פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמט ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמט ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמט|ב}}


== סעיף ב | סעודה בערב שבת ==
<blockquote>הגמרא בפסחים (צט:) אומרת שמותר לאכול בערב פסח עד שתחשך. וביארו הראשונים שמותר להתחיל לאכול עד שתחשך<ref>כך ביארו הרא&quot;ש והר&quot;ן את הרי&quot;ף, וכן סוברים הרמב&quot;ן, הרא&quot;ש והטור. ולא כבה&quot;ג שכתב רק עד שעה תשיעית.</ref>.
הגמרא בגיטין אומרת (לח:) שמשפחה בירושלים הייתה קובעת סעודה ביום שישי ובעוון זה נעקרה. הירושלמי אומר (ביצה ב, ה) שאסור לעשות סעודת אירוסין ביום שישי (כי יכול היה להקדימה).
</blockquote>
מהגמרא בפסחים משמע שמותר כל היום ומגיטין והירושלמי משמע שאסור. הראשונים נחלקו כיצד ליישב את דברי הגמרא אלו עם אלו:
◄ '''טור:''' יש חילוק בין סעודה לאכילה: לאכול מותר עד שתחשך אבל סעודה שאינו רגיל בה אסור כל יום שישי.
◄ '''רמב&quot;ם:''' אסור לקבוע סעודה בערב שבת ומותר לאכול ולשתות עד שתחשך, ואף על פי כן מצווה להמנע מסעודה החל ממנחה ולמעלה.
⤶ נחלקו בביאור דעתו:
◄ '''הרב המגיד ובית יוסף:''' סעודה שלא רגילים אסור כל היום. סעודה שרגיל בה מצווה להמנע החל מתשע שעות (שכך הבינו בכוונת הרמב&quot;ם 'מן המנחה ולמעלה<ref>הראב&quot;ד חולק וסובר שמחצות ואילך אסור.</ref>). ולאכול בלי סעודה מותר עד שתחשך.
◄ '''טור:''' אין איסור מעיקר הדין כל היום, אלא שיש מצווה להימנע מסעודה (כל שהיא) החל ממנחה ולמעלה.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' סעודה שלא רגילים אסור כל היום<ref>טעם האיסור: '''שו&quot;ע:''' כדי שיבוא רעב לסעודת שבת. '''מג&quot;א בשם הר&quot;ח:''' שמא מתוך הטרחה לסעודה ישכח להכין את סעודות השבת. '''פרי מגדים:''' שלא ישווה את יום שישי עם שבת.</ref>. סעודה שרגיל בה מצווה להימנע החל מתשע שעות ולאכול בלי סעודה מותר עד שתחשך. אסור גם סעודת אירוסין כל יום שישי.
'''רמ&quot;א:''' סעודה שזמנה ביום שישי, כגון ברית מילה אוו פדיון הבן, מותרת.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>'''סעודת אירוסין ונישואין:''' אם ארס אשה ביום שישי מותר לעשות סעודת אירוסין בו ביום '''(משנ&quot;ב)'''. מותר לכתחילה לארס אשה ולעשות סעודה בערב שבת '''(ביה&quot;ל)'''. סעודת שידוכים שלנו, אינה סעודת מצווה, ומה שאוכלים בווארט מעט מזונות אינו סעודה. '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>סעודת נישואין שהיו בערב שבת נחשבת לסעודת מצווה '''(משנ&quot;ב)'''.
</blockquote>
<ol start="2">
<li><blockquote><p>'''שאר סעודות מצווה:''' מותר לעשות סעודת ברית מילה שנדחית ביום שישי, וכן פדיון הבן שנדחה '''(משנ&quot;ב)''', וכן סעודת סיום מסכת<ref><p>כתבו האחרונים שהיינו במי שסיים את המסכת ביום שישי שאז זה זמנה (עיין חוט השני ח&quot;א, ז, ס&quot;ק א) ולעניין מי יכול להשתתף בסעודה עיין בסימן תקנא במשנ&quot;ב (ס&quot;ק עג) ובביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם).</p></ref> '''(ביה&quot;ל)'''. אלא שלא יאכל באופן כזה שלא יוכל לאכול אחר כך סעודת שבת כלל '''(ביה&quot;ל'''<ref><p>ולא כמג&quot;א שכתב שתדחה סעודת שבת מפני הסעודת מצווה.</p></ref>''')'''.</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>'''לכתחילה''' מצווה להקדים את הסעודות מצווה לשחרית, ובדיעבד מותר אפילו מהמנחה ולמעלה '''(משנ&quot;ב)'''.
</blockquote>
<ol start="3">
<li><blockquote><p>'''פרטים בסעודה רגילה:''' הגם שמותר לאכול ולשתות עד שחשכה, אין לאכול ולשתות עד שיהיה שבע ובלי תאבון לסעודת שבת '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>אם התחיל סעודה רגילה אחרי תשע שעות לא יפסיק '''(גמרא)'''.
בימות החורף הקצרים, מצווה להימנע אפילו לפני תשע שעות, כל שמשער שלא יהיה רעב לסעודה '''(משנ&quot;ב)'''.
אין איסור להשקיט רעבונו גם לאחר תשע שעות '''(ביה&quot;ל)'''.
</blockquote>
<ol start="4">
<li><blockquote><p>◄ '''אור זרוע:''' אסור לאכול אחרי הקידוש (בבוקר) מיני מזונות כדי שיבוא רעב לסעודה.</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>◄ '''דרכי משה:''' מותר כיוון שלא חוששים לסברא שיבוא לסעודה רעב (שהרי מותר לאכול בערב שבת עד שתחשך אם לא יקבע סעודה).
</blockquote>
⤶ '''מג&quot;א:''' פסק כאור זרוע. ונהגו להקל בזה, ואנשי מעשה מקפידים ולא אוכלים לפני הסעודה אלא הכל בתוך הסעודה '''(ביה&quot;ל)'''.
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ב | סעודה בערב שבת ==
<blockquote>הגמרא בפסחים (צט:) אומרת שמותר לאכול בערב פסח עד שתחשך. (כלומר מותר להתחיל לאכול עד שתחשך (ביאור הראשונים<ref>כך ביארו '''הרא&quot;ש והר&quot;ן''' את '''הרי&quot;ף''', וכן סוברים '''הרמב&quot;ן, הרא&quot;ש והטור'''. ולא '''כבה&quot;ג''' שכתב רק עד שעה תשיעית.</ref>)).
הגמרא בגיטין אומרת (לח:) שמשפחה בירושלים הייתה קובעת סעודה ביום שישי ובעוון זה נעקרה. הירושלמי אומר (ביצה ב, ה) שאסור לעשות סעודת אירוסין ביום שישי (כי יכול היה להקדימה).
</blockquote>
מהגמרא בפסחים משמע שמותר כל היום ומגיטין והירושלמי משמע שאסור. הראשונים נחלקו כיצד ליישב את דברי הגמרא אלו עם אלו:
'''''◄''''' טור: יש חילוק בין 'סעודה' לאכילה: לאכול מותר עד שתחשך אבל סעודה שאינו רגיל בה אסור כל יום שישי.
'''''◄''''' רמב&quot;ם: אסור לקבוע סעודה בערב שבת ומותר לאכול ולשתות עד שתחשך, ואף על פי כן מצווה להמנע מסעודה החל ממנחה ולמעלה.
⤶ נחלקו בביאור דעתו:
'''''◄''''' הרב המגיד ובית יוסף: סעודה שלא רגילים אסור כל היום. סעודה שרגיל בה מצווה להמנע החל מתשע שעות (שכך הבינו בכוונת הרמב&quot;ם 'מן המנחה ולמעלה<ref>'''הראב&quot;ד''' חולק וסובר שמחצות ואילך אסור.</ref>). ולאכול בלי סעודה מותר עד שתחשך.
'''''◄''''' טור: אין איסור מעיקר הדין כל היום, אלא שיש מצווה להימנע מסעודה (כל שהיא) החל ממנחה ולמעלה.
<blockquote>☜ שו&quot;ע: סעודה שלא רגילים אסור כל היום<ref>טעם האיסור: '''שו&quot;ע:''' כדי שיבוא רעב לסעודת שבת. '''מג&quot;א בשם הר&quot;ח:''' שמא מתוך הטרחה לסעודה ישכח להכין את סעודות השבת. '''פרי מגדים:''' שלא ישווה את יום שישי עם שבת.</ref>. סעודה שרגיל בה מצווה להימנע החל מתשע שעות, ולאכול בלי סעודה מותר עד שתחשך. אסור גם סעודת אירוסין כל יום שישי.
רמ&quot;א: סעודה שזמנה ביום שישי, כגון ברית מילה או פדיון הבן, מותרת.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>סעודת אירוסין ונישואין: מותר למארס אשה ביום שישי לעשות סעודת אירוסין בו ביום (משנ&quot;ב). מותר לכתחילה לארס אשה ולעשות סעודה בערב שבת (ביה&quot;ל). סעודת שידוכים שלנו, אינה סעודת מצווה, ומה שאוכלים בווארט מעט מזונות אינו סעודה (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>סעודת נישואין בערב שבת נחשבת לסעודת מצווה (משנ&quot;ב).
</blockquote>
<ol start="2">
<li><blockquote><p>שאר סעודות מצווה: מותר לעשות סעודת ברית מילה שנדחית ביום שישי, וכן פדיון הבן שנדחה (משנ&quot;ב), וכן סעודת סיום מסכת<ref><p>כתבו האחרונים שהיינו במי שסיים את המסכת ביום שישי, שזה זמנה (עיין '''חוט השני''' ח&quot;א, ז, ס&quot;ק א) ולעניין מי יכול להשתתף בסעודה עיין בסימן תקנא במשנ&quot;ב (ס&quot;ק עג) ובביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם).</p></ref> (ביה&quot;ל). אלא שלא יאכל באופן כזה שלא יוכל לאכול אחר כך סעודת שבת כלל (ביה&quot;ל<ref><p>ולא '''כמג&quot;א''' שכתב שתדחה סעודת שבת מפני הסעודת מצווה.</p></ref>).</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>'''לכתחילה''' מצווה להקדים את סעודות המצווה לשחרית, ובדיעבד מותר אפילו מהמנחה ולמעלה (משנ&quot;ב).
</blockquote>
<ol start="3">
<li><blockquote><p>פרטים בסעודה רגילה: הגם שמותר לאכול ולשתות עד שחשכה, אין לאכול ולשתות עד שיהיה שבע ובלי תאבון לסעודת שבת (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>אם התחיל סעודה רגילה לאחר תשע שעות לא יפסיק (גמרא).
בימות החורף הקצרים, מצווה להימנע אפילו לפני תשע שעות, כל שמשער שלא יהיה רעב לסעודה (משנ&quot;ב).
אין איסור להשקיט רעבונו גם לאחר תשע שעות (ביה&quot;ל).
</blockquote>
<ol start="4">
<li><blockquote><p>אכילה לפני סעודת הבוקר:</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>'''''◄''''' אור זרוע: אסור לאכול אחרי הקידוש (בבוקר) מיני מזונות כדי שיבוא רעב לסעודה.
'''''◄''''' דרכי משה: מותר, כיוון שלא חוששים לסברא שיבוא לסעודה רעב (שהרי מותר לאכול בערב שבת עד שתחשך אם לא יקבע סעודה).
</blockquote>
⤶ מג&quot;א: הלכה כאור זרוע. ונהגו להקל בזה, ואנשי מעשה מקפידים ולא אוכלים לפני הסעודה אלא הכל בתוך הסעודה (ביה&quot;ל).
==הערות שוליים==

גרסה מ־18:04, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_רמט_ב&oldid=147288"