הרב אליהו כי טוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת כתובת אתר על אליהו כי טוב וכתביו) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|סיבה=לא מסודר ולא מתאים לממשק האתר}} | {{לשכתב|סיבה=לא מסודר ולא מתאים לממשק האתר}} | ||
'''הרב אברהם אליהו כי-טוב''' (מוקוטובסקי) ( | '''הרב אברהם אליהו כי-טוב''' (מוקוטובסקי) (ד' ב[[ניסן]] ה'תרע"ב - ו' באדר תשל"ו) <ref> [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9B%D7%99_%D7%98%D7%95%D7%91 הויקיפדיה העברית]</ref>, סופר, מחנך ועסקן. הוא חיבר את '''[[ספר התודעה]]''', הכולל: [[הלכה|הלכות]], [[מנהג]]ים ודברי עיון לכל מועדי השנה. הספר פורסם בשנת תשי"ח ללא מראי מקומות. לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו את הספר עם ציון המקורות שמהם לקוחים הדברים. | ||
==על ספריו== | ==על ספריו== | ||
בטרם פירסם את ספרו הוציא סדרת ספרי סיפורים, שאותה כינה "חסידים ואנשי מעשה", ולאחר מכן הוציא את "ספר הפרשיות" . את שמו קנה בעיקר באמצעות "ספר התודעה". ספר זה נדרש מכל החוגים. | בטרם פירסם את ספרו הוציא סדרת ספרי סיפורים, שאותה כינה "חסידים ואנשי מעשה", ולאחר מכן הוציא את "ספר הפרשיות" . את שמו קנה בעיקר באמצעות "ספר התודעה". ספר זה נדרש מכל החוגים. | ||
במהדורה העברית לא נזכרו ולו ברמז [[יום העצמאות]] ו[[יום ירושלים]], ואת החסר (השקפתו שלו) השלים בחוברת " | במהדורה העברית לא נזכרו ולו ברמז [[יום העצמאות]] ו[[יום ירושלים]], ואת החסר (השקפתו שלו) השלים בחוברת "כבשי דרחמנא". על סיבת ההשמטה מהספר סיפר במכתב, ששלח כשנה לאחר קום המדינה. אז פנו אליו מטעם [[הרב זלמן סורוצקין]] שיכין חומר לימודי בנושא, אך מה שכתב נפסל, וכפי שהוסבר לו: "לא מפני שהוא לא נכון, אלא זו אמת שעשויה להרגיז גם את הימין וגם את השמאל". רק בתרגום הספר לאנגלית הוכנס אותו חומר לגוף הספר. | ||
בקונטרס "כבשי דרחמנא" כתב לגבי ה' | בקונטרס "כבשי דרחמנא" כתב לגבי [[ה' באייר]] - [[יום העצמאות]]: "אם ראית אנשים מישראל שמודים על הטובה, ועדיין לבם מלא דאגה על כל אשר חסר מן הטובה, ועודם מצפים ומייחלים לישועת ה' שתהא שלמה - צרף עצמך עמהם". (עוד לגבי קונטרס כבשי דרחמנא ראה בספר "אתחלתא היא"- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה חלק ב מאת הרב יצחק דדון, ירושלים תשס,ח עמ' תכא-תעז). | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב יצחק דדון, '''אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה''' חלק ב' ירושלים תשס"ח, עמ' תמה-תעז. | *הרב יצחק דדון, '''אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה''' חלק ב' ירושלים תשס"ח, עמ' תמה-תעז. | ||
יד אליהו כי טוב | * יד אליהו כי טוב - ספרים ודברי הגות http://www.kitov.co.il/ | ||
{{מיון רגיל:כי טוב אליהו}} | {{מיון רגיל:כי טוב אליהו}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:רבני ירושלים]] | [[קטגוריה:רבני ירושלים]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:48, 28 באפריל 2020
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: לא מסודר ולא מתאים לממשק האתר. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
הרב אברהם אליהו כי-טוב (מוקוטובסקי) (ד' בניסן ה'תרע"ב - ו' באדר תשל"ו) [1], סופר, מחנך ועסקן. הוא חיבר את ספר התודעה, הכולל: הלכות, מנהגים ודברי עיון לכל מועדי השנה. הספר פורסם בשנת תשי"ח ללא מראי מקומות. לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו את הספר עם ציון המקורות שמהם לקוחים הדברים.
על ספריו[עריכה]
בטרם פירסם את ספרו הוציא סדרת ספרי סיפורים, שאותה כינה "חסידים ואנשי מעשה", ולאחר מכן הוציא את "ספר הפרשיות" . את שמו קנה בעיקר באמצעות "ספר התודעה". ספר זה נדרש מכל החוגים.
במהדורה העברית לא נזכרו ולו ברמז יום העצמאות ויום ירושלים, ואת החסר (השקפתו שלו) השלים בחוברת "כבשי דרחמנא". על סיבת ההשמטה מהספר סיפר במכתב, ששלח כשנה לאחר קום המדינה. אז פנו אליו מטעם הרב זלמן סורוצקין שיכין חומר לימודי בנושא, אך מה שכתב נפסל, וכפי שהוסבר לו: "לא מפני שהוא לא נכון, אלא זו אמת שעשויה להרגיז גם את הימין וגם את השמאל". רק בתרגום הספר לאנגלית הוכנס אותו חומר לגוף הספר.
בקונטרס "כבשי דרחמנא" כתב לגבי ה' באייר - יום העצמאות: "אם ראית אנשים מישראל שמודים על הטובה, ועדיין לבם מלא דאגה על כל אשר חסר מן הטובה, ועודם מצפים ומייחלים לישועת ה' שתהא שלמה - צרף עצמך עמהם". (עוד לגבי קונטרס כבשי דרחמנא ראה בספר "אתחלתא היא"- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה חלק ב מאת הרב יצחק דדון, ירושלים תשס,ח עמ' תכא-תעז).
תולדות חייו[עריכה]
עוד בפולין הוא פעל להפצת היהדות גם בקרב חוגים חילוניים. הוא המשיך בכך גם בארץ.
בשנת תרצ"ט הקים הרב אליהו כי טוב יחד עם הרב אברהם טרגר והרב שלמה אייזנברג את תנועת הפועלים החרדית שנקראה פאג"י (פועלי אגודת ישראל). מאוחר יותר הקים את פאג"י, אשר בנתה את שיכוני פאג"י בשכונות סנהדריה ובית-וגן בירושלים.
הוא נפטר בו' באדר ב' תשל"ו. משפחתו הקימה את חנות הספרים הראשונה בעיר העתיקה בירושלים, "בן ארזה".
המקור: הרב אורי דסברג, על אבי התודעה היהודית - שבת בשבתו לפרשת שמות
הערות שוליים[עריכה]
מספריו[עריכה]
- ספר התודעה - דרשות ורעיונות
- איש וביתו - תורת הבית היהודי. הליכות והלכות מלוקטו
- סדר ליל פסח - הלכות ומנהגים, טעמים ורמזים. ילקוט פרושים להגדה. יוצא בעיצוב מהודר וצבעוני עפ'י הגדת קורן. עם תפילת ערבית לליל הסדר.
- ספר הפרשיות
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב יצחק דדון, אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה חלק ב' ירושלים תשס"ח, עמ' תמה-תעז.
- יד אליהו כי טוב - ספרים ודברי הגות http://www.kitov.co.il/