פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעו ה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רעו ה|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רעו|ה}}


== סעיף ה | כשהקור גדול ==
הראשונים האשכנזים דנו מה הדין כאשר יש קור גדול וצריכים לחמם את הבית. וכל הדיון הוא רק אם בארצות הקרות, אבל במקומות שאין הקור גדול או בשבתות שאין בהם קור גדול לא דנו וודאי שאסור (הראשונים).
◄ '''רבינו ישראל (ע"פ אביו ורבינו משולם), הגהות מימוניות ומהרי"ל (ואולי גם הרמב"ם מודה לזה):''' במקום שהקור גדול מותר להתחמם במדורה שהגוי הדליק בשביל היהודי, כי הכל חולים אצל הקור. וכשאין הקור גדול אסור (אלא אם כן יש ילדים שמצטערים גם כשהקור אינו גדול. ומותר לגדולים להנות אז מהחום '''(סמ"ג ותרומה)''').
<blockquote>☜ כך פוסק '''שו&quot;ע.'''
</blockquote>
◄ '''רבינו שמחה:''' אסור, כיוון שנעשה בחפציו של היהודי.
◄ '''מהר&quot;ם:''' מעיקר הדין הלכה כמתירים, אלא שבמקום שנהגו לאסור יש להחמיר.
'''א.''' במקום שהדליקו לצורך גדול וקטן, פסק השו&quot;ע בסימן שכה, ו שאסור. '''(משנ&quot;ב)'''.
'''ב.''' מותר לומר לגוי להדליק לצורך קטן או חולה, (ולא רק להנות מהאש) '''(משנ&quot;ב)'''.
'''ג.''' כשהקור לא גדול יזהר שלא לומר לגוי להדליק את האש<ref>ואז יצטרך לצאת מהבית לכאורה. (עיין במשנ&quot;ב על סעיף א ס&quot;ק יג).</ref>, אבל אם יפסקו עם הגוי מראש (בקבלנות) שבכל זמן שיהיה בו קור הגוי יבוא ויבעיר את האש, אפשר שיחשב הדבר כעשה לצורך עצמו, ואז לא יצטרך היהודי לצאת מהבית '''(משנ&quot;ב)'''.
'''ד.''' אין למחות ביד מי שמקל גם כשהקור לא גדול כי מוטב יהיו שוגגים '''(משנ&quot;ב ע&quot;פ הב&quot;י).'''
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ה | כשהקור גדול ==
'''הקדמה קצרה'''
הראשונים האשכנזים דנו האם ניתן להקל בהדלקת אש ע&quot;י גוי כאשר הקור גדול וצריכים לחמם את הבית. וכל הדיון הוא רק אם בארצות הקרות, אבל במקומות שאין הקור גדול או בשבתות שאין בהם קור גדול לא דנו, וודאי שאסור (הראשונים).
'''''◄''''' רבינו ישראל (ע&quot;פ אביו ורבינו משולם), הגהות מימוניות ומהרי&quot;ל (ואולי גם הרמב&quot;ם מודה לזה): במקום שהקור גדול מותר להתחמם במדורה שהגוי הדליק עבור היהודי, כי הכל חולים אצל הקור. וכשאין הקור גדול אסור (אלא אם כן יש ילדים שמצטערים גם כשהקור אינו גדול. ומותר לגדולים להנות אז מהחום (סמ&quot;ג ותרומה)).
<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע.
</blockquote>
'''''◄''''' רבינו שמחה: אסור, כיוון שנעשה בחפציו של היהודי.
'''''◄''''' מהר&quot;ם: מעיקר הדין הלכה כמתירים, אלא שבמקום שנהגו לאסור יש להחמיר.
<ol>
<li><blockquote><p>במקום שהדליקו לצורך גדול וקטן, פסק '''השו&quot;ע''' (בסימן שכה, ו) לאסור (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>מותר לומר לגוי להדליק לצורך קטן או חולה, (ולא רק להנות מהאש) (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>כשהקור אינו גדול יזהר שלא לומר לגוי להדליק את האש<ref><p>ואז יצטרך לצאת מהבית לכאורה. עיין '''במשנ&quot;ב''' על סעיף א ס&quot;ק יג.</p></ref>, אבל אם יפסקו עם הגוי מראש (בקבלנות) שבכל זמן שיהיה בו קור הגוי יבוא ויבעיר את האש, אפשר שיחשב הדבר כעשה לצורך עצמו, ואז לא יצטרך היהודי לצאת מהבית (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אין למחות ביד מי שמקל גם כשהקור אינו גדול כי מוטב יהיו שוגגים (משנ&quot;ב ע&quot;פ הב&quot;י).</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==

גרסה מ־18:18, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_רעו_ה&oldid=147440"