פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנד ד: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
== סעיף ד | צליית מאכלים שנאכלים חיים == | |||
'''''◄''''' מרדכי: אסור להניח סמוך לאש פירות הנאכלים חיים, אם לא נצלו מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי, שמא יבוא לחתות באש. | |||
'''''◄''''' רשב"ם, תוספות, רא"ש, סמ"ג, סמ"ק, תרומה ורבינו ירוחם: פירות שנאכלים חיים נחשבים כמאכלים שעברו בישול בן דרוסאי, ומותר להשהותם סביב הקדירה אפילו שלא יספיקו להצלות מבעוד יום. אלא שיקפיד שלא יסגור את הקדירה אם נתגלתה, ושלא יוסיף עוד כיסוי בשבת. | |||
<blockquote>☜ כך פוסק שו"ע<ref>'''הגר"א''' כותב שהשו"ע מתיר כיוון שהוא פוסק כדעת חנניה בתחילת סימן רנג. אמנם '''שער הציון''' חלק וכתב שגם האוסרים בסימן רנג יודו כאן שמותר, כיוון שאין חשש שיבוא לחתות כיוון שהם נוגעים בגחלים.</ref>. | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>פירות הנאכלים גם חיים וגם מבושלים אלא שעדיף לאוכלם מבושלים, אסור להניחם על האש, כגון בצל בסעיף ב' (משנ"ב).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>אסור להניח את הפירות החיים בשבת עצמה, ואף להניחם על הכירה בעודה כבויה אסור כנ"ל בסימן רנג, ורק בערב שבת קודם חשיכה מותר (משנ"ב).</p></blockquote></li></ol> | |||
==הערות שוליים== | |||
גרסה מ־17:32, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד | צליית מאכלים שנאכלים חיים
◄ מרדכי: אסור להניח סמוך לאש פירות שנאכלים חיים אם לא נצלו מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי, שמא יבוא לחתות באש.
◄ רשב"ם, תוספות, רא"ש, סמ"ג, סמ"ק, תרומה ורבינו ירוחם: פירות שנאכלים חיים נחשבים כמאכלים שעברו בישול בן דרוסאי, ומותר להשהותם סביב הקדירה אפילו שלא יספיקו להצלות מבעוד יום. אלא שיקפיד שלא יסגור את הקדירה אם נתגלתה, ושלא יוסיף עוד כיסוי בשבת.
☜ כך פוסק שו"ע[1].
פירות שנאכלים גם חיים וגם מבושלים אלא שעדיף לאוכלם מבושלים, אסור להניחם על האש, כגון בצל בסעיף ב' (משנ"ב).
אסור להניח את הפירות החיים בשבת עצמה, ואף להניחם על הכירה בעודה כבויה אסור כנ"ל בסימן רנג, ורק בערב שבת קודם חשיכה מותר (משנ"ב).
הערות שוליים
סעיף ד | צליית מאכלים שנאכלים חיים
◄ מרדכי: אסור להניח סמוך לאש פירות הנאכלים חיים, אם לא נצלו מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי, שמא יבוא לחתות באש.
◄ רשב"ם, תוספות, רא"ש, סמ"ג, סמ"ק, תרומה ורבינו ירוחם: פירות שנאכלים חיים נחשבים כמאכלים שעברו בישול בן דרוסאי, ומותר להשהותם סביב הקדירה אפילו שלא יספיקו להצלות מבעוד יום. אלא שיקפיד שלא יסגור את הקדירה אם נתגלתה, ושלא יוסיף עוד כיסוי בשבת.
☜ כך פוסק שו"ע[2].
פירות הנאכלים גם חיים וגם מבושלים אלא שעדיף לאוכלם מבושלים, אסור להניחם על האש, כגון בצל בסעיף ב' (משנ"ב).
אסור להניח את הפירות החיים בשבת עצמה, ואף להניחם על הכירה בעודה כבויה אסור כנ"ל בסימן רנג, ורק בערב שבת קודם חשיכה מותר (משנ"ב).
הערות שוליים
- ↑ הגר"א כותב שהשו"ע מתיר כיוון שהוא פוסק כדעת חנניה בתחילת סימן רנג. אמנם שער הציון חלק וכתב שגם האוסרים בסימן רנג יודו כאן שמותר, כיוון שאין חשש שיבוא לחתות כיוון שהם נוגעים בגחלים.
- ↑ הגר"א כותב שהשו"ע מתיר כיוון שהוא פוסק כדעת חנניה בתחילת סימן רנג. אמנם שער הציון חלק וכתב שגם האוסרים בסימן רנג יודו כאן שמותר, כיוון שאין חשש שיבוא לחתות כיוון שהם נוגעים בגחלים.