שטר ראיה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' נחלקו הראשונים: | '''במקורו''' נחלקו הראשונים: | ||
@ לרוב הראשונים מקורו מדאורייתא, כעדים {{מקור|(רש"י רמב"ן ר"ת)}}. | |||
@ לרמב"ם הוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא לא מועיל, משום שהוא כעדות בכתב ופסול מדין "מפיהם ולא מפי כתבם" {{מקור|(הביאם הקצוה"ח כח-ו)}}<ref>פירטנו את שיטות הראשונים השונות בפירוש "מפיהם ולא מפי כתבם" בערך [[מפיהם ולא מפי כתבם#פרטי_הדין]] ד"ה בפירוש הדין.</ref>. | |||
'''במהותו''' כתב הקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא בתרא ז-ו ד"ה בתוס')}} שנחלקו הראשונים האם יש לשטר כח כמו לעדים {{מקור|(ריב"ם)}}, או לא {{מקור|(ר"י)}}. | '''במהותו''' כתב הקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא בתרא ז-ו ד"ה בתוס')}} שנחלקו הראשונים האם יש לשטר כח כמו לעדים {{מקור|(ריב"ם)}}, או לא {{מקור|(ר"י)}}. | ||
שורה 37: | שורה 35: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | * [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:סדרי הדיון]] | [[קטגוריה:סדרי הדיון]] |
גרסה מ־18:14, 4 באוגוסט 2008
|
הגדרה
עדות שנכתבה והעדים חתמו עליה.
לדוגמא, כותבין שטר ללווה (בבא בתרא קסז: במשנה). וכן שטר ראיה על מכירת קרקע (בבא בתרא כט.).
מקור וטעם
במקורו נחלקו הראשונים:
- לרוב הראשונים מקורו מדאורייתא, כעדים (רש"י רמב"ן ר"ת).
- לרמב"ם הוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא לא מועיל, משום שהוא כעדות בכתב ופסול מדין "מפיהם ולא מפי כתבם" (הביאם הקצוה"ח כח-ו)[1].
במהותו כתב הקונטרסי שיעורים (בבא בתרא ז-ו ד"ה בתוס') שנחלקו הראשונים האם יש לשטר כח כמו לעדים (ריב"ם), או לא (ר"י).
בדינים שונים ==בדינים שונים== בדינים שונים בהלוואה שטר ראיה מועיל, וגובה מנכסים משועבדים (שלא כמלווה בעל פה שגובה רק מבני חורין) (בבא בתרא קעה.). בדינים שונים במכירת קרקע שטר מועיל לראיה, וגם במקום שאינו מועיל בתור שטר קניין, כגון במקום שקונים בקניין כסף ולא בקניין שטר (קידושין כו.).
להתיר עגונה שטר מועיל, כגון שכתוב בשטר "מת איש פלוני בן פלוני או נהרג" - תינשא אשתו (שו"ע אה"ע יז-יא).
פרטי הדין
קיום שטרות, שצריך להביא לבי"ד את העדים עצמם, את מי שמכיר את חתימתם, או את חתימתם במקום אחר - דין זה הוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא "עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין" (גיטין ג.).
חוזק
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[2].
מיגו במקום שטר מקוים לא אמרינן (תוס' כתובות יח: ד"ה אין נאמנים), משום ששטר נחשב למוחזק, ומיגו להוציא לא אמרינן[3] (קובץ שיעורים בבא בתרא לה האריך בזה).
הפה שאסר לא מועיל במקום שטר (שיטה מקובצת כתובות יט: ד"ה ע"א).
ראה גם
חוב (לגבי שטר חוב)
הערות שוליים
- ↑ פירטנו את שיטות הראשונים השונות בפירוש "מפיהם ולא מפי כתבם" בערך מפיהם ולא מפי כתבם#פרטי_הדין ד"ה בפירוש הדין.
- ↑ בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.
- ↑ בערך מיגו#חוזק (ד"ה מוחזק) הבאנו מי שחולק וסובר שכן אומרים מיגו להוציא.