פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעט ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
== סעיף ב | טלטול נר לצורך גופו ומקומו == | |||
'''''◄''''' מרדכי, אגור בשם הרי"ד: מותר לטלטל נר שדלק בבין השמשות לצורך גופו ומקומו. | |||
'''''◄''''' רמב"ם, רא"ש, רי"ו והגהות אשר"י: אסור לטלטל נר שדלק בבין השמשות אפילו לצורך גופו ומקומו. (הסברא: כיוון שבבין השמשות היה אסור לטלטלו כלל שהרי אז דלק הנר, אז גם לאחר שכבה הנר נשאר דינו כבתחילה). | |||
<blockquote>☜ כך פוסק שו"ע. | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>בסימן שט, ד הובאו שתי דעות מהי הקצאה. האם לבין השמשות או לכל השבת. דעת '''התרומה''' שרק אם הקצה לכל השבת נחשב להקצאה, ודעת '''רש"י''' שגם הקצאה לבין השמשות שמה הקצאה. נר הדולק עתיד להכבות ואם כך לתרומה אין בו כלל הקצאה, ואם כך יהיה מותר לטלטלו לאחר שיכבה. כך כותב '''הט"ז'''<ref><p>והוסיף שאין מחלוקת בין הראשונים שהתירו לאלו שאסרו, האוסרים דיברו על מציאות שדעת האדם הייתה שלא להזיז את הנר כל השבת, גם לאחר שיכבה. והמתירים דיברו שדעת האדם הייתה להזיז את הנר לאחר מכן. (וכל זה אליבא דשיטת התרומה. עיין בט"ז בסימן שט, ס"ק א).</p></ref>. אמנם '''התוספות שבת והפרי מגדים''' חלקו עליו וסברו שגם התרומה יודה לאסור (ביה"ל<ref><p>משום שרק אם מתכנן להוריד את החפץ במשך השבת התיר התרומה. אבל בנר אין כוונתו לכבותו במשך השבת אלא שיכבה לבד, ובזה כו"ע מודים שאסור. '''(תוספת שבת)'''. או שרק במקום שיכול לנער את המוקצה בבין השמשות התיר התרומה, אבל בנר אי אפשר לנער את השלהבת בבין השמשות '''(פרי מגדים)'''.</p></ref>).</p></blockquote></li></ol> | |||
❖ '''גרף של רעי בנר שדלק''' | |||
'''''◄''''' י"א במרדכי: מותר לטלטל נר שדלק משום מיאוסו, דהוי כגרף של רעי. | |||
'''''◄''''' מרדכי: אסור לטלטלו, חוץ ממי שהוא אסטניס ואנינה דעתו. והמחמיר לא הפסיד. | |||
<blockquote>☜ רמ"א: יש מי שמתיר באיסטניס והמחמיר לא הפסיד (צ"ל והמחמיר יחמיר והמקל לא הפסיד (אחרונים)). | |||
⤶ ב"ח ומג"א: גם מי שאינו אסטניס ואומר שמאוס עליו מותר, (ומשמע שהב"ח הקל רק בחרס או עץ ולא במתכת). ודרך החיים החמיר (להתיר רק באיסטניס כדעת הרמ"א). | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>גם המתיר לא התיר אלא אם הנר נמצא במקום ישיבתו של האדם, אבל אם הוא במקום אחר לכו"ע אסור (אחרונים).</p></blockquote></li></ol> | |||
= = | |||
==הערות שוליים== | |||
גרסה מ־17:44, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | טלטול נר לצורך גופו ומקומו
◄ מרדכי, אגור בשם הרי"ד: מותר לטלטל נר שדלק בבין השמשות לצורך גופו ומקומו.
◄ רמב"ם, רא"ש, רי"ו והגהות אשר"י: אסור לטלטל נר שדלק בבין השמשות אפילו לצורך גופו ומקומו. (הסברא: כיוון שבבין השמשות היה אסור לטלטלו כלל שהרי אז דלק הנר, אז גם לאחר שכבה הנר נשאר דינו כבתחילה).
☜ כך פוסק שו"ע.
בסימן שט, ד הובאו שתי דעות מהי הקצאה. האם לבין השמשות או לכל השבת. דעת התרומה שרק אם הקצה לכל השבת נחשב להקצאה, ודעת רש"י שגם הקצאה לבין השמשות שמה הקצאה. נר הדולק עתיד להכבות ואם כך לתרומה אין בו כלל הקצאה, ואם כך יהיה מותר לטלטלו לאחר שיכבה. כך כותב הט"ז[1]. אמנם התוספות שבת והפרי מגדים חלקו עליו וסברו שגם התרומה יודה כאן שאסור (ביה"ל[2]).
❖ גרף של רעי בנר שדלק
◄ י"א במרדכי: מותר לטלטל מחמת מיאוס נר שדלק דהוי כגרף של רעי.
◄ מרדכי: אסור לטלטלו, חוץ ממי שהוא אסטניס ואנינה דעתו. והמחמיר לא הפסיד.
☜ רמ"א: יש מי שמתיר באיסטניס והמחמיר לא הפסיד (צ"ל והמחמיר יחמיר והמקל לא הפסיד (אחרונים)).
⤶ ב"ח ומג"א: גם מי שאינו אסטניס ואומר שמאוס עליו מותר, (ומשמע שהב"ח הקל רק בחרס או עץ ולא במתכת). ודרך החיים החמיר (להתיר רק באיסטניס כדעת הרמ"א).
גם המתיר לא התיר אלא אם הנר נמצא במקום ישיבתו של האדם, אבל אם הוא במקום אחר לכו"ע אסור (אחרונים).
הערות שוליים
סעיף ב | טלטול נר לצורך גופו ומקומו
◄ מרדכי, אגור בשם הרי"ד: מותר לטלטל נר שדלק בבין השמשות לצורך גופו ומקומו.
◄ רמב"ם, רא"ש, רי"ו והגהות אשר"י: אסור לטלטל נר שדלק בבין השמשות אפילו לצורך גופו ומקומו. (הסברא: כיוון שבבין השמשות היה אסור לטלטלו כלל שהרי אז דלק הנר, אז גם לאחר שכבה הנר נשאר דינו כבתחילה).
☜ כך פוסק שו"ע.
בסימן שט, ד הובאו שתי דעות מהי הקצאה. האם לבין השמשות או לכל השבת. דעת התרומה שרק אם הקצה לכל השבת נחשב להקצאה, ודעת רש"י שגם הקצאה לבין השמשות שמה הקצאה. נר הדולק עתיד להכבות ואם כך לתרומה אין בו כלל הקצאה, ואם כך יהיה מותר לטלטלו לאחר שיכבה. כך כותב הט"ז[3]. אמנם התוספות שבת והפרי מגדים חלקו עליו וסברו שגם התרומה יודה לאסור (ביה"ל[4]).
❖ גרף של רעי בנר שדלק
◄ י"א במרדכי: מותר לטלטל נר שדלק משום מיאוסו, דהוי כגרף של רעי.
◄ מרדכי: אסור לטלטלו, חוץ ממי שהוא אסטניס ואנינה דעתו. והמחמיר לא הפסיד.
☜ רמ"א: יש מי שמתיר באיסטניס והמחמיר לא הפסיד (צ"ל והמחמיר יחמיר והמקל לא הפסיד (אחרונים)).
⤶ ב"ח ומג"א: גם מי שאינו אסטניס ואומר שמאוס עליו מותר, (ומשמע שהב"ח הקל רק בחרס או עץ ולא במתכת). ודרך החיים החמיר (להתיר רק באיסטניס כדעת הרמ"א).
גם המתיר לא התיר אלא אם הנר נמצא במקום ישיבתו של האדם, אבל אם הוא במקום אחר לכו"ע אסור (אחרונים).
הערות שוליים
- ↑
והוסיף שאין מחלוקת בין הראשונים שהתירו לאלו שאסרו, האוסרים דיברו על מציאות שדעת האדם הייתה שלא להזיז את הנר כל השבת, גם לאחר שיכבה. והמתירים דיברו שדעת האדם הייתה להזיז את הנר לאחר מכן. (וכל זה אליבא דשיטת התרומה. עיין בט"ז בסימן שט, ס"ק א).
- ↑
משום שרק אם מתכנן להוריד את החפץ במשך השבת התיר התרומה. אבל בנר אין כוונתו לכבותו במשך השבת אלא שיכבה לבד, ובזה כו"ע מודים שאסור. (תוספת שבת). או שרק במקום שיכול לנער את המוקצה בבין השמשות התיר התרומה, אבל בנר אי אפשר לנער את השלהבת בבין השמשות (פרי מגדים).
- ↑
והוסיף שאין מחלוקת בין הראשונים שהתירו לאלו שאסרו, האוסרים דיברו על מציאות שדעת האדם הייתה שלא להזיז את הנר כל השבת, גם לאחר שיכבה. והמתירים דיברו שדעת האדם הייתה להזיז את הנר לאחר מכן. (וכל זה אליבא דשיטת התרומה. עיין בט"ז בסימן שט, ס"ק א).
- ↑
משום שרק אם מתכנן להוריד את החפץ במשך השבת התיר התרומה. אבל בנר אין כוונתו לכבותו במשך השבת אלא שיכבה לבד, ובזה כו"ע מודים שאסור. (תוספת שבת). או שרק במקום שיכול לנער את המוקצה בבין השמשות התיר התרומה, אבל בנר אי אפשר לנער את השלהבת בבין השמשות (פרי מגדים).