פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנד ז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
 
(Added ben shmuel book.)
שורה 19: שורה 19:
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ז | תנורים שלנו ==
רבינו ירוחם: בתנורים שלנו שאין צורך לרדות את הפת<ref>ורק בזמן הגמרא שהיו מדבקים את הפת בצידי התנור היה בזה אומנות, אבל בימינו הפת מונחת בשולי התנור ואין בזה אומנות (משנ&quot;ב).</ref>, מותר להוציא את הפת מהתנור על ידי סכין או בכל דרך שינוי. אבל אסור ליטול ברחת שהיא כעין מרדה, משום עובדין דחול.
<blockquote>⤶ בית יוסף: כוונתו שמותר לרדות על ידי סכין אפילו הרבה פת שאינו צריך לו לשבת (שהרי ג' סעודות מותר אפילו בתנורים של חז&quot;ל כנאמר לעיל בסעיף ה') וברחת אסור אפילו שלוש סעודות.
☜ כך פוסק שו&quot;ע.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>מדובר כשהדביק את הפת בהיתר, ובזה פסק השו&quot;ע שמותר להוציא הרבה מעבר למה שצריך לו באותה שבת (מג&quot;א<ref><p>'''הביה&quot;ל''' מקשה על '''המג&quot;א''': מדבריו משמע שאם הדביק באיסור אסור להוציא את הפת מהתנורים שלנו. ולכאורה מדוע, הרי אין זו רדיה, וכיוון שהותרו שלוש סעודות מותר לטלטל גם את שאר הפת! ולכן מבאר הביה&quot;ל שהמג&quot;א דיבר רק לפי רבינו ירוחם הסובר שההיתר בשלוש סעודות שבסעיף ה', הוא רק אם הדביק בהיתר, אבל אם הדביק באיסור אסור אפילו שלוש סעודות, ואם כך בתנורים שלנו מותר אפילו יותר משלוש סעודות רק אם עשה בהיתר.</p></ref>). ולהלכה אפשר להקל להוציא את כל הפת במקום הפסד גם כששגג ועשה איסור, אם צריך לה (וממילא יהיה מותר לטלטל את כל הפת) (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אסור לרדות פת שאינו צריך לה לאותה שבת, שהרי אסור לטרוח בשבת לצורך יום חול. ועל ידי גוי אפשר להקל. '''אליה רבה''' הקל בתנורים שלנו אם תתקלקל הפת, '''ולמג&quot;א''' לא סבר היתר זה, שהרי יש לו פת לאכול בשבת (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==

גרסה מ־17:33, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רנד ז


סעיף ז | תנורים שלנו

רבינו ירוחם: בתנורים שלנו שאין צורך ברדיית הפת[1], מותר להוציא את הפת מהתנור על ידי סכין או בכל דרך שינוי. אבל אסור ליטול ברחת שהיא כעין מרדה משום עובדין דחול.

בית יוסף: כוונתו שמותר לרדות על ידי סכין אפילו הרבה פת שאינו צריך לו לשבת (שהרי ג' סעודות מותר אפילו בתנורים של חז"ל כנאמר לעיל בסעיף ה') וברחת אסור אפילו שלוש סעודות.

☜ כך פוסק שו"ע.

  1. מדובר כשהדביק את הפת בהיתר, ובזה פסק השו"ע שמותר להוציא הרבה מעבר למה שצריך לו באותה שבת (מג"א[2]). ולהלכה אפשר להקל להוציא את כל הפת במקום הפסד גם כששגג ועשה איסור, אם צריך לה (וממילא יהיה מותר לטלטל את כל הפת) (ביה"ל).

  2. אסור לרדות פת שלא צריך לה לאותה שבת, שהרי אסור לטרוח בשבת לצורך יום חול. ועל ידי גוי אפשר להקל. אליה רבה הקל בתנורים שלנו אם יתקלקל הפת, ולמג"א לא נראה היתר זה, שהרי יש לו פת לאכול בשבת (משנ"ב).


הערות שוליים

סעיף ז | תנורים שלנו

רבינו ירוחם: בתנורים שלנו שאין צורך לרדות את הפת[3], מותר להוציא את הפת מהתנור על ידי סכין או בכל דרך שינוי. אבל אסור ליטול ברחת שהיא כעין מרדה, משום עובדין דחול.

⤶ בית יוסף: כוונתו שמותר לרדות על ידי סכין אפילו הרבה פת שאינו צריך לו לשבת (שהרי ג' סעודות מותר אפילו בתנורים של חז"ל כנאמר לעיל בסעיף ה') וברחת אסור אפילו שלוש סעודות.

☜ כך פוסק שו"ע.

  1. מדובר כשהדביק את הפת בהיתר, ובזה פסק השו"ע שמותר להוציא הרבה מעבר למה שצריך לו באותה שבת (מג"א[4]). ולהלכה אפשר להקל להוציא את כל הפת במקום הפסד גם כששגג ועשה איסור, אם צריך לה (וממילא יהיה מותר לטלטל את כל הפת) (ביה"ל).

  2. אסור לרדות פת שאינו צריך לה לאותה שבת, שהרי אסור לטרוח בשבת לצורך יום חול. ועל ידי גוי אפשר להקל. אליה רבה הקל בתנורים שלנו אם תתקלקל הפת, ולמג"א לא סבר היתר זה, שהרי יש לו פת לאכול בשבת (משנ"ב).


הערות שוליים

  1. ורק בזמן הגמרא שהיו מדבקים את הפת בצידי התנור היה בזה אומנות, אבל בימינו הפת מונחת בשולי התנור ואין בזה אומנות (משנ"ב).
  2. הביה"ל מקשה על המג"א: מדבריו משמע שאם הדביק באיסור אסור להוציא את הפת מהתנורים שלנו. ולכאורה מדוע, שהרי אין זו רדיה, וכיוון שהותרו שלוש סעודות מותר לטלטל גם את שאר הפת! ולכן ביאר שהמג"א דיבר רק לפי רבינו ירוחם שסובר שכל ההיתר בשלוש סעודות שבסעיף ה', הוא רק אם הדביק בהיתר, אבל אם הדביק באיסור אסור אפילו שלוש סעודות, ואם כך בתנורים שלנו מותר אפילו יותר משלוש סעודות רק אם עשה בהיתר.

  3. ורק בזמן הגמרא שהיו מדבקים את הפת בצידי התנור היה בזה אומנות, אבל בימינו הפת מונחת בשולי התנור ואין בזה אומנות (משנ"ב).
  4. הביה"ל מקשה על המג"א: מדבריו משמע שאם הדביק באיסור אסור להוציא את הפת מהתנורים שלנו. ולכאורה מדוע, הרי אין זו רדיה, וכיוון שהותרו שלוש סעודות מותר לטלטל גם את שאר הפת! ולכן מבאר הביה"ל שהמג"א דיבר רק לפי רבינו ירוחם הסובר שההיתר בשלוש סעודות שבסעיף ה', הוא רק אם הדביק בהיתר, אבל אם הדביק באיסור אסור אפילו שלוש סעודות, ואם כך בתנורים שלנו מותר אפילו יותר משלוש סעודות רק אם עשה בהיתר.