פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנא ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רנא ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רנא|ב}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רנא ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רנא|ב}} | ||
== סעיף ב | איזו מלאכה אסורה == | == סעיף ב | איזו מלאכה אסורה == | ||
| שורה 68: | שורה 35: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:02, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | איזו מלאכה אסורה[עריכה]
◄ ראבי"ה: דווקא מלאכה שאינה לצורך שבת או שמרוויח בה אסורה, אבל אם אינו מרוויח בה והיא לצורך שבת- מותר. (ואין הבדל בין בגדיו לבגדי חברו (בית יוסף)).
◄ רא"ש[1]: מלאכה שלא מרוויח בה מותרת, אם היא לצורך מצווה (אפילו שאינה לצורך שבת (בית יוסף)). וכן מותר לכתוב לעצמו ספרים דרך לימודו.
☜ שו"ע: מותר לעשות מלאכה לצורך שבת או לצורך מצווה, ומותר לכתוב לעצמו ספרים דרך לימודו. רמ"א: ויכול גם בשביל חברו אם לא מקבל על זה שכר.
מותר לעשות בשכר אם אין לו מה יאכל, או שאין לו במה לענג את השבת, ומה שהותר בחול המועד הותר גם בערב שבת (אחרונים). וכן מותר בשביל שיהיה לו לתת לשכירו להוצאות שבת (שער הציון).
התופר בגד בשכר, ויודע שאם לא יגמור את הבגד עד שבת יפסיד חלק משכרו, הוי דבר האבד ומותר. ואפשר לצרף את דעת רבינו יונה שהתיר לגמור אם התחיל לפני זמן האיסור, אפילו אם מקבל על זה שכר (ביה"ל).
מותר לתפור גם בגד חדש לצורך שבת. במעשה אומנות, משמע מהגר"א שאסור, אך לרוב האחרונים מותר (ביה"ל).
❖ תספורת בערב שבת
◄ כלבו: אסור להסתפר מספר יהודי בערב שבת, ותספורת הדיוט מותרת. והעולם נהגו להקל, והלך אחר המנהג.
☜ רמ"א: מותר להסתפר כל היום. ימעט בלימודו כדי שיכין צרכי שבת (בשם המדרש).
◄ גר"א (מובא בביה"ל): אסור להתספר אפילו בחינם ממנחה גדולה ואילך.
מותר להסתפר אפילו בשכר כיוון שניכר לכל שעושה לצורך שבת, בשונה מתיקון בגדים שנאסר בשכר (משנ"ב).
האר"י ז"ל היה מחמיר שלא לגלח אחר זמן מנחה ולא התפלל עדיין (אפילו שזו מצווה לפני שבת). והעולם נהגו להקל בזה אפילו אחרי מנחה קטנה, ואין חשש שמא לא ישכחו להתפלל כיוון שיש שמש שקורא לבוא להתפלל (משנ"ב).
לא יבטל לימוד שיש לו קצבה עבור ההכנות לשבת, וכן לא יבטלו לימוד של רבים (סדר היום).
אם יש לאדם משרת שמכין צרכי השבת, אין הוא צריך למעט לימודו. אך גם אז יראה לעשות משהו לכבוד שבת (שכנה"ג ועוד).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כך גם כותב המרדכי בשם הר"מ (בית יוסף).