פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ער ב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים ער ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|ער|ב}} | ||
== סעיף ב | שבת שחלה אחרי יו"ט == | == סעיף ב | שבת שחלה אחרי יו"ט == | ||
רוקח, שבלי הלקט, כלבו וטור: נהגו שלא לומר 'במה מדליקין' בשבת שאחר יו"ט כי לא שייך לומר 'עשרתם וערבתם'. (אך טעם זה אינו ברור אין כל כך טרדה, ולא צריך לומר את שלושת הדברים<ref>אך '''בט"ז''' (ס"ק א) ביאר סברת הראשונים, שאין כולם יודעים שאסור לעשר ביו"ט, ומתוך שלא יאמרו אותו אז ישאלו מה נשתנה שלא אמרו. וישיבו להם הלומדים משום 'עשרתם', ובכך ידעו שאסור לעשר.</ref> (בית יוסף)). | |||
<blockquote>☜ | <blockquote>☜ שו"ע מביא דבריהם כ'יש שאין אומרים'. | ||
⤶ וכן בשבת שחל בה יו"ט, משום לא פלוג | ⤶ וכן בשבת שחל בה יו"ט, משום לא פלוג (תוספת שבת). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
❖ '''שבת חנוכה''' | ❖ '''שבת חנוכה''' | ||
◄ '''מהרי"א: | '''''◄''''' מהרי"א: נהגו שלא לומר 'במה מדליקין' בשבת חנוכה, מפני פסולי השמנים ששייכים בשבת ולא שייכים בחנוכה. | ||
◄ '''בית יוסף: | '''''◄''''' בית יוסף: נהגו לאומרו, כיוון שבחנוכה כל השמנים כשרים משום שאסור להשתמש לאורה, ואם כך אין חשש שמא יבוא להטות הנר (בשבת זו). ועוד שיש טעם להזכיר את שלושת הדברים (עשרתם וכו') אף בחנוכה. | ||
<blockquote>☜ ''' | <blockquote>☜ שו"ע: יש שלא אומרים בשבת חנוכה<ref>וכן פסק '''בחזו"ע''' (א, שלב) שלא לומר בשבת חנוכה, (ואף לא כשחל יו"ט בערב שבת, ולא בשבת שחל בה יו"ט, ולא בשבת חוה"מ).</ref>. רמ"א: נהגו שכן לאומרו בחנוכה. ובשבת חול המועד לא אומרים אותו וכן ביו"ט שחל בשבת. | ||
⤶ וכן לא אומרים בשבת שחל בה יו"כ | ⤶ וכן לא אומרים בשבת שחל בה יו"כ (משנ"ב). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:56, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
סעיף ב | שבת שחלה אחרי יו"ט[עריכה]
רוקח, שבלי הלקט, כלבו וטור: נהגו שלא לומר 'במה מדליקין' בשבת שאחר יו"ט כי לא שייך לומר 'עשרתם וערבתם'. (אך טעם זה אינו ברור אין כל כך טרדה, ולא צריך לומר את שלושת הדברים[1] (בית יוסף)).
☜ שו"ע מביא דבריהם כ'יש שאין אומרים'.
⤶ וכן בשבת שחל בה יו"ט, משום לא פלוג (תוספת שבת).
❖ שבת חנוכה
◄ מהרי"א: נהגו שלא לומר 'במה מדליקין' בשבת חנוכה, מפני פסולי השמנים ששייכים בשבת ולא שייכים בחנוכה.
◄ בית יוסף: נהגו לאומרו, כיוון שבחנוכה כל השמנים כשרים משום שאסור להשתמש לאורה, ואם כך אין חשש שמא יבוא להטות הנר (בשבת זו). ועוד שיש טעם להזכיר את שלושת הדברים (עשרתם וכו') אף בחנוכה.
☜ שו"ע: יש שלא אומרים בשבת חנוכה[2]. רמ"א: נהגו שכן לאומרו בחנוכה. ובשבת חול המועד לא אומרים אותו וכן ביו"ט שחל בשבת.
⤶ וכן לא אומרים בשבת שחל בה יו"כ (משנ"ב).