פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערה ו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(Added ben shmuel book.)
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רעה ו|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רעה|ו}}
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים ערה ו|שולחן-ערוך-אורח-חיים|ערה|ו}}




== סעיף ו | תינוקות של בית רבן ==
== סעיף ו | תינוקות של בית רבן ==


<blockquote>המשנה אומרת (יא:) שלחזן מותר לקרוא את ראשי הפרשיות למחר. ומקשה הגמרא מדוע אסור שיקרא את כל הפרשה, הרי בברייתא כתוב שמותר לתינוקות של בית רבן לקרוא לאור הנר את הפרשה של מחר. ומתרצת הגמרא: '''1.''' מדובר שם רק בראשי הפרשיות. '''2.''' תינוקות של בית רבן שונים כיוון שאימת רבן עליהם ולא יבואו להטות.
<blockquote>המשנה אומרת (יא:) שלחזן מותר לקרוא את ראשי הפרשיות למחר. ומקשה הגמרא מדוע אסור שיקרא את כל הפרשה, הרי בברייתא כתוב שמותר לתינוקות של בית רבן לקרוא לאור הנר את הפרשה של מחר. ומתרצת הגמרא: מדובר שם רק בראשי הפרשיות. או שתינוקות של בית רבן שונים כיוון שאימת רבן עליהם ולא יבואו להטות.
</blockquote>
</blockquote>
הראשונים למדו ששני התירוצים נכונים להלכה. (התירוץ הראשון נפסק בסעיף י).
הראשונים פסקו את שני התירוצים להלכה. (התירוץ הראשון נפסק בסעיף י):


<blockquote>☜ '''טור ושו&quot;ע:''' מותר לתינוקות של בית רבן לקרוא לאור הנר, כי אימת רבן עליהם.
<blockquote>☜ טור ושו&quot;ע: מותר לתינוקות של בית רבן לקרוא לאור הנר, כי אימת רבן עליהם.
</blockquote>
</blockquote>
נחלקו הראשונים מה הדין כאשר הרב לא נמצא עם התלמידים:
נחלקו הראשונים מה הדין כאשר הרב לא נמצא עם התלמידים:


◄ '''רשב&quot;א:''' מותר, כיוון שכל שעה אימתו עליהם.
'''''''''' רשב&quot;א: מותר, כיוון שכל שעה אימתו עליהם.


◄ '''רמב&quot;ם (לפי הרב המגיד):''' אסור.
'''''''''' רמב&quot;ם (לפי הרב המגיד): אסור.


<blockquote>☜ '''משנ&quot;ב:''' נראה שהשו&quot;ע סתם כרשב&quot;א. והאליה רבה הביא הרבה ראשונים שחלקו על הרשב&quot;א<ref>והרבה אחרונים הקלו כסתימת השו&quot;ע (עיין כה&quot;ח כז, חזו&quot;ע א, רמה).</ref>.
<blockquote>☜ משנ&quot;ב: נראה '''שהשו&quot;ע''' סתם כרשב&quot;א. '''והאליה רבה''' הביא הרבה ראשונים שחלקו על הרשב&quot;א<ref>והרבה אחרונים הקלו כסתימת השו&quot;ע (עיין '''כה&quot;ח''' כז, '''חזו&quot;ע''' א, רמה).</ref>.
</blockquote>
</blockquote>



גרסה אחרונה מ־19:57, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


סעיף ו | תינוקות של בית רבן[עריכה]

המשנה אומרת (יא:) שלחזן מותר לקרוא את ראשי הפרשיות למחר. ומקשה הגמרא מדוע אסור שיקרא את כל הפרשה, הרי בברייתא כתוב שמותר לתינוקות של בית רבן לקרוא לאור הנר את הפרשה של מחר. ומתרצת הגמרא: מדובר שם רק בראשי הפרשיות. או שתינוקות של בית רבן שונים כיוון שאימת רבן עליהם ולא יבואו להטות.

הראשונים פסקו את שני התירוצים להלכה. (התירוץ הראשון נפסק בסעיף י):

☜ טור ושו"ע: מותר לתינוקות של בית רבן לקרוא לאור הנר, כי אימת רבן עליהם.

נחלקו הראשונים מה הדין כאשר הרב לא נמצא עם התלמידים:

רשב"א: מותר, כיוון שכל שעה אימתו עליהם.

רמב"ם (לפי הרב המגיד): אסור.

☜ משנ"ב: נראה שהשו"ע סתם כרשב"א. והאליה רבה הביא הרבה ראשונים שחלקו על הרשב"א[1].

הערות שוליים[עריכה]

  1. והרבה אחרונים הקלו כסתימת השו"ע (עיין כה"ח כז, חזו"ע א, רמה).