בההיא הנאה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה מ־18:32, 4 באוגוסט 2008
|
|
הגדרה
הקונה גורם הנאה למוכר (הסוגיא בקידושין ז.).
לדוגמא, הנותנת מנה לאדם חשוב, שאינו רגיל לקבל מתנות, מקודשת בהנאה זו שהסכים לקבל ממנה (קידושין ז.), שהיתה מוכנה לתת פרוטה לאדם אחר שיפייסנו לקבל ממנה את המתנה (רש"י שם ד"ה בההיא הנאה).
מקור וטעם
בטעמו יש שלוש שיטות:
- מדין קניין כסף (רמב"ן קידושין ז., ריטב"א קידושין ו:).
- מדין קניין חליפין (ר"ח שהובא ברשב"א קידושין ז). וביאר הר"ן (שם בדעת הר"ח) שאין הכוונה שקונה רק מדין חליפין, שא"כ כיצד האשה מתקדשת בזה, והרי אינה מתקדשת בחליפין. אלא באשה שמתקדשת בכסף נחשב ככסף, ובמטלטלין שנקנים בחליפין נחשב כחליפין (דנו בשיטות אלו - כסף וחליפין - הפרי משה קניינים סג-ד ונחל יצחק מ).
- או קניין נפרד (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד רמז: כסף או קניין נפרד).
הנכס
הנכסים הנקנים הם:
האשה המתקדשת, דהיינו שהאיש מקדש את האשה בההיא הנאה (קידושין ז.).
קרקע (ראשונים קידושין ז.).
מטלטלין - תלוי במחלוקת בטעמו[1]: לר"ח (הובא ברשב"א קידושין ז.) שהוא חליפין קונה גם מטלטלין, אך לרמב"ן (קידושין ז.) שהוא כסף אינו קונה מטלטלין.
ראה גם
[[ערב (ושם בסעיף "מקור וטעם"]] (ד"ה בטעם) הבאנו דעות שהוא מדין קניין בההיא הנאה)
הערות שוליים
- ↑ לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.