פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסד א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסד א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסד|א}}


== סעיף א | ממה עושים פתילות לנר שבת ==
<blockquote>המשנה (כ:) מונה סוגי פתילות שאסור להדליק בהם בשבת כיוון שהאש לא דולקת בהם היטב אלא מסכסכת וקופצת. לכש, חוסן, כלך, אידן, פתילת המדבר, ירוקת, צמר ושיער. [וטעם כל זה: שמא יבוא להטות כדי לשפר את האור ונמצא מבעיר].
</blockquote>
הראשונים חולקים מה דין שאר הנרות שמדליקים בהם:
◄ '''מהר&quot;ם וראבי&quot;ה:''' צריך שיהיה נר אחד כשר ואז מותר ששאר הנרות יהיו מאותם דברים (וראבי&quot;ה כתב שהעיקר בנר של מקום האוכל).
◄ '''השר מקוצי:''' כל דבר שאפשר לעשות בלי אור הנר, אפשר להשתמש באור של כל נר.
◄ '''גדולי צרפת, רבינו ירוחם, סמ&quot;ג, תרומה וטור (וכך הנהיג הר&quot;מ):''' אסור בכל הנרות שבבית.
<blockquote>☜ כך פוסק '''שו&quot;ע. '''
'''רמ&quot;א:''' יש מקילים שאם יש נר אחד כשר מותר בשאר נרות, ויש מקילים שאם אפשר לעשות בלי אור הנר מותר בכל נר. ואפשר להקל בדיעבד לצורך שבת.
'''רמ&quot;א (בשם הרשב&quot;א):''' אם הדליק בדברים אסורים, אסור להשתמש לאורה.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>◄ '''לאליה רבה, גר&quot;א וקרבן נתנאל:''' הרמ&quot;א הקל דווקא באותו חדר שהנר הכשר נמצא בו<ref><p>כף החיים (ס&quot;ק ב) מדייק מלשון השו&quot;ע 'בין כל נר שמדליק בבית' שכוונתו להוציא מדעת המג&quot;א, וכן להוציא מדעת המתירים להשתמש לאור הנרות הפסולים בדבר שהיה אפשר לעשותו בחושך.</p></ref>.</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>◄ '''למג&quot;א:''' כיוון שיש נר כשר, הרמ&quot;א מתיר גם בחדר אחר.
</blockquote>
<ol start="2">
<li><blockquote><p>◄ '''לאליה רבה:''' הרמ&quot;א הקל בדבר שאפשר לעשותו בלי נר דווקא כשיש נר אחד כשר בבית. ◄ '''לשאר האחרונים:''' אפילו כשאין שום נר מותר.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>נרות ושמנים האסורים אין להשתמש לאורם אפילו תשמיש שאינו צריך עיון, כיוון שתשמיש שמצריך עיון נאסר אפילו לאור נרות ושמנים כשרים. והט&quot;ז כתב שאפילו אם עומד אחד ומזכיר לו אסור, כיוון שאי אפשר להזהר שלא יטה '''(משנ&quot;ב).'''</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>כשיש נר כשר אפשר להעמיד לידו נר פסול ולהשתמש בו אפילו שלא לצורך שבת<ref><p>בביה&quot;ל (ד&quot;ה יש) מבאר שנראה שהגר&quot;א חולק על דברי המג&quot;א ומתיר רק לצורך השבת (כיוון שהגר&quot;א השווה את נר שבת לנר חנוכה, ושם הרי מדובר שעומדים ממש בסמיכות, ועם זאת יש ראשונים שלא התירו בחנוכה, לכן הרמ&quot;א הקל רק לצורך שבת). עוד אפשר שהרמ&quot;א הקל רק לצורך שבת, כיוון שבשבת האדם רוצה שכל הנרות ידלקו בצורה יפה ויש חשש הטייה בשונה מנר חנוכה שאין בו חשש הטיה.</p></ref> '''(מג&quot;א)''', והיינו בדיעבד אבל אין להקל ולהדליק נר פסול ליד נר כשר לכתחילה '''(פרי מגדים ולבושי שרד).'''</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>ביו&quot;ט מותר להדליק בכל השמנים והפתילות הפסולים, מיהו בעיטרן שריחו רע אסור (שמא יצא מהבית מחמת הריח) '''(ביה&quot;ל)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אפילו אם אין לו אלא השמנים והפתילות הפסולים, לא ידליק בהם בשבת, אבל בעטרן ידליק כי האיסור הוא שמא יצא מחמת הריח, ולא נניח הודאי מחמת הספק '''(ביה&quot;ל)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם הדליק בחלב מהותך, שגזרו בו משום חלב שאינו מהותך, יש לעיין כשהדליק בו בדיעבד '''(ביה&quot;ל)'''.</p></blockquote></li></ol>
❖ '''דין צמר גפן וקנבוס'''
◄'''רש&quot;י:''' אסור להדליק בהם.
◄'''ר&quot;ת:''' מותר. ונהגו כמותו '''(תוספות).'''
<blockquote>☜ וכך פוסק '''שו&quot;ע.'''
⤶ '''אליה רבה:''' אם אפשר, עדיף שלא להשתמש בקנבוס.
</blockquote>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף א | ממה עושים פתילות לנר שבת ==
<blockquote>המשנה (כ:) מונה סוגי פתילות שאסור להדליק בהם בשבת כיוון שהאש לא דולקת בהם היטב אלא מסכסכת וקופצת. לכש, חוסן, כלך, אידן, פתילת המדבר, ירוקת, צמר ושיער. [וטעם כל זה: שמא יבוא להטות כדי לשפר את האור ונמצא מבעיר].
</blockquote>
הראשונים חולקים מה דין שאר הנרות שמדליקים בהם:
'''''◄''''' מהר&quot;ם וראבי&quot;ה: צריך שיהיה נר אחד כשר ואז מותר ששאר הנרות יהיו מאותם דברים (וראבי&quot;ה כתב שהעיקר בנר של מקום האוכל).
'''''◄''''' השר מקוצי: כל דבר שאפשר לעשות בלי אור הנר, אפשר להשתמש באור של כל נר.
'''''◄''''' גדולי צרפת, רבינו ירוחם, סמ&quot;ג, תרומה וטור (וכך הנהיג הר&quot;מ): אסור בכל הנרות שבבית.
<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע.
רמ&quot;א: יש מקילים שאם יש נר אחד כשר מותר בשאר נרות, ויש מקילים שאם אפשר לעשות בלי אור הנר מותר בכל נר. ואפשר להקל בדיעבד לצורך שבת.
רמ&quot;א (בשם הרשב&quot;א): אם הדליק בדברים אסורים, אסור להשתמש לאורה.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>'''''◄''''' לאליה רבה, גר&quot;א וקרבן נתנאל: הרמ&quot;א הקל דווקא באותו חדר שהנר הכשר נמצא בו<ref><p>'''כף החיים''' (ס&quot;ק ב) מדייק מלשון השו&quot;ע 'בין כל נר שמדליק בבית' שכוונתו להוציא מדעת '''המג&quot;א''', וכן להוציא מדעת המתירים להשתמש לאור הנרות הפסולים בדבר שהיה אפשר לעשותו בחושך.</p></ref>.</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>'''''◄''''' למג&quot;א: כיוון שיש נר כשר, הרמ&quot;א מתיר גם בחדר אחר.
</blockquote>
<ol start="2">
<li><blockquote><p>'''''◄''''' לאליה רבה: הרמ&quot;א הקל בדבר שאפשר לעשותו בלי נר דווקא כשיש נר אחד כשר בבית.</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>'''''◄''''' לשאר האחרונים: אפילו כשאין שום נר מותר.
</blockquote>
<ol start="3">
<li><blockquote><p>נרות ושמנים האסורים אין להשתמש לאורם אפילו תשמיש שאינו צריך עיון, כיוון שתשמיש שמצריך עיון נאסר אפילו לאור נרות ושמנים כשרים. והט&quot;ז כתב שאפילו אם עומד אחד ומזכיר לו אסור, כיוון שאי אפשר להזהר שלא יטה (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>כשיש נר כשר אפשר להעמיד לידו נר פסול ולהשתמש בו אפילו שלא לצורך שבת<ref><p>'''בביה&quot;ל''' (ד&quot;ה יש) מבאר שנראה '''שהגר&quot;א''' חולק על דברי '''המג&quot;א''' ומתיר רק לצורך השבת (כיוון '''שהגר&quot;א''' השווה את נר שבת לנר חנוכה, ושם הרי מדובר שעומדים ממש בסמיכות, ועם זאת יש ראשונים שלא התירו בחנוכה, לכן '''הרמ&quot;א''' הקל רק לצורך שבת). עוד אפשר '''שהרמ&quot;א''' הקל רק לצורך שבת, כיוון שבשבת האדם רוצה שכל הנרות ידלקו בצורה יפה ויש חשש הטייה בשונה מנר חנוכה שאין בו חשש הטיה.</p></ref> (מג&quot;א), והיינו בדיעבד, אבל אין להקל ולהדליק נר פסול ליד נר כשר לכתחילה (פרי מגדים ולבושי שרד).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>ביו&quot;ט מותר להדליק בכל השמנים והפתילות הפסולים, מיהו בעיטרן שריחו רע אסור (שמא יצא מהבית מחמת הריח) (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אפילו אם אין לו אלא השמנים והפתילות הפסולים, לא ידליק בהם בשבת, אבל בעטרן ידליק כי האיסור הוא שמא יצא מחמת הריח, ולא נניח הודאי מחמת הספק (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם הדליק בחלב מהותך, שגזרו בו משום חלב שאינו מהותך, יש לעיין כשהדליק בו בדיעבד (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li></ol>
❖ '''דין צמר גפן וקנבוס'''
'''''◄'''''רש&quot;י: אסור להדליק בהם.
'''''◄'''''ר&quot;ת: מותר. ונהגו כמותו (תוספות).
<blockquote>☜ וכך פוסק שו&quot;ע.
⤶ אליה רבה: אם אפשר, עדיף שלא להשתמש בקנבוס.
</blockquote>
==הערות שוליים==

גרסה מ־18:11, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_רסד_א&oldid=147365"