פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רצ א: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
שורה 23: | שורה 23: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
== סעיף א | דרך ההשלמה == | |||
<blockquote>הגמרא מספרת (מנחות מג:) שרבי חייא בר' אויא השלים בשבת מאה ברכות במיני מגדים ופירות. | |||
</blockquote> | |||
רי"ף, רא"ש, רמב"ם וטור: ישלים בשבת למאה ברכות על ידי פירות ומגדים. | |||
<blockquote>☜ שו"ע: ירבה בפירות ומיני מגדים כדי להשלים מאה ברכות. | |||
רמ"א (בשם הטור): אם רגיל בשינת הצהרים לא יבטלנה כי עונג היא לו. | |||
⤶ ולא ירבה בה שלא יבוא לידי ביטול תורה (משנ"ב). | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>יחדש חידושי תורה בלימודו, ואם אינו בר הכי ילמד דבר חדש (זוהר).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>לא יאמר שהולך לישון כדי שיהיה לו כוח במוצאי שבת (מג"א).</p></blockquote></li></ol> |
גרסה מ־17:48, 22 בדצמבר 2020
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | דרך ההשלמה
הגמרא מספרת (מנחות מג:) שרבי חייא בר' אויא השלים בשבת מאה ברכות במיני מגדים ופירות.
וכך כותבים הראשונים:
רי"ף, רא"ש, רמב"ם וטור: ישלים בשבת למאה ברכות על ידי פירות ומגדים.
☜ שו"ע: ירבה בפירות ומיני מגדים כדי להשלים מאה ברכות.
רמ"א (בשם הטור): אם רגיל בשינת הצהרים לא יבטלנה כי עונג היא לו.
⤶ ולא ירבה בה שלא יבוא לידי ביטול תורה (משנ"ב).
יחדש חידושי תורה בלימודו, ואם אינו בר הכי ילמד דבר חדש (זוהר).
לא יאמר שהולך לישון כדי שיהיה לו כוח במוצאי שבת (מג"א).
סעיף א | דרך ההשלמה
הגמרא מספרת (מנחות מג:) שרבי חייא בר' אויא השלים בשבת מאה ברכות במיני מגדים ופירות.
רי"ף, רא"ש, רמב"ם וטור: ישלים בשבת למאה ברכות על ידי פירות ומגדים.
☜ שו"ע: ירבה בפירות ומיני מגדים כדי להשלים מאה ברכות.
רמ"א (בשם הטור): אם רגיל בשינת הצהרים לא יבטלנה כי עונג היא לו.
⤶ ולא ירבה בה שלא יבוא לידי ביטול תורה (משנ"ב).
יחדש חידושי תורה בלימודו, ואם אינו בר הכי ילמד דבר חדש (זוהר).
לא יאמר שהולך לישון כדי שיהיה לו כוח במוצאי שבת (מג"א).