פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Try fix category tree) תגית: ריקון |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמה |שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמה|}} | |||
== הקדמה לסימן == | |||
<ol> | |||
<li><p>אסור לגוי לעבוד בשבת בשליחותו של יהודי עבור היהודי.</p></li> | |||
<li><p>יהודי וגוי שותפים, וכל יום מוטל על אחד מהם, אסור שהגוי יעבוד בשבת והיהודי כנגד זה ביום חול ויחלקו בשווה, כי נמצא הגוי עובד בשליחותו של היהודי. אמנם אפשר להתיר זאת בשני אופנים:</p> | |||
<ol style="list-style-type: decimal;"> | |||
<li><blockquote><p>אם התנו מתחילה שהגוי יעבוד בשבת (וייקח את כל הרווח אליו), והיהודי יעבוד כנגד זה ביום חול (וייקח את כל הרווח אליו), ונמצא שאינם שותפים בשבת.</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>אם התנו לחלוק (בין רב ובין מעט) ובשעת חלוקה הסכים הגוי לחלוק בשווה.</p></blockquote></li></ol> | |||
</li> | |||
<li><blockquote><p>אמנם אם לא התנו מתחילה ובשעת חלוקה חלקו בשווה, בגמרא הסתפקו. שו"ע אסר והרמ"א הקל במקום הפסד גדול.</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>גם כשעשו תנאי, אם המלאכה נקראת על שם ישראל ויש מראית עין אסור (סימן רמג, א).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>אם החפץ שייך ליהודי והגוי רק מקבל שכר על עבודתו, החמירו חלק מהאחרונים שלא להתיר אפילו אם עשו תנאי (משנ"ב ס"ק ח).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>אם היהודי והגוי עובדים יחד כל השבוע והגוי ממשיך לעבוד בשבת יש מתירים אפילו ללא תנאי, כיוון שהגוי עושה בשביל עצמו ולא מחליף את היהודי (רמ"א בסעיף א).</p></blockquote></li></ol> | |||
= = | |||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:00, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
הקדמה לסימן[עריכה]
אסור לגוי לעבוד בשבת בשליחותו של יהודי עבור היהודי.
יהודי וגוי שותפים, וכל יום מוטל על אחד מהם, אסור שהגוי יעבוד בשבת והיהודי כנגד זה ביום חול ויחלקו בשווה, כי נמצא הגוי עובד בשליחותו של היהודי. אמנם אפשר להתיר זאת בשני אופנים:
אם התנו מתחילה שהגוי יעבוד בשבת (וייקח את כל הרווח אליו), והיהודי יעבוד כנגד זה ביום חול (וייקח את כל הרווח אליו), ונמצא שאינם שותפים בשבת.
אם התנו לחלוק (בין רב ובין מעט) ובשעת חלוקה הסכים הגוי לחלוק בשווה.
אמנם אם לא התנו מתחילה ובשעת חלוקה חלקו בשווה, בגמרא הסתפקו. שו"ע אסר והרמ"א הקל במקום הפסד גדול.
גם כשעשו תנאי, אם המלאכה נקראת על שם ישראל ויש מראית עין אסור (סימן רמג, א).
אם החפץ שייך ליהודי והגוי רק מקבל שכר על עבודתו, החמירו חלק מהאחרונים שלא להתיר אפילו אם עשו תנאי (משנ"ב ס"ק ח).
אם היהודי והגוי עובדים יחד כל השבוע והגוי ממשיך לעבוד בשבת יש מתירים אפילו ללא תנאי, כיוון שהגוי עושה בשביל עצמו ולא מחליף את היהודי (רמ"א בסעיף א).