פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמו א: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
<blockquote>הברייתא (יט.) אומרת שלא ישאיל או ישכיר אדם כליו לגוי ביום שישי, אבל ברביעי וחמישי מותר. | <blockquote>הברייתא (יט.) אומרת שלא ישאיל או ישכיר אדם כליו לגוי ביום שישי, אבל ברביעי וחמישי מותר. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
'''''◄''''' רי"ף ורמב"ם: ברייתא זו לא נפסקה להלכה, כי היא סוברת שאדם מצווה על שביתת כליו כבית שמאי (ואף אז מותר רק אם עושה בהבלעה ולא נוטל שכר שבת (בית יוסף)). | |||
◄ ''' | '''''◄''''' תוספות, רא"ש, רז"ה, ר"ן, סמ"ג, סמ"ק, תרומה והגהות מרדכי: בזה גם בית הלל אוסרים, כיוון שנראה כנוטל שכר שבת. אם יעשה בהבלעה: ברביעי וחמישי מותר, ובשישי אסור כי נראה שמשכיר לגוי רק לשבת. | ||
◄ ''' | '''''◄''''' רבינו יונה, רש"י, ראב"ד, רשב"א וטור: כלים שלא עושים בהם מלאכה מותר, כיוון שטעם האיסור הוא שנראה שהגוי עושה מלאכת היהודי בשבת (ורבינו יונה מודה לראשונים שאסור ללא הבלעה). | ||
<blockquote>☜ שו"ע: אין איסור להשכיר כלים לגוי (כרמב"ם), ויש מי שאסר להשכיר ביום שישי בכלים שהגוי עושה בהם מלאכה (רבינו יונה). וביום חמישי מותר, והוא שיעשה בהבלעה (דין שאלה יוזכר לקמן). | |||
רמ"א פוסק כדעת רבינו יונה. | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
<ol> | <ol> | ||
<li><blockquote><p>רבינו יונה אוסר להשכיר גם כלים שעושים בהם מלאכה | <li><blockquote><p>רבינו יונה אוסר להשכיר גם כלים שעושים בהם מלאכה, ולא רק כלים מלאכה בעצמם (כמחרשה), כגון גיגית של שכר, ומתיר רק טלית וחלוק (פרי מגדים).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אם יש כלים שהעבודה בהם אסורה רק מדרבנן מותר להשאיל כיוון שזה רק מראית עין של שבות דשבות | <li><blockquote><p>אם יש כלים שהעבודה בהם אסורה רק מדרבנן מותר להשאיל כיוון שזה רק מראית עין של שבות דשבות (ביה"ל בשם רעק"א).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>בסימן רנב, ב פסק השו"ע על פי הגמרא שמותר לתת עורות לגוי שיעבד אותם, אם פסק לו שכר, כיוון שהגוי עובד על דעת עצמו, עם זאת כאן אסרו זאת חכמים, משום שכאן יש ריווח ליהודי בכך שהגוי יעבוד בהם בשבת, | <li><blockquote><p>בסימן רנב, ב פסק השו"ע על פי הגמרא שמותר לתת עורות לגוי שיעבד אותם, אם פסק לו שכר, כיוון שהגוי עובד על דעת עצמו, עם זאת כאן אסרו זאת חכמים, משום שכאן יש ריווח ליהודי בכך שהגוי יעבוד בהם בשבת, שכן השכירות עולה לגוי הרבה והיהודי מרוויח ממנה, לכן נראה כשלוחו. ובחמישי מותר שלא נראה כשלוחו (משנ"ב).</p></blockquote></li></ol> | ||
=== ❖ השאלת כלים לגוי === | === ❖ השאלת כלים לגוי === | ||
סמ"ק, סמ"ג, מרדכי וטור: מותר '''להשאיל''' לגוי כלים אפילו בערב שבת. | |||
<blockquote>☜ וכך פוסק | <blockquote>☜ וכך פוסק שו"ע. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
<ol> | <ol> | ||
<li><blockquote><p> | <li><blockquote><p>'''המג"א''' סובר שכיוון שאין מראית עין שעובד עבור היהודי מותר להשאיל אפילו כלים שעושים בהם מלאכה. '''ורעק"א''' סובר שבכלים שלא עושים בהם מלאכה, מותר להשאיל אפילו בשבת עצמה (ביה"ל).</p></blockquote></li></ol> | ||
== == | == == | ||
| שורה 36: | שורה 34: | ||
=== ❖ השאיל על מנת שישאיל הגוי בחזרה === | === ❖ השאיל על מנת שישאיל הגוי בחזרה === | ||
הגהות מימוניות ☜ ורמ"א: מותר להשאיל לגוי אע"פ שבתמורה הגוי ישאיל בתמורה ליהודי, כיוון שאין זו דרך שכירות. | |||
<blockquote>⤶ | <blockquote>⤶ ביה"ל: יש להסתפק כשמתנה מראש עם הגוי שישאיל לו חזרה ליום אחד יותר, וצ"ע<ref>מצד אחד משמע מדברי '''ההגהות מימוניות''' שכיוון שאין זה דרך שכירות מותר אפילו אם יש ריווח ליהודי מזה, ומצד שני משמע '''מהרא"ש''' שהטעם להתיר בהשאלה הוא משום שאין ריווח ליהודי מההשאלה (בשונה משכירות שהיהודי מרוויח בשכירות על שבת כנזכר לעיל), ואם כך יש לאסור כשמתנה עימו על יום נוסף.</ref>. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| שורה 44: | שורה 42: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:00, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | השכרת כלים לגוי[עריכה]
הברייתא (יט.) אומרת שלא ישאיל או ישכיר אדם כליו לגוי ביום שישי, אבל ברביעי וחמישי מותר.
◄ רי"ף ורמב"ם: ברייתא זו לא נפסקה להלכה, כי היא סוברת שאדם מצווה על שביתת כליו כבית שמאי (ואף אז מותר רק אם עושה בהבלעה ולא נוטל שכר שבת (בית יוסף)).
◄ תוספות, רא"ש, רז"ה, ר"ן, סמ"ג, סמ"ק, תרומה והגהות מרדכי: בזה גם בית הלל אוסרים, כיוון שנראה כנוטל שכר שבת. אם יעשה בהבלעה: ברביעי וחמישי מותר, ובשישי אסור כי נראה שמשכיר לגוי רק לשבת.
◄ רבינו יונה, רש"י, ראב"ד, רשב"א וטור: כלים שלא עושים בהם מלאכה מותר, כיוון שטעם האיסור הוא שנראה שהגוי עושה מלאכת היהודי בשבת (ורבינו יונה מודה לראשונים שאסור ללא הבלעה).
☜ שו"ע: אין איסור להשכיר כלים לגוי (כרמב"ם), ויש מי שאסר להשכיר ביום שישי בכלים שהגוי עושה בהם מלאכה (רבינו יונה). וביום חמישי מותר, והוא שיעשה בהבלעה (דין שאלה יוזכר לקמן).
רמ"א פוסק כדעת רבינו יונה.
רבינו יונה אוסר להשכיר גם כלים שעושים בהם מלאכה, ולא רק כלים מלאכה בעצמם (כמחרשה), כגון גיגית של שכר, ומתיר רק טלית וחלוק (פרי מגדים).
אם יש כלים שהעבודה בהם אסורה רק מדרבנן מותר להשאיל כיוון שזה רק מראית עין של שבות דשבות (ביה"ל בשם רעק"א).
בסימן רנב, ב פסק השו"ע על פי הגמרא שמותר לתת עורות לגוי שיעבד אותם, אם פסק לו שכר, כיוון שהגוי עובד על דעת עצמו, עם זאת כאן אסרו זאת חכמים, משום שכאן יש ריווח ליהודי בכך שהגוי יעבוד בהם בשבת, שכן השכירות עולה לגוי הרבה והיהודי מרוויח ממנה, לכן נראה כשלוחו. ובחמישי מותר שלא נראה כשלוחו (משנ"ב).
❖ השאלת כלים לגוי[עריכה]
סמ"ק, סמ"ג, מרדכי וטור: מותר להשאיל לגוי כלים אפילו בערב שבת.
☜ וכך פוסק שו"ע.
המג"א סובר שכיוון שאין מראית עין שעובד עבור היהודי מותר להשאיל אפילו כלים שעושים בהם מלאכה. ורעק"א סובר שבכלים שלא עושים בהם מלאכה, מותר להשאיל אפילו בשבת עצמה (ביה"ל).
[עריכה]
❖ השאיל על מנת שישאיל הגוי בחזרה[עריכה]
הגהות מימוניות ☜ ורמ"א: מותר להשאיל לגוי אע"פ שבתמורה הגוי ישאיל בתמורה ליהודי, כיוון שאין זו דרך שכירות.
⤶ ביה"ל: יש להסתפק כשמתנה מראש עם הגוי שישאיל לו חזרה ליום אחד יותר, וצ"ע[1].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ מצד אחד משמע מדברי ההגהות מימוניות שכיוון שאין זה דרך שכירות מותר אפילו אם יש ריווח ליהודי מזה, ומצד שני משמע מהרא"ש שהטעם להתיר בהשאלה הוא משום שאין ריווח ליהודי מההשאלה (בשונה משכירות שהיהודי מרוויח בשכירות על שבת כנזכר לעיל), ואם כך יש לאסור כשמתנה עימו על יום נוסף.