פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רחצ ד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
== סעיף ד | הנאה מאור הנר == | |||
<blockquote>הגמרא בברכות (נג:) אומרת שלא מברכים על הנר עד שיאותו לאורו. '''רב יהודה ורב אשי''' מבארים שאין הכוונה להנאה ממש אלא כל שיכול לעמוד קרוב ולהנות, אפילו אם עומד במקום רחוק. '''רבא''' חולק וסובר שהכוונה להנאה ממש (ויעמוד בסמוך), '''עולא''' מבאר עד שיוכל להכיר בין איסר לפונדיון, '''וחזקיה''' מבאר עד שיכיר בין משקל של טבריה למשקל של ציפורי. | |||
</blockquote> | |||
'''''◄''''' רשב"א (וי"ג: רשב"ם): הלכה כרב יהודה. | |||
'''''◄''''' רי"ף, רא"ש, רמב"ם ורשב"א: הלכה כרבא. וכמו שביארו חזקיה (רמב"ם). | |||
<blockquote>☜ שו"ע: אין מברכים עד שיאותו לאורו. והיינו שיהיה סמוך עד כדי שיוכל להכיר בין סוגי מטבעות. | |||
⤶ אפילו אם עומד מחוץ לבית, אם האור גדול עד כדי שיוכל להנות ממנו במקום שעומד, יכול לברך (משנ"ב). | |||
</blockquote> | |||
גרסה מ־17:26, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד | הנאה מאור הנר
הגמרא בברכות (נג:) אומרת שלא מברכים על הנר עד שיאותו לאורו. רב יהודה ורב אשי מבארים שאין הכוונה להנאה ממש אלא כל שיכול לעמוד קרוב ולהנות, אפילו אם עומד במקום רחוק. רבא חולק וסובר שהכוונה להנאה ממש (ויעמוד בסמוך), עולא מבאר עד שיוכל להכיר בין איסר לפונדיון, וחזקיה אומר עד שיכיר בין משקל של טבריה למשקל של ציפורי.
◄ רשב"א (וי"ג: רשב"ם): הלכה כרב יהודה.
◄ רי"ף, רא"ש, רמב"ם ורשב"א: הלכה כרבא. וכמו שביארו חזקיה (רמב"ם).
☜ שו"ע: אין מברכים עד שיאותו לאורו. והיינו שיהיה סמוך עד כדי שיוכל להכיר בין סוגי מטבעות.
⤶ אפילו אם עומד מחוץ לבית, אם האור גדול עד כדי שיוכל להנות ממנו במקום שעומד, יכול לברך (משנ"ב).
סעיף ד | הנאה מאור הנר
הגמרא בברכות (נג:) אומרת שלא מברכים על הנר עד שיאותו לאורו. רב יהודה ורב אשי מבארים שאין הכוונה להנאה ממש אלא כל שיכול לעמוד קרוב ולהנות, אפילו אם עומד במקום רחוק. רבא חולק וסובר שהכוונה להנאה ממש (ויעמוד בסמוך), עולא מבאר עד שיוכל להכיר בין איסר לפונדיון, וחזקיה מבאר עד שיכיר בין משקל של טבריה למשקל של ציפורי.
◄ רשב"א (וי"ג: רשב"ם): הלכה כרב יהודה.
◄ רי"ף, רא"ש, רמב"ם ורשב"א: הלכה כרבא. וכמו שביארו חזקיה (רמב"ם).
☜ שו"ע: אין מברכים עד שיאותו לאורו. והיינו שיהיה סמוך עד כדי שיוכל להכיר בין סוגי מטבעות.
⤶ אפילו אם עומד מחוץ לבית, אם האור גדול עד כדי שיוכל להנות ממנו במקום שעומד, יכול לברך (משנ"ב).