תשובה: הבדלים בין גרסאות בדף



ערך זה עוסק במצוות החזרה בתשובה. אם התכוונתם לקושיה, עיינו בערך תשובה (לימוד).

תשובה היא תהליך נפשי בו האדם מתנתק מחטאיו הקודמים ומשנה את מעשיו. לפי הרמב"ם התשובה כוללת חרטה בלב שלם על חטאי העבר, עזיבת החטאים והמנעות מעשייתם, וידוי עליהם וקבלת החלטה אמיתית בלב שלא לחטוא עוד בעתיד.

מקור

בתורה, בנביאים, בכתובים, ובהמשך לכך גם בדברי חז"ל בולטת חשיבותה ומעלתה של התשובה, וכפי שמציין הרמב"ם הלכות תשובה ה ה "כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין שנאמר והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו' ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך".

שלבי התשובה

הרמב"ם הלכות תשובה ב ב מסביר כי ישנם ארבעה שלבים לתשובה:

1. עזיבת החטא- "שיעזוב החוטא חטאו, ויסירו ממחשבתו".
2. קבלה לעתיד- "ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד".
3. חרטה- " יתנחם על שעבר... ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם".
4. וידוי- " וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו".

הרס"ג הנבחר באמונות ודעות, מאמר ה מוסיף כי גם אם לאחר התשובה האדם שב לחטוא, אם ברגע התשובה הייתה בו חרטה גמורה- תשובתו עדיין מקובלת. וכדבריו, "האדם כאשר יסכים בעת תשובתו בלב שלם שלא ישנה תהיה תשובתו מקובלת. ואם תשיאהו התאוה אחר כן לשנות, אין תשובתו נפסדת, אך ימחלו לו העונות שהיו קודם התשובה, ויכתב עליו מה שיהיה לאחריה". רס"ג מסביר שאף אם האדם שב בכל פעם תשובה שלמה ולאחריה חוזר לסורו- עדיין תשובתו מתקבלת.

תשובה גמורה

הגמרא יומא פו ב קובעת כי בעל תשובה גמור הוא מי שהגיע לאותה עבירה בה חטא בעבר אך הפעם התגבר על יצרו ולא חטא. דברי הגמרא נפסקו על ידי הרמב"ם שאף הוסיף כי חלק מהקושי בחזרה זו בתשובה נובע מכך שכאשר האדם חוזר לאותו מקום שכבר חטא בו קל לו יותר לחטוא שוב.

	אי זו היא תשובה גמורה? זה שבא לידו דבר שעבר בו, ואפשר בידו לעשותו, ופירש ולא עשה מפני התשובה, לא מיראה ולא מכשלון כח. כיצד? הרי שבא על אשה בעבירה, ולאחר זמן נתייחד עמה, והוא עומד באהבתו בה ובכח גופו, ובמדינה שעבר בה, ופירש ולא עבר, זהו בעל תשובה גמורה. הוא ששלמה אמר: "וזכור את בוראיך בימי בחורותיך" (קהלת יב, א)
– הלכות תשובה ב ב

מצווה מדאורייתא או זכות

יש מהראשונים הסוברים שהתשובה היא מצווה מדאורייתא. בספר דברים דברים ל יא נאמר: "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא". הרמב"ן No result מסביר שהכוונה היא למצוות התשובה וכן כתבו גם פרשנים נוספים. הסמ"ק סמ"ק נג סובר גם הוא שמצוות התשובה היא מהתורה אך מביא לכך את הפסוק "ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו" דברים ל ב המופיע בתחילת אותו הקטע.

מנגד, רש"י דברים ל ה מסביר על פי הגמרא בעירובין נח א כי מדובר על כלל מצוות התורה ולא על מצוות התשובה באופן פרטי וכן כתבו עוד פרשנים רבים רבנו בחיי, אור החיים, מלבי"ם ועוד.

זמנה

החיוב לעשות תשובה פרוס על פני כל השנה, אולם ב"עשרת ימי תשובה" גובר מאוד חיוב זה. בימים אלו ה' מתקרב לעמו ומצפה שכולם ישובו אליו בלב שלם, והנביא קורא: "דרשו ה' בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב" (ישעיה נה) ובימים אלו, אפילו יחיד שעושה תשובה, מקבלים תשובתו כתשובת ציבור פסיקתא רבתי.

לפיכך ראוי לאדם לפשפש במעשיו בימים אלו, כדי לשוב ולתקן את כל אשר עיוות במשך השנה אורח חיים תרג א. במיוחד יש לערוך חשבון נפש בעניינים שבין אדם לחברו, מפני שאין יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם לחברו בלא שירצה תחילה את חברו. מנהג חסידים שעורכים חשבון נפש בכל לילה לפני השינה, ומתוודים על חטאיהם ושבים אל ה', ובעשרת ימי תשובה ראוי לכל אדם לנהוג כן משנה ברורה תרג ב.

גדולת התשובה

בספר "שערי תשובה", לרבינו יונה, מובא: "מן הטובות אשר הטיב ה' יתברך עם ברואיו, כי הכין להם הדרך לעלות מתוך פחת מעשיהם ולנוס מפח פשעיהם, לחשוך נפשם מני שחת ולהשיב מעליהם אפו, ולמדם והזהירם לשוב אליו כי יחטאו לו לרוב טובו ויושרו... ואם הרבו לפשוע ולמרוד ובגד בוגדים בגדו לא סגר בעדם דלתי תשובה".

"ודע, כי החוטא כאשר יתאחר לשוב מחטאתו, יכבד מאוד עליו עונשו כל יום, כי הוא יודע כי יצא הקצף עליו ויש לו מנוס לנוס שמה, והמנוס הוא התשובה, והוא עומד במרדו והינו ברעתו, ובידו לצאת מתוך ההפיכה, ולא יגור מפני האף והחימה, על כן רעתו רבה".

איזו היא תשובה גמורה? "זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו, ופרש ולא עשה מפני התשובה, ולא מיראה ולא מכשלון כח... ואם לא שב אלא בימי זקנותו ובעת שאי אפשר לו לעשות מה שהיה עושה, אף על פי שאינה תשובה מועילה, מועלת היא לו ובעל תשובה הוא. אפילו עבר כל ימיו ועשה תשובה ביום מיתתו ומת בתשובתו, כל עוונותיו נמחלים".

עוצמתה של התשובה: "כמה מעולה מעלת התשובה, אמש היה זה מובדל מה' אלהי ישראל - שנאמר: עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם - צועק ואינו נענה - שנאמר: כי תרבו תפילה אינני שומע - ועושה מצוות וטורפין אותן בפניו - שנאמר: מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי. והיום הוא מדובק בשכינה - שנאמר: ואתם הדבקים בה' אלהיכם - צועק ונענה מיד - שנאמר: והיה טרם יקראו ואני אענה - ועושה מצוות ומקבלין אותן בנחת ושמחה - שנאמר: כי כבר רצה האלהים את מעשיך - ולא עוד אלא שמתאווים להם - שנאמר: וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות".

אין התשובה מכפרת אלא על עבירות שבין אדם למקום, אבל על עבירות שבין אדם לחברו אין התשובה מכפרת עד שיפייס את חברו.