יואב בן צרויה: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 15: | שורה 15: | ||
לאחר שבסיום מרד אבשלום, יואב הורג את אבשלום, דוד מחליט להחליפו בעמשא בן יתר: "ולעמשא תאמרו... שר צבא תהיה לפני כל הימים תחת יואב"{{מקור|שמואל ב, יט, יד}}, אולם כאשר שבע בן בכרי מכריז על מרד בדוד, ודוד שולח את עמשא להזעיק את יהודה תוך שלושה ימים והוא מאחר {{מקור|שמואל ב, כ, ה}} יואב הורג גם אותו {{מקור|שמואל ב, כ, י}}. | לאחר שבסיום מרד אבשלום, יואב הורג את אבשלום, דוד מחליט להחליפו בעמשא בן יתר: "ולעמשא תאמרו... שר צבא תהיה לפני כל הימים תחת יואב"{{מקור|שמואל ב, יט, יד}}, אולם כאשר שבע בן בכרי מכריז על מרד בדוד, ודוד שולח את עמשא להזעיק את יהודה תוך שלושה ימים והוא מאחר {{מקור|שמואל ב, כ, ה}} יואב הורג גם אותו {{מקור|שמואל ב, כ, י}}. | ||
"ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא" | |||
==="משחק הנערים"=== | ==="משחק הנערים"=== | ||
בזמן שדוד היה מלך רק על שבט יהודה, ואיש בשת בן שאול היה מלך על שאר שבטי ישראל, היה יואב בן צרויה שר צבא דוד, ואבנר בן נר שר צבא ישראל. שני הצבאות נפגשו בגבעון משני הצדדים של ברכת גבעון. ואבנר הציע לבחון את היכולת של הלוחמים בקרב{{מקור| שמואל ב|ב| פסוק יד}} "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו", יואב קיבל את ההזמנה ושנים עשר חיילים מכל צד נחלמו אלו באלו וכולם מתו יחד. מיד לאחר מכן, התלקחה מלחמה קשה בין הצבאות, כאשר ידם של צבא יהודה על העליונה. עשהאל שהיה מהיר מאוד{{מקור| שמואל ב|ב| פסוק יח}} "קל ברגליו כאחד הצבאים אשר בשדה" החליט שהוא הולך להרוג את אבנר ורדף אחריו. אבנר ברח, ומידי פעם ניסה פנה אל עשהאל וניסה לשכנע אותו לוותר על הרעיון, בטענה שהוא - אבנר חזק ממנו ויהרוג אותו, ולא נעים לו מאחיו יואב. עשהאל לא וויתר ויואב הרג אותו. בעקבות זה, יואב ואבישי החלו לרדוף אחרי אבנר, ובני בנימין התקבצו אל אבנר. בערב נעמד אבנר על ראש גיבעה וביקש מיואב להפסיק את המלחמה המיותרת{{מקור| שמואל ב|ב פסוק כו}} "הלנצח תאכל חרב", יואב האשים את אבנר בכך שגרם למלחמה המיותרת ובכל זאת תקע בשופר לאות על סיומה של המלחמה. | בזמן שדוד היה מלך רק על שבט יהודה, ואיש בשת בן שאול היה מלך על שאר שבטי ישראל, היה יואב בן צרויה שר צבא דוד, ואבנר בן נר שר צבא ישראל. שני הצבאות נפגשו בגבעון משני הצדדים של ברכת גבעון. ואבנר הציע לבחון את היכולת של הלוחמים בקרב{{מקור| שמואל ב|ב| פסוק יד}} "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו", יואב קיבל את ההזמנה ושנים עשר חיילים מכל צד נחלמו אלו באלו וכולם מתו יחד. מיד לאחר מכן, התלקחה מלחמה קשה בין הצבאות, כאשר ידם של צבא יהודה על העליונה. עשהאל שהיה מהיר מאוד{{מקור| שמואל ב|ב| פסוק יח}} "קל ברגליו כאחד הצבאים אשר בשדה" החליט שהוא הולך להרוג את אבנר ורדף אחריו. אבנר ברח, ומידי פעם ניסה פנה אל עשהאל וניסה לשכנע אותו לוותר על הרעיון, בטענה שהוא - אבנר חזק ממנו ויהרוג אותו, ולא נעים לו מאחיו יואב. עשהאל לא וויתר ויואב הרג אותו. בעקבות זה, יואב ואבישי החלו לרדוף אחרי אבנר, ובני בנימין התקבצו אל אבנר. בערב נעמד אבנר על ראש גיבעה וביקש מיואב להפסיק את המלחמה המיותרת{{מקור| שמואל ב|ב פסוק כו}} "הלנצח תאכל חרב", יואב האשים את אבנר בכך שגרם למלחמה המיותרת ובכל זאת תקע בשופר לאות על סיומה של המלחמה. | ||
גרסה מ־23:51, 29 בספטמבר 2020
|
|
יואב בן צרויה היה שר צבא דוד המלך. היה נאמן לו מאוד עוד לפני היותו מלך, ביסס את שלטונו, והוביל את מסע הכיבושים של דוד.
אישיותו
יואב מסמל במורשת היהודית גיבור ללא חת. ליואב היתה אישיות חסרת פשרות ועקשנית, על כל המשתמע מכך - לטוב ולרע. הוא היה אסטרטג גאון וחריף, וגם כוחו הפיזי היה רב. תרומתו של יואב לעם ישראל גדולה ביותר, כשהמשנה מדברת על כך שאין להוציא את הרוצח בשגגה מעיר המקלט אפילו אם עם ישראל זקוק לו בדחיפות למשימה לאומית, היא מביאה כדוגמה את יואב בן צרויה. גם מבחינה תוך-מדינית ליואב הייתה השפעה גדולה, והעובדה שתמך באדוניה למלוך תחת דוד הפכה את אדוניה למתמודד העיקרי על התפקיד. יואב השתתף במספר קנוניות שלטוניות, הרג מספר אנשים בכירים בניגוד לדעת דוד, דבר שעורר עליו את זעמו. בכל המקרים הללו יואב לא חשש להוכיח את דוד על התנהגותו הפשרנית העלולה לקרוע מידיו את המלוכה.
משפחתו
יואב היה מן האנשים היחידים במקרא שיוחסו בשם אמם. ע"פ חז"ל, צרויה אמו היתה אחותו של דוד. ליואב היו שני אחים מפורסמים: אבישי בן צרויה ועשהאל, שניהם מגיבורי דוד.
תולדותיו
לפני המלכת דוד
לאחר שה' מאס במלכות שאול ושמואל משח את דוד, ולאחר שניצח דוד את גלית בקרב המכריע בעמק האלה, והיה מנגן לשאול כשמצב רוחו היה רע. שאול החל לקנא בדוד, ניסה להרוג אותו והתייחס אליו כמורד במלכות. דוד ברח למדבר וקיבץ סביבו מאות בודדות של לוחמים, ביניהם שלשת בני צרויה: אבישי, יואב ועשהאל. בתחילה הוביל אבישי מבין האחים והיה יד ימינו של דוד בכל אשר הלך. יואב מוזכר רק דרך אגב תאור אבישי: "אחי יואב".
שר צבא דוד
בשעה שדוד מלך בחברון על יהודה ואיש בושת מלך על ישראל, אנו מוצאים שיואב הוא המנהיג של עבדי דוד, הוא המסכם עם אבנר על "משחק הנערים", והוא המסיים את המלחמה. כשאבנר רוצה להסב את המלוכה לדוד, דוד רוצה לתת לו להיות שר צבאו, אך יואב הורג את אבנר. לאחר שדוד מולך על כל יושראל ורוצה להעביר את עיר הבירה ליבוס, ולש כך הוא רוצה לכבוש את ירושלים, אך היא מבוצרת היטב, ועל כן הוא הבטיח: "כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר" דברי הימים א, יא, יואב עומד במשימה, "ויעל בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש" דברי הימים א, יא,ו. לאחר שבסיום מרד אבשלום, יואב הורג את אבשלום, דוד מחליט להחליפו בעמשא בן יתר: "ולעמשא תאמרו... שר צבא תהיה לפני כל הימים תחת יואב"שמואל ב, יט, יד, אולם כאשר שבע בן בכרי מכריז על מרד בדוד, ודוד שולח את עמשא להזעיק את יהודה תוך שלושה ימים והוא מאחר שמואל ב, כ, ה יואב הורג גם אותו שמואל ב, כ, י.
"ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא"
"משחק הנערים"
בזמן שדוד היה מלך רק על שבט יהודה, ואיש בשת בן שאול היה מלך על שאר שבטי ישראל, היה יואב בן צרויה שר צבא דוד, ואבנר בן נר שר צבא ישראל. שני הצבאות נפגשו בגבעון משני הצדדים של ברכת גבעון. ואבנר הציע לבחון את היכולת של הלוחמים בקרב שמואל ב "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו", יואב קיבל את ההזמנה ושנים עשר חיילים מכל צד נחלמו אלו באלו וכולם מתו יחד. מיד לאחר מכן, התלקחה מלחמה קשה בין הצבאות, כאשר ידם של צבא יהודה על העליונה. עשהאל שהיה מהיר מאוד שמואל ב "קל ברגליו כאחד הצבאים אשר בשדה" החליט שהוא הולך להרוג את אבנר ורדף אחריו. אבנר ברח, ומידי פעם ניסה פנה אל עשהאל וניסה לשכנע אותו לוותר על הרעיון, בטענה שהוא - אבנר חזק ממנו ויהרוג אותו, ולא נעים לו מאחיו יואב. עשהאל לא וויתר ויואב הרג אותו. בעקבות זה, יואב ואבישי החלו לרדוף אחרי אבנר, ובני בנימין התקבצו אל אבנר. בערב נעמד אבנר על ראש גיבעה וביקש מיואב להפסיק את המלחמה המיותרת שמואל ב "הלנצח תאכל חרב", יואב האשים את אבנר בכך שגרם למלחמה המיותרת ובכל זאת תקע בשופר לאות על סיומה של המלחמה. סיכום ההרוגים במלחמה: 360 מאנשי אבנר, ו20 מעבדי דוד. עם זאת לאחר מכן יואב הרג את אבנר כנקמה על הריגת אחיו עשהאל.
הריגת אבנר בן נר
אבנר שהעמיד את איש בושת למלך על ישראל כעס אל איש בושת והחליט להעביר את המלכות לדוד, הוא ניפגש עם דוד ודוד . כשיואב שמע על כך הוא התפלא וטען שאבנר לא בא באמת למטרות שלום אלא לריגול "כי לפתותך בא ולדעת את מוצאך ואת מובאך" שמואל ב, ג, כה, ויואב קורא אל אבשלום והורג אותו בהפתעה. הנביא מוסיף שהיה זה "בדם עשהאל אחיו"שמואל ב, ג, כז (ובהמשך הנביא שוב נותן טעם זהשמואל ב, ג, ל). דוד מופתע ומבהיר שהוא לא היה בעצת יואב ואף מקלל את יואב: "דמי אבנר בן נר יחולו על ראש יואב ואל כל בית אביו, ואל יכרת מבית יואב זב ומצורע ומחזיק בפלך ונופל בחרב וחסר לחם"שמואל ב, ג, כט, והוא קורע על אבנר, סופד לו קובר אותו ומקונן עליו. לסיום, דוד מוסיף: "ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני, ישלם ה' לעושה הרעה כרעתו"שמואל ב, ג, ל
גדלותו בתורה
כתוב איפה שהוא שיואב בן צרויה שר צבא דויד למד תורה ואף היה ת"ח- תלמיד חכם! והיה גלגולו של אחד מבני קרח:אסיר,אביאסף,אלקנה