ברכת כהנים: הבדלים בין גרסאות בדף

הברכה שהכהנים, העולים לדוכן, מברכים את העם. מצות עשה מוטלת על הכהנים לברך את עם ישראל. מקורה של מצוה זו בספר במדבר (פרק ו', כג - כז), שם נצטוו הכהנים, מזרע אהרון הכהן, לברך את העם ב"ברכה משולשת", כלומר: ברכה המחולקת לשלושה חלקים: "כה תברכו את בני ישראל, אמור להם: יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחנך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".

כל הכהנים הנמצאים בבית הכנסת צריכים לעלות לדוכן, לשאת את כפיהם ולברך את הציבור. "ברכת כהנים" נאמרת רק כאשר יש במקום התפילה, לפחות עשרה אנשים, יחד עם הכהנים.

לפני שהכהנים עולים לדוכן הם ניגשים אל הכיור בבית הכנסת, כשהלויים שבקרב ציבור המתפללים משמשים את הכהנים ויוצקים מים על ידיהם לנטילת ידיים טרם עלותם לדוכן, כפי שהיו הכהנים מקדשים את ידיהם בבית המקדש, לפני עבודת הקרבנות. בני עדות המזרח נוהגים שהלוי נוטל את ידיו תחילה, לפני שהוא יוצק מים על ידי הכהנים.

הכהנים חולצים את נעליהם, בחינת "של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא", ומציינים בכך את צורת עבודתם בימי המקדש, אליו לא נכנסו כלל במנעלים על הרגליים.

כאשר שליח הציבור מתחיל בברכת "רצה", כל הכהנים הנמצאים בבית הכנסת עוקרים את רגליהם, כדי לעלות לדוכן.

בשעה שהכהנים מברכים את העם, עליהם לא להסיח את דעתם מהברכה ולא להביט על הציבור. עיניהם תהיינה מופנות כלפי מטה, כפי שנוהגים בעת התפילה. הכהנים מורידים את הטלית על פניהם. נהוג שלא להביט בפני הכהנים, בעת שמברכים הם את העם.

הכהנים מרימים את ידיהם עד לגובה הכתפיים. הם פושטים את הידיים ומחלקים את האצבעות באופן שיהיו ביניהן חמישה רווחים. חמשת הרווחים הם בכל יד בין שתי אצבעות לשתי אצבעות, בין האצבעות לאגודל וכן בין האגודלים של שתי הידיים. עליהם לפרוס את כפות הידיים באופן שתוך הכפות יופנה כלפי הארץ ואחורי הידיים יהיו כלפי מעלה.

הכהנים עומדים על הדוכן באופן שפניהם מופנות אל ארון הקודש. עם קריאת שליח הציבור - או אחד מהציבור כפי מנהג האשכנזים - "כהנים". פותחים הם בברכה: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה". עטופי טלית מעל ראשיהם, כאשר ידיהם פרושות אל גובה כתפיהם ואצבעותיהם מפושקות, מסתובבים הם תוך כדי אמירת הברכה אל הציבור וחוזרים מלה במלה על פסוקי "ברכת כהנים" כפי שמורה להם שליח הציבור.

ברכת כהנים חלה על האנשים הנמצאים לפני הכהנים ובצדיהם אבל לא על האנשים העומדים מאחורי הכהנים. לכן, על האנשים הנמצאים בקדמת בית הכנסת מאחורי הכהנים או בצדי הכהנים מאחוריהם, ללכת ממקומם ולעמוד במקום אחר, כדי שגם הם יהיו בכלל הברכה.

ברכת כהנים חייבת להאמר בלשון הקודש, בעמידה, בנשיאת כפיים ובקול רם. דינים אלו נלמדים מן התורה. כהן שאינו יכול לקיים את אחד מהפרטים הללו, לא ישא את כפיו.