתנו כי נכרתה ובו אבדה תקותנו. וכן מוכח בריטב"א ר"ה שם: עשרה בטבת וצום גדליה מחורבן ראשון הם, ועי"ש. ועי' תורות אמת שם שלפי"ז מה שאמרו בברייתא שם: ללמדך ששקולה מיתת צדיקים וכו', לא בא לבאר הטעם שנמנית בין תעניות החורבן, אלא הטעם שנקראה התענית ע"ש גדליה אע"פ שרבים מתו, שמיתתו אף היא שקולה כחורבן הבית, ועי' קידש ידיד (טאריקה, שאלוניקי תקסט) שמות (נא א), שפי' בע"א, ועי' רוקח ר"ה סי' רה וב"ח סוס"י תקמט.
  14. ↑ עי' אחרונים דלהלן, בד' תנאים. ועי' ציון 20 ואילך, בטעם שעתיד להפוך לששון ולשמחה, לדעה זו.
  15. ↑ פנ"י ר"ה יח ב.
  16. ↑ עי' ספר הבתים מ"ע נז (מהדו' הרשלר עמ' קמו) ומהרש"א ר"ה שם וט"ז שם ריש סי' תקמט ופנ"י שם ושפ"א שם, ע"פ הברייתא ר"ה שם: ללמדך ששקולה מיתת צדיקים וכו', הובאה בטור שם, וכ"מ בב"ח שם בד' הטור שם. ועי' מהרש"א וט"ז שם, שכוונת הברייתא לבאר הכתוב שבציון 3 ואילך המונה צום גדליה בין תעניות החורבן, ועי' פנ"י שם, וערל"נ שם מבן המחבר, שעיקר הלימוד הוא מן הכתוב "כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי" (זכריה ז ה), שנסמך צום גדליה לתשעה באב. ועי' ציון 13, על פי' הברייתא שם לד' החולקים.
  17. ↑ עי' מהרש"א שם לפי' הא'.
  18. ↑ קידש ידיד שם (נ ב); עי' פנ"י שם. וכעי"ז במהרש"א שם לפי' הב', ובבן יהוידע שם. ועי' קידש ידיד ופנ"י שם, בטעם שלא תיקנו תענית על מיתת זכריה וישעיה שנהרגו בידי ישראל.
  19. ↑ עי' ציון 10.
  20. ↑ ע"ע ימות המשיח ציון 250 ואילך וע' תעניות.
  21. ↑ תהלים קכה א.
  22. ↑ ברכות נח ב. תורת משה (סופר) דברים דרשה לח' טבת תק"פ. ועי' ישוע"י סי' תקמט סק"א, שפי' באופ"א.
  23. ↑ ברייתא ר"ה יח ב, וכ"ה בתוספתא סוטה פ"ו, הובאה ברמב"ם תעניות פ"ה ה"ד וטור או"ח תקמט.
  24. ↑ מהרש"א ח"א ר"ה שם; שער הכוונות ענין ר"ה דרוש ג, הובא בן יהוידע ר"ה שם; עי' יד אפרים שם ס"א; עי' מור וקציעה שם; תו"ח (סופר) שם ס"ק ב; שו"ת התעוררות תשובה ח"א סי' קא. ועי' צמח דוד (גאנז) ח"א אות שלט, שכן מוכח בסדר עולם רבה פכ"ו: בשלשה בתשרי אחר חורבן הבית נ"ב יום נהרג גדליה, ונ"ב יום אחר י' אב שבו נשרף הבית נופל בג' תשרי. וכ"מ ל' הברייתא שם: שבו נהרג גדליה בן אחיקם, הובאה ברמב"ם וטור שם, ועי' יוסף דעת (נתנזון) יו"ד סי' תב סי"ב, שכ"מ בטור סי' תקפ: בג' בתשרי מת גדליה וכו'. ועי' שו"ת בעי חיי או"ח ח"ב סי' נט, שכ"מ בשו"ת מהרי"ק שורש לא.
  25. ↑ עי' ר"ה שם: בתלתא בתשרי בטילת אדכרתא וכו' ותיפוק ליה דהוה ליה יום שנהרג בו גדליה וכו'. יד אפרים שם; מור וקציעה שם; תו"ח שם; ישוע"י סי' תקנט ס"ק ה; התעוררות תשובה שם. ועי' ציון 34 ואילך, שי"מ הסוגי' הנ"ל בע"א. ועי' ציון 37, שכ"מ בשבועות כ א: כיום שנהרג בו גדליה וכו', ושם ב מוכח שהיינו צום גדליה, שאמרו שאסור אף בלא נדר, ועי' ציון הנ"ל, שי"מ בע"א.
  26. ↑ ירמיה מא א.
  27. ↑ מהרש"א שם. ועי' ראב"ע זכריה ח יח: או קיבלו ככה מפי האבות הקדושים, ועי' ציון הבא שפי' בע"א.
  28. ↑ ראב"ע שם; רד"ק ירמיה שם וזכריה ז ה; רי"ו תא"ו ני"ב ריש ח"ב: אמרו, הובא בב"י סוס"י תקמט. ועי' חיבור התשובה למאירי שבר גאון מאמר א פ"ז: וכן נזכר במסכת סופרים בא' בתשרי, אלא מפני שהוא י"ט קבעו התענית למחרתו. ועי' טו"א שבציון 31.
  29. ↑ ירמיה שם.
  30. ↑ ישעיה א יג. ראב"ע שם. וכעי"ז ברד"ק ירמיה שם. ועי' דברי שאול (נתנזון) חידושי אגדות מהדו"ב ר"ה יח א, שתי' לדעות שבציון 24, שבר"ה הוכה גדליה, ולא מת עד ג' בתשרי, ונקבעה התענית לזמן מיתתו.
  31. ↑ רד"ק שם; רי"ו שם. וכעי"ז בראב"ע שם. ועי' שו"ת שיח יצחק (וייס) סי' רמו ד"ה ועוד י"ל. ועי' יד אפרים שם שתמה, מדוע לא תיקנוהו בב' בתשרי, הרי בזמן בית ראשון עדיין לא נהג בו יו"ט שני, ועי' יד דוד (זינצהיים) ר"ה יט א ותו"ח שם וגנזי חיים (רייזנר) שם ס"ק ב ומנ"ח מ' שא, שבני חו"ל היו נוהגים יו"ט שני מספק אף בזמן בית ראשון, ולפיכך תיקנוהו בג' תשרי, ועי' שונה הלכות לבה"ג הל' תענית, שתי' בע"א, שמתחילה תיקנוהו בב' תשרי, ובזמן שנבנה בית שני רצו שיהיה יו"ט של צום גדליה ניכר, שאף בני א"י לעיתים היו עושים ב' תשרי יו"ט שני מספק, ולפיכך תיקנוהו בג' תשרי, ועי' שו"ת התעוררות תשובה שם, וע"ע תענית, שי"ס בכל ארבע התעניות שאין יום התענית מדברי קבלה אלא מדברי סופרים, ולא נאמר בקבלה אלא החודש בלבד, ולדעתם אפשר שמתחילה היה הצום בב' תשרי, ואחרי שנהגו בו יו"ט שני תיקנוהו בג' תשרי. ועי' טו"א ר"ה יח ב בשם הירושלמי, שנהרג גדליה בב' בתשרי, ואותה שנה ב' בתשרי חל בשבת, ולפיכך נקבעה התענית בג' תשרי, ועי' ערל"נ שם, שלא נמצאה דעה זו בירושלמי ובפוסקים, ועי' שו"ת שו"מ תניינא ח"ב סוס"י פה, שדעה זו כד' הסוברים שנהרג בר"ה, אלא שלד' זו נהרג ביום השני של ר"ה, ולפי"ז גם בא"י נהגו שני ימי ר"ה.
  32. ↑ ציון 39 ואילך.
  33. ↑ עי' גמ' שבציון 25.
  34. ↑ יד אהרן (אלפאנדרי) או"ח סי' תקמט; חי' מהרי"ו שם. וכעי"ז בגנזי חיים שם. ועי' ויאמר שמואל (אלבאז) ר"ה יח ב שפי' בע"א, שכוונת הגמ' שהוא יום שמתענים בו על הריגת גדליה, וכן צידד מתחילה בשו"ת צפיחת בדבש סי' ע, ועי"ש מסקנתו, שמדרשים חלוקים הם, ולד' הש"ס נהרג בג' תשרי ממש.
  35. ↑ עי' גמ' שבציון 25: ותיפוק ליה דהוה ליה יום שנהרג בו גדליה וכו'.
  36. ↑ עי' יד אהרן שם; גנזי חיים שם.
  37. ↑ עי' יד אהרן שם, ע"פ הגמ' שבציון 25: כיום שנהרג בו גדליה וכו', ושם ב: כיון דכי לא נדר נמי אסור וכו', וע"ע דבר הנדור; דבר האסור ציון 128. ועי' שרשי הי"ם נדרים פ"ג ה"ה ויוסף דעת שם ושו"מ תניינא ח"ב סוס"י פה, שפי' בע"א.
  38. ↑ עי' ציון 28 ואילך.
  39. ↑ ע"ע תשעה באב וע' תענית. ראש יוסף (אישקאפה) סי' תקמט, הובא בא"ר שם ס"ק ו ובשע"ת שם ס"ק א; שו"ת משחא דרבותא ח"ב ד' סט ב; תורות אמת (בירדוגו) סי' תקמט ס"א, ועי"ש טעם נוסף להקל. ועי' מטה אפרים סי' תרב ס"ג, שפסק כן במקום צורך, כגון ליולדת שיש לה חולשה, ולאבי הבן במקום שקשה עליו התענית, ועי' אלף למטה שם ס"ק א.
  40. ↑ ראש יוסף שם, ועי' ציון 45. ועי' משחא דרבותא שם: שכיון שאינו ביומו לא חמיר לן, דהואיל ואדחי אדחי.
  41. ↑ ט"ז שם; יד אהרן (אלפאנדרי) או"ח סי' תקמט; מעין גנים (די אבילה) שם; שו"ת בית יהודה יו"ד סי' לא, ומטה יהודה סי' תקמט דין ב; ישוע"י סי' תקנט ס"ק ה; ערוה"ש שם ד; כף החיים שם ס"ק ה.
  42. ↑ ביאור הלכה סי' תקמט ד"ה חייבים, בד' הריטב"א תענית ל ב, שחתן מתענה בד' תעניות ובכללם צום גדליה, אע"פ שבתענית דחויה אינו מתענה, ע"ע תענית.
  43. ↑ ט"ז שם. וכעי"ז במעין גנים שם ובשו"ת בית יהודה שם. ועי' באה"ט שם, שכ"מ בגמ' מגילה ה ב שביקש רבי לעקור ת"ב בשנה שחל בשבת, שהואיל ונדחה ידחה, ולא ביקש לעקור צום גדליה, וע"כ שלא הקלו בו כנדחה, ועי' הג' חכמת שלמה שם ושו"ת ויען אברהם (ריוח) או"ח סי' ג, שדחו.
  44. ↑ עי' ציון 34 ואילך.
  45. ↑ יד אהרן שם, הובא בבאה"ט שם, ועי"ש שמ' שאף הט"ז שבציון 43 נתכוין לכך; גנזי חיים (רייזנר) שם ס"ק ב; חי' מהרי"ו שם. ועי' גנזי חיים שם, שהביא ראיות שאין הולכים אחר הזמן שארעה בו הפורענות, עי' ציון 40. ועי' שש אנכי (אביקציץ) הל' ת"ב סי' תקמט, שצידד לפי"ז להחמיר בצום גדליה שחל בשבת ונדחה (עי' ציון 50), שבעל ברית משלים התענית, שהרי בלא"ה דחוי הוא, ואעפ"כ עשו את יום התענית הנדחית כיום שנהרג בו, ועי' מ"ב סי' תקנט ס"ק לה שלא כ"כ להלכה.
  46. ↑ עי' דברי פנחס (צימעטבוים) סי' ב.
  47. ↑ ע"ע תשעה באב. ראשונים ואחרונים דלהלן.
  48. ↑ עי' ערכיהן וע' תענית. תורת האדם שער האבל ענין אבלות ישנה ד"ה ומסתברא דכולהו, הובא בר"ן על הרי"ף ר"ה ה א בדפיו; אהל מועד שער מו"ק דרך ה נתיב י; טוש"ע או"ח תקנ ב.
  49. ↑ ציון 444, לענין תחילת התענית בלילה שלפניהם.
  50. ↑ עי' ערכיהן וע' תענית, ועי' מ"א סי' תקד ס"ק ד, שעשרה בטבת לא יחול לעולם בשבת. רמב"ם תעניות פ"ה ה"ה; שו"ע שם ג.
  51. ↑ ציון 413 ואילך.
  52. ↑ ע"ע תענית, ושם שיש שלא נהגו כן.
  53. ↑ כלבו סי' לז; סדר טרוייש סי' ט בשם ה"ר יהודה; אורחות חיים ח"א סדר תפלת שבת שחרית אות ח בשם י"א.
  54. ↑ כלבו שם וארחות חיים שם בשם י"א, ולכאו' הטעם מפני שזמנו קבוע מיד לאחר ר"ה, ועי' כה"ח או"ח סי' תקנ אות כז. ועי' כלבו שם וארחות חיים שם שמטעם זה אין מכריזים אף בת"ב, וע"ע.
  55. ↑ סדר טרוייש שם לטעם הא'.
  56. ↑ עי' סדר טרוייש שם לטעם הב'. ומש"כ שם "כשישמעו צום הרביעי" צ"ב.
  57. ↑ סדר טרוייש שם בשם אביו, ושם שכן מנהג טרוייש; אבודרהם סדר תפילת התעניות: ובשבת שקודם וכו' וג' תעניות אין מכריזין וכו', הובא בב"י סי' תקנ; שו"ע שם ד.
  58. ↑ ע"ע ראש השנה, מח' אחרונים, ומד' מהרי"ל דלהלן מוכח שחשוב אסרו חג.
  59. ↑ מהרי"ל (מנהגים) הלכות חול המועד אות יט. ועי' ס' המנהגים (חילדיק) מנהגי עשי"ת, שבתשובות גאונים כ' שא"א למנצח וא-ל ארך אפים בצום גדליה, וצ"ב, ועי' מנהגים שם שי"ח.
  60. ↑ מנהגים דבי מהר"ם סדר צום גדליה.
  61. ↑ שו"ת אהל משה (קצנלבוגן) סי' טז. ועי' שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כה פי"ד, שהביא סיוע לדעתו מאחרונים נוספים.
  62. ↑ ע"ע.
  63. ↑ אהל משה שם, ע"פ חיי אדם ח"א כלל סח, הסובר כן בדין אין מעבירין על המצוות, וע"ע הנ"ל ציון 48, ושם ציון 44 ואילך, שי"ח.
  64. ↑ אהל משה שם, ע"פ הסוברים שלזמן מרובה חוששים שמא ימות, ע"ע חישינן למיתה ציון 15, ושם שי"ס שיותר מז' ימים חשוב זמן מרובה.
  65. ↑ עי' ציון 1. אהל משה שם, ע"פ ר"ה לד ב, שאם היו שתי עיירות שבאחת ספק תוקעים ובאחת ודאי מתפללים, הולך לזו שספק תוקעים, מפני שהוא מה"ת, ועי' שדי חמד מע' יוה"כ סי' א אות י ד"ה ולפום, שדחה.
  66. ↑ אשל אברהם (בוטשאטש) סי' תרב; שד"ח שם; שו"ת באר משה (שטרן) ח"ח סי' לד. ועי' אשל אברהם שם, שהדבר בכלל מה שאמרו שחכמים מתנים לעקור דבר מן התורה בשוא"ת, וע"ע יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה ציון 188, שהיינו אפי' כאשר נגרם ע"י כך לבסוף איסור בקום ועשה, ועי' אשל אברהם שם. ועי' אמת ליעקב (קמנצקי) הגהות לשו"ע סי' תרב, שמ"מ להלכה מי שחלוש באופן שאם יצום צום גדליה לא יוכל להתענות ביוה"כ, הרי הוא חולה ופטור בלא"ה מד' תעניות, וע"ע תענית.
  67. ↑ שד"ח שם; באר משה שם, ע"פ שו"ת מחנה חיים ח"א סי' ד, שאם יש בידו כוס יין אחת לברהמ"ז שבירך עתה או לקידוש שיתחייב בו אח"כ, נדחה קידוש דאורייתא מפני חובת כוס של ברכה דרבנן, מפני שעדיין לא הגיע זמן חיובו. ועי' אשל אברהם דלהלן.
  68. ↑ עי' שבת יט א: אין מפליגין וכו', ושו"ע או"ח רמח ד.
  69. ↑ אשל אברהם שם; שד"ח שם.
  70. ↑ עי' מג"א שם ס"ק יד, בשם ראשונים.
  71. ↑ שד"ח שם, ע"פ שו"ע הרב שם ס"ה, שהאיסור שיהא נראה כמכניס עצמו למקום חילול שבת אינו אלא מדרבנן, ולא התירו לעבור איסור אחר בידים לשם כך, כ"ש איסור מדברי קבלה, וה"ה לענין יוה"כ, שאין האיסור להכניס עצמו במקום ביטול התענית אלא מדרבנן.
  72. ↑ שד"ח שם.
  73. ↑ ע"ע תענית חלום, שמתענים אף בר"ה.
  74. ↑ אשל אברהם (בוטשאטש) סי' תקצז. ועי' ציון 66, שלענין תענית בצום גדליה למי שלא יוכל להתענות ביוה"כ, כ' שמתענים ואין דנים על הצום העתיד לבוא, ושמא תענית חלום קלה מפני שאינה חובה, ע"ע הנ"ל.
  75. ↑ ע"ע הנ"ל וע' ראש השנה.
  76. ↑ ע"ע הנ"ל.
  77. ↑ אשל אברהם שם.
  78. ↑ ע"ע תענית חלום.
  79. ↑ אשל אברהם שם.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:צום_גדליה&oldid=137965"