אמן יתומה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
(פירוש אחר לאמן יתומה) |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
"אמן" שאדם עונה ללא ידיעה על איזו ברכה הוא עונה, או "אמן" הנאמרת לאחר שיעור זמן של "תוך כדי דיבור" {{מקור| - זמן אמירת שלוש מילים: "שלום עליך רבי"|כן}} מסיום הברכה. | |||
[בילקוט יוסף (סימן נו סעיף ו) כתוב שהפירוש העיקרי הוא כשאחד מכווין להוציא את חבירו בברכה מסוימת, אז אע"פ שחבירו יודע מה הראשון מברך (כגון שקורא את שפתיו) - כל עוד אינו שומע את הברכה באוזניו - אסור לו לענות אמן. והביא שם עוד פירוש, שמדובר באותו מקרה הנ"ל, אלא שהוסיף: שאפילו אינו צריך לצאת ידי חובה באותה ברכה (כגון ששומע בחזרת הש"צ או מהעולה לס"ת) מ"מ אסור לו לענות אמן. וסיים שם בילקו"י שיש להחמיר גם כפי הפירוש השני]. | |||
גרסה אחרונה מ־10:23, 30 באוקטובר 2020
|
"אמן" שאדם עונה ללא ידיעה על איזו ברכה הוא עונה, או "אמן" הנאמרת לאחר שיעור זמן של "תוך כדי דיבור" ( - זמן אמירת שלוש מילים: "שלום עליך רבי") מסיום הברכה. [בילקוט יוסף (סימן נו סעיף ו) כתוב שהפירוש העיקרי הוא כשאחד מכווין להוציא את חבירו בברכה מסוימת, אז אע"פ שחבירו יודע מה הראשון מברך (כגון שקורא את שפתיו) - כל עוד אינו שומע את הברכה באוזניו - אסור לו לענות אמן. והביא שם עוד פירוש, שמדובר באותו מקרה הנ"ל, אלא שהוסיף: שאפילו אינו צריך לצאת ידי חובה באותה ברכה (כגון ששומע בחזרת הש"צ או מהעולה לס"ת) מ"מ אסור לו לענות אמן. וסיים שם בילקו"י שיש להחמיר גם כפי הפירוש השני].