ארבע פרשיות: הבדלים בין גרסאות בדף

ארבע פרשיות מן התורה, שקוראים אותן בציבור, נוסף על פרשת השבוע, בארבע שבתות - החל מהשבת הסמוכה לראש חודש אדר ועד לראש חודש ניסן: פרשת "שקלים", פרשת "זכור", פרשת "פרה", פרשת "החודש".

בארבע שבתות החל מהשבת הסמוכה לראש חודש אדר ועד לראש חודש ניסן, קוראים בתורה לאחר קריאת פרשת השבוע, ארבע פרשיות מהתורה העוסקות בעניינים הקשורים לאותו זמן. בארבע שבתות אלו מוציאים שני ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובשני את אחת מארבע הפרשיות. אם באותה שבת חל ראש חודש (ראש חודש אדר או ראש חודש ניסן, יכולים לחול בשבת פרשת שקלים או בשבת פרשת החודש), מוציאים שלושה ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, בספר התורה השני קוראים את הקריאה של ראש חודש ובספר התורה השלישי את פרשת שקלים או את פרשת החודש.

את "פרשת שקלים" (שמות ל', י"א - ט"ז), קוראים בשבת שלפני ראש חודש אדר או בראש חודש אדר עצמו, אם הוא חל בשבת. בחודש אדר היו מכריזים על השקלים ומודיעים לעם, שעליהם להביא את מחצית השקל עבור קרבנות הציבור, שהקריבו בבית המקדש. לאחר קריאת התורה קוראים את הפטרת "ויכרות יהוידע וגו'" (מלכים ב' פרק י"א). היא עוסקת בנדבת העם לבדק הבית של בית המקדש.

את "פרשת זכור" (דברים כ"ה, י"ז - י"ט), קוראים בשבת שלפני פורים. תוכנה הוא זכירת מעשה עמלק, שהמן היה מזרעו. הפטרת פרשת זכור היא: "פקדתי את אשר עשה עמלק וגו'" (שמואל א' פרק ט"ו). מצוה מן התורה לשמוע את פרשת זכור. הקורא בתורה והשומעים יכוונו בלבם לצאת ידי חובת מצוה זו. ישנן דעות בפוסקים שגם נשים חייבות לשמוע את פרשת זכור.

"פרשת פרה" (במדבר י"ט, א' - כ"ב) עוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה. בזמן בית המקדש הייתה קיימת חובה להטהר לפני הרגל ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה, כאשר מתקרב חג הפסח. במדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו כלולה כוונתנו להתפלל לה' שיטהר אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש. יש אומרים שגם חיוב קריאת פרשת פרה הוא מן התורה. הפטרת פרשת פרה היא: "וזרקתי עליהם מים טהורים וגו'" (יחזקאל פרק ל"ו).

את "פרשת החודש" (שמות י"ב, א' - כ'), קוראים בשבת הסמוכה לראש חודש ניסן. אם ראש חודש ניסן חל בשבת קוראים אותה בראש חודש עצמו. בפרשה זו נאמר שחודש ניסן הוא הראש לחודשי השנה ומפורטים בו דיני קרבן פסח. הפטרת פרשת החודש היא: "בראשון באחד לחודש וגו'" (יחזקאל פרק מ"ה).