פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמד ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
<blockquote>בירושלמי (שם) נחלקו ת"ק ורבי שמעון בן אלעזר לגבי בעלי מלאכה שעושים מלאכה בביתם לצורך יהודי, לדעת ת"ק מותר בכל אופן ולדעת רשב"א רק במלאכת תלוש מותר. והלכה כרשב"א. | <blockquote>בירושלמי (שם) נחלקו ת"ק ורבי שמעון בן אלעזר לגבי בעלי מלאכה שעושים מלאכה בביתם לצורך יהודי, לדעת ת"ק מותר בכל אופן ולדעת רשב"א רק במלאכת תלוש מותר. והלכה כרשב"א. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
◄ '''רא"ש, תוספות, הגהות מימוניות וסמ"ג: | '''''◄''''' רא"ש, תוספות, הגהות מימוניות וסמ"ג: מכאן שאסור שגוי יפסול לבנים ויתקן הקורות אפילו בביתו, כיוון שזה לצורך מחובר. | ||
<blockquote>☜ כך פוסק | <blockquote>☜ כך פוסק שו"ע. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
◄ '''כלבו: | '''''◄''''' כלבו: אם המלאכה אינה מפורסמת מותר. | ||
<blockquote>☜ כך פוסק | <blockquote>☜ כך פוסק רמ"א. (הרמ"א התיר דווקא אם הסיתות או הבנייה לא ניכרים שהם לצורך הבניין, כגון שהוא בבית הגוי או רחוק מהבניין (משנ"ב)). | ||
⤶ | ⤶ משנ"ב מעיר כמה הערות בדין זה: | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
<ol style="list-style-type: decimal;"> | <ol style="list-style-type: decimal;"> | ||
<li><blockquote><p>כוונתו להקל גם למלאכת מחובר כיוון שאינה ידועה כשל יהודי.</p></blockquote></li> | <li><blockquote><p>כוונתו להקל גם למלאכת מחובר כיוון שאינה ידועה כשל יהודי.</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אינו צריך למחות בגוי | <li><blockquote><p>אינו צריך למחות בגוי, אך אסור לומר לו לעבוד בשבת.</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אסור שהגוי יעשה סמוך לבניין כיוון שניכר הדבר שעושה בשביל אותו בניין.</p></blockquote></li></ol> | <li><blockquote><p>אסור שהגוי יעשה סמוך לבניין כיוון שניכר הדבר שעושה בשביל אותו בניין.</p></blockquote></li></ol> | ||
<blockquote>☜ | <blockquote>☜ לדינא: אפשר להקל בסיתות אבנים כשאינו מפורסם, (ואפשר שאף השו"ע יודה בזה). במחובר צריך להחמיר אפילו כשלא ידוע שזה של היהודי כי יש לחוש לשכניו או בני ביתו. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
<ol> | <ol> | ||
<li><blockquote><p>אם הגוי מסתת אבנים | <li><blockquote><p>אם הגוי מסתת אבנים השייכות לו, אפילו אומר שעושה זאת עבור היהודי, אין איסור בדבר (רדב"ז, דגול מרבבה). אמנם אם עושה בסמוך לבניין, משום מראית עין אסור (רדב"ז).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אם הגוי מתקן את האבנים באיסור יש למחות בידו | <li><blockquote><p>אם הגוי מתקן את האבנים באיסור יש למחות בידו (משנ"ב).</p></blockquote></li></ol> | ||
=== ❖ סיתת אבנים בדיעבד === | === ❖ סיתת אבנים בדיעבד === | ||
| שורה 33: | שורה 31: | ||
נחלקו הראשונים מה הדין אם הגוי שיקע בבית את האבנים שעשה בשבת: | נחלקו הראשונים מה הדין אם הגוי שיקע בבית את האבנים שעשה בשבת: | ||
◄ '''טור: | '''''◄''''' טור: אם עשה, אסור לשקעם בביתו. | ||
<blockquote>☜ | <blockquote>☜ שו"ע: לא ישקעם בבניין (כוונתו לחומרא, ולא מדינא (ביה"ל)). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
◄ '''רבינו ירוחם: | '''''◄''''' רבינו ירוחם: אין איסור מדינא לשקעם בביתו אלא חומרא בעלמא. | ||
◄ '''תרומה: | '''''◄''''' תרומה: ספק אם מותר. | ||
<blockquote>⤶ בסימן תקמג כתב הטור שנכון להחמיר ולא לתת את האבנים שסיתת הגוי, לעומת זאת כאן הטור אסר מדינא. נחלקו האחרונים ביישוב דבריו: | <blockquote>⤶ בסימן תקמג כתב הטור שנכון להחמיר ולא לתת את האבנים שסיתת הגוי, לעומת זאת כאן הטור אסר מדינא. נחלקו האחרונים ביישוב דבריו: | ||
◄ '''תוספת שבת: | '''''◄''''' תוספת שבת: אם רוצה לשקע לכתחילה את האבנים אסור (וזה כוונתו כאן), ואם שיקע נכון להחמיר ('''מג"א:''' גם אם רוצה לשקע לכתחילה נחשב הדבר למקום הפסד ואין לאסור בדיעבד<ref>אם כך, כיצד מיושבים דברי הטור? אולי כוונת הביה"ל בהביאו את דברי המג"א לומר שלפי המג"א אין תירוצו של התוספת שבת נכון לדינא ולכן צריך ליישב אחרת.</ref>). | ||
◄ '''ביה"ל: | '''''◄''''' ביה"ל: באמת נכון רק להחמיר, ולכן שינה לשון השו"ע מדברי הטור<ref>ונראה מדבריו שהבין שאכן יש סתירה בדברי הטור, והשו"ע הכריע להקל בזה כמו שכתב הטור שם.</ref>. | ||
☜ | ☜ לדינא: מותר לכתחילה לשקעם בבניין (ואפילו אין צורך להחמיר לכתחילה) (משנ"ב בסעיף ג). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| שורה 53: | שורה 51: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:59, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | מלאכת תלוש לצורך מחובר[עריכה]
בירושלמי (שם) נחלקו ת"ק ורבי שמעון בן אלעזר לגבי בעלי מלאכה שעושים מלאכה בביתם לצורך יהודי, לדעת ת"ק מותר בכל אופן ולדעת רשב"א רק במלאכת תלוש מותר. והלכה כרשב"א.
◄ רא"ש, תוספות, הגהות מימוניות וסמ"ג: מכאן שאסור שגוי יפסול לבנים ויתקן הקורות אפילו בביתו, כיוון שזה לצורך מחובר.
☜ כך פוסק שו"ע.
◄ כלבו: אם המלאכה אינה מפורסמת מותר.
☜ כך פוסק רמ"א. (הרמ"א התיר דווקא אם הסיתות או הבנייה לא ניכרים שהם לצורך הבניין, כגון שהוא בבית הגוי או רחוק מהבניין (משנ"ב)).
⤶ משנ"ב מעיר כמה הערות בדין זה:
כוונתו להקל גם למלאכת מחובר כיוון שאינה ידועה כשל יהודי.
אינו צריך למחות בגוי, אך אסור לומר לו לעבוד בשבת.
אסור שהגוי יעשה סמוך לבניין כיוון שניכר הדבר שעושה בשביל אותו בניין.
☜ לדינא: אפשר להקל בסיתות אבנים כשאינו מפורסם, (ואפשר שאף השו"ע יודה בזה). במחובר צריך להחמיר אפילו כשלא ידוע שזה של היהודי כי יש לחוש לשכניו או בני ביתו.
אם הגוי מסתת אבנים השייכות לו, אפילו אומר שעושה זאת עבור היהודי, אין איסור בדבר (רדב"ז, דגול מרבבה). אמנם אם עושה בסמוך לבניין, משום מראית עין אסור (רדב"ז).
אם הגוי מתקן את האבנים באיסור יש למחות בידו (משנ"ב).
❖ סיתת אבנים בדיעבד[עריכה]
נחלקו הראשונים מה הדין אם הגוי שיקע בבית את האבנים שעשה בשבת:
◄ טור: אם עשה, אסור לשקעם בביתו.
☜ שו"ע: לא ישקעם בבניין (כוונתו לחומרא, ולא מדינא (ביה"ל)).
◄ רבינו ירוחם: אין איסור מדינא לשקעם בביתו אלא חומרא בעלמא.
◄ תרומה: ספק אם מותר.
⤶ בסימן תקמג כתב הטור שנכון להחמיר ולא לתת את האבנים שסיתת הגוי, לעומת זאת כאן הטור אסר מדינא. נחלקו האחרונים ביישוב דבריו:
◄ תוספת שבת: אם רוצה לשקע לכתחילה את האבנים אסור (וזה כוונתו כאן), ואם שיקע נכון להחמיר (מג"א: גם אם רוצה לשקע לכתחילה נחשב הדבר למקום הפסד ואין לאסור בדיעבד[1]).
◄ ביה"ל: באמת נכון רק להחמיר, ולכן שינה לשון השו"ע מדברי הטור[2].
☜ לדינא: מותר לכתחילה לשקעם בבניין (ואפילו אין צורך להחמיר לכתחילה) (משנ"ב בסעיף ג).