פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערב ז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(Added ben shmuel book.)
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רעב ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רעב|ז}}
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים ערב ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|ערב|ז}}




שורה 6: שורה 6:
<blockquote>הגמרא אומרת (ב&quot;ב צו:) ששמרי יין שנפלו עליהם מים, אם יש אחד לארבע מכמות המים נחשבים ליין ומברכים עליהם הגפן (ומקדשים עליהם).
<blockquote>הגמרא אומרת (ב&quot;ב צו:) ששמרי יין שנפלו עליהם מים, אם יש אחד לארבע מכמות המים נחשבים ליין ומברכים עליהם הגפן (ומקדשים עליהם).
</blockquote>
</blockquote>
'''הראשונים''' כותבים שחרצני הענבים דינם כמו שמרים.
הראשונים כותבים שחרצני הענבים דינם כמו שמרים.


'''שו&quot;ע''' בסימן רד, ה, פסק שביינות שלנו אפילו אם השמרים רבע מכמות המים לא יברכו עליהם הגפן, ומשערים כל יין לפי מקומו. '''רמ&quot;א''' פסק שם שמשערים עד אחד בשישה במים.
שו&quot;ע בסימן רד, ה, פסק שביינות שלנו אפילו אם השמרים רבע מכמות המים לא יברכו עליהם הגפן, ומשערים כל יין לפי מקומו. הרמ&quot;א פסק שם שמשערים עד אחד בשישה במים.


וכתב שם '''המשנ&quot;ב''' שהשו&quot;ע והרמ&quot;א לא חולקים, השו&quot;ע דיבר על שמרים ובהם השיעור אחד לארבע, והרמ&quot;א דיבר על יין ממש שבו השיעור אחד לשישה.
וכתב שם המשנ&quot;ב שהשו&quot;ע והרמ&quot;א לא חולקים, השו&quot;ע דיבר על שמרים ובהם השיעור אחד לארבע, והרמ&quot;א דיבר על יין ממש שבו השיעור אחד לשישה.


<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' כל יין שעשוי מחרצנים או שמרים שמברכים עליו הגפן, מקדשים עליו<ref><sup>*</sup> ויש לדעת שבמיץ ענבים של ימינו יש פוסקים (הגרש&quot;ז והרב אלישיב) שאסרו למזוג אפילו במעט מים כיוון שגם ככה טעמו חלש מאוד. אמנם יש שהתירו גם במיץ ענבים למזוג עד חציו. עיין בכל זה בסימן רה, ד בהוצאת דרשו שמביאים את הדעות.</ref><sup>*</sup>.
<blockquote>☜ שו&quot;ע: כל יין שעשוי מחרצנים או שמרים שמברכים עליו הגפן, מקדשים עליו<ref><sup>*</sup> ויש לדעת שבמיץ ענבים של ימינו יש פוסקים ('''הגרש&quot;ז והרב אלישיב''') שאסרו למזוג אפילו במעט מים כיוון שגם ככה טעמו חלש מאוד. אמנם יש שהתירו גם במיץ ענבים למזוג עד חציו. עיין בכל זה בסימן רה, ד בהוצאת דרשו שמביאים את הדעות.</ref><sup>*</sup>.
</blockquote>
</blockquote>



גרסה אחרונה מ־19:56, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


סעיף ז | שמרי יין[עריכה]

הגמרא אומרת (ב"ב צו:) ששמרי יין שנפלו עליהם מים, אם יש אחד לארבע מכמות המים נחשבים ליין ומברכים עליהם הגפן (ומקדשים עליהם).

הראשונים כותבים שחרצני הענבים דינם כמו שמרים.

שו"ע בסימן רד, ה, פסק שביינות שלנו אפילו אם השמרים רבע מכמות המים לא יברכו עליהם הגפן, ומשערים כל יין לפי מקומו. הרמ"א פסק שם שמשערים עד אחד בשישה במים.

וכתב שם המשנ"ב שהשו"ע והרמ"א לא חולקים, השו"ע דיבר על שמרים ובהם השיעור אחד לארבע, והרמ"א דיבר על יין ממש שבו השיעור אחד לשישה.

☜ שו"ע: כל יין שעשוי מחרצנים או שמרים שמברכים עליו הגפן, מקדשים עליו[1]*.

הערות שוליים[עריכה]

  1. * ויש לדעת שבמיץ ענבים של ימינו יש פוסקים (הגרש"ז והרב אלישיב) שאסרו למזוג אפילו במעט מים כיוון שגם ככה טעמו חלש מאוד. אמנם יש שהתירו גם במיץ ענבים למזוג עד חציו. עיין בכל זה בסימן רה, ד בהוצאת דרשו שמביאים את הדעות.