קראים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(מכיוון שוויקישיבה בנויה על הנחות היסוד של היהדות ואמונה בדברי חז"ל אין צורך בהוספת סוגריים אלו) תגית: ביטול |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הקראים הם קהל שפרשו מהיהדות ופיתחו אמונה כפרנית | הקראים הם קהל שפרשו מהיהדות ופיתחו אמונה כפרנית שמאמינה רק ב[[תורה שבכתב]]. בתקופת הגאונים, כפר ענן, בנו של הגאון של אותה תקופה, במסורת המקובלת מדור אחר דור (שמופיעה ב[[תלמוד]]) בפירוש התורה שבכתב, וטען שניתן לפרשה בעוד דרכים יותר "פשטיים". | ||
קהילת הקראים הם תלמידי ענן, וממשיכו שאול, והם נקראים כך מאחר שהם מאמינים רק ב"קרא" = התורה שבכתב. | קהילת הקראים הם תלמידי ענן, וממשיכו שאול, והם נקראים כך מאחר שהם מאמינים רק ב"קרא" = התורה שבכתב. | ||
חכמי ישראל נאבקו בקראות, ומבין גדולי הנאבקים היו ה[[רס"ג]] שפרסם את ספרו "אמונות ודיעות" שבו הוא בין השאר מתווכח עם טענות הקראים, וכן ה[[רמב"ם]] שירד לגור בפוסטט (קהיר העתיקה) שהיתה מלאה בקראים באותה תקופה, והוא נאבק שם איתם. גם ב"[[כוזרי]]" שחיבר [[רבי יהודה הלוי]] מוכיח בכמה דרכים שאמונת הקראים היא טעות, ומביא ראיות מהפסוקים עצמם שהאלקים נתן [[תורה שבעל פה]] יחד עם התורה שבכתב. | חכמי ישראל נאבקו בקראות, ומבין גדולי הנאבקים היו ה[[רס"ג]] שפרסם את ספרו "אמונות ודיעות" שבו הוא בין השאר מתווכח עם טענות הקראים, וכן ה[[רמב"ם]] שירד לגור בפוסטט (קהיר העתיקה) שהיתה מלאה בקראים באותה תקופה, והוא נאבק שם איתם. גם ב"[[כוזרי]]" שחיבר [[רבי יהודה הלוי]] מוכיח בכמה דרכים שאמונת הקראים היא טעות, ומביא ראיות מהפסוקים עצמם שהאלקים נתן [[תורה שבעל פה]] יחד עם התורה שבכתב. | ||
גרסה אחרונה מ־11:00, 26 במאי 2020
|
|
הקראים הם קהל שפרשו מהיהדות ופיתחו אמונה כפרנית שמאמינה רק בתורה שבכתב. בתקופת הגאונים, כפר ענן, בנו של הגאון של אותה תקופה, במסורת המקובלת מדור אחר דור (שמופיעה בתלמוד) בפירוש התורה שבכתב, וטען שניתן לפרשה בעוד דרכים יותר "פשטיים". קהילת הקראים הם תלמידי ענן, וממשיכו שאול, והם נקראים כך מאחר שהם מאמינים רק ב"קרא" = התורה שבכתב. חכמי ישראל נאבקו בקראות, ומבין גדולי הנאבקים היו הרס"ג שפרסם את ספרו "אמונות ודיעות" שבו הוא בין השאר מתווכח עם טענות הקראים, וכן הרמב"ם שירד לגור בפוסטט (קהיר העתיקה) שהיתה מלאה בקראים באותה תקופה, והוא נאבק שם איתם. גם ב"כוזרי" שחיבר רבי יהודה הלוי מוכיח בכמה דרכים שאמונת הקראים היא טעות, ומביא ראיות מהפסוקים עצמם שהאלקים נתן תורה שבעל פה יחד עם התורה שבכתב.
הקראים בארץ ישראל חיו בעיקר בירושלים והיה מאבק קשה בינם לבין חכמי ישראל בהנהגת הגאון הארצישראלי (ראש ישיבת גאון יעקב) על הנהגת היהדות ויצוגה לפני השלטונות.
כיום הקהילה הקראית הצטמצמה מאוד, ומרכזה נמצא ב"בית הכנסת הקראי" ברובע היהודי.