רב אחאי גאון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(תיקון שגיאה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
שורה 3: שורה 3:
נולד בערך בשנת 680 לספירה בבבל.  
נולד בערך בשנת 680 לספירה בבבל.  


[[רב שרירא גאון]] מסבפר באגרתו, כי רב אחאי היה מועמד להיות ראש [[ישיבת פומבדיתא]] לארח מותו של רב שמואל בר מר גאון, אולם רב שלמה בר חסדאי, שהיה ראש הגולה מינה את תלמידו של רב אחאי רב נטרוי כהנא בר רב אמונה מבגדד. לאחר מכן, עלה רב אחאי ל[[ארץ ישראל]]. נפטר בשנת  752 או 762 לספירה.  
[[רב שרירא גאון]] מסבפר באגרתו, כי רב אחאי היה מועמד להיות ראש [[ישיבת פומבדיתא]] לאחר מותו של רב שמואל בר מר גאון, אולם רב שלמה בר חסדאי, שהיה ראש הגולה מינה את תלמידו של רב אחאי רב נטרוי כהנא בר רב אמונה מבגדד. לאחר מכן, עלה רב אחאי ל[[ארץ ישראל]]. נפטר בשנת  752 או 762 לספירה.
 
==שאילתות==
==שאילתות==
ספרו ה[[הלכה|הלכתי]] החשוב הוא ה"שאילתות"- דרשות בהלכה ובאגדה על פי סדר הפרשיות. השאילתות מתחלקות לכמה חלקים:
ספרו ה[[הלכה|הלכתי]] החשוב הוא ה"שאילתות"- דרשות בהלכה ובאגדה על פי סדר הפרשיות. השאילתות מתחלקות לכמה חלקים:

גרסה אחרונה מ־23:01, 13 באפריל 2020

רב אחאי (אחא) גאון (בעל השאילתות)- מגאוני ישיבת פומבדיתא, מחבר שאילתות דרב אחאי גאון.

נולד בערך בשנת 680 לספירה בבבל.

רב שרירא גאון מסבפר באגרתו, כי רב אחאי היה מועמד להיות ראש ישיבת פומבדיתא לאחר מותו של רב שמואל בר מר גאון, אולם רב שלמה בר חסדאי, שהיה ראש הגולה מינה את תלמידו של רב אחאי רב נטרוי כהנא בר רב אמונה מבגדד. לאחר מכן, עלה רב אחאי לארץ ישראל. נפטר בשנת 752 או 762 לספירה.

שאילתות[עריכה]

ספרו ההלכתי החשוב הוא ה"שאילתות"- דרשות בהלכה ובאגדה על פי סדר הפרשיות. השאילתות מתחלקות לכמה חלקים:

    • "פתיחה"- בירור הנושא הקשור לפרשת השבוע וההלכות הפשוטות.
    • החלק השני- שאלה הלכתית, הפותחת במילים "ברם תריך את למילף" (אבל, צריך אתה ללמוד).
    • החלק השלישי-הדרשה, פותחת במילים "בריך שמיה דקודשא בריך הוא דיהיב לן אורייתא (ברוך שמו של הקדוש ברוך שנתן לנו את התרה). דרשה זו היא לקט של מאמרים מהגמרא.
    • חלק רביעי- תשובה קצרה לשאלה שנשאלה בחלק השני.

הספר היווה את אחת מאבני היסוד בספרות ההלכתית של תקופת הגאונים, והוא מופיע רבות בספרות הגאונים (למשל: תשובות הגאונים סימן ח, וכן בעל הלכות גדולות ועוד) והראשונים. רבי אברהם בן דוד, כותב ב"ספר הקבלה", כי חכמים חפשו טעויות בספר השאילתות, ולא מצאו.

הנצי"ב מוולוז'ין כתב על השאילתות את חיבורו הגדול "העמק שאלה", בהוצאת מוסד הרב קוק.