פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפח א: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
== סעיף א | לאכול לפני שש שעות == | |||
<blockquote>הירושלמי אומר (תענית ג, ג) שאסור להתענות בשבת עד שש שעות וכל שכן שלא להתענות כל היום. | |||
</blockquote> | |||
רי"ף, רא"ש ☜ ושו"ע: אסור להתענות עד שש שעות בשבת. | |||
<blockquote>⤶ כל זה כשלא אכל בסתם, אבל לשם תענית אסור אפילו שעה אחת (משנ"ב). | |||
</blockquote> | |||
'''❖ מי שעסק בתורה ובתפילה''' | |||
'''''◄''''' מרדכי בשם הראבי"ה (בהלכות תענית וכדעת רבי אליעזר): אם עוסק בתורה ובתפילה מותר. | |||
'''''◄''''' מרדכי בשם הראבי"ה (בהלכות סוכה, ופסק כרבי יהושע): אסור גם באופן כזה. | |||
<blockquote>☜ כך פוסק רמ"א. | |||
⤶ '''באליה רבה''' מצא סמך להתאחר אחר שש שעות בלימוד או תפילה וכן התיר '''בבגדי ישע.''' | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>לא יפה עושים החזנים שמאריכים בניגון וכך הציבור יוצא מבית הכנסת אחרי שעה ששית, ואף ביו"ט יש להזהר בזה, מלבד בראש השנה<ref><p>שהרי יש אומרים שראוי להתענות בראש השנה, ואף שלא נוהגים כך, מכל מקום אין למנוע את המאריכים '''(ב"ח)'''. '''בילקוט יוסף''' (עמוד תקנב) כתב שאם יודע שהקהל מאריכים בתפילה עד אחר חצות ישתה מים או תה וקפה לפני התפילה, בין בשבת, בין ביו"ט ובין בראש השנה.</p></ref> (משנ"ב).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>תענית עד שש שעות אסורה רק מדרבנן. אמנם תענית כל השבת יש דעות אם אסורה מדברי קבלה או מהתורה (ביה"ל).</p></blockquote></li></ol> | |||
==הערות שוליים== | |||
גרסה מ־17:47, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | לאכול לפני שש שעות
הירושלמי אומר (תענית ג, ג) שאסור להתענות בשבת עד שש שעות וכל שכן שלא להתענות כל היום.
רי"ף, רא"ש ☜ ושו"ע: אסור להתענות עד שש שעות בשבת.
⤶ כל זה כשלא אכל בסתם, אבל לשם תענית אסור אפילו שעה אחת (משנ"ב).
❖ העוסק בתורה ובתפילה
◄ מרדכי בשם הראבי"ה (בהלכות תענית וכדעת רבי אליעזר): אם עוסק בתורה ובתפילה מותר.
◄ מרדכי בשם הראבי"ה (בהלכות סוכה, ופסק כרבי יהושע): אסור גם באופן כזה.
☜ כך פוסק רמ"א.
⤶ באליה רבה מצא סמך להתאחר אחר שש שעות בלימוד או תפילה, וכן התיר בבגדי ישע.
לא יפה עושים החזנים שמאריכים בניגון ויוצאים מבית הכנסת אחרי שעה ששית, ואף ביו"ט יש להזהר בזה, מלבד בראש השנה[1] (משנ"ב).
תענית עד שש שעות אסורה רק מדרבנן. אמנם תענית כל השבת יש דעות אם אסורה מדברי קבלה או מהתורה (ביה"ל).
הערות שוליים
סעיף א | לאכול לפני שש שעות
הירושלמי אומר (תענית ג, ג) שאסור להתענות בשבת עד שש שעות וכל שכן שלא להתענות כל היום.
רי"ף, רא"ש ☜ ושו"ע: אסור להתענות עד שש שעות בשבת.
⤶ כל זה כשלא אכל בסתם, אבל לשם תענית אסור אפילו שעה אחת (משנ"ב).
❖ מי שעסק בתורה ובתפילה
◄ מרדכי בשם הראבי"ה (בהלכות תענית וכדעת רבי אליעזר): אם עוסק בתורה ובתפילה מותר.
◄ מרדכי בשם הראבי"ה (בהלכות סוכה, ופסק כרבי יהושע): אסור גם באופן כזה.
☜ כך פוסק רמ"א.
⤶ באליה רבה מצא סמך להתאחר אחר שש שעות בלימוד או תפילה וכן התיר בבגדי ישע.
לא יפה עושים החזנים שמאריכים בניגון וכך הציבור יוצא מבית הכנסת אחרי שעה ששית, ואף ביו"ט יש להזהר בזה, מלבד בראש השנה[2] (משנ"ב).
תענית עד שש שעות אסורה רק מדרבנן. אמנם תענית כל השבת יש דעות אם אסורה מדברי קבלה או מהתורה (ביה"ל).
הערות שוליים
- ↑
שהרי יש אומרים שראוי להתענות בראש השנה, ואף שלא נוהגים כך, מכל מקום אין למנוע את המאריכים (ב"ח). ועיין בילקוט יוסף (עמוד תקנב) שכתב שאם יודע שהקהל מאריכים בתפילה עד אחר חצות ישתה מים או תה וקפה לפני התפילה, בין בשבת, בין ביו"ט ובין בראש השנה.
- ↑
שהרי יש אומרים שראוי להתענות בראש השנה, ואף שלא נוהגים כך, מכל מקום אין למנוע את המאריכים (ב"ח). בילקוט יוסף (עמוד תקנב) כתב שאם יודע שהקהל מאריכים בתפילה עד אחר חצות ישתה מים או תה וקפה לפני התפילה, בין בשבת, בין ביו"ט ובין בראש השנה.