פרשני:בבלי:נדרים כה א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

נדרים כה א

חברותא[עריכה]

אמר ליה: כי משתבע - אדעתא דידן, לדעתנו הוא משתבע.
ואנן, לא מסקינן נפשין לא מעלים אנו על דעתנו שמדובר אשומשמני, שראה קן נמלים וקרא להם יוצאי מצרים! ופרכינן: וכי על דעתא דנפשיה, על מה שהוא מעלה בדעתו, ואין אנו יודעים מכך, לא עביד איניש דמשתבע?
והתניא: כשהן, בית דין, משביעין אותו, את המחוייב שבועה מן התורה, כגון מי שהודה לחברו במקצת תביעתו, שמשביעים אותו על השאר, אומרים לו: הוי יודע, שלא על תנאי שבלבך אנו משביעין אותך, אלא על דעתינו ועל דעת בית דין!
ומדייקת הגמרא: לאפוקי מאי הם משביעים אותו על דעתם ולא על דעתו? -
לאו, האם לא, לאפוקי, כגון דאסיק להו לאיסקונדרי, לאפשרות שהוא יוציא חתיכות פסיפס, ונותנם לתובע, ואסיק להון שמא זוזי, ומכנה להם על דעת עצמו בשם זוזים, והרי הוא נשבע, על דעתו, שכבר שילם לתובע זוזים.
ומדקאמר שמשביעים אותו "על דעתינו", מכלל זה אתה למד, דעביד אינש דמשתבע אדעתא דנפשיה!
ומשנינן: לא להוציא מאיסקונדרי שכינה אותם זוזים משביעים אותו, כי אין אדם נשבע על דעת עצמו, אלא לאפוקי מקניא דרבא.
דההוא גברא דהוה מסיק שהיה נושה בחבריה זוזי.
אתא לקמיה דרבא לתובעו.
אמר ליה התובע ללוה: זיל, פרע לי!
אמר ליה הלוה: פרעתיך! אמר ליה רבא ללוה: אם כן, זיל אישתבע ליה דפרעתיה.
אזל, הלך המלוה, ואייתי קניא והביא קנה חלול, ויהיב זוזי בגויה, מילא את חלל המקל בזוזים בשיווי חובו, והוה מסתמיך ואזיל, כאילו הוא זקוק להשען על מקל, ואתי עליה לבי דינא.
אמר ליה הלוה למלוה: נקוט האי קניא בידך בשעה שאני נשבע לך, כי עלי לאחוז בספר התורה.
נסב לקח הלוה ספר תורה, ואישתבע דפרעיה כל מה דהוה ליה בידיה!
ההוא מלוה רגז, ותברה ושבר בחמתו לההוא קניא, ואישתפך הנהו זוזי לארעא.
ואישתכח דקושטא, ונמצא שאכן באמת, איש תבע.
וכדי שלא ינקוט צעדים שכאלו משביעים אותו בית דין על דעתם, ולא בגלל שאדם נשבע על דעת עצמו.
אך עדיין מקשה הגמרא:
ואכתי לא עביד איניש דמישתבע אדעתא דנפשיה?
והתניא: וכן מצינו במשה רבינו, כשהשביע את ישראל בערבות מואב על שמירת התורה, אמר להם:
הוו יודעים, שלא על דעתכם אני משביע אתכם, אלא על דעתי, ועל דעת המקום! שנאמר (דברים כט) "ולא אתכם לבדכם". וגומר.
מאי אמר להו משה לישראל?
לאו, האם לא, הכי קאמר להו: דלמא עבריתון  1  מילי, תשנו את דברי שעליהם השבעתי אתכם, ואמריתון ותתרצו דבריכם שעל דעתינו נשבענו, משום הכי אמר להו משה, הריני משביעכם על דעתי.

 1.  גירסת הב"ח.
לאפוקי מאי? -
לאו, האם לא, שהתכוון משה לאפוקי, להוציא את האפשרות דאסיקו שמא, שהם יקראו לעבודת כוכבים "אלוה", וישבעו לשמוע לו, במקום להקב"ה.
מכלל, דעביד איניש דמשתבע אדעתא דנפשיה!
ודחינן לא חשש משה שמא הם ישבעו על דעתם על ידי שיקראו מעצמם לעבודה זרה בשם אלוה, כי אין לחשוש עד כדי כך.
אלא חששו של משה היה משום שעבודת כוכבים איקרי בתורה עצמה "אלוה", דכתיב (שמות יב) "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים", וחשש שישבעו על דעת אלוה זה.
ותמהינן: אם משום חשש זה אין לו צורך להשביעם על דעתו. אלא, ולשבע יתהון שישביעם דמקיימיתון מצות, ועל קיום המצוות אין חשש שישבעו על דבר אחר.
ומשנינן: גם בשבועה על קיום מצוות יש לחשוש שישבעו על מצוות שאינן מצוות ה', היות ו"מצוות" גם משמע - מצות המלך.  2 

 2.  המפרש (רש"י) כתב שיתכוונו למצות המלכת מלך בלבד. וכן משמע מהמשך הגמרא.
ועדיין יש לתמוה: ולשבע יתהון דמקיימיתון כל מצות!
ומשנינן: "כל מצוות" משמע גם מצות ציצית לבדה.
דאמר מר: שקולה מצות ציצית כנגד כל מצות שבתורה.
ותמהינן: ולשבע יתהון דמקיימיתון תורה!
ומשנינן: לשון זו משמע תורה אחת, ואילו אנו הצטווינו בשתי תורות, שבכתב ושבעל פה.
ותמהינן: ולשבע יתהון, שישביעם משה דמקיימיתון תורות!
ומשנינן: תורות גם משמע: תורת מנחה, תורת חטאת, תורת אשם.
ותמהינן: ולשבע יתהון דמקיימיתון תורות ומצ ות!
ומשנינן: תורות - משמע תורת המנחה.
מצות - משמע מצות המלך.
ועדיין תמהינן: ולישבע יתהון דמקיימיתון תורה כולה! ומשנינן: תורה כולה - משמע עבודת כוכבים.
דתניא: חמורה היא עבודת כוכבים, שכל הכופר בה כאילו מודה בתורה כולה.
ותמהינן: ולישבע יתהון דמקיימיתון עבודת כוכבים ותורה כולה!
אי נמי, שש מאות ושלש עשרה מצות!
ולכן מתרצת הגמרא באופן אחר:
אלא, משה רבינו מילתא דלא טריחא נקט. והשבעה על דעתו היא הדרך הקלה ביותר.

דרשני המקוצר[עריכה]