פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפה א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רפה א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רפה|א}}


== סעיף א | כל פסוק צריך לקרוא שמו"ת ==
<blockquote>הגמרא בברכות אומרת (ח.) שלעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור<ref>לדעת הראב&quot;ן חיוב קריאת שמו&quot;ת הוא רק למי שלא שומע את קריאת התורה מפי החזן. אבל מי ששומע מפי החזן בשבת, לא צריך לקרוא בעצמו. אמנם הפוסקים כתבו שגם אם שומע את קריאת התורה מפי החזן צריך לומר בעצמו. (בית יוסף).</ref>, ואפילו 'עטרות ודיבון'.
</blockquote>
נחלקו הראשונים בביאור דברי הגמרא:
◄ '''רש&quot;י ורמב&quot;ם:''' אפילו פסוקים שתרגום אונקלוס לא מוסיף כלום על הפשט צריך לקרואו שלוש פעמים, ובאמת גם פסוקים שיש בהם שמות של אנשים וכדומה צריכים שלוש פעמים.
◄ '''רבינו יונה:''' אפילו פסוק שיש בו תרגום ירושלמי שמבאר שלא כפשטי המילים צריך שנים מקרא, למרות שאין צורך בתרגום כל כך. אבל פסוקים של שמות אנשים לא צריכים רק פעמיים.
⤶ '''רא&quot;ש וטור:''' נהגו להחמיר כרש&quot;י.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' חובה לקרוא אפילו אם שומע מהחזן את הקריאה, ואפילו עטרות ודיבון.
⤶ יש לקרוא שלוש פעמים גם פסוקים של שמות בלבד '''(משנ&quot;ב).'''
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>יש מחמירים לקרוא בעטרות ודיבון את התרגום ירושלמי '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אין לצאת ידי חובה בקריאה אחת (מתוך שתיים) של החזן (אלא אם כן קורא בפיו). ובדיעבד:</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>◄ '''למג&quot;א:''' יצא.
◄ '''לעולת שבת, דרישה ושכנה&quot;ג:''' לא יצא אפילו בדיעבד.
</blockquote>
<ol start="3">
<li><blockquote><p>'''דרך הקריאה: א.''' כל פסוק פעמיים והתרגום שלו '''(מג&quot;א, שערי תשובה והאר&quot;י ז&quot;ל). ב.''' יקרא כל הפרשה (סתומה או פתוחה) פעמיים מקרא ואז תרגום '''(של&quot;ה ורש&quot;ל).''' '''ג.''' הגר&quot;א נהג לקרוא כל הפרשה או עד מקום שמסתיים העניין<ref><p>לכאורה גם סוף עלייה בכלל זה.</p></ref>. ☜ ודעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>מי שיודע, טוב לקרוא בספר תורה כשר '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף א | כל פסוק צריך לקרוא שמו&quot;ת ==
<blockquote>הגמרא בברכות אומרת (ח.) שלעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור<ref>לדעת '''הראב&quot;ן''' חיוב קריאת שמו&quot;ת הוא רק למי שלא שומע את קריאת התורה מפי החזן. אבל מי ששומע מפי החזן בשבת, לא צריך לקרוא בעצמו. אמנם הפוסקים כתבו שגם אם שומע את קריאת התורה מפי החזן צריך לומר בעצמו. '''(בית יוסף)'''.</ref>, ואפילו 'עטרות ודיבון'.
</blockquote>
'''''נחלקו בביאור החידוש ב'עטרות ודיבון':'''''
'''''◄''''' רש&quot;י ורמב&quot;ם: אפילו פסוקים שתרגום אונקלוס אינו מוסיף על הפשט צריך לקרואו שלוש פעמים, ובאמת גם פסוקים שיש בהם שמות של אנשים וכדומה צריכים שלוש פעמים.
'''''◄''''' רבינו יונה: אפילו פסוק שיש בו תרגום ירושלמי שמבאר שלא כפשטי המילים צריך שנים מקרא, למרות שאין צורך בתרגום כל כך. אבל פסוקים של שמות אנשים אינם צריכים אלא פעמיים.
⤶ רא&quot;ש וטור: נהגו להחמיר כרש&quot;י.
<blockquote>☜ שו&quot;ע: חובה לקרוא אפילו אם שומע מהחזן את הקריאה, ואפילו עטרות ודיבון.
⤶ יש לקרוא שלוש פעמים גם פסוקים של שמות בלבד (משנ&quot;ב).
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>יש מחמירים לקרוא בעטרות ודיבון את התרגום ירושלמי (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אין לצאת ידי חובה בקריאה אחת (מתוך שתיים) של החזן (אלא אם כן קורא בפיו). ובדיעבד:</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>◄ למג&quot;א: יצא.
◄ לעולת שבת, דרישה ושכנה&quot;ג: לא יצא אפילו בדיעבד.
</blockquote>
<ol start="3">
<li><blockquote><p>דרך הקריאה: א. כל פסוק פעמיים והתרגום שלו (מג&quot;א, שערי תשובה והאר&quot;י ז&quot;ל). ב. יקרא כל הפרשה (סתומה או פתוחה) פעמיים מקרא ואז תרגום (של&quot;ה ורש&quot;ל). הגר&quot;א נהג לקרוא כל הפרשה או עד מקום שמסתיים העניין<ref><p>לכאורה גם סוף עלייה בכלל זה. ועיין בהערה הבאה.</p></ref>.</p></blockquote></li></ol>
☜ ודעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד (משנ&quot;ב).
<ol start="4">
<li><blockquote><p>מי שיודע, טוב לקרוא בספר תורה כשר (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==

גרסה מ־18:21, 22 בדצמבר 2020