פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפה ז: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
== סעיף ז | דין קריאת יו"ט והפטרה == | |||
תרומת הדשן ☜ ושו"ע: אין צורך לקרוא את פרשיית יו"ט. (אמנם לפירוש ר"ח אפשר שצריך). | |||
<blockquote>⤶ שהרי קרא כבר בשבת של אותה פרשה (משנ"ב). | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>ביום הושענא רבה יקרא פרשת וזאת הברכה. ואם קרא ביום שמיני עצרת לא הפסיד (משנ"ב).</p></blockquote></li></ol> | |||
=== ❖ הפטרה === | |||
'''''◄''''' מרדכי: אין צורך לקרוא הפטרה ולא את הפרשה של מנחה. | |||
'''''◄''''' תרומת הדשן: נהגו לקרוא גם את ההפטרה. | |||
<blockquote>☜ רמ"א: לא צריך לקרוא, ונהגו לקרוא. | |||
⤶ כדי שאם יקראו לו למחר להפטיר יהיה בקי בקריאה<ref>מטעם זה כתב '''בקצות השולחן''' (עב' בדה"ש יב) שאם כבר קראו את ההפטרה, אין צורך לקרוא את ההפטרה בעצמו.</ref>. (משא"כ בקריאת היו"ט, החזן הוא הקורא (מג"א)). | |||
</blockquote> | |||
רמ"א: בשבת שיש בה חתן (ונהגו לקרוא לו הפטרת שוש אשיש) יקראו את הפטרת השבת המקורית. | |||
<blockquote>⤶ בשבת של ארבע פרשיות יקרא ההפטרה של ארבע פרשיות (משנ"ב). | |||
</blockquote> | |||
==הערות שוליים== | |||
גרסה מ־18:46, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז | דין קריאת יו"ט והפטרה
תרומת הדשן ☜ ושו"ע: אין צורך לקרוא את פרשיית יו"ט. (אמנם לפירוש ר"ח אפשר שכן צריך).
⤶ שהרי קרא כבר בשבת של אותה פרשה (משנ"ב).
ביום הושענא רבה יקרא פרשת וזאת הברכה. ואם קרא ביום שמיני עצרת לא הפסיד (משנ"ב).
❖ הפטרה
◄ מרדכי: לא צריך לקרוא הפטרה ולא הפרשה של מנחה.
◄ תרומת הדשן: נהגו לקרוא גם את ההפטרה.
☜ רמ"א: לא צריך לקרוא, ונהגו כן לקרוא.
⤶ כדי שאם יקראו לו למחר להפטיר יהיה בקי בקריאה[1]. (משא"כ בקריאת היו"ט, החזן הוא הקורא (מג"א)).
רמ"א: בשבת שיש בה חתן (ונהגו לקרוא לו הפטרת שוש אשיש), יקראו את הפטרת השבת המקורית.
⤶ בשבת של ארבע פרשיות יקרא ההפטרה של ארבע פרשיות (משנ"ב).
הערות שוליים
סעיף ז | דין קריאת יו"ט והפטרה
תרומת הדשן ☜ ושו"ע: אין צורך לקרוא את פרשיית יו"ט. (אמנם לפירוש ר"ח אפשר שצריך).
⤶ שהרי קרא כבר בשבת של אותה פרשה (משנ"ב).
ביום הושענא רבה יקרא פרשת וזאת הברכה. ואם קרא ביום שמיני עצרת לא הפסיד (משנ"ב).
❖ הפטרה
◄ מרדכי: אין צורך לקרוא הפטרה ולא את הפרשה של מנחה.
◄ תרומת הדשן: נהגו לקרוא גם את ההפטרה.
☜ רמ"א: לא צריך לקרוא, ונהגו לקרוא.
⤶ כדי שאם יקראו לו למחר להפטיר יהיה בקי בקריאה[2]. (משא"כ בקריאת היו"ט, החזן הוא הקורא (מג"א)).
רמ"א: בשבת שיש בה חתן (ונהגו לקרוא לו הפטרת שוש אשיש) יקראו את הפטרת השבת המקורית.
⤶ בשבת של ארבע פרשיות יקרא ההפטרה של ארבע פרשיות (משנ"ב).