פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמה ג: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
== סעיף ג | אם לא התנו יכולים לתקן == | |||
ר"ת ☜ ושו"ע: אם לא התנו בשעת הקנייה של החפץ, אפשר שיחזירו את המקח למוכר ויקנו מחדש ויתנו. | |||
הרמ"א מוסיף: מותר ליהודי להשכיר לגוי (זה או אחר) את חלקו בשבת או שיעבוד הגוי בקבלנות כמו שהתירו בסימן רמד לעניין מכס<ref>'''הבית יוסף''' מביא '''מהמרדכי''' הכותב שאם יהודי וגוי קיבלו בית חרושת לייצור מטבעות ולא התנו, יכול היהודי להשכיר את בית החרושת לגוי בשבת ואז הגוי עושה בשביל עצמו. והגם ששכירות כזו מותרת רק בהבלעה, כיוון שיש כאן פסידא מותר. אין זה דומה לדברי הרמ"א, כי הרמ"א מתיר לשכור את הגוי, והמרדכי התיר להשכיר את בית החרושת לגוי.</ref>. (עיין שם). | |||
<blockquote>⤶ האחרונים התקשו בדברי הרמ"א, כיוון ששם התירו רק בגלל פסידא. והט"ז מקשה שאין זה דומה למכס, כי שם זה עסק גדול ואדם בהול על ממונו, אבל כאן אין להתיר, אפילו אם אי אפשר לבטל את השותפות. '''והמג"א''' כתב שהרמ"א התיר רק אם משכיר לו בהבלעה (ואין כאן איסור של שכר שבת עוד), והחידוש שלא חוששים למראית עין (וכן בקבלנות, מדובר שלא קיבל עליו דווקא את שבת). | |||
</blockquote> | |||
==הערות שוליים== | |||
גרסה מ־17:28, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | אם לא התנו יכולים לתקן
ר"ת ☜ ושו"ע: אם לא התנו בשעת הקנייה של החפץ, אפשר שיחזירו את המקח למוכר ויקנו מחדש ויתנו.
הרמ"א מוסיף: מותר ליהודי להשכיר לגוי (זה או אחר) את חלקו בשבת או שיעבוד הגוי בקבלנות כמו שהתרנו בסימן רמד לעניין מכס[1]. (עיין שם).
⤶ האחרונים התקשו בדברי הרמ"א, כיוון ששם התירו רק בגלל פסידא. והט"ז מקשה שאין זה דומה למכס, כי שם זה עסק גדול ואדם בהול על ממונו, אבל כאן אין להתיר, אפילו אם אי אפשר לבטל את השותפות. והמג"א כתב שהרמ"א התיר רק אם משכיר לו בהבלעה (ואין כאן איסור של שכר שבת עוד), והחידוש שלא חוששים למראית עין (וכן בקבלנות, מדובר שלא קיבל עליו דווקא את שבת).
הערות שוליים
סעיף ג | אם לא התנו יכולים לתקן
ר"ת ☜ ושו"ע: אם לא התנו בשעת הקנייה של החפץ, אפשר שיחזירו את המקח למוכר ויקנו מחדש ויתנו.
הרמ"א מוסיף: מותר ליהודי להשכיר לגוי (זה או אחר) את חלקו בשבת או שיעבוד הגוי בקבלנות כמו שהתירו בסימן רמד לעניין מכס[2]. (עיין שם).
⤶ האחרונים התקשו בדברי הרמ"א, כיוון ששם התירו רק בגלל פסידא. והט"ז מקשה שאין זה דומה למכס, כי שם זה עסק גדול ואדם בהול על ממונו, אבל כאן אין להתיר, אפילו אם אי אפשר לבטל את השותפות. והמג"א כתב שהרמ"א התיר רק אם משכיר לו בהבלעה (ואין כאן איסור של שכר שבת עוד), והחידוש שלא חוששים למראית עין (וכן בקבלנות, מדובר שלא קיבל עליו דווקא את שבת).
הערות שוליים
- ↑ הבית יוסף מביא מרדכי שכותב שאם יהודי וגוי קיבלו בית חרושת לייצור מטבעות ולא התנו, יכול היהודי להשכיר את בית החרושת לגוי בשבת ואז הגוי עושה בשביל עצמו. והגם ששכירות כזו מותרת רק בהבלעה, כיוון שיש כאן פסידא מותר. אין זה דומה לדברי הרמ"א, כי הרמ"א מתיר לשכור את הגוי, והמרדכי התיר להשכיר את בית החרושת לגוי.
- ↑ הבית יוסף מביא מהמרדכי הכותב שאם יהודי וגוי קיבלו בית חרושת לייצור מטבעות ולא התנו, יכול היהודי להשכיר את בית החרושת לגוי בשבת ואז הגוי עושה בשביל עצמו. והגם ששכירות כזו מותרת רק בהבלעה, כיוון שיש כאן פסידא מותר. אין זה דומה לדברי הרמ"א, כי הרמ"א מתיר לשכור את הגוי, והמרדכי התיר להשכיר את בית החרושת לגוי.