ישיבת הר שלום: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
|השתייכות=הציונות הדתית | |השתייכות=הציונות הדתית | ||
|מייסדים=[[הרב אליקים לבנון]] ו[[הרב מרדכי גנירם]] | |מייסדים=[[הרב אליקים לבנון]] ו[[הרב מרדכי גנירם]] | ||
|ראש הישיבה=הרב | |ראש הישיבה=אין (הרב יצחק משה אידלס זצ"ל היה ראש הישיבה אך נפטר לאחר מאבק במחלת הסרטן) | ||
|מספר תלמידים= כ- 50 תלמידים ואברכים | |מספר תלמידים= כ- 50 תלמידים ואברכים | ||
|ספרים= | |ספרים= | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
'''ישיבת הר שלום''' (הידועה גם כ'''ישיבת חומש''' או '''ישיבת מצפה אשתמוע''') היא [[ישיבת הסדר]] הממוקמת בישוב מצפה אשתמוע שבדרום הר חברון, | '''ישיבת הר שלום''' (הידועה גם כ'''ישיבת חומש''' או '''ישיבת מצפה אשתמוע''') היא [[ישיבת הסדר]] וישיבה גבוהה הממוקמת בישוב מצפה אשתמוע שבדרום הר חברון, מול הישוב שמעה. | ||
הישיבה הוקמה במקור בישוב חומש שבצפון [[השומרון|השומרון]] ולאחר הגירוש עברה למצפה אשתמוע . | |||
==תולדות הישיבה== | ==תולדות הישיבה== | ||
בשנת תשס"ב נרצחו בידי מחבלים שלושה מתושבי הישוב חומש בשתי תקריות ליד הישוב. כתוצאה מכך היישוב התרוקן מכמחצית מתושביו. | בשנת תשס"ב נרצחו בידי מחבלים שלושה מתושבי הישוב חומש בשתי תקריות ליד הישוב. כתוצאה מכך היישוב התרוקן מכמחצית מתושביו. | ||
הנשארים, ראשוני היישוב, שאינם שומרי תורה ומצוות נותרו | הנשארים, ראשוני היישוב, שאינם שומרי תורה ומצוות נותרו במצוקה. בכדי לחזק את הישוב, שלח [[הרב אליקים לבנון]], ראש [[ישיבת אלון מורה]] ורב הישוב, את תלמידו [[הרב מרדכי גנירם]] להקים ישיבה בחומש ולעמוד בראשה. בתחילת השנה הראשונה למדו בה כ-9 תלמידים. במשך שלוש שנות קיומה בחומש, הישיבה גרמה לשינוי גדול באווירה של היישוב ומשפחות דתיות רבות הצטרפו, כאשר השיא היה בתקופה שקדמה לתכנית ההתנתקות, אז מנה הגרעין כ-15-20 משפחות. | ||
בא' באלול תשס"ג נרצח שלום (שולי) הר מלך, מראשוני הגרעין הדתי בחומש, והישיבה נקראה על שמו- ישיבת "הר שלום". | בא' באלול תשס"ג נרצח שלום (שולי) הר מלך, מראשוני הגרעין הדתי בחומש, והישיבה נקראה על שמו- ישיבת "הר שלום". | ||
| שורה 25: | שורה 27: | ||
הישבה מתייחדת בכך שהיא מיועדת לבחורים שמחפשים לימוד תורה עם יראת שמים ברמה גבוהה אבל אינם מסוגלים להשתלב במסגרת לימודית רגילה ולוחצת, ולכן בישיבה משלבים לימודים עם עבודות כפיים, בהן: פרוייקטים חקלאיים, אחזקת הישיבה, וכד'. | הישבה מתייחדת בכך שהיא מיועדת לבחורים שמחפשים לימוד תורה עם יראת שמים ברמה גבוהה אבל אינם מסוגלים להשתלב במסגרת לימודית רגילה ולוחצת, ולכן בישיבה משלבים לימודים עם עבודות כפיים, בהן: פרוייקטים חקלאיים, אחזקת הישיבה, וכד'. | ||
בתאריך י"ח ב[[אב]] תשס"ה, | בתאריך י"ח ב[[אב]] תשס"ה, במסגרת תכנית ההתנתקות, גורשה הישיבה מחומש יחד עם כל תושבי הישוב. הישיבה התמקמה למשך שנה בישוב אלון מורה. | ||
במהלך השנה שלאחר הגירוש, נעשו מאמצים רבים למציאת מיקום חדש לישיבה. הישיבה חיפשה מקום שמצד אחד יהיה בעל אידיאל ומצד שני מתאים מבחינת התנאים לקיום ישיבה. לאחר חיפושים רבים, בשנת תשס"ו, הישיבה התמקמה במאחז מצפה אשתמוע - גבעה בדרום הר חברון - לאחר שגרעין המשפחות שהתגורר בה עזב והיישוב ננטש. | במהלך השנה שלאחר הגירוש, נעשו מאמצים רבים למציאת מיקום חדש לישיבה. הישיבה חיפשה מקום שמצד אחד יהיה בעל אידיאל ומצד שני מתאים מבחינת התנאים לקיום ישיבה. לאחר חיפושים רבים, בשנת תשס"ו, הישיבה התמקמה במאחז מצפה אשתמוע - גבעה בדרום הר חברון - לאחר שגרעין המשפחות שהתגורר בה עזב והיישוב ננטש. | ||
| שורה 31: | שורה 33: | ||
ב[[כסלו]] תשס"ט ישיבת חומש הופרטה והפכה לישיבה עצמאית. | ב[[כסלו]] תשס"ט ישיבת חומש הופרטה והפכה לישיבה עצמאית. | ||
כיום לומדים בישיבה 42 תלמידים ו- 8 אברכים. | כיום הישיבה מציעה יחס אישי לכל תלמיד , פנימייה ברמה גבוהה ובית חם . | ||
לומדים בישיבה 42 תלמידים ו- 8 אברכים. | |||
כיום, ישנה קבוצה של בחורים הלומדת במסגרת לא רשמית במבני הישיבה בחומש, בראשותו של [[הרב אלישמע כהן]]. | כיום, ישנה קבוצה של בחורים הלומדת במסגרת לא רשמית במבני הישיבה בחומש, בראשותו של [[הרב אלישמע כהן]]. | ||
{{מיון רגיל:הר שלום}} | |||
[[קטגוריה:ישיבות הסדר | [[קטגוריה:ישיבות הסדר]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:55, 9 באוגוסט 2020
|
|
| ישיבת הר שלום | |
|---|---|
| סוג | ישיבת הסדר |
| תאריך יסוד | תשס"ב |
| מיקום | מצפה אשתמוע |
| השתייכות (זרם) | הציונות הדתית |
| מייסדים | הרב אליקים לבנון והרב מרדכי גנירם |
| ראש הישיבה כיום | אין (הרב יצחק משה אידלס זצ"ל היה ראש הישיבה אך נפטר לאחר מאבק במחלת הסרטן) |
| מספר תלמידים | כ- 50 תלמידים ואברכים |
ישיבת הר שלום (הידועה גם כישיבת חומש או ישיבת מצפה אשתמוע) היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הממוקמת בישוב מצפה אשתמוע שבדרום הר חברון, מול הישוב שמעה.
הישיבה הוקמה במקור בישוב חומש שבצפון השומרון ולאחר הגירוש עברה למצפה אשתמוע .
תולדות הישיבה[עריכה]
בשנת תשס"ב נרצחו בידי מחבלים שלושה מתושבי הישוב חומש בשתי תקריות ליד הישוב. כתוצאה מכך היישוב התרוקן מכמחצית מתושביו.
הנשארים, ראשוני היישוב, שאינם שומרי תורה ומצוות נותרו במצוקה. בכדי לחזק את הישוב, שלח הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת אלון מורה ורב הישוב, את תלמידו הרב מרדכי גנירם להקים ישיבה בחומש ולעמוד בראשה. בתחילת השנה הראשונה למדו בה כ-9 תלמידים. במשך שלוש שנות קיומה בחומש, הישיבה גרמה לשינוי גדול באווירה של היישוב ומשפחות דתיות רבות הצטרפו, כאשר השיא היה בתקופה שקדמה לתכנית ההתנתקות, אז מנה הגרעין כ-15-20 משפחות.
בא' באלול תשס"ג נרצח שלום (שולי) הר מלך, מראשוני הגרעין הדתי בחומש, והישיבה נקראה על שמו- ישיבת "הר שלום".
הישבה מתייחדת בכך שהיא מיועדת לבחורים שמחפשים לימוד תורה עם יראת שמים ברמה גבוהה אבל אינם מסוגלים להשתלב במסגרת לימודית רגילה ולוחצת, ולכן בישיבה משלבים לימודים עם עבודות כפיים, בהן: פרוייקטים חקלאיים, אחזקת הישיבה, וכד'.
בתאריך י"ח באב תשס"ה, במסגרת תכנית ההתנתקות, גורשה הישיבה מחומש יחד עם כל תושבי הישוב. הישיבה התמקמה למשך שנה בישוב אלון מורה.
במהלך השנה שלאחר הגירוש, נעשו מאמצים רבים למציאת מיקום חדש לישיבה. הישיבה חיפשה מקום שמצד אחד יהיה בעל אידיאל ומצד שני מתאים מבחינת התנאים לקיום ישיבה. לאחר חיפושים רבים, בשנת תשס"ו, הישיבה התמקמה במאחז מצפה אשתמוע - גבעה בדרום הר חברון - לאחר שגרעין המשפחות שהתגורר בה עזב והיישוב ננטש.
בכסלו תשס"ט ישיבת חומש הופרטה והפכה לישיבה עצמאית.
כיום הישיבה מציעה יחס אישי לכל תלמיד , פנימייה ברמה גבוהה ובית חם . לומדים בישיבה 42 תלמידים ו- 8 אברכים.
כיום, ישנה קבוצה של בחורים הלומדת במסגרת לא רשמית במבני הישיבה בחומש, בראשותו של הרב אלישמע כהן.