פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רחצ ג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רחצ ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רחצ|ג}} | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
⤶ הראשונים כתבו מספר טעמים למנהג להסתכל על צפורני הידיים: | ⤶ הראשונים כתבו מספר טעמים למנהג להסתכל על צפורני הידיים: | ||
<blockquote> | <blockquote>גאונים רא"ש, מרדכי וטור: שכן שלא מברכים על הנר עד שיאותו לאורו. | ||
גאונים ושבלי הלקט: על מנת לזכור את צפרניו של אדם הראשון. | |||
טור: משום שהצפרנים פרות ורבות (ויש בזה סימן ברכה לתחילת השבוע. (רבינו יונה)). | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
יש שנהגו להסתכל על שרטוטי הידיים ונתנו אף בזה טעמים: | יש שנהגו להסתכל על שרטוטי הידיים ונתנו אף בזה טעמים: | ||
<blockquote> | <blockquote>טור בשם הראשונים: שמכירים בשרטוטי הידיים, שהן מצויות. | ||
טור בשם הזקנים: שיש בשרטוטי היד סימן להתברך בו. | |||
☜ | ☜ שו"ע: נוהגים להסתכל על כפות הידיים והצפרניים. | ||
רמ"א: יש לראות בצפרני יד ימין ויאחז את הכוס ביד ימין, ויכוף את האצבעות לתוך היד שאז רואה את הצפרנים עם כף היד בבת אחת, ולא יראה פני האצבעות בפנים. | |||
⤶ יכופף ארבע האצבעות על האגודל, ויש שנוהגים להסתכל אחר כך גם על גב האצבעות | ⤶ יכופף ארבע האצבעות על האגודל, ויש שנוהגים להסתכל אחר כך גם על גב האצבעות (מג"א). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:58, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
סעיף ג | הסתכלות באצבעות[עריכה]
בפרקי דרבי אליעזר (פרק כ) כתוב להסתכל בצפרניו בשעה שמסתכל בנר ההבדלה. [כך גם משמע בגמרא בברכות (נא:) שאומרת שאין מברכים על הנר עד שיאותו לאורו, ופירשה הגמרא - עד שיכיר בין איסר לפונדיון, ולכן מסתכלים על האצבעות להכיר בין הציפורן לבשר היד (טור)).
⤶ הראשונים כתבו מספר טעמים למנהג להסתכל על צפורני הידיים:
גאונים רא"ש, מרדכי וטור: שכן שלא מברכים על הנר עד שיאותו לאורו.
גאונים ושבלי הלקט: על מנת לזכור את צפרניו של אדם הראשון.
טור: משום שהצפרנים פרות ורבות (ויש בזה סימן ברכה לתחילת השבוע. (רבינו יונה)).
יש שנהגו להסתכל על שרטוטי הידיים ונתנו אף בזה טעמים:
טור בשם הראשונים: שמכירים בשרטוטי הידיים, שהן מצויות.
טור בשם הזקנים: שיש בשרטוטי היד סימן להתברך בו.
☜ שו"ע: נוהגים להסתכל על כפות הידיים והצפרניים.
רמ"א: יש לראות בצפרני יד ימין ויאחז את הכוס ביד ימין, ויכוף את האצבעות לתוך היד שאז רואה את הצפרנים עם כף היד בבת אחת, ולא יראה פני האצבעות בפנים.
⤶ יכופף ארבע האצבעות על האגודל, ויש שנוהגים להסתכל אחר כך גם על גב האצבעות (מג"א).