ביעור מעשרות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה מ־15:02, 11 בדצמבר 2008
|
|
החיוב להוציא מן הבית את כל התרומות והמעשרות שנשארו וליתנם לבעליהם או לאבדם מן העולם, פעמיים בכל שבע שנים.
אחת לשלוש שנים חייב אדם לבער מרשותו את כל התרומות והמעשרות שהפריש והם נותרו בידו, ולתת כל אחד לבעליו, דהיינו תרומה ותרומת מעשר - לכהן, מעשר ראשון - ללוי, מעשר עני - לעניים. אם נותרו בידו פירות מעשר שני או נטע רבעי, או מעות פדיונם - חייב לבערם מן העולם.
זמן הביעור הוא, בערב יום טוב ראשון של פסח - ויש סוברים: בערב יום טוב אחרון של פסח - בשנה הרביעית והשביעית לחשבון שנות השמיטה.