פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעא יב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
 
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
 
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רעא יב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רעא|יב}}


== סעיף יב | סדר הנטילה והקידוש ==
נחלקו הראשונים האם קידוש קודם לנטילת ידיים או לא. ואם אכן האם קודפ, מה הדין במי ששכח ונטל ידיו לפני הקידוש, האם יעשה קידוש על הפת או שישמע קידוש מאחר.
<blockquote>מקור הסוגיא בפסחים (קו:), רב ברונא אומר בשם רב שמי שנטל ידיו לא יקדש. והקשה לו רב יצחק מדברי רב שלפעמים הפת הייתה חביבה לו יותר והיה מקדש עליה.
</blockquote>
נחלקו הראשונים בביאור הסוגיא:
<ol>
<li><blockquote><p>'''הרי&quot;ף''' כותב שיוצא מהסוגיא שהעיקר תלוי בחביבות, ואם חביבה עליו הפת יותר, יכול לקדש עליה, ומבאר הר&quot;ן את כוונת הרי&quot;ף שרב ברונא בשם רב סבר שאין מקדשים על פת, וכיוון שנטל ידיו לפני הקידוש גילה שהוא מתכנן לאכול פת (שהרי לא נוטלים ידים לשתיית היין) ויותר לא יכול לקדש כלל. ורב יצחק הוכיח שרב סובר שאפשר לקדש גם על פת ולכן יעשה עליה קידוש.</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>יוצא (מדברי רב ברונא בנקודה שלא חלקו עליו) שאם נטל ידיו לא יעשה עוד קידוש על היין אלא יקדש על הפת. כך גם סוברים הרמב&quot;ם ורב עמרם גאון.
</blockquote>
<ol start="2">
<li><blockquote><p>'''הרשב&quot;ם''' מבאר שרב ברונא אסר לקדש אחר נטילת ידים כדי שלא יסיח דעתו ויהיה הפסק (כי אפשר לעשות קידוש שלא במקום סעודה. ע&quot;פ הטור), ונדחו דבריו בגלל רב שלפעמים נטל ואז קידש [כל שכן לשמואל שהקידוש במקום הסעודה, שאין בזה הפסק]. אלא שגם הוא מודה שאין ליטול ידיים לפני הקידוש, שהרי בית הלל אומרים (ברכות נא:) שמוזגים את הכוס ואחר כך נוטלים לידיים.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>'''ר&quot;ת''' מבאר שלכו&quot;ע אין לקדש על פת, אלא רב ברונא אמר בשם רב שמי שנטל ידיו לא יקדש כיוון שלדעת רב אין צריך קידוש במקום סעודה, וא&quot;כ יש חשש שיסיח דעתו ויפליג ויצא לחוץ. ורב יצחק הקשה לו מכך שרב לפעמים היה נוטל ידיו לפני הקידוש ולפעמים היה מקדש שלא במקום הנטילה, כיוון שהוא סובר שקידוש אינו במקום סעודה. [ולמ&quot;ד שקידוש צריך להיות במקום סעודה, כל שכן שנוטל ידיו ואז מקדש ואין בזה היסח דעת]<ref><p>ומה שבית הלל אמרו מוזג את הכוס לפני הנטילה, מדובר על יום חול, שיש חשש שאם יטול קודם ידיו שיתעסק בדברים אחרים ולא יברך מיד. אבל בשבת שהשולחן ערוך לפניו, אין חשש שיפליג. ור&quot;י חילק באופן נוסף שם בתוספות.</p></ref>.</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>ונראה בפשטות שכך סוברים הרשב&quot;א והמרדכי, והביא ההגהות מימוניות שנהגו ליטול ידיים לפני קידוש כמנהג הרשב&quot;ם ותוספות.
</blockquote>
<ol start="4">
<li><blockquote><p>'''הרז&quot;ה''' מבאר שרב ברונא אמר בשם רב שאם נטל ידיו לא יקדש עוד כמו מי שאכל לפני קידוש שלא יקדש עוד (לדעת רב), שהרי זלזל בקידוש ליטול לפניו ידיים. ודחאו רב יצחק, שכיוון שאפשר עוד לקדש על הפת אין בזה זלזול ויעשה קידוש על הפת או על היין. ולנו שקיי&quot;ל שאם טעם מקדש, כל שכן שלא חוששים לרב ברונא.</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>[מכל הראשונים הנ&quot;ל עולה שאין הלכה כרב ברונא. ורק רבינו יונה סובר שאם נטל ידיו קודם הקידוש צריך ליטול שוב ידיים].
</blockquote>
העולה מדעות הראשונים בסוגיא:
◄ '''רי&quot;ף, רב עמרם, רמב&quot;ם ומנהג המהר&quot;ם:''' הנוטל ידיו לא יעשה קידוש על היין אלא על הפת.
◄ '''רשב&quot;ם:''' לכתחילה יקדש קודם, ומכיוון שהקידוש צריך להיות במקום הסעודה, אין הקידוש נחשב הפסק ויכול ליטול קודם ידיים.
◄ '''ר&quot;ת, ר&quot;י ומנהג הרא&quot;ש:''' אפשר לכתחילה ליטול ידיים לפני הקידוש כיוון שקידוש צריך להיות במקום סעודה וודאי לא יסיח דעתו.
⤶ נחלקו הבית יוסף והדרכי משה איך לפסוק:
<blockquote>◄ '''בית יוסף:''' לא נכון ליטול קודם ידיים<ref>שהרי לרי&quot;ף וסיעתו לא יקדש עוד על יין, וגם לרשב&quot;ם נכון לכתחילה לקדש קודם, ולכאורה גם הרז&quot;ה יסכים לזה, וגם ר&quot;ת ור&quot;י שהתירו לא אמרו שכך צריך לעשות אלא רק שמותר (וכיוון שלהלכה קיי&quot;ל שמותר לקדש על פת, אין ראיה שמותר לכתחילה כדבריהם). וגם הרשב&quot;א וההגהות מימוניות שכתבו שכך נהגו וכן ומנהג הרא&quot;ש לא היה בקביעות אלא שאם הזדמן להם ליטול קודם עשו קידוש על יין.</ref>.
◄ '''דרכי משה:''' מעולם לא ראה מי שקידש לפני נטילת ידיים, חוץ מליל פסח, ואפילו למ&quot;ד שמקדש קודם, היינו רק למקדש, אבל שאר המסובים יטלו קודם ידיהם<ref>ואין להוכיח מפה ששמיעה איננה הפסקה באמצע דבר שאסור לדבר בו (כדין השומע בתפילתו קדושה או קדיש שעומד ומקשיב ויוצא ידי חובה). כיוון שהקידוש הוא צורך הסעודה ולא הוי הפסק.</ref>.
☜ '''שו&quot;ע:''' יקדש קודם (כדי שלא יהיה הפסק), ואם נטל ידיו יקדש על הפת. '''רמ&quot;א:''' המנהג ליטול קודם ידיים<ref>ועדיף לנהוג כך לדעתו, כיוון שכשמקדשים על פת נוטלים לפני הקידוש, ועדיף לנהוג תמיד באותו אופן (משנ&quot;ב).</ref> (ואין הקידוש הפסק '''(משנ&quot;ב)''') ואין לשנות, חוץ מליל פסח.
⤶ כמה אחרונים אשכנזים כתבו שהמנהג כשו&quot;ע (ט&quot;ז, גר&quot;א, חיי אדם). ונחלקו אם נטל ידיו לפני בדיעבד:
◄ '''גר&quot;א ומאמ&quot;ר:''' יקדש על פת.
◄ '''ט&quot;ז, חיי אדם ומשנ&quot;ב:''' יקדש על יין.
</blockquote>
'''א.''' לא יטול ידיו לפני הקידוש (לדעת השו&quot;ע) כדי שלא יעשה הפסק, אבל בני ביתו יכולים ליטול קודם<ref>ובכף החיים (עט) כתב שלפי הסוד אין לעשות כך גם בבני הבית.</ref> '''(משנ&quot;ב)'''.
'''ב.''' כל מה שמקדש על הפת אם נטל ידיו, שגילה בזה שהיא חביבה יותר, לא אומר שאם יש לפניו בסתם פת ויין והפת חביבה יותר שיקדש על הפת, אלא יקדש על היין '''(משנ&quot;ב)'''.
'''ג.''' אם עושה קידוש על הפת צריכים המסובים לצאת ידי חובה בברכת המוציא של המברך, כי אם ירצו לברך אחר כך נמצא שהם מהפכים סדר הקידוש. ולכן כולם צריכים ליטול ידיים לפני הקידוש<ref>ודבר זה מצוי אם אדם מתארח אצל חברו שנוהג ליטול ידיו לפני הקידוש, שעליו לנהוג בזה כמנהג בעל הבית.</ref> '''(דרך החיים)'''.
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]

גרסה אחרונה מ־18:16, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_רעא_יב&oldid=147425"