פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רחצ ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רחצ ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רחצ|ב}} | ||
== סעיף ב | אבוקה == | == סעיף ב | אבוקה == | ||
| שורה 61: | שורה 30: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:58, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
סעיף ב | אבוקה[עריכה]
הגמרא אומרת (פסחים קג:) שמצווה מן המובחר לברך על אבוקה.
☜ כך פוסק שו"ע. (כיוון שאור האבוקה רב (משנ"ב)).
רמ"א (בשם האגודה): אפשר לברך גם על נר שיש לו שתי פתילות.
טוב שהנר יהיה משעווה (מג"א בשם האר"י ז"ל).
אין לברך על נר שריחו רע (מג"א בשם ספר חסידים). והכוונה שאין זו למצווה מהמובחר, אבל אין לו נר אחר, יכול לברך עליו (פרי מגדים ומשנ"ב).
סתם נרות בגמרא הם של שמן, וחידש הרמ"א שכיוון שהאור של הפתילות מתחבר למעלה נחשב לאבוקה. אבל אם מניח כמה פתילות צמודות זו לזו- אין זו אבוקה, אלא אם כן יש בניהם הפרדה של שעווה או שמקרב שתי נרות זה לזה, שזה נחשב לאבוקה (משנ"ב). וצריך שהאש תתחבר למעלה (מג"א).
נר שמאיר בחזקה והוא מאחורי חלון זכוכית, אין מצווה מהמובחר לברך עליו כיוון שלשו"ע בסעיף טו אסור לברך עליו[1] (ונמצא שלדעת השו"ע לא יצא בזה) (ביה"ל).
❖ כשיש לו נר אחר
◄ ר"מ: מצווה לחזר אחר אבוקה אפילו אם יש לו נר אחר שמאיר.
☜ כך פוסק שו"ע (בשם יש מי שאומר).
◄ מרדכי: אם יש לו נר אחר לא צריך לחזר אחרי אבוקה.
מדובר כשאי אפשר לקרב את הנר שיש בבית לנר ההבדלה, כי אם יכול, הרי יכול לקרבם זה אל זה ויעשה מהם אבוקה (משנ"ב).
כל זה למצווה ולא לעיכובא (מאמר מרדכי).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
הגם שהיה צד לומר שאפשר לברך מצד גודל האור שהוא מפיק ועדיף מנר שיש לו שתי פתילות (ביה"ל).