פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערה י: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים ערה י|שולחן-ערוך-אורח-חיים|ערה|י}} | ||
== סעיף י | קריאת הרב == | == סעיף י | קריאת הרב == | ||
| שורה 53: | שורה 26: | ||
<blockquote>⤶ נראה שהראשונים יודו לאסור לקרוא בהרהור כאשר קורא את כל הפרשה (בית יוסף. עיין בסעיף א). | <blockquote>⤶ נראה שהראשונים יודו לאסור לקרוא בהרהור כאשר קורא את כל הפרשה (בית יוסף. עיין בסעיף א). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:57, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
סעיף י | קריאת הרב[עריכה]
המשנה אומרת (יא.) שלחזן מותר לראות איפה התינוקות קוראים. (רש"י (בלישנא בתרא) שמותר לחזן לראות איפה התינוקות צריכים ללמוד למחרת). ובגמרא מבואר (יב:) שמותר כיוון שהוא מסתכל רק על ראשי הפרקים של הפרשיות ואת השאר הוא קורא בעל פה ולכן אין חשש הטייה.
רמב"ם, סמ"ג, תרומה, הגה"מ וטור: מותר לחזן לראות את ראש הפרשה שקוראים בה הילדים. (טור: אבל לא את כולה).
⤶ בית יוסף: מסתבר שכל שיודע את הפרשה בעל פה, וצריך לעיין מעט בספר, מותר לקרוא, כי יש לו היכר ולא יבוא להטות.
☜ כך פוסק בשו"ע.
א. וכן הדין אם שולט באיזו סוגיא או מסכת שמותר (ביה"ל).
[עריכה]
❖ קריאה בפה או הרהור[עריכה]
◄ רש"י ושאר פוסקים: התירו לחזן אף קריאה בפה.
☜ כך פוסק שו"ע.
◄ הגהות אשר"י: התירו רק הרהור בלב, (ואת כל הפרשה אסור אפילו בהרהור).
⤶ נראה שהראשונים יודו לאסור לקרוא בהרהור כאשר קורא את כל הפרשה (בית יוסף. עיין בסעיף א).