רבי שמואל אליעזר הלוי אידלס: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי | {{מפנה|מהרש"א|פירושים אחרים|מהרש"א (פירושונים)}} | ||
'''רבי שמואל אליעזר הלוי אידלס''' ('''אידלש'''. נודע בכינוי '''מהרש"א'''), היה מגדולי מפרשי ה[[תלמוד]] האחרונים. בעל [[חידושי הלכות ואגדות מהרש"א]]. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בקראקא שבפולין בשנת שט"ו לרבי יהודה הלוי אידלס. בצעירותו עבר לפוזן, שם נשא את בתו של רבי משה אשכנזי היילפרין. במשך עשרים שנה פרנסה אותו חמותו מרת איידל (שעל שמה נקרא איידל'ס), עד פטיתרה בשנת שס"ה. עם פטירתה הוכרח לקבל עליו עול רבנות, והחל לכהן כרב בחלם. לאחר מכן עבר לכהן כרב בלובלין, ובשנת שפ"ה התקבל לכהן כרבה של אוסטראה, שם ייסד ישיבה גדולה בה למדו מאות תלמידים. על משקוף ביתו היה חרות הפסוק {{מקור|איוב לא לב|כן}} "בחוץ לא ילין זר, דלתי לאורח אפתח". | נולד בקראקא שבפולין בשנת שט"ו לרבי יהודה הלוי אידלס. בצעירותו עבר לפוזן, שם נשא את בתו של רבי משה אשכנזי היילפרין. במשך עשרים שנה פרנסה אותו חמותו מרת איידל (שעל שמה נקרא איידל'ס), עד פטיתרה בשנת שס"ה. בשנת ש"נ הצטרף לועידת [[ועד ארבע ארצות]] שהטילה [[חרם]] על מי שיקנה את רבנותו בכסף. עם פטירתה הוכרח לקבל עליו עול רבנות, והחל לכהן כרב בחלם. לאחר מכן עבר לכהן כרב בלובלין, ובשנת שפ"ה התקבל לכהן כרבה של אוסטראה, שם ייסד ישיבה גדולה בה למדו מאות תלמידים. על משקוף ביתו היה חרות הפסוק {{מקור|איוב לא לב|כן}} "בחוץ לא ילין זר, דלתי לאורח אפתח". | ||
נפטר בה' ב[[כסלו]] שצ"ב, ונקבר באוסטראה. | |||
==שיטתו== | ==שיטתו== | ||
העריך מאד את ה[[פלפול]], כפי שכתב: "לא יבוא אדם לשורש ועומק עיון בלי רב המלמדו פלפול", אולם, התנגד בתוקף לשיטת הפלפול שהיתה נהוגה בזמנו וכונה "שיטת החילוקים", ש"כל מי שיודע לכוון על צד היותר בפלפול של הבל הרי זה משובח, וכל אחד מכוון לדחות דברי חברו" מפני ש"פלפול כזה מטריד את האדם מן האמת ואינו מגיע לתכלית המבוקש". | העריך מאד את ה[[פלפול]], כפי שכתב: "לא יבוא אדם לשורש ועומק עיון בלי רב המלמדו פלפול", אולם, התנגד בתוקף לשיטת הפלפול שהיתה נהוגה בזמנו וכונה "שיטת החילוקים", ש"כל מי שיודע לכוון על צד היותר בפלפול של הבל הרי זה משובח, וכל אחד מכוון לדחות דברי חברו" מפני ש"פלפול כזה מטריד את האדם מן האמת ואינו מגיע לתכלית המבוקש". | ||
| שורה 10: | שורה 12: | ||
כמו כן, היה בקיא ב[[פילוסופיה]] יהודית (כדוגמת [[מורה נבוכים]] וכד'). | כמו כן, היה בקיא ב[[פילוסופיה]] יהודית (כדוגמת [[מורה נבוכים]] וכד'). | ||
הוא כותב בין השאר, כי "[[תרגום יונתן]]" על התורה כלל לא נכתב על ידי [[יונתן בן עוזיאל]]. | |||
הוא קובע בכמה מקומות כי דבריהם של "תלמידים טועים" נכנסו לתוך פירושי [[רש"י]] ו[[תוספות]]. | |||
==ספריו== | |||
*'''[[חידושי הלכות ואגדות מהרש"א]]'''. | |||
*'''זכרון דברים'''- "חידושים שנתחדשו בחבורה קדושה שבק"ק פוזנה". | |||
*שני [[פיוט]]י [[סליחות]]: "אל אלהי דלפה עיני", ו"סליחה לזכרון קדושי ורשה". | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* [[הרב ראובן מרגליות]], '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29146&pgnum=1 תולדות אדם]''', לבוב תרע"ג | |||
{{מיון רגיל:אידלס שמואל אליעזר}} | {{מיון רגיל:אידלס שמואל אליעזר}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]] | [[קטגוריה:פרשני התלמוד]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי אגדות הש"ס]] | |||
[[קטגוריה:לויים]] | [[קטגוריה:לויים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:09, 3 במאי 2020
|
|
- הדף "מהרש"א" מפנה לכאן. לערך העוסק בפירושים אחרים, ראו מהרש"א (פירושונים).
רבי שמואל אליעזר הלוי אידלס (אידלש. נודע בכינוי מהרש"א), היה מגדולי מפרשי התלמוד האחרונים. בעל חידושי הלכות ואגדות מהרש"א.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בקראקא שבפולין בשנת שט"ו לרבי יהודה הלוי אידלס. בצעירותו עבר לפוזן, שם נשא את בתו של רבי משה אשכנזי היילפרין. במשך עשרים שנה פרנסה אותו חמותו מרת איידל (שעל שמה נקרא איידל'ס), עד פטיתרה בשנת שס"ה. בשנת ש"נ הצטרף לועידת ועד ארבע ארצות שהטילה חרם על מי שיקנה את רבנותו בכסף. עם פטירתה הוכרח לקבל עליו עול רבנות, והחל לכהן כרב בחלם. לאחר מכן עבר לכהן כרב בלובלין, ובשנת שפ"ה התקבל לכהן כרבה של אוסטראה, שם ייסד ישיבה גדולה בה למדו מאות תלמידים. על משקוף ביתו היה חרות הפסוק (איוב לא לב) "בחוץ לא ילין זר, דלתי לאורח אפתח".
נפטר בה' בכסלו שצ"ב, ונקבר באוסטראה.
שיטתו[עריכה]
העריך מאד את הפלפול, כפי שכתב: "לא יבוא אדם לשורש ועומק עיון בלי רב המלמדו פלפול", אולם, התנגד בתוקף לשיטת הפלפול שהיתה נהוגה בזמנו וכונה "שיטת החילוקים", ש"כל מי שיודע לכוון על צד היותר בפלפול של הבל הרי זה משובח, וכל אחד מכוון לדחות דברי חברו" מפני ש"פלפול כזה מטריד את האדם מן האמת ואינו מגיע לתכלית המבוקש".
הוא מביא בחיבורו מספרי הקבלה, אך יחד עם זאת הוא מתרעם על "אותם האנשים שבדור הזה המבלים כל ימיהם בחכמת הקבלה".
כמו כן, היה בקיא בפילוסופיה יהודית (כדוגמת מורה נבוכים וכד').
הוא כותב בין השאר, כי "תרגום יונתן" על התורה כלל לא נכתב על ידי יונתן בן עוזיאל.
הוא קובע בכמה מקומות כי דבריהם של "תלמידים טועים" נכנסו לתוך פירושי רש"י ותוספות.
ספריו[עריכה]
- חידושי הלכות ואגדות מהרש"א.
- זכרון דברים- "חידושים שנתחדשו בחבורה קדושה שבק"ק פוזנה".
- שני פיוטי סליחות: "אל אלהי דלפה עיני", ו"סליחה לזכרון קדושי ורשה".
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב ראובן מרגליות, תולדות אדם, לבוב תרע"ג