רבי אהרן בן משה בן אשר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(העתקה מויקיפדיה מהערך "אהרן בן אשר") |
אין תקציר עריכה |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[רבי אהרן בן משה בן אשר]] המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של [[המאה ה-10]]. אהרן בן אשר נחשב לאחרון ולחשוב במשפחת בן אשר, משפחה של [[בעלי המסורה|בעלי-מסורה]], שפעלה ב[[טבריה]]. ישנה מחלוקת האם רבי אהרון היה קראי הוא או לא, אך בכל מקרה כתביו מקובלים על פני הכל. | |||
==רקע כללי== | ==רקע כללי== | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
::"זה המצחף השלם של עשרים וארבעה ספרים שכתב... שלמה הנודע כבן-בויאעא הסופר... וניקד ומסר אותו... החכם הנבון, אדון הסופרים ואבי החכמים וראש המלמדים... מר רב אהרן בן מר רב אשר תהי נפשו צרורה בצרור החיים... [מצחף זה הוא] סגולת ה[[קראים]] השוכנים בהר ציון... קודש לה' לא ימכר ולא יגאל... ברוך ה' לעולם אמן ואמן" | ::"זה המצחף השלם של עשרים וארבעה ספרים שכתב... שלמה הנודע כבן-בויאעא הסופר... וניקד ומסר אותו... החכם הנבון, אדון הסופרים ואבי החכמים וראש המלמדים... מר רב אהרן בן מר רב אשר תהי נפשו צרורה בצרור החיים... [מצחף זה הוא] סגולת ה[[קראים]] השוכנים בהר ציון... קודש לה' לא ימכר ולא יגאל... ברוך ה' לעולם אמן ואמן" | ||
* רשימה של שמונים זוגות מילים מן המקרא השוות בהגייתן ושונות במשמען. | * רשימה של שמונים זוגות מילים מן המקרא השוות בהגייתן ושונות במשמען. | ||
* הכלל על אותיות אוי"ה (כלומר אמות הקריאה אהו"י) הגורמות לפעמים לריפוי אותיות בגדכפ"ת במילה שאחריהן | * הכלל על אותיות אוי"ה (כלומר אמות הקריאה אהו"י) הגורמות לפעמים לריפוי אותיות בגדכפ"ת במילה שאחריהן. |
גרסה אחרונה מ־09:02, 10 באפריל 2020
|
רבי אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10. אהרן בן אשר נחשב לאחרון ולחשוב במשפחת בן אשר, משפחה של בעלי-מסורה, שפעלה בטבריה. ישנה מחלוקת האם רבי אהרון היה קראי הוא או לא, אך בכל מקרה כתביו מקובלים על פני הכל.
רקע כללי[עריכה]
משפחתו של בן אשר פעלה בטבריה במשך חמישה או שישה דורות החל מהמחצית השנייה של המאה ה-8. מייסד השושלת היה "אשר הזקן הגדול" אשר חי לפי המשוער במחצית השנייה של המאה ה-8 והיה בן דורו של ענן בן דוד, מייסד הקראות. אהרן בן אשר היה בנו של משה בן אשר, בעל מסורה ידוע ומפורסם בפני עצמו. מועד פטירתו לא ידוע לנו, אך כתובת משנת "אש לממלכת יונים", כלומר שנת 989, מציינת את שמו עם הביטוי "נוחו בגן עדן", כלומר אהרן בן אשר כבר לא היה אז בחיים.
חיבוריו של בן אשר[עריכה]
- ספר דקדוקי הטעמים הנקרא גם מחברת בן אשר - זהו אוסף של כללים בדקדוק ובידיעת המסורה. רובו כתוב בסגנון מליצי ומחורז חוץ מקטעים שכוללים רשימות מסורה בלבד. הספר כולל שני חלקים: רשימות מסורה וענייני דקדוק, שעוסק בעיקר בתורת ההגה, תורת הכתב, תהליכי הדיבור וכן בתורת הצורות ובהבחנה בין אותיות יסוד לאותיות שימוש.
- ניקוד והטעמת כתר תורה הנקרא כתר ארם צובא - כתר זה נכתב בטבריה על ידי שלמה בן-בויאעא הסופר בצורת מִצְחָף (כלומר ספר) במאה ה-10 לספירה. לאחר גמר הכתיבה הוסיף אהרן בן-אשר את הניקוד והטעמים ואת ציוני המסורה.
- וכך נכתב בכתובת ההקדשה של הכתר, שנכתבה בו כמאה שנים לאחר השלמתו:
- "זה המצחף השלם של עשרים וארבעה ספרים שכתב... שלמה הנודע כבן-בויאעא הסופר... וניקד ומסר אותו... החכם הנבון, אדון הסופרים ואבי החכמים וראש המלמדים... מר רב אהרן בן מר רב אשר תהי נפשו צרורה בצרור החיים... [מצחף זה הוא] סגולת הקראים השוכנים בהר ציון... קודש לה' לא ימכר ולא יגאל... ברוך ה' לעולם אמן ואמן"
- רשימה של שמונים זוגות מילים מן המקרא השוות בהגייתן ושונות במשמען.
- הכלל על אותיות אוי"ה (כלומר אמות הקריאה אהו"י) הגורמות לפעמים לריפוי אותיות בגדכפ"ת במילה שאחריהן.