פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמה ד: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמה ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמה|ד}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמה ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמה|ד}} | ||
== סעיף ד | נתינת מעות לגוי == | == סעיף ד | נתינת מעות לגוי == | ||
שורה 41: | שורה 19: | ||
<li><blockquote><p>אסור ליהודי לומר לגוי להתעסק במעות דווקא בשבת (משנ"ב).</p></blockquote></li> | <li><blockquote><p>אסור ליהודי לומר לגוי להתעסק במעות דווקא בשבת (משנ"ב).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אם היהודי צריך להתעסק במעות יום אחד כנגד שבת, אסור (בית יוסף).</p></blockquote></li></ol> | <li><blockquote><p>אם היהודי צריך להתעסק במעות יום אחד כנגד שבת, אסור (בית יוסף).</p></blockquote></li></ol> | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] |
גרסה אחרונה מ־20:00, 22 בדצמבר 2020
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד | נתינת מעות לגוי[עריכה]
רב שרירא גאון, רמב"ם וסמ"ג: מותר לתת לגוי מעות שיתעסק בהם בשבת.
⤶ טעם הדין:
◄ לכלבו: כיוון שהיהודי נוטל שכר מעותיו, הוי כשביתת כלים שלהלכה אין בה איסור.
◄ לרב המגיד: כיוון שהמלאכה לא מוטלת על היהודי ולא ניכר שהמלאכה של היהודי.
☜ וכך פוסק שו"ע (וכטעמו של המגיד משנה).
אין איסור מראית עין שעושה מלאכת היהודי, כי לא יודעים של מי הכסף והמלאכה (משנ"ב).
אין איסור של שכר שבת, כיוון שמדובר בהבלעה (משנ"ב).
אסור ליהודי לומר לגוי להתעסק במעות דווקא בשבת (משנ"ב).
אם היהודי צריך להתעסק במעות יום אחד כנגד שבת, אסור (בית יוסף).