מלווה מלכה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
סעודה הנערכת | '''סעודת "מלווה מלכה"''' היא סעודה הנערכת ב[[מוצאי שבת]]. בה מלווים את שבת המלכה בצאתה כשם שקיבלו אותה בכניסתה. | ||
לכתחילה, ישתדל האדם לאכול פת בסעודת מלוה מלכה, ואפילו אינו צריך אלא ל[[כזית]]; אך אם קשה לו לאכול סעודה נוספת זו, ניתן להסתפק במיני מאפה; ואם אינו יכול, יאכל לפחות מיני פירות. | |||
==דיני הסעודה== | |||
את הסעודה יש לקיים עד ארבע שעות מצאת השבת, ואם לא - יאכל עד חצות, ויש אומרים שאם לא אכל עד חצות - זמנה כל הלילה. ויש מי שכתב שאם לא אכל סעודת 'מלוה-מלכה' כל הלילה - יאכלנה ליום ראשון <ref>{{מקור|(ראה בהגהות הגאון}} [[הרב אביגדר הלוי נבנצל|הרב נבנצל]] {{מקור|על משנ"ב, מהדורת "ביצחק יקרא", סימן ש ס"ק ב; ובאשל אברהם לרב מבוטשאש, סימן קעד ס"ק ד כתב ששמע שגדולי הדור מנהיגים לאכול (בדיעבד) סעודה זו באחד בשבת, ואפילו עד}} [[יום שלישי]] {{מקור|ב}}[[שבת]]{{מקור|-קודש)}}.</ref> בסעודה זו חייבים אנשים ונשים כאחד. | |||
== | יש באדם עצם אחד ששמו נסכוי, וגם שמו לוז, ואינו נהנה באכילה כי אם במוצאי שבת, ואבר זה אינו נימוח וממנו נתהוה האדם כאשר יקום בתחיית המתים, ושרשו עיקרו מעצם השמים [אליה רבה בשם מט"מ]. | ||
== סעודת דוד המלך == | |||
בסעודת "מלוה מלכה" אומרים: "דא היא סעודתא דדוד מלכא" - זאת היא הסעודה של [[דוד המלך]]. הטעם לכך הוא, לפי שדוד המלך ביקש מאת ה': "הודיעני ה' קצי", ואמר לו הקב"ה: "בשבת תמות". ולכן, בכל מוצאי שבת כאשר השבת עברה והוא לא מת, היה דוד המלך וכל בני ביתו שמחים ועושים סעודה גדולה, ובלי ספק שגם כל ישראל היו שמחים ועושים סעודות. | |||
==זמירות לסעודת מלווה מלכה== | |||
נהגו לזמר בסעודת מלווה מלכה זמירות המופיעות בסידורים ובברכונים, וביניהם [[אמר ה' ליעקב]], שירים שונים על [[אליהו הנביא]] ושירים שיש בהם בקשת הגאולה. כמו כן נהגו לזמר "[[איש חסיד היה]]". | |||
===הקשר בין אליהו למוצאי שבתות=== | |||
במוצאי שבת, נהגו רבים לשיר שירים הקשורים לאליהו הנביא בסעודת מלווה מלכה, כאשר ישנם הסברים שונים לקשר בין אליהו ומוצאי שבת. ב[[ספר המנהיג]] מובא שאליהו הנביא עתיד לבשר על בוא המשיח במוצאי שבתות. הוא מסתמך על דברי הגמרא {{#makor-new:עירובין מג א|בבלי-עירובין|מג|א}} האומרת שהוא לא עתיד להגיע בערבי שבת ובשבת משום הטורח ולכן הזמן המתאים לחכות לו הוא במוצאי שבת {{#makor-new:הלכות שבת קעא|המנהיג-הלכות-שבת|קעג|null}}. מנגד, ה[[מהרי"ל]] כתב שיש קשר עקרוני בין מוצאי שבתות לאליהו משום שבמוצאי שבתות הוא יושב ומחשב את זכויותיהם של ישראל {{#makor-new:הלכות שבת |מנהגים-מהריל-שבת||null}}. | |||
ה[[אבודרהם]] כתב שהדבר קשור לדברי הגמרא {{#makor-new:שבת קיח ב|בבלי-שבת|קיח|ב}} שאילו שמרו ישראל שתי שבתות נגאלו. לדבריו כיון שאמרו אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון, על כן אנו אומרים להקב"ה הרי שמרנו את השבת מעתה שלח לנו את אליהו הנביא וסמן לנו את הגאולה. באופן אחר, יש שאמרו שכשם שהבדלה הוא סימן להבדיל בין קודש לחול, כך אליהו הנביא יבדיל בין כשרים לפסולים בישראל. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:שבת]] | |||
[[קטגוריה:שבת ומועד]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:34, 11 בפברואר 2020
|
|
סעודת "מלווה מלכה" היא סעודה הנערכת במוצאי שבת. בה מלווים את שבת המלכה בצאתה כשם שקיבלו אותה בכניסתה.
לכתחילה, ישתדל האדם לאכול פת בסעודת מלוה מלכה, ואפילו אינו צריך אלא לכזית; אך אם קשה לו לאכול סעודה נוספת זו, ניתן להסתפק במיני מאפה; ואם אינו יכול, יאכל לפחות מיני פירות.
דיני הסעודה[עריכה]
את הסעודה יש לקיים עד ארבע שעות מצאת השבת, ואם לא - יאכל עד חצות, ויש אומרים שאם לא אכל עד חצות - זמנה כל הלילה. ויש מי שכתב שאם לא אכל סעודת 'מלוה-מלכה' כל הלילה - יאכלנה ליום ראשון [1] בסעודה זו חייבים אנשים ונשים כאחד.
יש באדם עצם אחד ששמו נסכוי, וגם שמו לוז, ואינו נהנה באכילה כי אם במוצאי שבת, ואבר זה אינו נימוח וממנו נתהוה האדם כאשר יקום בתחיית המתים, ושרשו עיקרו מעצם השמים [אליה רבה בשם מט"מ].
סעודת דוד המלך[עריכה]
בסעודת "מלוה מלכה" אומרים: "דא היא סעודתא דדוד מלכא" - זאת היא הסעודה של דוד המלך. הטעם לכך הוא, לפי שדוד המלך ביקש מאת ה': "הודיעני ה' קצי", ואמר לו הקב"ה: "בשבת תמות". ולכן, בכל מוצאי שבת כאשר השבת עברה והוא לא מת, היה דוד המלך וכל בני ביתו שמחים ועושים סעודה גדולה, ובלי ספק שגם כל ישראל היו שמחים ועושים סעודות.
זמירות לסעודת מלווה מלכה[עריכה]
נהגו לזמר בסעודת מלווה מלכה זמירות המופיעות בסידורים ובברכונים, וביניהם אמר ה' ליעקב, שירים שונים על אליהו הנביא ושירים שיש בהם בקשת הגאולה. כמו כן נהגו לזמר "איש חסיד היה".
הקשר בין אליהו למוצאי שבתות[עריכה]
במוצאי שבת, נהגו רבים לשיר שירים הקשורים לאליהו הנביא בסעודת מלווה מלכה, כאשר ישנם הסברים שונים לקשר בין אליהו ומוצאי שבת. בספר המנהיג מובא שאליהו הנביא עתיד לבשר על בוא המשיח במוצאי שבתות. הוא מסתמך על דברי הגמרא עירובין מג א האומרת שהוא לא עתיד להגיע בערבי שבת ובשבת משום הטורח ולכן הזמן המתאים לחכות לו הוא במוצאי שבת הלכות שבת קעא. מנגד, המהרי"ל כתב שיש קשר עקרוני בין מוצאי שבתות לאליהו משום שבמוצאי שבתות הוא יושב ומחשב את זכויותיהם של ישראל הלכות שבת.
האבודרהם כתב שהדבר קשור לדברי הגמרא שבת קיח ב שאילו שמרו ישראל שתי שבתות נגאלו. לדבריו כיון שאמרו אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון, על כן אנו אומרים להקב"ה הרי שמרנו את השבת מעתה שלח לנו את אליהו הנביא וסמן לנו את הגאולה. באופן אחר, יש שאמרו שכשם שהבדלה הוא סימן להבדיל בין קודש לחול, כך אליהו הנביא יבדיל בין כשרים לפסולים בישראל.