פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים עדר ד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
== סעיף ד | סעודה רק עם לחם == | |||
תוספות, רא"ש ☜ ושו"ע: סעודת הלילה והבוקר יכולות להיות רק עם פת<ref>וכתב '''הסמ"ג''' שכל שלושת הסעודות צריכות להיות עם פת, מדרשת הפסוק "היום". '''הרשב"א''' (תשובה תריד) כותב שחיוב אכילת פת היא מהתורה, '''והכלבו''' סובר שחיובה מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא (עיין '''כף החיים''', כב).</ref>. | |||
<blockquote>⤶ כלומר, אפילו למ"ד שאפשר לקיים סעודה שלישית בלי פת, בסעודות אלו מודה כיוון שהם עיקר כבוד השבת (משנ"ב). | |||
</blockquote> | |||
א. מי שהיה אנוס מלאכול בליל שבת, יקיים שלוש סעודות ביום שבת. אלא שיקפיד לאכול לפחות כזית או ישתה רביעית יין אחרי קידוש הלילה (עיין בסימן רעג, ה) (משנ"ב). | |||
==הערות שוליים== | |||
גרסה מ־17:23, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד | סעודה רק עם לחם
תוספות, רא"ש ☜ ושו"ע: סעודת הלילה והבוקר יכולות להיות רק עם פת[1].
⤶ כלומר, אפילו למ"ד שאפשר לקיים סעודה שלישית בלי פת, בסעודות אלו מודה כיוון שהם עיקר כבוד השבת (משנ"ב).
א. מי שהיה אנוס מלאכול בליל שבת, יקיים שלוש סעודות ביום שבת. אלא שיקפיד לאכול לפחות כזית או ישתה רביעית יין אחרי קידוש הלילה (עיין בסימן רעג, ה) (משנ"ב).
הערות שוליים
סעיף ד | סעודה רק עם לחם
תוספות, רא"ש ☜ ושו"ע: סעודת הלילה והבוקר יכולות להיות רק עם פת[2].
⤶ כלומר, אפילו למ"ד שאפשר לקיים סעודה שלישית בלי פת, בסעודות אלו מודה כיוון שהם עיקר כבוד השבת (משנ"ב).
א. מי שהיה אנוס מלאכול בליל שבת, יקיים שלוש סעודות ביום שבת. אלא שיקפיד לאכול לפחות כזית או ישתה רביעית יין אחרי קידוש הלילה (עיין בסימן רעג, ה) (משנ"ב).
הערות שוליים
- ↑ וכתב הסמ"ג שכל שלושת הסעודות צריכות להיות עם פת, מדרשת הפסוק "היום". הרשב"א (תשובה תריד) כותב שחיוב אכילת פת היא מהתורה, והכלבו סובר שחיובה מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא (עיין כף החיים, כב).
- ↑ וכתב הסמ"ג שכל שלושת הסעודות צריכות להיות עם פת, מדרשת הפסוק "היום". הרשב"א (תשובה תריד) כותב שחיוב אכילת פת היא מהתורה, והכלבו סובר שחיובה מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא (עיין כף החיים, כב).