רבקה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבקה אימנו''' (2075 - 2207) ל[[הבריאה|בריאת העולם]] היא אם [[עם ישראל]], | [[תמונה:Ulam izhaak.JPG|שמאל|200px|ממוזער|ציוני קבריהם של [[יצחק]] ורבקה ב[[מערת המכפלה]]]] | ||
'''רבקה אימנו''' (2075 - 2207) ל[[הבריאה|בריאת העולם]] היא אם [[עם ישראל]], נמנית עם [[האבות|ארבע האמהות]], יחד עם [[שרה אמנו]], [[לאה אמנו]] ו[[רחל אמנו]]. היא נולדה בחרן ל[[בתואל]] בן [[נחור]] אחי אברהם, כאשר עבד אברהם מגיע לחרן לחפש אשה ל[[יצחק אבינו]] ומבקש ממנה להשקותו היא מתנדבת להשקות גם את כל גמליו, והולכת עמו לארץ כנען להתחתן עם יצחק בבאר לחי רועי בגיל 3 או 14. | |||
רבקה עקרה 20 שנים, יצחק ורבקה מתפללים, ואז בהריון קשה לה מאוד, והיא מקבלת נבואה שיש לה תאומים שכל אחד מהם יצא ממנו אומה שלמה, "ורב יעבוד צעיר". | |||
לאחר לידת התאומים, יש בינה לבין יצחק מתיחות בנושא הבן האהוב - "ויאהב יצחק את [[עשיו]] כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את [[יעקב]]". | |||
כשעשיו מתחתן עם בנות כנען - שניהם אינם מרוצים - "ותהיינה מטרת רוח ליצחק ולרבקה". | |||
כאשר נודע לרבקה שיצחק רוצה לברך את עשיו לפני מותו, היא מצווה את יעקב להתחפש לעשיו ולקבל את הברכה במקומו, תוך לקיחת הסיכון שאם יצחק יחליט לקלל את יעקב עקב כך: "עלי קיללתך בני", ולשם כך היא מכינה מטעמים ליצחק ומלבישה את יעקב ב"בגדי עשיו החמודות אשר איתה בבית", ועורות גדיי עיזים על ידיו וצוארו. | |||
כאשר נודע לה שעשיו מתכנן להרוג את יעקב מיד לאחר מות יצחק היא אומרת ליעקב לברוח למשפחתה בחרן, ואומרת ליצחק לשלוח אותו למשפחתה על מנת להתחתן עם אשה צדיקה. | |||
רבקה אומרת ליעקב שכאשר עשיו ירגע היא תשלח לקרוא לו חזרה לארץ. | |||
חז"ל דורשים שהיא מתה באותו יום שמתה דבורה מניקתה. | |||
==בחירת רבקה ליצחק== | |||
אברהם שולח את [[אליעזר עבד אברהם|| אליעזר עבדו]] להביא אישה ליצחק מארצו ומולדתו ומשביע אותו לא להביא אישה מבנות כנען, אך הוא גם לא מרשה לו להוציא את יצחק מארץ כנען. | |||
אליעזר מתפלל לה' שיצליח דרכו על בסיס מבחן במידת החסד - האישה שהוא יבקש ממנה להשקותו מים והיא תשקה גם את כל גמליו, ואכן מיד כשהוא מסיים להתפלל רבקה מגיעה מהבאר ועדה על שכמה, והיא עומדת במבחן ורצה שוב ושוב לבאר להשקות את כל גמליו. | |||
==בביתו של יצחק== | ==בביתו של יצחק== | ||
אחיה, לבן הארמי, לאחר שאביה בתואל מת, שלח אותה עם אליעזר לביתו של יצחק ואומר :" | אחיה, לבן הארמי, לאחר שאביה בתואל מת, שלח אותה עם אליעזר לביתו של יצחק ואומר :"הִנֵּה-רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'" {{מקור|כ"ד,נ"א|כן}} ומברך אותה בברכה המקובל מאז לכל הכלות בעם ישראל:"וַיְבָרֲכוּ אֶת-רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שׂנְאָיו" (ס'). | ||
==פגישת רבקה ויצחק== | |||
כאשר רבקה מגיעה יחד עם עבד אברהם לבית אברהם, מתואר כי יצחק יצא לשוח בשדה באותו הזמן. רבקה הרואה את יצחק לראשונה נופלת מעל הגמל ולאחר שמבינה מהעבד שאכן מדובר ביצחק היא גם מכסה את עיניה- " וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס". | |||
[[רש"י]] מפרש כי רבקה לא נפלה אלא השמיטה עצמה לארץ באופן מכוון והיטתה את עצמה לצד אחד של הגמל כחלק מצניעותה, וכן פירשו עוד מפרשים כגון ה[[אבן עזרא]] וה[[רמב"ן]] כי מדובר בנפילה מכוונת שמבטאת את צניעותה של רבקה. | |||
אמנם, מדברי הפסוק שרבקה נופלת '''מעל''' הגמל, ניתן לדייק שרבקה אכן ירדה מהגמל וככל הנראה עשתה זאת באופן לא רצוני. ה[[נצי"ב]] מאמץ כיוון זה ומסביר כי רבקה שראתה לפתע את יצחק התפעמה ממראהו ולכן נפלה מעל הגמל אף לפני שידעה שהוא האיש שהיא עומדת להינשא לו. לפירוש הנצי"ב אותה יראת הכבוד שרחשה רבקה ליצחק בתחילת פגישתם לא עזבה אותה גם בהמשך והיא הסיבה שהיא סירבה להתעמת עם יצחק כאשר רצה לברך את עשיו והעדיפה לרמות אותו יחד עם יעקב. | |||
רבקה | לאחר שיצחק נפגש עם רבקה והעבד, מספר לו העבד על השתלשלות מעשיו כאשר פגש את רבקה. ייתכן וסיפור זה הדגיש ליצחק על מעלותיה הטובות של רבקה וכן על כך שהדבר נעשה מאת ה' ולכן הוא מיד לקח את רבקה ומביאה אל אוהלו {{ציטוטון| וַיְבִּאֶהָ יִּצְחָק הָאֹהֱלָה שָרָה אִּמוֹ וַיִּקַח אֶת רִּבְקָה וַתְהִּי לוֹ לְאִּשָה וַיֶאֱהָבֶהָ וַיִּנחֵם יִּצְחָק ַאחֲרֵי אִּמוֹ}} {{הערה|עיין ברש"י שמסביר שאין הכוונה שהביא אותה לאוהלה של שרה (שהרי בשום מקום לא נאמר שהיה אוהל מיוחד דווקא לשרה) אלא שהביא אותה לאוהלו והדבר הרגיש כאילו שרה חזרה שנעשו אותם הניסים שהיו כאשר שרה הייתה באוהל}}. | ||
ב[[מדרש רבה]] מדייקים שהביטוי "האהלה" נכתב גם לפני כן ביחס לאברהם הרץ "האהלה אל שרה" ומשווים בין השניים. לדבריהם, כל זמן שהיתה שרה אמנו חיה, התרחשו דברים מיוחדים באוהל שלה, כשמתה פסקו אותם דברים, ומשהגיעה רבקה אל האוהל – חזרו. ארבעה דברים מיוחדים נכתבו במדרש ביחס לאוהל שרה ורבקה: ענן היה קשור על פתח האוהל, ברכה היתה שרויה בעיסה, נר היה דולק מערב שבת לערב שבת ודלתות האוהל פתוחות היו לרווחה. | |||
מתוך אותם ארבעה דברים, מביא רש"י רק שלושה: הענן, העיסה והנר. המהר"ל מפראג עומד על כך ששלושה דברים אלו מציינים את שלוש המצוות המיוחדות לכל אשה מישראל. הענן - המבטא את השראת השכינה - מבטא את קדושתו של הבית היהודי, על ידי השמירה על טהרת המשפחה. האחריות על שמירת הלכות הנדה מוטלת על האשה, כפי שנאמר בתורה: "וספרה לה". הברכה השרויה בעיסה קשורה למצוה השניה שזכו בו הנשים בישראל: הפרשת החלה. והנר הדולק מערב שבת מערב שבת הוא מצוות הדלקת הנרות בשבת. | |||
==התפילה== | ==התפילה== | ||
| שורה 20: | שורה 35: | ||
לכך נקטה התורה לשון עתירה, "מה עתר זה מהפך את התבואה ממקום למקום, כך תפילתם של צדיקים מהפכת מידותיו של הקב"ה ממידת רגזנות למידת רחמנות “ (יבמות שם). ראינו איפוא כוחה של תפילה, אך מה ראתה התורה לציין לנו את מיקומם של יצחק ורבקה בשעת תפילתם? "ויעתר יצחק לה' נוכח אישתו", "זה עומד בזוית זו ומתפלל וזו עומדת בזוית זו ומתפללת" (רש"י). | לכך נקטה התורה לשון עתירה, "מה עתר זה מהפך את התבואה ממקום למקום, כך תפילתם של צדיקים מהפכת מידותיו של הקב"ה ממידת רגזנות למידת רחמנות “ (יבמות שם). ראינו איפוא כוחה של תפילה, אך מה ראתה התורה לציין לנו את מיקומם של יצחק ורבקה בשעת תפילתם? "ויעתר יצחק לה' נוכח אישתו", "זה עומד בזוית זו ומתפלל וזו עומדת בזוית זו ומתפללת" (רש"י). | ||
אחד מבעלי החסידות מפרש את הביטוי "נוכח" כנוכחותו של יצחק כלפי צרכיה של רבקה אישתו. על אף שגם הוא עקר היה (דבר הנלמד מהמילה "נוכח" על ידי חז"ל כנ"ל) ויכול היה להתפלל על עצמו, על זווית הראיה שלו, מציינת לנו התורה שבכל זאת התפלל לנוכח אישתו, יצא מזוויתו שלו, ממקומו, מצרכיו שלו, לראות את העקרות ממקומה, מהזווית שלה. נמצאנו למדים שניים שהם אחד: יכולתו זו של יצחק להפוך מבטו מזוויתו לזוויתה היא שאפשרה אולי תפילה שבכוחה להפך מידת הדין למידת הרחמים, עתירה - להיעתרות. ( | אחד מבעלי החסידות מפרש את הביטוי "נוכח" כנוכחותו של יצחק כלפי צרכיה של רבקה אישתו. על אף שגם הוא עקר היה (דבר הנלמד מהמילה "נוכח" על ידי חז"ל כנ"ל) ויכול היה להתפלל על עצמו, על זווית הראיה שלו, מציינת לנו התורה שבכל זאת התפלל לנוכח אישתו, יצא מזוויתו שלו, ממקומו, מצרכיו שלו, לראות את העקרות ממקומה, מהזווית שלה. נמצאנו למדים שניים שהם אחד: יכולתו זו של יצחק להפוך מבטו מזוויתו לזוויתה היא שאפשרה אולי תפילה שבכוחה להפך מידת הדין למידת הרחמים, עתירה - להיעתרות. (ויֶעְתַּר יצחק לה' - וַיֵעָתֶר לו ה'). | ||
תפילה מהפכת כגון זו היא עיקר עבודת דורנו כדברי בעל שם משמואל (שמות): "ומחויב כל איש ישראל להתאמץ בכל עוז להיות תפילתו רחמים ותחנונים לפני המקום. וידועים דבריהם של האר"י ז"ל והבעש"ט ז"ל שבעיקבתא דמשיחא מתבקשים ביותר תיקוני תפילה”. כהכנה לתפילה כזו צריכים אולי לנסות את הדרכתו של ר' שמחה בונים מפשיסחא "לעמוד לימינו של כל מי שנצרך לו – במקום שנצרכים לו ובאותה בחינה שמצטרכים לו". | תפילה מהפכת כגון זו היא עיקר עבודת דורנו כדברי בעל שם משמואל (שמות): "ומחויב כל איש ישראל להתאמץ בכל עוז להיות תפילתו רחמים ותחנונים לפני המקום. וידועים דבריהם של האר"י ז"ל והבעש"ט ז"ל שבעיקבתא דמשיחא מתבקשים ביותר תיקוני תפילה”. כהכנה לתפילה כזו צריכים אולי לנסות את הדרכתו של ר' שמחה בונים מפשיסחא "לעמוד לימינו של כל מי שנצרך לו – במקום שנצרכים לו ובאותה בחינה שמצטרכים לו". | ||
| שורה 27: | שורה 42: | ||
קיימת מחלוקת בין רבקה ליצחק בשאלה מי ראוי הממשיך של משפחת "אבות האומה העברית": יצחק מעדיף את עשו, ורבקה, לעומתו, מעדיפה את יעקב. אם רבקה צודקת באבחנה שלה , הרי יצחק טועה, ולהיפך. | קיימת מחלוקת בין רבקה ליצחק בשאלה מי ראוי הממשיך של משפחת "אבות האומה העברית": יצחק מעדיף את עשו, ורבקה, לעומתו, מעדיפה את יעקב. אם רבקה צודקת באבחנה שלה, הרי יצחק טועה, ולהיפך. | ||
פרופ' נתן אביעזר, מהמחלקה לפיזיקה, מאוניברסיטה בר | פרופ' נתן אביעזר, מהמחלקה לפיזיקה, מאוניברסיטה בר אילן ניסה לברר את יסודות המחלוקת בין יצחק לרבקה על פי פשוטו של מקרא במאמרו [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/toldot/peze.pdf ויאהב יצחק את עשו... ורבקה אֹהבת את יעקב]. | ||
לדעתו, קל להבין את עמדתה של רבקה : "יעקב - איש תם, יושב אוהלים, ממשיך במסורת אברהם אבינו, צדיק מושלם". לעומת זאת, קשה להבין את החלטת יצחק להעביר את הברכה דווקא לעשו: "איש יודע ציד, איש שדה, | לדעתו, קל להבין את עמדתה של רבקה : "יעקב - איש תם, יושב אוהלים, ממשיך במסורת אברהם אבינו, צדיק מושלם". לעומת זאת, קשה להבין את החלטת יצחק להעביר את הברכה דווקא לעשו: "איש יודע ציד, איש שדה, | ||
ראוי לציין כי אין שום דיון בנושא בין יצחק ובין רבקה. הנצי"ב, בפירושו לתורה "העמק דבר" (כד:סה), מתאר את מערכת היחסים ביניהם כחסרת תקשורת אמתית "ולא הייתה [רבקה] עם יצחק | ראוי לציין כי אין שום דיון בנושא בין יצחק ובין רבקה. הנצי"ב, בפירושו לתורה "העמק דבר" (כד:סה), מתאר את מערכת היחסים ביניהם כחסרת תקשורת אמתית "ולא הייתה [רבקה] עם יצחק כמ� שרה עם אברהם ורחל עם יעקב, אשר בהיות להם איזה קפידא עליהם, לא בושו לדבר, מה שאין כן רבקה". למעשה, שיחות בין רבקה ליצחק לא מוזכרות בתורה כלל, חוץ משיחה קצרה אחת (כ"ז:מ"ו) שבה רבקה אומרת ליצחק דבר שאינו משקף את כל האמת. | ||
רבקה מבצעת את תכניתה בצורה מבריקה. היא קוראת ליעקב, משכנעת אותו להצטרף לתכנית, מכינה מטעמים, מלבישה את יעקב בעור גדיי עזים ובגדי החמודות של עשו, ושולחת אותו ליצחק העיוור לקבל את ברכתו. יעקב נכנע לחלוטין לאמו. מעמד מסירת הברכה ליעקב כבר הסתיים בעוד עשו עדיין מסתובב בשדה לחפש אחר ציד. לא היה לעשו שום סיכוי נגד רבקה ותכניתה. הברכה ניתנה ליעקב, ועשו נותר חסר כול. | רבקה מבצעת את תכניתה בצורה מבריקה. היא קוראת ליעקב, משכנעת אותו להצטרף לתכנית, מכינה מטעמים, מלבישה את יעקב בעור גדיי עזים ובגדי החמודות של עשו, ושולחת אותו ליצחק העיוור לקבל את ברכתו. יעקב נכנע לחלוטין לאמו. מעמד מסירת הברכה ליעקב כבר הסתיים בעוד עשו עדיין מסתובב בשדה לחפש אחר ציד. לא היה לעשו שום סיכוי נגד רבקה ותכניתה. הברכה ניתנה ליעקב, ועשו נותר חסר כול. | ||
| שורה 46: | שורה 61: | ||
לתולדות רבקה יש שתי גירסאות: | לתולדות רבקה יש שתי גירסאות: | ||
# לפי רש"י :" בן ארבעים שנה - שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקידה שמתה שרה שלושים ושבע שנה, ובת תשעים הייתה כשנולד יצחק, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה, שנאמר (כג א) ויהיו חיי שרה וגו', הרי ליצחק שלושים ושבע שנים ובו בפרק נולדה רבקה, '''המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלוש שנים ונשאה:''' | # לפי [[סדר עולם רבא]], פרק א': "בו בפרק נולדה רבקה. נמצא - אבינו יצחק נשא את רבקה בת ג' שנים", וכן הביא רש"י :" בן ארבעים שנה - שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקידה שמתה שרה שלושים ושבע שנה, ובת תשעים הייתה כשנולד יצחק, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה, שנאמר (כג א) ויהיו חיי שרה וגו', הרי ליצחק שלושים ושבע שנים ובו בפרק נולדה רבקה, '''המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלוש שנים ונשאה:''' | ||
# | # לפי בריתא המובאת ב{{מקור| יבמות סא:}} רבקה היתה נערה, ובתוספות שם בשם ה"ר שמואל חסיד משפיר"א - רבקה היתה בת ארבע עשרה שנה כשנישאה ליצחק. הבסיס לשיטתו - "מדתניא בספרי ו' זוגות שנותיהן שוות וקחשיב קהת ורבקה וקהת חיה קל"ג". | ||
{| class="wikitable" border="1" | {| class="wikitable" border="1" | ||
! המאורע !! המועד והמקום !! שנות רבקה | ! המאורע !! המועד והמקום !! שנות רבקה | ||
| שורה 53: | שורה 69: | ||
| לידת רבקה || "שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה" (רש"י כ"ה,כ')|| | | לידת רבקה || "שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה" (רש"י כ"ה,כ')|| | ||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |- style="background-color: #EFEFEF;" | ||
| נשואיה של רבקה || "וַיְהִי יִצְחָק | | נשואיה של רבקה || "וַיְהִי יִצְחָק בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה" ("ה,כ')|| רבקה בת 3 <ref name=A/> רבקה בת 14 , <ref name=B/> , | ||
|- | |- | ||
| לידת יעקב ועשו ||"שבתשרי נולדו אבות" (מסכת ראש השנה, י"א,א)||רבקה בת 23 <ref name=A/> רבקה בת 34 <ref name=B/> | | לידת יעקב ועשו ||"שבתשרי נולדו אבות" (מסכת ראש השנה, י"א,א)||רבקה בת 23 <ref name=A/> רבקה בת 34 <ref name=B/> | ||
| שורה 61: | שורה 77: | ||
| הברכה ליעקב ולעשו ||"אמר רבי יהושע בן קרחה: אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן, ויצחק היה בן מאה עשרים ושלש" (רש"י,כ"ז,ב') || רבקה בת 86 <ref name=A/> רבקה בת 97 <ref name=B/> | | הברכה ליעקב ולעשו ||"אמר רבי יהושע בן קרחה: אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן, ויצחק היה בן מאה עשרים ושלש" (רש"י,כ"ז,ב') || רבקה בת 86 <ref name=A/> רבקה בת 97 <ref name=B/> | ||
|-style="background-color: #EFEFEF;" | |-style="background-color: #EFEFEF;" | ||
|מיתת רבקה|| לפי יום פטירתה של דבורה מנקת רבקה, ואילו הכתוב אינו מציין את יום מותה של רבקה | |מיתת רבקה|| לפי יום פטירתה של דבורה מנקת רבקה, ואילו הכתוב אינו מציין את יום מותה של רבקה אמנו. חז"ל מציינים שדבורה ורבקה אמנו נפטרו באותו יום ||133 שנה | ||
|} | |}יום מותן הוא ז"ך בתשרי | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
| שורה 71: | שורה 86: | ||
[[אברהם אבינו]], [[שרה | [[אברהם אבינו]], [[שרה אמנו]], | ||
[[יצחק אבינו]], [[רבקה אמנו]], | |||
[[יעקב אבינו]], [[לאה אמנו]], [[רחל אמנו]] | |||
[[יעקב אבינו]], [[לאה | |||
| שורה 83: | שורה 97: | ||
[[קטגוריה:אבות האומה]] | |||
[[קטגוריה:נשים בתנ"ך]] | |||
[[קטגוריה:דורו של יצחק]] | [[קטגוריה:דורו של יצחק]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:48, 30 בנובמבר 2020
|
|
רבקה אימנו (2075 - 2207) לבריאת העולם היא אם עם ישראל, נמנית עם ארבע האמהות, יחד עם שרה אמנו, לאה אמנו ורחל אמנו. היא נולדה בחרן לבתואל בן נחור אחי אברהם, כאשר עבד אברהם מגיע לחרן לחפש אשה ליצחק אבינו ומבקש ממנה להשקותו היא מתנדבת להשקות גם את כל גמליו, והולכת עמו לארץ כנען להתחתן עם יצחק בבאר לחי רועי בגיל 3 או 14. רבקה עקרה 20 שנים, יצחק ורבקה מתפללים, ואז בהריון קשה לה מאוד, והיא מקבלת נבואה שיש לה תאומים שכל אחד מהם יצא ממנו אומה שלמה, "ורב יעבוד צעיר". לאחר לידת התאומים, יש בינה לבין יצחק מתיחות בנושא הבן האהוב - "ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב". כשעשיו מתחתן עם בנות כנען - שניהם אינם מרוצים - "ותהיינה מטרת רוח ליצחק ולרבקה". כאשר נודע לרבקה שיצחק רוצה לברך את עשיו לפני מותו, היא מצווה את יעקב להתחפש לעשיו ולקבל את הברכה במקומו, תוך לקיחת הסיכון שאם יצחק יחליט לקלל את יעקב עקב כך: "עלי קיללתך בני", ולשם כך היא מכינה מטעמים ליצחק ומלבישה את יעקב ב"בגדי עשיו החמודות אשר איתה בבית", ועורות גדיי עיזים על ידיו וצוארו. כאשר נודע לה שעשיו מתכנן להרוג את יעקב מיד לאחר מות יצחק היא אומרת ליעקב לברוח למשפחתה בחרן, ואומרת ליצחק לשלוח אותו למשפחתה על מנת להתחתן עם אשה צדיקה. רבקה אומרת ליעקב שכאשר עשיו ירגע היא תשלח לקרוא לו חזרה לארץ. חז"ל דורשים שהיא מתה באותו יום שמתה דבורה מניקתה.
בחירת רבקה ליצחק[עריכה]
אברהם שולח את | אליעזר עבדו להביא אישה ליצחק מארצו ומולדתו ומשביע אותו לא להביא אישה מבנות כנען, אך הוא גם לא מרשה לו להוציא את יצחק מארץ כנען. אליעזר מתפלל לה' שיצליח דרכו על בסיס מבחן במידת החסד - האישה שהוא יבקש ממנה להשקותו מים והיא תשקה גם את כל גמליו, ואכן מיד כשהוא מסיים להתפלל רבקה מגיעה מהבאר ועדה על שכמה, והיא עומדת במבחן ורצה שוב ושוב לבאר להשקות את כל גמליו.
בביתו של יצחק[עריכה]
אחיה, לבן הארמי, לאחר שאביה בתואל מת, שלח אותה עם אליעזר לביתו של יצחק ואומר :"הִנֵּה-רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'" (כ"ד,נ"א) ומברך אותה בברכה המקובל מאז לכל הכלות בעם ישראל:"וַיְבָרֲכוּ אֶת-רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שׂנְאָיו" (ס').
פגישת רבקה ויצחק[עריכה]
כאשר רבקה מגיעה יחד עם עבד אברהם לבית אברהם, מתואר כי יצחק יצא לשוח בשדה באותו הזמן. רבקה הרואה את יצחק לראשונה נופלת מעל הגמל ולאחר שמבינה מהעבד שאכן מדובר ביצחק היא גם מכסה את עיניה- " וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס".
רש"י מפרש כי רבקה לא נפלה אלא השמיטה עצמה לארץ באופן מכוון והיטתה את עצמה לצד אחד של הגמל כחלק מצניעותה, וכן פירשו עוד מפרשים כגון האבן עזרא והרמב"ן כי מדובר בנפילה מכוונת שמבטאת את צניעותה של רבקה.
אמנם, מדברי הפסוק שרבקה נופלת מעל הגמל, ניתן לדייק שרבקה אכן ירדה מהגמל וככל הנראה עשתה זאת באופן לא רצוני. הנצי"ב מאמץ כיוון זה ומסביר כי רבקה שראתה לפתע את יצחק התפעמה ממראהו ולכן נפלה מעל הגמל אף לפני שידעה שהוא האיש שהיא עומדת להינשא לו. לפירוש הנצי"ב אותה יראת הכבוד שרחשה רבקה ליצחק בתחילת פגישתם לא עזבה אותה גם בהמשך והיא הסיבה שהיא סירבה להתעמת עם יצחק כאשר רצה לברך את עשיו והעדיפה לרמות אותו יחד עם יעקב.
לאחר שיצחק נפגש עם רבקה והעבד, מספר לו העבד על השתלשלות מעשיו כאשר פגש את רבקה. ייתכן וסיפור זה הדגיש ליצחק על מעלותיה הטובות של רבקה וכן על כך שהדבר נעשה מאת ה' ולכן הוא מיד לקח את רבקה ומביאה אל אוהלו " וַיְבִּאֶהָ יִּצְחָק הָאֹהֱלָה שָרָה אִּמוֹ וַיִּקַח אֶת רִּבְקָה וַתְהִּי לוֹ לְאִּשָה וַיֶאֱהָבֶהָ וַיִּנחֵם יִּצְחָק ַאחֲרֵי אִּמוֹ" [1].
במדרש רבה מדייקים שהביטוי "האהלה" נכתב גם לפני כן ביחס לאברהם הרץ "האהלה אל שרה" ומשווים בין השניים. לדבריהם, כל זמן שהיתה שרה אמנו חיה, התרחשו דברים מיוחדים באוהל שלה, כשמתה פסקו אותם דברים, ומשהגיעה רבקה אל האוהל – חזרו. ארבעה דברים מיוחדים נכתבו במדרש ביחס לאוהל שרה ורבקה: ענן היה קשור על פתח האוהל, ברכה היתה שרויה בעיסה, נר היה דולק מערב שבת לערב שבת ודלתות האוהל פתוחות היו לרווחה.
מתוך אותם ארבעה דברים, מביא רש"י רק שלושה: הענן, העיסה והנר. המהר"ל מפראג עומד על כך ששלושה דברים אלו מציינים את שלוש המצוות המיוחדות לכל אשה מישראל. הענן - המבטא את השראת השכינה - מבטא את קדושתו של הבית היהודי, על ידי השמירה על טהרת המשפחה. האחריות על שמירת הלכות הנדה מוטלת על האשה, כפי שנאמר בתורה: "וספרה לה". הברכה השרויה בעיסה קשורה למצוה השניה שזכו בו הנשים בישראל: הפרשת החלה. והנר הדולק מערב שבת מערב שבת הוא מצוות הדלקת הנרות בשבת.
התפילה[עריכה]
הרב ב.הנדלר ממכון מאיר במאמר לפרשת תולדות על הנושא: אלה תולדות יצחק בן אברהם..."] מתיחס לפסוק "ויעתר יצחק לה' נוכח אשתו כי עקרה היא , ויעתר לו ה'...” ראשית התולדות - בעתירה, בתפילה, בהפצרה רש"י כתב :"לנוכח אישתו, על אשתו לא נאמר, אלא לנוכח אשתו, מלמד ששניהם עקורים היו, ומפני מה היו אבותינו עקורים ? א"ר יצחק מפני שהקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים" (מסכת יבמות, ס"ד. א'). למדנו שיצחק היה עקר גם הוא, סיבת העקרות של שניהם כאמור - כדי לגרום להם להתפלל, שהקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים עד כדי לייסרם כדי שיתפללו. תפילתם משמעותית לעולם, וביכולתה להפוך את הגזרות. כמו שאומר התרגום "והפך יצחק בצלותיה דעתיה דקב"ה ממה דגזר על אנתתיה ארום עקרא הות גביה עשרין ותרתין שנין ויתהפך בגיניה דעתיה דקב"ה ממה דגזר עליה... דאף הוא הוה עקר ואתרוח ואתעברת רבקה אנתתיה".
לכך נקטה התורה לשון עתירה, "מה עתר זה מהפך את התבואה ממקום למקום, כך תפילתם של צדיקים מהפכת מידותיו של הקב"ה ממידת רגזנות למידת רחמנות “ (יבמות שם). ראינו איפוא כוחה של תפילה, אך מה ראתה התורה לציין לנו את מיקומם של יצחק ורבקה בשעת תפילתם? "ויעתר יצחק לה' נוכח אישתו", "זה עומד בזוית זו ומתפלל וזו עומדת בזוית זו ומתפללת" (רש"י).
אחד מבעלי החסידות מפרש את הביטוי "נוכח" כנוכחותו של יצחק כלפי צרכיה של רבקה אישתו. על אף שגם הוא עקר היה (דבר הנלמד מהמילה "נוכח" על ידי חז"ל כנ"ל) ויכול היה להתפלל על עצמו, על זווית הראיה שלו, מציינת לנו התורה שבכל זאת התפלל לנוכח אישתו, יצא מזוויתו שלו, ממקומו, מצרכיו שלו, לראות את העקרות ממקומה, מהזווית שלה. נמצאנו למדים שניים שהם אחד: יכולתו זו של יצחק להפוך מבטו מזוויתו לזוויתה היא שאפשרה אולי תפילה שבכוחה להפך מידת הדין למידת הרחמים, עתירה - להיעתרות. (ויֶעְתַּר יצחק לה' - וַיֵעָתֶר לו ה').
תפילה מהפכת כגון זו היא עיקר עבודת דורנו כדברי בעל שם משמואל (שמות): "ומחויב כל איש ישראל להתאמץ בכל עוז להיות תפילתו רחמים ותחנונים לפני המקום. וידועים דבריהם של האר"י ז"ל והבעש"ט ז"ל שבעיקבתא דמשיחא מתבקשים ביותר תיקוני תפילה”. כהכנה לתפילה כזו צריכים אולי לנסות את הדרכתו של ר' שמחה בונים מפשיסחא "לעמוד לימינו של כל מי שנצרך לו – במקום שנצרכים לו ובאותה בחינה שמצטרכים לו".
למי הברכה[עריכה]
קיימת מחלוקת בין רבקה ליצחק בשאלה מי ראוי הממשיך של משפחת "אבות האומה העברית": יצחק מעדיף את עשו, ורבקה, לעומתו, מעדיפה את יעקב. אם רבקה צודקת באבחנה שלה, הרי יצחק טועה, ולהיפך.
פרופ' נתן אביעזר, מהמחלקה לפיזיקה, מאוניברסיטה בר אילן ניסה לברר את יסודות המחלוקת בין יצחק לרבקה על פי פשוטו של מקרא במאמרו ויאהב יצחק את עשו... ורבקה אֹהבת את יעקב.
לדעתו, קל להבין את עמדתה של רבקה : "יעקב - איש תם, יושב אוהלים, ממשיך במסורת אברהם אבינו, צדיק מושלם". לעומת זאת, קשה להבין את החלטת יצחק להעביר את הברכה דווקא לעשו: "איש יודע ציד, איש שדה,
ראוי לציין כי אין שום דיון בנושא בין יצחק ובין רבקה. הנצי"ב, בפירושו לתורה "העמק דבר" (כד:סה), מתאר את מערכת היחסים ביניהם כחסרת תקשורת אמתית "ולא הייתה [רבקה] עם יצחק כמ� שרה עם אברהם ורחל עם יעקב, אשר בהיות להם איזה קפידא עליהם, לא בושו לדבר, מה שאין כן רבקה". למעשה, שיחות בין רבקה ליצחק לא מוזכרות בתורה כלל, חוץ משיחה קצרה אחת (כ"ז:מ"ו) שבה רבקה אומרת ליצחק דבר שאינו משקף את כל האמת.
רבקה מבצעת את תכניתה בצורה מבריקה. היא קוראת ליעקב, משכנעת אותו להצטרף לתכנית, מכינה מטעמים, מלבישה את יעקב בעור גדיי עזים ובגדי החמודות של עשו, ושולחת אותו ליצחק העיוור לקבל את ברכתו. יעקב נכנע לחלוטין לאמו. מעמד מסירת הברכה ליעקב כבר הסתיים בעוד עשו עדיין מסתובב בשדה לחפש אחר ציד. לא היה לעשו שום סיכוי נגד רבקה ותכניתה. הברכה ניתנה ליעקב, ועשו נותר חסר כול.
נתן אביעזרי מביע את דעתו: רבקה נענשה. כתוצאה ממעשה המרמה האדם הקרוב ביותר אליה היה בנה יעקב נאלץ יעקב לעזוב את הבית ולא חזר לפני מותה. למרות תקוותה של רבקה: "וישבת עמו (עם לבן) ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך" (כ"ז:מ"ד), לא כך קרה. כתוצאה ישירה מהתרמית לא שבה רבקה לראות את בנה יעקב, האהוב עליה כל-כך.
"לסיום, נזכיר סימן נוסף בפסוקים הרומז על רוגזו של הקב"ה כלפי רבקה. אחרי פרשת הרמאות רבקה נעלמת מדפי ההיסטוריה התורנית, בניגוד לכל האימהות והאבות האחרים. אפילו מיתתה של רבקה אינה נזכרת, והעדר אזכור כלשהו בדבר מותה מודגש בתורה בצורה מעניינת ביותר. כאשר נפטרה המינקת שלה (דבורה), מקדישה לכך התורה פסוק שלם: "ותמת דבֹרה מינקת רבקה ותקבר" (לה:ח). לקורא אין שום עניין בדבורה, שאינה מוזכרת לפני-כן ואינה מוזכרת אחרי-כן. מטרת התורה להגיד לנו, על דרך הניגוד, שאת מיתת הגברת (רבקה) אין מזכירים, אבל את מיתת המינקת (דבורה) כן מזכירים."
תולדות רבקה[עריכה]
לתולדות רבקה יש שתי גירסאות:
- לפי סדר עולם רבא, פרק א': "בו בפרק נולדה רבקה. נמצא - אבינו יצחק נשא את רבקה בת ג' שנים", וכן הביא רש"י :" בן ארבעים שנה - שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקידה שמתה שרה שלושים ושבע שנה, ובת תשעים הייתה כשנולד יצחק, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה, שנאמר (כג א) ויהיו חיי שרה וגו', הרי ליצחק שלושים ושבע שנים ובו בפרק נולדה רבקה, המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלוש שנים ונשאה:
- לפי בריתא המובאת ב יבמות סא: רבקה היתה נערה, ובתוספות שם בשם ה"ר שמואל חסיד משפיר"א - רבקה היתה בת ארבע עשרה שנה כשנישאה ליצחק. הבסיס לשיטתו - "מדתניא בספרי ו' זוגות שנותיהן שוות וקחשיב קהת ורבקה וקהת חיה קל"ג".
| המאורע | המועד והמקום | שנות רבקה |
|---|---|---|
| לידת רבקה | "שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה" (רש"י כ"ה,כ') | |
| נשואיה של רבקה | "וַיְהִי יִצְחָק בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה" ("ה,כ') | רבקה בת 3 [2] רבקה בת 14 , [3] , |
| לידת יעקב ועשו | "שבתשרי נולדו אבות" (מסכת ראש השנה, י"א,א) | רבקה בת 23 [2] רבקה בת 34 [3] |
| מכירת הבכורה | ביום פטירת אברהם | 75 שנה |
| הברכה ליעקב ולעשו | "אמר רבי יהושע בן קרחה: אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן, ויצחק היה בן מאה עשרים ושלש" (רש"י,כ"ז,ב') | רבקה בת 86 [2] רבקה בת 97 [3] |
| מיתת רבקה | לפי יום פטירתה של דבורה מנקת רבקה, ואילו הכתוב אינו מציין את יום מותה של רבקה אמנו. חז"ל מציינים שדבורה ורבקה אמנו נפטרו באותו יום | 133 שנה |
יום מותן הוא ז"ך בתשרי
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ עיין ברש"י שמסביר שאין הכוונה שהביא אותה לאוהלה של שרה (שהרי בשום מקום לא נאמר שהיה אוהל מיוחד דווקא לשרה) אלא שהביא אותה לאוהלו והדבר הרגיש כאילו שרה חזרה שנעשו אותם הניסים שהיו כאשר שרה הייתה באוהל
- ↑ 2.0 2.1 2.2 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםA - ↑ 3.0 3.1 3.2 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםB