רבי מאיר מלובלין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(ביטול גרסה 146594 של 107.167.108.11 (שיחה)) תגית: ביטול |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי מאיר מלובלין''' הידוע בכינוי '''מהר"ם מלובלין''' היה מגדולי מפרשי ה[[תלמוד]] וה[[פוסק]]ים בתקופת ה[[אחרונים]] בפולין. | {{מפנה|מהר"ם|נוכחי=מהר"ם מלובלין}} | ||
'''רבי מאיר מלובלין''' הידוע בכינוי '''מהר"ם מלובלין''' (ופעמים רבות נקרא גם סתם '''מהר"ם''') היה מגדולי מפרשי ה[[תלמוד]] וה[[פוסק]]ים בתקופת ה[[אחרונים]] בפולין. | |||
==חייו== | ==חייו== | ||
נולד בלובלין שבפולין בשנת שי"ח לאביו ה[[קבלה|מקובל]] רבי אשר מקראקא, בן למשפחת רבנים. למד בישיבת קראקא אצל רבי יצחק שפירא, שלקח אותו כחתן לבתו אסתר. בסביבות שנת שמ"ב התמנה לראש ישיבה בלובלין. לאחר מכן הלך לכהן כרב וראש ישיבה בלבוב, אותה עזב בעקבות המחלוקת לגבי "ה[[גט]] מוינה". בשנת שע"ג ועבר ללובלין, שם כיהן כרב וראש ישיבה עד פטירתו בט"ז ב[[אייר]] שע"ח (בגיל 58). מכל רחבי [[אירופה]] (ואף מהארצות הספרדיות כ[[איטליה]] ו[[טורקיה]]) הורצו אליו שאלות הלכתיות. מהר"ם היה בעל אופי תקיף, וביקר בחריפות חכמים שראה צורך לבקרם. כמו כן, התנגד לפסיקת הלכה על פי ה[[שולחן ערוך]], שכן דבריו "הם כראשי פרקים ואינם מובנים, ורבים נכשלים בדבריהם". קברו נמצא בלובלין על יד קברו של ה[[מהרש"ל]]. | נולד בלובלין שבפולין בשנת שי"ח לאביו ה[[קבלה|מקובל]] רבי אשר מקראקא, בן למשפחת רבנים. למד בישיבת קראקא אצל רבי יצחק שפירא, שלקח אותו כחתן לבתו אסתר. בסביבות שנת שמ"ב התמנה לראש ישיבה בלובלין. לאחר מכן הלך לכהן כרב וראש ישיבה בלבוב, אותה עזב בעקבות המחלוקת לגבי "ה[[גט]] מוינה". בשנת שע"ג ועבר ללובלין, שם כיהן כרב וראש ישיבה עד פטירתו בט"ז ב[[אייר]] שע"ח (בגיל 58). מכל רחבי [[אירופה]] (ואף מהארצות הספרדיות כ[[איטליה]] ו[[טורקיה]]) הורצו אליו שאלות הלכתיות. מהר"ם היה בעל אופי תקיף, וביקר בחריפות חכמים שראה צורך לבקרם. כמו כן, התנגד לפסיקת הלכה על פי ה[[שולחן ערוך]], שכן דבריו "הם כראשי פרקים ואינם מובנים, ורבים נכשלים בדבריהם". קברו נמצא בלובלין על יד קברו של ה[[מהרש"ל]]. | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
*[[רבי אפרים זלמן מרגליות]]- בעל "שערי אפרים" ו"מטה אפרים" | *[[רבי אפרים זלמן מרגליות]]- בעל "שערי אפרים" ו"מטה אפרים" | ||
*רבי מאיר כהן- אביו של [[רבי שבתי כהן]] בעל ה[[ש"ך]] | *רבי מאיר כהן- אביו של [[רבי שבתי כהן]] בעל ה[[ש"ך]] | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5318|מספר שנים=58}} | ||
{{מיון רגיל:מאיר מלובלין}} | {{מיון רגיל:מאיר מלובלין}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]] | [[קטגוריה:פרשני התלמוד]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות בפולין]] | ||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:22, 11 בדצמבר 2020
|
|
- הדף "מהר"ם" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מהר"ם (פירושונים).
רבי מאיר מלובלין הידוע בכינוי מהר"ם מלובלין (ופעמים רבות נקרא גם סתם מהר"ם) היה מגדולי מפרשי התלמוד והפוסקים בתקופת האחרונים בפולין.
חייו[עריכה]
נולד בלובלין שבפולין בשנת שי"ח לאביו המקובל רבי אשר מקראקא, בן למשפחת רבנים. למד בישיבת קראקא אצל רבי יצחק שפירא, שלקח אותו כחתן לבתו אסתר. בסביבות שנת שמ"ב התמנה לראש ישיבה בלובלין. לאחר מכן הלך לכהן כרב וראש ישיבה בלבוב, אותה עזב בעקבות המחלוקת לגבי "הגט מוינה". בשנת שע"ג ועבר ללובלין, שם כיהן כרב וראש ישיבה עד פטירתו בט"ז באייר שע"ח (בגיל 58). מכל רחבי אירופה (ואף מהארצות הספרדיות כאיטליה וטורקיה) הורצו אליו שאלות הלכתיות. מהר"ם היה בעל אופי תקיף, וביקר בחריפות חכמים שראה צורך לבקרם. כמו כן, התנגד לפסיקת הלכה על פי השולחן ערוך, שכן דבריו "הם כראשי פרקים ואינם מובנים, ורבים נכשלים בדבריהם". קברו נמצא בלובלין על יד קברו של המהרש"ל.
ספריו[עריכה]
- שו"ת מנהיר עיני חכמים (נקרא גם שו"ת מהר"ם לובלין)- תשובות בהלכה.
- ספרים שלא יצאו לאור: מאור הגדול על ארבעה טורים, מאור הקטן על הספר שערי דורא, נר מצווה על ספר מצוות גדול, תורה אור- דרושים על התורה ואור שבעת הימים- חיבור הלכתי.
פירושו על התלמוד[עריכה]
- חיבורו הגדול והמפורסם ביותר הוא מאיר עיני חכמים- הגהות, פירוש וחידושים לתלמוד הבבלי ומפרשיו. נחשב לאחד הספרים היסודיים והבסיסיים ביותר בפירוש התלמוד. פירושו נדפס בכל מהדורות התלמוד הבבלי דפוס ולינא, ע"י חידושי הלכות ואגדות מהרש"א ופירוש "חכמת שלמה" של רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) מלובלין שקבור לצדו.
בפירושו מרבה לפלפל ולדייק בדברי הגמרא, רש"י, תוספות ושאר הראשונים, ולעיתים מתווכח עם דבריהם.
תלמידיו[עריכה]
- רבי ישעיה הורוויץ- השל"ה
- רבי יעקב יהושע פלק- בעל פני יהושע
- רבי נתן שפירא- בעל "מגלה עמוקות"
- רבי יהושע מקראקא- בעל "מגיני שלמה"
- רבי אפרים זלמן מרגליות- בעל "שערי אפרים" ו"מטה אפרים"
- רבי מאיר כהן- אביו של רבי שבתי כהן בעל הש"ך
| תקופת חייו של רבי מאיר מלובלין על ציר הזמן |
|---|
 |