כבוד: הבדלים בין גרסאות בדף
(←בהלכה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''כבוד''' הוא | '''כבוד''' של אדם הוא המידה בה זולתו מפגין את הערכתו כלפיו. | ||
==שורש הכבוד== | ==שורש הכבוד== | ||
הקב"ה נקרא גם מלך הכבוד והתרגום של כבוד הוא "יקר" (כמו למשל במגילת אסתר "וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן") כשמייקרים משהו מכבדים אותו. קיום רצונו של אדם זהו כבודו<ref> ספר חסידים סי' קנב</ref> | הקב"ה נקרא גם מלך הכבוד והתרגום של כבוד הוא "יקר" (כמו למשל במגילת אסתר "וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן") כשמייקרים משהו מכבדים אותו. קיום רצונו של אדם זהו כבודו<ref> ספר חסידים סי' קנב</ref> | ||
==התייחסות לכבוד== | ==התייחסות לכבוד== | ||
===בהלכה=== | ===בהלכה=== | ||
בהלכה יש כמה סוגי כבוד: האדם חייב ב[[כיבוד הורים|כבוד הוריו]]<ref> בעשרת הדברות "כבד את אביך ואת אמך" שמות כ</ref> גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה <ref>ברכות יט:</ref> | בהלכה יש כמה סוגי כבוד: האדם חייב ב[[כיבוד הורים|כבוד הוריו]]<ref> בעשרת הדברות "כבד את אביך ואת אמך" שמות כ</ref> גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה, כלומר איסורי דרבנן <ref>ברכות יט:</ref>. מותר להפסיק באמצע ברכות [[קריאת שמע]] לשאול בשלום אדם מכובד <ref>שו"ע או"ח סי סו</ref>למדו במדרש שהממעט כבוד שמים ומרבה כבוד עצמו כבודו מתמעט, והמרבה כבוד שמים וממעט כבוד עצמו כבודו מתרבה <ref>{{מקור|במדבר רבה ד, כא}}</ref>. [[בגדי כהונה]] נעשים לכבוד <ref>שמות פרק כח</ref>. | ||
===כבוד מלכות=== | ===כבוד מלכות=== | ||
גרסה אחרונה מ־19:20, 18 באפריל 2020
|
|
כבוד של אדם הוא המידה בה זולתו מפגין את הערכתו כלפיו.
שורש הכבוד[עריכה]
הקב"ה נקרא גם מלך הכבוד והתרגום של כבוד הוא "יקר" (כמו למשל במגילת אסתר "וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן") כשמייקרים משהו מכבדים אותו. קיום רצונו של אדם זהו כבודו[1]
התייחסות לכבוד[עריכה]
בהלכה[עריכה]
בהלכה יש כמה סוגי כבוד: האדם חייב בכבוד הוריו[2] גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה, כלומר איסורי דרבנן [3]. מותר להפסיק באמצע ברכות קריאת שמע לשאול בשלום אדם מכובד [4]למדו במדרש שהממעט כבוד שמים ומרבה כבוד עצמו כבודו מתמעט, והמרבה כבוד שמים וממעט כבוד עצמו כבודו מתרבה [5]. בגדי כהונה נעשים לכבוד [6].
כבוד מלכות[עריכה]
יש חיוב לכבד את המלך ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ודין זה מדאורייתא מהפסוק "שום תשים עליך מלך"[7] מצוה לרוץ לקראת מלכים כדי לראות בכבודם ואפילו מלכי גויים כדי שאם יזכה יבחין בין כבוד מלכי גויים למלכי ישראל[8].
במוסר[עריכה]
בחלוקה גסה ניתן לומר ששיטת המוסר של סלובודקה נוקטת את כבוד האדם כמכשיר מוסרי (אתה בן מלך, אל תעש עבירות כי זה לא מכובד לבן המלך) לעומת שיטת המוסר של נובהרדוק נוקטת בצורה הפוכה (מה כבר חשוב האדם, מי אתה שלא תכבד את הקב"ה ותעבור עבירות)
בחסידות[עריכה]
רבי נחמן מברסלב אומר שהאדם צריך למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום.